פרשת מקץ תשי"ז - חלום פרעה
א. נאומו של יוסף לפני פרעה
"... אֵת אֲשֶׁר הָאֱ-לֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה"
And Joseph said unto Pharaoh: ‘The dream of Pharaoh is one; what God is about to do He hath declared unto Pharaoh.
"... שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא"
The seven good kine are seven years; and the seven good ears are seven years: the dream is one.
"... וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב"
And the seven lean and ill-favoured kine that came up after them are seven years, and also the seven empty ears blasted with the east wind; they shall be seven years of famine.
"... אֲשֶׁר הָאֱ-לֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה"
That is the thing which I spoke unto Pharaoh: what God is about to do He hath shown unto Pharaoh.
"... הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם"
Behold, there come seven years of great plenty throughout all the land of Egypt.
"... וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ"
And there shall arise after them seven years of famine; and all the plenty shall be forgotten in the land of Egypt; and the famine shall consume the land;
"... וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד"
and the plenty shall not be known in the land by reason of that famine which followeth; for it shall be very grievous.
"... וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱ-לֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱ-לֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ"
And for that the dream was doubled unto Pharaoh twice, it is because the thing is established by God, and God will shortly bring it to pass.
"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם..."
Now therefore let Pharaoh look out a man discreet and wise, and set him over the land of Egypt.
1. חלק את נאומו זה של יוסף לפני פרעה לפסקאות והסבר את מבנהו.
2. מה כוונת יוסף בחזרה הגדושה הזו על שם האלוקים? ועיין גם דבריו ל"ט מ'; מ' ח'; מ"א ט"ו. והשווה לשאלה זו גם גיליון שמות תשי"ג א3!
3. מה הסיבה שאין מוזכר שם האלוקים מפסוק ל"ג והלאה?
4. האם הבין פרעה את אשר אמר לו יוסף כאן ברמז באמצעות החזרה הזאת אם לא?
ב. "יהיו שבע שני רעב"
"יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב"
And the seven lean and ill-favoured kine that came up after them are seven years, and also the seven empty ears blasted with the east wind; they shall be seven years of famine.
ר' יוסף אבן כספי, משנה כסף:
ולמעלה לא אמר "יהיו שבע שני שבע", וזה לשתי סיבות: האחת, כי יוסף לא עמד פתאום על אמתת העניין, וכך דרך רוב ההשגות, איך שיהיו. והשנית, כי מן ההיפך הזה ייוודע היפוכו. ואמר אריסטו בספר המידות, כי כאשר היו לפנינו שני הפכים ולא נדע עניינם, נרוץ להשיג תחילה אמתת המועט הנעלם ואחר נשיג מזה היותר נעלם. – כן העניין בכאן, כי פרות ושבולים טובות, שיהיו משל וחיקוי לשנים טובות זה נעלם מאוד, לפי שזה ענין מורגל, כל שכן בארץ ההיא שכלם כן, אבל רעות – זה זרות מופלג אצלם, כן ראוי לעמוד על אמתת זה בנקלה, שהוא חיקוי לזכות רוע שנים, שאינו נהוג כן בארץ ההיא, והעד (בראשית י"ב י'): "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה". ולכן אחר כך התחזק יוסף ואמר (פסוק כ"ח): "הוא הדבר אשר דיברתי אל פרעה". והבן זה והקש על זה!
**
1. מה הקשיים שבדברי יוסף אשר אותם רצה אבן כספי ליישב?
**
2. הסבר את המילים המסומנות בקו.
**
3. הבא דוגמאות לתנ"ך שלא עמד משהו בהשגה הנבואית "פתאום (=בבת אחת) על אמתת העניין" אלא רק לאט לאט.
4. מה רצה הפרשן להוכיח בעזרת בראשית י"ב י'?
ג. "שבע שנים הנה"
"שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה"
שבע שנים ושבע שנים SEVEN YEARS AND SEVEN YEARS —all together they are only seven years (not fourteen); and the reason why the dream was repeated is because the thing is ready to happen as he expressly stated to him afterwards (v. 32) “And for that the dream was doubled etc.” With reference to the seven good years it says (v. 25) “[What He is about to do] God hath declared unto Pharaoh”, because it (that period) was close at hand; whilst in the case of the seven years of famine it states (v. 28) “He hath shown unto Pharaoh” — because this thing was distant and far off (as regards time) the proper word to use in reference to it is “showing”.
ולא אמר "שבע שני השבע", דזה לבד אינו כדאי שיהיה דבר אלוהים בייחוד לפרעה, שהרי אין בזה אלא הצלחת המדינה ועשרה, ולא היה מתקבל על לב פרעה ברגע זו ולא היה נוח לשמוע עוד, משום הכא לא גילה דבר עד בואו לגלות דבר הרעב, כי הוא נוגע לקיום העולם.
1. מה קשה לו בפסוקנו?
*
2. מה בין תשובתו לתשובת האבן כספי ביישוב הקושי?
ד. "ועתה ירא פרעה..."
"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם"
Now therefore let Pharaoh look out a man discreet and wise, and set him over the land of Egypt.
ד"ה ותאכלנה הפרות: על דעתי הוא סימן שיאכלו שני הרעב את שנות השבע, ומזה למד יוסף לומר לפרעה (ל"ה) "ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות הבאות האלה... והיה האוכל לפיקדון לארץ לשבע שני הרעב", כי ראה שהפרות והשבולים הטובות תבאנה אל קרב הרעות, ואיננה עצה, כי הליועץ למלך נתנוהו? (המליצה שאולה מדברי הימים ב', כ"ה ט"ו) רק בפתרון החלום אמר כן. "ונשכח כל השבע" (ל'), "ולא ייוודע השבע" (ל"א) – פתרון (כ"א) "ולא נודע כי באו אל קרבינה ומראיהן רע כאשר בתחילה", כי ראה שלא היו באכילתן בריאות וטובות, רק היו להן למחיה, אילו לא אכלו אותן היו מתות...
ועתה ירא פרעה: ...העצה הזאת כולה אמר אותה יוסף מכוח רוח הקודש, כי הנה הנביא לא יוכל לכבוש נבואתו ויתאמץ לאמר מה שראה, והמתחייב ממנו, וכמו שאמר ירמיהו (כ' ט') "והיה בלבי כאש בוערת עצור בעצמותי, כלכל לא אוכל"... כי מטבע רוח הקדש, כאשר יחול בלב האדם שיגידהו ולא יוכל לכבשו...
1. מה קשה לשני המפרשים בפסוקנו?
2. מה ההבדל בין שני המפרשים?
3. מהו הדחק מבחינת סגנון הכתובים לפי פירוש הרמב"ן?
ה. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה ונשכח כל השבע: הוא פתרון הבליעה.
ונשכח כל השבע AND ALL THE PLENTY SHALL BE FORGOTTEN — this is the interpretation of the act of swallowing.
ד"ה ולא ייוודע השבע: ולא נודע כי באו אל קרבינה.
ולא יודע השבע AND THE PLENTY SHALL NOT BE KNOWN — this is the interpretation of (v. 21) “And it could not be noticed that they had eaten them up”.
1. מה קשה לו?
**
2. בעל לבוש האורה, מקשה:
שני פתרונות אלה למה לי, דהא הכל אחד הוא?
ענה!
**
3. ועוד מקשין: מניין לו ש"ונשכח" הוא פתרון הבליעה (הנאמרת לגבי השבולים) "ולא ייוודע" הוא פתרון "ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה" הנאמר לגבי הפרות – ולמה אם כן הקדים המאוחר ואיחר המוקדם?! ענה לקושייתם!