פרשת בלק תש"י - עצת בלעם - המשל הרביעי
לשאלת הפיכת הקללה לברכה ראה גיליון בלק תש"ה.
א. "...לכה איעצך אשר יעשה..."
"... לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים"
And now, behold, I go unto my people; come, and I will announce to thee what this people shall do to thy people in the end of days.’
לפסוק י"ד מקשה אברבנאל:
איך יקרא "עצה" מה שיהיה באחרית הימים? כי הנה זה מה שאמר הפילוסוף בג' מספר המידות: העצה לא תבוקש על מה שיעשה הזולת, כי לא יתייעצו אנשי לצידימוניא, איך יתנהגו ביניהם אנשי רומא, אבל ניקח עצה בדברים שהם בנו, ובנו הם נפעלים.
ד"ה לכה איעצך: מה לך לעשות ומה היא העצה אלהיהם של אלו שונה זמה הוא כו' כדאיתא בחלק תדע שבלעם השיא עצה זו להכשילם בזמה שהרי נאמר הן הנה היו לבני ישראל בדהר בלעם.
לך איעצך COME AND I WILL COUNSEL THEE what you have to do. And what is the counsel? The God of these people hates unchastity, therefore tempt them to sin by means of thy women-folk, as is related in the chapter חלק (Sanhedrin 106a) — You can know that it was Balaam who gave this counsel, to make them fall by the sin of unchastity, for it is stated, of the women of Midian (Numbers 31:16), “Behold, these were an enticement to the children of Israel through the word of Balaam”.
ד"ה אשר יעשה העם הזה: מקרא קצר הוא זה, איעצך להכשילם ואומר לך מה שהן עתידין להרע למואב באחרית הימים.
אשר יעשה העם הזה לעמך WHAT THIS PEOPLE SHALL DO TO THY PEOPLE — This is an elliptical verse, the meaning being: I will give thee counsel how to make them fall into sin, and I also will tell thee what evil they will once do to thy people Moab in later days: viz., (v. 17) “they will pierce the corners of Moab”. — The Targum explains at length what is implied by the terseness of the Hebrew text (“Come I will give thee counsel what thou shouldst do and I will show thee what this people etc.")
ד"ה לזנות אל בנות מואב: ע"י עצת בלעם כדאיתא בחלק.
לזנות אל בנות מואב TO COMMIT WHOREDOM WITH THE DAUGHTERS OF MOAB — by the advice of Balaam, — as is related in the chapter חלק (Sanhedrin 106a).
ד"ה וישתחוו לאלוהיהם: כשתקף יצרו עליו ואומר לה השמעי לי והיא מוציא לו דמות פעור מחיקה ואומרת לו השתחוה לזה.
וישתחוו לאלהיהן AND THEY PROSTRATED THEMSELVES BEFORE THEIR GODS — When anyone’s passions overpowered him and he said to her, “Submit to me”, she took out for him an image of Peor from her bosom, saying to him, “First prostrate yourself before this" (Midrash Tanchuma, Balak 18).
ד"ה בדבר בלעם: אמר להם אפי' אתם מכניסים כל המונות (ס"א האומות) שבעולם אין אתם יכולים להם שמא מרובים אתם מן המצרים שהיו שש מאות רכב בחור בואו ואשיאכם עצה, אלהיהם של אלו שונא זמה הוא וכו' כדאי' בחלק ובספרי.
לך איעצך COME AND I WILL COUNSEL THEE what you have to do. And what is the counsel? The God of these people hates unchastity, therefore tempt them to sin by means of thy women-folk, as is related in the chapter חלק (Sanhedrin 106a) — You can know that it was Balaam who gave this counsel, to make them fall by the sin of unchastity, for it is stated, of the women of Midian (Numbers 31:16), “Behold, these were an enticement to the children of Israel through the word of Balaam”.
ד"ה לכה איעצך: יש אומרים הטעם על בנות מואב וזה דבר רחוק בעבור שאמר באחרית הימים והנכון בעיני שהוא כמשמעו אתן לך עצה שתדע מה תעשה כי זה העם כן יעשה לעמך.
ד"ה איעצך: עצה להכשילם לפי דעתי. אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים. אבל עתה בקרוב בחייך לא תירא מהם.וזו היא העצה הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם וגו' וכאן סתם משה את העצה לפי שבלחש אמרה בלעם לבלק ולא נודעה העצה עד שפרשה משה בשעת הצורך.
איעצך, a counsel of how to entrap the Israelites in sin. Although I know what these people are going to do to yours in the distant future, at this time, during your life, you have no call to fear them. This was the advice that is described later on in Numbers 31,16. Here Moses does not spell out the details of this advice as Bileam himself did not have the courage to say this aloud, and he only whispered it to Balak. It was revealed in detail by Moses only when there was a need to do so.
ד"ה לכה איעצך: עצת שליחות הנשים כמו שהתבאר באמרו הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם (להלן ל"א ט"ז). ד"ה אשר יעשה העם הזה-כי אמנם הרע אשר יעשה העם הזה לעמך לא יהיה בימיך ואין לך לירא אבל יהיה באחרית הימים בלבד כאמרו ומחץ פאתי מואב וכאמרו אדום ומואב משלוח ידם (ישעיה י"א י"ד).
