The Meaning of Tshuva (Repentance)

(ד) אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב רֶמֶז יֵשׁ בּוֹ כְּלוֹמַר עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְזִכְרוּ בּוֹרַאֲכֶם. אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְּהַבְלֵי הַזְּמַן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְיַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיִּרְאֶה עַצְמוֹ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. וְכֵן כָּל הָעוֹלָם חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. חָטָא חֵטְא אֶחָד הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה וְגָרַם לוֹ הַשְׁחָתָה. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת וְגָרַם לוֹ וְלָהֶם תְּשׁוּעָה וְהַצָּלָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י-כה) "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" זֶה שֶׁצָּדַק הִכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם לִזְכוּת וְהִצִּילוֹ. וּמִפְּנֵי עִנְיָן זֶה נָהֲגוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲסֹק בְּמִצְוֹת מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים יֶתֶר מִכָּל הַשָּׁנָה. וְנָהֲגוּ כֻּלָּם לָקוּם בַּלַּיְלָה בַּעֲשָׂרָה יָמִים אֵלּוּ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת בְּדִבְרֵי תַּחֲנוּנִים וּבְכִבּוּשִׁין עַד שֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם:

Mishneh Torah, Repentance 3:4

(4) Even though the blowing of the shofar on Rosh HaShanah is a Biblical decree, it hints at something, i.e., “Wake up, sleepers, from your sleep! And slumberers, arise from your slumber! Search your ways and return in teshuvah and remember your Creator! Those who forget the Truth amidst the futility of the moment and are infatuated all their years with vanity and nothingness that will not help and will not save, examine your souls and improve your ways and your motivations! Let each of you abandon his wicked ways, and his thoughts which are no good." Therefore a person needs to see himself all year long as if he is half innocent and half guilty, and also [see] the whole world - half innocent and half guilty. If he sins one sin - he has tilted herself and the whole world to the side of guilt and caused its destruction. If he does one mitzvah - he has tilted herself and the whole world to the side of innocence and caused redemption and rescue, as it says, the righteous are the foundation of the world (Proverbs 10:25). This refers to a righteousness that has tilted the whole world to innocence and saved it. And for this reason the whole House of Israel has a custom to increase charity and good deeds, and to engage in mitzvot from Rosh HaShanah until Yom Kippur, more than the rest of the year. And everyone has the custom to wake up during the night on these ten days and to pray in the synagogue with words of pleading and words of surrender until daylight.

משנה יומא ח׳:ח׳-ט׳

(ח) חטאת ואשם ודאי מכפרין. מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה. התשובה מכפרת על עברות קלות על עשה ועל לא תעשה. ועל החמורות היא תולה עד שיבוא יום הכפורים ויכפר. (ט) האומר, אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר, אין יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, [ויקרא טז:ל] "מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו," עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר; עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, שנאמר, [יחזקאל לו:כה] "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם." ואומר, [ירמיה יז:יג] "מקוה ישראל יי", מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.

Mishnah Yoma 8:8-9

(8) The sin-offering and guilt-offering atone [for sin]. Death and Yom Kippur atone with repentance. Repentance atones for minor transgressions of positive or negative commandments; for grave transgressions, it obtains a respite until Yom Kippur completes the atonement. (9) One who says, "I will sin, and then repent, I will sin [again], and then repent," will not receive an opportunity to repent; [for one who says] "I will sin, and Yom Kipur will atone," Yom Kippur will not atone. Yom Kippur atones for transgressions between a person and God, but for a transgression against one's neighbor, Yom Kipur cannot atone, until he appeases his neighbor. Thus R. Eleazar ben Azariah expounds the text, "From all your sins before the Lord shall ye be clean": For transgressions between a person and God, Yom Kippur atones, for transgressions against one's neighbor, Yom Kippur cannot atone, until he appeases his neighbor. R. Akiva says, Happy are you, Israel! Before whom are you purified, and who purifies you [of your transgressions]? Your Father Who is in heaven. For it is said, "Then will I sprinkle clean water upon you, and ye shall be clean"; and it is also said, "The ‏ritual bath‎ of Israel is the Lord"; even as a ritual bath purifies the unclean, so does the Holy One, Blessed be He, purify Israel.

משנה תורה, הלכות תשובה ב׳:א׳

(א) ב,א אֵיזוֹ הִיא תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה--זֶה שֶׁבָּא לְיָדוֹ דָּבָר שֶׁעָבַר בּוֹ, וְאִפְשָׁר בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת, וּפֵרַשׁ וְלֹא עָשָׂה מִפְּנֵי הַתְּשׁוּבָה, לֹא מִיִּרְאָה וְלֹא מִכִּשְׁלוֹן כּוֹחַ. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁבָּא עַל אִשָּׁה בַּעֲבֵרָה, וּלְאַחַר זְמָן נִתְיַחַד עִמָּהּ וְהוּא עוֹמֵד בְּאַהֲבָתוֹ בָּהּ וּבְכוֹחַ גּוּפוֹ, וּבַמְּדִינָה שֶׁעָבַר בָּהּ, וּפֵרַשׁ וְלֹא עָבַר--זֶה הוּא בַּעַל תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר "וּזְכֹר, אֶת-בּוֹרְאֶיךָ, בִּימֵי, בְּחוּרֹתֶיךָ" (קוהלת יב,א).

