(א) בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה בַּכְּרַכִּין, וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְוְאוֹת הַמַּיִם, וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים, וּמְצַיְּנִין אֶת הַקְּבָרוֹת, וְיוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאָיִם:
(1) On the first of the month of Adar a proclamation is made about the [giving of the] shekalim and about kilayim [forbidden mixed plantings]. On the 15th of the month the Book of Esther is read in cities. Additionally, they repair the roads between cities, the roads within cities, the mikvaot [pools for ritual immersion], take care of all public needs, mark graves and remove the kilayim [from the fields].
(ו) וּבְפָרָשַׁת שְׁקָלִים. אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִשֶּׁאֲנִי מֵת אֵין אֲנִי נִזְכָּר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה עוֹמֵד עַכְשָׁו וְנוֹתֵן לָהֶם פָּרָשַׁת שְׁקָלִים וְאַתָּה זוֹקֵף אֶת רֹאשָׁן, כָּךְ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתָהּ לְפָנַי, כְּאִלּוּ אַתְּ עוֹמֵד שָׁם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְזוֹקֵף אֶת רֹאשָׁן.
(6) With reference to the portion Shekalim, Moses had said to the Holy One, blessed be He: Master of the Universe, when I die I shall not be remembered. The Holy One, blessed be He, replied: Be assured that just as you stand here now, giving them the portion containing Shekalim, thereby lifting their heads upright.
(10) Do not desert your friend and your father’s friend; Do not enter your brother’s house in your time of misfortune; A close neighbor is better than a distant brother.
(א) וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב, וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ, טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק (משלי כז, י). רֵעֲךָ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁקָּרָא לְיִשְׂרָאֵל אַחִים וְרֵעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי (תהלים קכח, ח). וְרֵעַ אָבִיךָ, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי (ישעיה מא, ח).
(1) Now Jethro heard (Exod. 18:1). Scripture says elsewhere: Thine own friend and thy father’s friend forsake not; neither go into thy brother’s house in the day of thy calamity; better is a neighbor that is near than a brother far off (Prov. 27:10). Thine own friend is the Holy One, blessed be He, who called Israel brother and friend, as it is said: For My brethren and friends’ sakes (Ps. 122:8). Thy father’s friend is Abraham, as is said: The seed of Abraham my friend (Isa. 41:8).