לכה איעצך, the advice was to use the women as seducers. This is made crystal clear in Numbers 31,16. אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים, for indeed the evil this people will cause to your nation will not occur during your lifetime so that you, personally, have nothing to fear. It will only happen at the end of time. He repeats this later on in verse 17, and we find reference to this in Isaiah 11,14.
דברי רש"י כאן לקוחים מסנהדרין ק"ו וזה לשון הגמרא שם:
אמר להם בלעם: "אלוהיהם של אלה שונא זימה הוא. והם (ישראל) מתאווים לכלי פשתן. בוא ואשיאך עצה: עשה להם קלעים (רש"י: אהלים של קלעים, כמו שעושים בשוקים.) ... והשב בהן זונות וימכרו להם כלי פשתן..." וכשישראל אוכלין ושותין ושמחין ויוצאים לטייל בשוק, אומרת לו....: "הרי אתה כבן בית, שב, ברור לעצמך!" וצרצורי של יין עמוני
Balaam said to them: The God of these Jewish people despises lewdness, and they desire linen garments, as they have no new garments; come, and I will give you advice. Make for them enclosures using wall hangings and seat prostitutes in them, with an old woman outside the enclosure and a young woman inside, and have the women sell them linen garments.
מונח אצלה. אמרה לו: "רצונך שתשתה כוס יין?" כיוון ששתה, בער בו
And thereafter she would say to him: You are like a member of our household, sit and choose for yourself the merchandise that you want. And a jug of Ammonite wine was placed near her, and neither Ammonite wine nor gentile wine had been prohibited yet for Jews. She said to him: Is it your wish to drink a cup of wine? Once he drank the wine, his evil inclination burned within him.
שהיה משתכר ובוער בו יצר הרע)
(רש"י:
אמר לה: "השמעי לי." הוציאה יראתה (אליל שלה) מתוך חיקה. אמרה לו: "עבוד לזה". אמר לה: "הלא יהודי אני!" אמרה לו: "מה אכפת לך... ולא עוד אלא שאיני מניחה אותך, עד שתכפור בתורת משה רבך!" וזהו שנאמר (הושע ט') "המה באו בעל פעור וינזרו לבושת ויהיו שקוצים כאהבם".
1. בדרכים שונות עונים הפרשנים דלעיל לשאלת האברבנאל – אלו הן?
*
2. כיצד מפרש הראב"ע את המילה "אשר" בפסוקנו?
3. הסבר את הרעיון הכלול בדברי הגמרא המסומנים בקוים.
**
4. הסבר, מה טעם לא נכתבה כל אותה "עצה" במקומנו ואף לא במקומו בפרק כ"ד פסוק א', אלא נרמזה מאוחר יותר בפרק כ"ה י"ח ויותר בפרק ל"א ט"ז (עיין רש"י שם!)?
ב. שאלות בדברי אברבנאל
אברבנאל, עונה לשאלתו, (המובאת בשאלה א'):
אבל פשט הכתוב הוא, שהעצה הייתה לבלק שילך לו ולא יחוש ולא יפחד מישראל, לפי שמה שיעשה ישראל לעמו לא יהיה אלא באחרית הימים ושלום ואמת יהיה בימיו. ואין עצה גדולה מזו להסיח דעתו מזה, ודיה לצרה בשעתה.
**
היכן מצינו רמז בלשון הכתוב לפירושו זה?
ג. ליודעי לועזית
שונים דרכי המתרגמים בתרגום פסוק זה:
איתא ממלכינך מה דתעבד, ואחוי לך, מה די יעבד עמא הדין לעמך. (בא איעצך מה תעשה, ואגיד לך, מה אשר יעשה העם הזה לעמך).
רמבמ"ן:
איך וויל דיר אבער פארהער ראטה ערטיילען, וועגען דעססען, זא דיזעס פאלק דעם דייניגען אין קינפטיגען צייטען טהון ווירד.
Hirsch:
Ich will Dir einen Rat geben. Was dieses Volk Deinem Volk tun wird, das wird erst am Ende der Tage sein.
Buber-Rosenzweig:
Ich will Dir verraten, was dieses Volk dienem Volk tun wird in der Zukunft der Tage
ד"ה לכה איעצך: מה לך לעשות ומה היא העצה אלהיהם של אלו שונה זמה הוא כו' כדאיתא בחלק תדע שבלעם השיא עצה זו להכשילם בזמה שהרי נאמר הן הנה היו לבני ישראל בדהר בלעם.
ד"ה אשר עשה: מקרא קצר הוא זה, איעצך להכשילם ואומר לך מה שהן עתידין להרע למואב באחרית הימים.
1. מה ראה הרמבמ"ן להוסיף את המילים המסומנות בקו?
2. מה ראה הירש לחלק את פסוקנו לשני משפטים? (נקודה אחר "איעצך"!)
3. מה ראה בובר להוציא מילה "יעץ" ממשמעותה הרגילה?
4. למי ממפרשינו קרוב כל אחד מן המתרגמים הנ"ל?