Shabbat Evening Amidah
אַתָּה קִדַּֽשְׁתָּ אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶֽךָ תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל־הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל־הַזְּמַנִּים וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:
בראשית ב:א-ג
וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם: וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה: וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים ׀ לַֽעֲשֽׂוֹת:
You sanctified the seventh day for Your name's sake, as the culmination of the creation of heaven and earth. Of all days, You blessed it; of all seasons You sanctified it--and so it is written in Your Torah:
Genesis 2:1-3
Then the heavens and the earth were completed, and all their array. With the seventh day, God completed the word He had done. He ceased on the seventh day from all the work He had done. God blessed the seventh day and declared it holy, because on it He ceased from all His work He had created to do.
Shabbat Morning Amidah
אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ: קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת: וְהַנְחִילֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶֽׁךָוְיָנֽוּחוּ בָהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
Our God and God of our ancestors, may You find favor in our rest. Make us holy through Your commandments and grant us our share in Your Torah. Satisfy us with Your goodness, grant us joy in Your salvation, and purify our hearts to serve You in truth. In love and favor, O LORD our God, grant us our heritage Your holy Shabbat, so that Israel, who sanctify Your name, may find rest on it. Blessed are You LORD, who sanctifies the Sabbath.
יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ כִּי עֶבֶד נֶאֶמָן קָרָֽאתָ לּוֹ: כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַֽתָּ בְּעָמְדוֹ לְפָנֶֽיךָ עַל־הַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:
שמות לא:טז
וְשָֽׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַֽעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹֽרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם: בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א֥וֹת הִ֖וא לְעֹלָ֑ם כִּי־שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֗ים עָשָׂ֤ה יְיָ֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שָׁבַ֖ת וַיִּנָּפַֽשׁ:
וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּֽנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים: כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחַרְתָּ: עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ וּבַשְּׁבִיעִי רָצִֽיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ חֶמְדַּת יָמִים אֹתוֹ קָרָֽאתָ זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית:
Moses rejoiced at the gift of his portion when You called him "faithful servant." A crown of glory You placed on his head when he stood before You on Mount Sinai. He brought down in his hands two tablets of stone on which was engraved the observance of the Sabbath. So it is written in your Torah:
Exodus 31:16-17
The children of Israel must keep the Sabbath, observing the Sabbath in every generation as an everlasting covenant. It is a sign between Me and the children of Israel for ever, for in six days God made the heavens and the earth, but on the seventh day He ceased work and refreshed Himself.
You, O LORD our God, did not give it to the other nations of the world, nor did You, our King, give it as a heritage to those who worship idols. In its rest the uncircumcised do not dwell, for You gave it in love to Israel Your people, to the descendants of Jacob whom You chose. May the people who sanctify the seventh day all find satisfaction and delight in Your goodness, for You favored the seventh day and made it holy, calling it the most cherished of days, a remembrance of the act of creation.
Musaf Amidah
תִּכַּנְתָּ שַׁבָּת רָצִֽיתָ קָרְבְּנוֹתֶֽיהָ צִוִּֽיתָ
פּרוּשֶֽׁיהָ עִם סִדּוּרֵי נְסָכֶֽיהָ מְעַנְּגֶֽיהָ לְעוֹלָם כָּבוֹד יִנְחָֽלוּ טוֹעֲמֶֽיהָ חַיִּים זָכוּ וְגַם
הָאוֹהֲבִים דְּבָרֶֽיהָ גְּדֻלָּה בָּחָֽרוּ אָזמִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶֽיהָ וַתְּצַוֵּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁתַּעֲלֵֽנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵֽנוּ וְתִטָּעֵֽנוּ בִּגְבוּלֵֽנוּ וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת־קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם:
וְאֶת־מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתְךָ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ כָּאָמוּר:
במדבר כח: ט-י
וּבְיוֹם֙ הַשַּׁבָּ֔ת שְׁנֵֽי־כְבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה תְּמִימִ֑ם וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֧לֶת מִנְחָ֛ה בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן וְנִסְכּֽוֹ: עֹלַ֥ת שַׁבַּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ עַל־עֹלַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְנִסְכָּֽהּ:
יִשְׂמְחוּ בְּמַלְכוּתֶֽךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֽוֹרְאֵי עֹֽנֶג עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶֽךָ וּבַשְּׁבִיעִי רָצִֽיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָֽאתָ זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית:
You instituted the Sabbath, You favored its offerings. You commanded its specific laws along with the order of its libations. Those who delight in it inherit eternal glory, whose who relish it merit life, and those who love its teachings have chosen greatness. Even before Sinai they were commanded about it. Then You, Lord our God, commanded us to offer on it the additional offering of the Sabbath in the proper way.
May it be Your will, LORD our God and God of our ancestors, to lead us back in joy to our land and to plant us within our borders. There we will prepare for You our obligatory offerings: the regular daily offerings in their order, and the additional offerings according to their laws.