Mishneh Torah, Repentance 2:1

(1) What is complete teshuvah? When a person has the opportunity to commit the same sin, and he possess the ability to do it, but he separates and does not do it because of teshuvah and not out of fear or lack of strength. What is an example? A person who had illicit sex with a woman, and after some time he is alone with her, and he still loves her and possesses his physical power and is in the same country where he committed the sin, but he separates and does not sin – that person is a complete ba’al teshuvah, about whom [King] Solomon said, Remember your Creator in the days of your youth (Ecclesiastes 12:1).

משנה תורה, הלכות תשובה א׳:א׳

(א) א,א כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַעֲשֶׂה--אִם עָבַר אָדָם עַל אַחַת מֵהֶן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה--כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ, חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא: שֶׁנֶּאֱמָר "אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל-חַטֹּאת הָאָדָם . . . וְהִתְוַדּוּ, אֶת-חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ" (במדבר ה,ו-ז), זֶה וִדּוּי דְּבָרִים. וּוִדּוּי זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה.

Mishneh Torah, Repentance 1:1

(1) All of the commandments in the Torah: whether they be the positive commandments, or the negative commandments; if a person transgressed any of them, whether he did so intentionally, whether he did so unintentionally, when he repents and returns from sinning - he is obligated to confess before God, as it says, (Numbers 5:6-7) "When a man or a women does any of the sins of man...and he shall confess his sin that he committed..." - this refers to a verbal confession. And confession, that is a positive commandment.

משנה תורה, הלכות תשובה א׳:ב׳

(ב) א,ב כֵּיצַד מִתְוַדֶּה--אוֹמֵר אָנָּא יי חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָּךְ, וַהֲרֵי נִחַמְתִּי וּבֹשְׁתִּי בְּמַעֲשַׂי, וּלְעוֹלָם אֵינִי חוֹזֵר לְדָבָר זֶה. זֶה הוּא עִיקָרוֹ שֶׁלַּוִּדּוּי; וְכָל הַמַּרְבֶּה לְהִתְוַדּוֹת וּלְהַאֲרִיךְ בְּעִנְיָן זֶה, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

Mishneh Torah, Repentance 1:2

(2) How does he confess? He says, "Please God, I have sinned, I have erred, I have [willfully but unrebelliously] transgressed, I have done such-and-such [specific sins], I am regretful, and ashamed for my actions, and I will never again return to my old ways." This is the essence of the confession, and anyone who wants to lengthen [his confession], this is praiseworthy.

פרק ב:ד

מדרכי התשובה, להיות השב צועק תמיד לפני השם בככי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כחו. ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשנה שמו, כלומר: אני אחר, ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים. ומשנה מעשיו כלן לטובה ולדרך ישרה, וגולה ממקומו; שגלות מכפרת עון. מפני שגורמת לו להכנע ולהיות עני ושפל–רוח.

Chapter 2:4

Among the paths of repentance is for the penitent to

a) constantly call out before God, crying and entreating;

b) to perform charity according to one's potential;

c) to separate oneself far from the object of one's sin;

d) to change one's, as if to say, "I am a different person and not the same who sinned";

e) to change one's behavior in its entirety to the good and the path of righteousness; and

f) to travel in exile from one's home. Exile atones for sin because it causes a person to be submissive, humble, and meek of spirit.

משנה תורה, הלכות תשובה ב׳:ו׳

(ו) ב,ו [ה] וּשְׁבָח גָּדוֹל לַשָּׁב שֶׁיִּתְוַדֶּה בָּרַבִּים וְיוֹדִיעַ פְּשָׁעָיו לָהֶם, וּמְגַלֶּה עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ לַאֲחֵרִים, וְאוֹמֵר לָהֶם אָמְנָם חָטָאתִי לִפְלוֹנִי וְעָשִׂיתִי לוֹ כָּךְ וְכָּךְ, וַהֲרֵינִי הַיּוֹם שָׁב וְנִחַם. וְכָל הַמִּתְגָּאֶה וְאֵינוּ מוֹדִיעַ, אֵלָא מְכַסֶּה פְּשָׁעָיו--אֵין תְּשׁוּבָתוֹ גְּמוּרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו, לֹא יַצְלִיחַ" (משלי כח,יג).

Mishneh Torah, Repentance 2:6

(6) It is very praiseworthy for the penitent to confess in public and disclose his sins to them, and reveal interpersonal sins to others and tell them: “I surely sinned against so-and-so and did such-and-such to him; but today, behold, I return and regret.” But anyone who is prideful and does not disclose, but rather hides his sins – his teshuvah is not complete, as it says, One who covers his transgressions shall not prosper (Proverbs 28:13).

משנה תורה, הלכות תשובה ב׳:ז׳

(ז) ב,ז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. אֲבָל שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹם--אֵינוּ צָרִיךְ לְפַרְסַם עַצְמוֹ, וְעַזּוּת פָּנִים הִיא לוֹ אִם גִּלָּם: אֵלָא שָׁב לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא, וּפוֹרֵט חֲטָאָיו לְפָנָיו, וּמִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶן בִּפְנֵי רַבִּים, סְתָם. וְטוֹבָה הִיא לוֹ שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲווֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "אַשְׁרֵי נְשׂוּי-פֶּשַׁע; כְּסוּי חֲטָאָה" (תהילים לב,א).

Mishneh Torah, Repentance 2:7

(7) What situation are we talking about? Interpersonal sins. But with regard to sins between a person and the Omnipresent, one need not expose oneself; and it is arrogance if one reveals them. Instead, one should return before God, blessed is He, specify his sins before Him, and confess them in public only generally. And it is better for him that his sins are not revealed, as it says, Happy is he whose transgression is forgiven, whose sin is covered (Psalms 32:1).