And the additional offerings of this Sabbath day we will prepare and offer before You in love, in accord with Your will's commandment, as You wrote for us in Your Torah through Your servant Moses, by Your own word, as it is said:
Numbers 28:9-10
On the Sabbath day, make an offering of two lambs a year old, without blemish, together with two-tenths of an ephor of fine flour mixed with oil as a meal-offering, and its appropriate libation. This is the burnt-offering for every Sabbath, in addition to the regular daily burnt-offering and its libation.
Those who keep the Sabbath and call it a delight shall rejoice in Your kingship. The people who sanctify the seventh day shall all be satisfied and take delight in Your goodness, for You favored the seventh day and declared it holy. You called it "most desirable of days" in remembrance of Creation.
Shabbat Mincha Amidah
אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד (דברי הימים א' יז:כא) וּמִי֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד בָּאָ֑רֶץ תִּפְאֶֽרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶֽרֶת יְשׁוּעָה מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתַֽתָּ אַבְרָהָם יָגֵל יִצְחָק יְרַנֵּן יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנֽוּחוּ בוֹ מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶֽטַח מְנוּחָה שְׁלֵמָה שֶׁאַתָּה רֽוֹצֶה בָּהּ יַכִּֽירוּ בָנֶֽיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּֽישׁוּ אֶת־שְׁמֶֽךָ:
You are One, Your name is One; and who is like Your people Israel, a nation unique on earth? Splendor of greatness and a crown of salvation is a day of rest and holiness You have given Your people. Abraham will rejoice, Isaac will sing for joy, Jacob and his children will find rest in it--a rest of love and generosity, a rest of truth and faith, a rest of peace and tranquility, calm and trust; a complete rest in which You find favor. May Your
children recognize and know that their rest comes from You, and that by their rest they sanctify Your name.
מתני׳ רבן גמליאל אומר בכל יום ויום מתפלל אדם שמנה עשרה רבי יהושע אומר מעין י"ח ר"ע אומר אם שגורה תפלתו בפיו מתפלל י"ח ואם לאו מעין י"ח ר"א אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים... גמ׳ הני י"ח כנגד מי א"ר הלל בריה דר' שמואל בר נחמני כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד (תהלים כט, א) בהבו לה' בני אלים רב יוסף אמר כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע א"ר תנחום אמר רבי יהושע בן לוי כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה. ואמר ר' תנחום אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה עולא אמר עד כדי שיראה איסר כנגד לבו רבי חנינא אמר כיון שנענע ראשו שוב אינו צריך אמר רבא והוא דמצער נפשיה ומחזי כמאן דכרע הני תמני סרי תשסרי הוויין אמר רבי לוי ברכת הצדוקים ביבנה תקנוה כנגד מי תקנוה א"ר לוי לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני כנגד (תהלים כט, ג) אל הכבוד הרעים לרב יוסף כנגד אחד שבקריאת שמע לר' תנחום א"ר יהושע בן לוי כנגד חוליא קטנה שבשדרה: ת"ר שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה אמר להם ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים עמד שמואל הקטן ותקנה לשנה אחרת שכחה והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו אמאי לא העלוהו והאמר רב יהודה אמר רב טעה בכל הברכות כלן אין מעלין אותו בברכת הצדוקים מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא שאני שמואל הקטן דאיהו תקנה וניחוש דלמא הדר ביה אמר אביי גמירי טבא לא הוי בישא ולא והכתיב (יחזקאל יח, כד) ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ההוא רשע מעיקרו אבל צדיק מעיקרו לא ולא והא תנן אל תאמין בעצמך עד יום מותך שהרי יוחנן כ"ג שמש בכהונה גדולה שמנים שנה ולבסוף נעשה צדוקי אמר אביי הוא ינאי הוא יוחנן רבא אמר ינאי לחוד ויוחנן לחוד ינאי רשע מעיקרו ויוחנן צדיק מעיקרו הניחא לאביי אלא לרבא קשיא אמר לך רבא צדיק מעיקרו נמי דלמא הדר ביה אי הכי אמאי לא אסקוהו שאני שמואל הקטן דאתחיל בה דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא שלא התחיל בה אבל התחיל בה גומרה: הני שבע דשבתא כנגד מי א"ר חלפתא בן שאול כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים הני תשע דר"ה כנגד מי א"ר יצחק דמן קרטיגנין כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה דאמר מר בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה הני עשרים וארבע דתעניתא כנגד מי א"ר חלבו כנגד כ"ד רננות שאמר שלמה בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים אי הכי כל יומא נמי נמרינהו אימת אמרינהו שלמה ביומא דרחמי אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו: רבי יהושע אומר מעין שמנה עשרה: מאי מעין שמנה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה ושמואל אמר הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך ומול את לבבנו ליראתך ותסלח לנו להיות גאולים ורחקנו ממכאובינו ודשננו בנאות ארצך ונפוצותינו מארבע תקבץ והתועים על דעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידיך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא אתה תענה ברוך אתה ה' שומע תפלה לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו אמר רב נחמן אמר שמואל כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ ממוצאי שבת וממוצאי ימים טובים מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת מתקיף לה רבה בר שמואל ונימרה ברכה רביעית בפני עצמה מי לא תנן ר"ע אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה ר' אליעזר אומר בהודאה אטו כל השנה כולה מי עבדינן כר' עקיבא דהשתא נמי נעביד כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כר"ע תמני סרי תקון תשסרי לא תקון הכא נמי שבע תקון תמני לא תקון מתקיף לה מר זוטרא ונכללה מכלל הביננו ה' אלהינו המבדיל בין קדש לחול קשיא:
MISHNA: Rabban Gamliel says: Each and every day a person recites the prayer of eighteen blessings. Rabbi Yehoshua says: A short prayer is sufficient, and one only recites an abridged version of the prayer of eighteen blessings. Rabbi Akiva says an intermediate opinion: If he is fluent in his prayer, he recites the prayer of eighteen blessings, and if not, he need only recite an abridged version of the prayer of eighteen blessings. Rabbi Eliezer says: One whose prayer is fixed, his prayer is not supplication and is flawed...
GEMARA: Corresponding to what were these eighteen blessings instituted? When the Shemoneh Esreh was instituted by the Sages, on what did they base the number of blessings? Rabbi Hillel, son of Rabbi Shmuel bar Naḥmani, said: Corresponding to the eighteen mentions of God’s name that King David said in the psalm: “Give unto the Lord, O you sons of might” (Psalms 29). Rav Yosef said: Corresponding to the eighteen mentions of God’s name in Shema. Rabbi Tanḥum said that Rabbi Yehoshua ben Levi said: Corresponding to the eighteen vertebrae in the spine beneath the ribs. Since Rabbi Yehoshua ben Levi’s opinion based the Amida prayer on the spinal vertebrae, the Gemara cites another statement of his that connects the two: Rabbi Tanḥum said that Rabbi Yehoshua ben Levi said: In those blessings where one is required to bow, one who prays must bow until all the vertebrae in the spine protrude. Establishing a different indicator to determine when he has bowed sufficiently, Ulla said: Until he can see a small coin [issar], on the ground before him opposite his heart. Rabbi Ḥanina said: There is room for leniency; once he moves his head forward, he need not bow any further. Rava said: But that applies only if he is exerting himself when doing so, and he appears like one who is bowing. However, if he is able, he should bow further. Are these eighteen blessings? They are nineteen. Rabbi Levi said: The blessing of the heretics, was instituted in Yavne and is not included in the original tally of blessings. Nevertheless, since the number of blessings corresponds to various allusions, the Gemara attempts to clarify: Corresponding to what was this nineteenth blessing instituted? Rabbi Levi said: According to Rabbi Hillel, son of Rabbi Shmuel bar Naḥmani, who said that the eighteen blessings correspond to the eighteen mentions of God’s name that King David said in the psalm, the nineteenth blessing corresponds to a reference to God in that psalm, where a name other than the tetragrammaton was used: “The God of glory thunders” (Psalms 29:3). According to Rav Yosef, who said that the eighteen blessings correspond to the eighteen mentions of God’s name in Shema, the additional blessing corresponds to the word one that is in Shema. Although it is not the tetragrammaton, it expresses the essence of faith in God. According to what Rabbi Tanḥum said that Rabbi Yehoshua ben Levi said, that the eighteen blessings correspond to the eighteen vertebrae in the spine, the additional blessing corresponds to the small vertebra that is at the bottom of the spine. Amida prayer...
The Gemara asks: Corresponding to what were these seven blessings of the Shabbat Amida prayer instituted? The Gemara answers: Rabbi Ḥalafta ben Shaul said: Corresponding to the seven “voices” which David mentioned on the waters; in other words, the seven times that “the voice of God” is mentioned in Psalms 29, which served as the source for the weekday prayer. The Gemara asks further: Corresponding to what were these nine blessings of the Rosh HaShana additional prayer instituted? Rabbi Yitzḥak of Kartignin said: They correspond to the nine mentions of God’s name that Hannah said in her prayer (I Samuel 2:10). The connection between Hannah’s prayer and Rosh HaShana is based on what the Master said: On Rosh HaShana, Sarah, Rachel, and Hannah were remembered and the divine decree that they would conceive their sons was issued. The Gemara continues: Corresponding to what were these twenty-four blessings of the Amida prayer of the fast days instituted? Rabbi Ḥelbo said: They correspond to the twenty-four “songs” that Solomon said when he brought the ark into the Holy of Holies during the dedication of the Temple, as there are twenty-four expressions of song, prayer, and supplication there (I Kings 8). The Gemara asks: If so, then let us say these twenty-four blessing every day. The Gemara answers: When did Solomon say them? On a day of supplication for mercy. We, too, say them on a day of supplication for mercy. We learned in the mishna that Rabbi Yehoshua says that each day one recites an abridged version of the prayer of eighteen blessings...