I. Organization of Chapter: A Reflection of Creation
תהלים פרק קמח
א) הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת־יְקֹוָק מִן־הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים: (ב) הַלְלוּהוּ כָל־מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל־צבאו צְבָאָיו (ג) הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל־כּוֹכְבֵי אוֹר: (ד) הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם (ה) יְהַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְקֹוָק כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ: (ו) וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר: (ז) הַלְלוּ אֶת־יְקֹוָק מִן־הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל־תְּהֹמוֹת: (ח) אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ: (ט) הֶהָרִים וְכָל־גְּבָעוֹת עֵץ פְּרִי וְכָל־אֲרָזִים: (י) הַחַיָּה וְכָל־בְּהֵמָה רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף: (יא) מַלְכֵי־אֶרֶץ וְכָל־לְאֻמִּים שָׂרִים וְכָל־שֹׁפְטֵי אָרֶץ: (יב) בַּחוּרִים וְגַם־בְּתוּלוֹת זְקֵנִים עִם־נְעָרִים: (יג) יְהַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְקֹוָק כִּי־נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל־אֶרֶץ וְשָׁמָיִם: (יד) וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל־חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם־קְרֹבוֹ הַלְלוּ־יָהּ:
מלבים תהילים קמח פסוק א׳
א) הללו את ה' מן השמים, המשורר יציין תהלת ה' איך היא יורדת מלמעלה למטה, מן העולם העליון שבעליונים עד העולם השפל שבשפלים, ושוב יתחיל לצייר איך תשוב התהלה ותעלה מן השפל מעלה מעלה, כי כן בבריאת העולם התחילה הבריאה להשתלשל תחלה מלמעלה למטה, וכל שירדה מטה מטה נתגשמה יותר ונתעבתה עד שיצא העולם השפל הלז הגשמי הרחוק מהאור העליון הרחק רב, שתחלה האציל אור האצילות ואז נתהוה מסך ונתעבה האור בעולם הכסא, ומשם השתלשל ונתעבה יותר בעולם המלאכים, ואחריו נעשה העולם האופנים, עד שיצא הכדור הארצי שלנו השפל חשך ענן וערפל. אולם אחרי שהגיע לתכלית הגשמיית והעכירות התחיל המציאות לשוב ולהזכך ולשוב אל מקומו מעלה מעלה
II. Knowledge of Secular Philosophy: Plato's Theory of Forms
מלבים תהילים קמח פסוק א׳
שאחר שנברא הדומם נזדכך החומר והופשט חמריותו לאט לאט עד שהוכן לקבל נפש הצומחת, ואח"ז הזדכך יותר עד שהיה מוכן אל נפש החיונית, ואח"כ הטהר יותר ועלה במעלה עד שנעשה ראוי לקבל צורת הנפש המדברת, ונעשה האדם כצלם אלהים ובדמותו, הוא הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, וכן הופשט חמריותו ונשתלם לאט לאט להסיר הקליפה והמסך עד שבא תור להאומה הישראלית לעלות בהר ה', ומשה בחירו עלה אל האלהים ועלו תחתונים למעלה עד המקום שהמלך במסבו, בענין שידמה המציאות (כפי דברי אפלאטון) כעיגול ההנדסי ההגיוני, שה' הוא העומד בראש המחול והעגול הזה, וממנו התחיל המציאות לרדת מטה מטה ולהתעבות ולהתגשם, עד שבא לתכלית קצה המטה. ואז חזר לעלות אל ראש העגולה מן הארץ לשמים עד הנשגב העומד בראש המחול,
III. Polemic
תהילים קמז
א) הַלְלוּיָהּ כִּי־טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי־נָעִים נָאוָה תְהִלָּה: (ב) בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְקֹוָק נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס: (ג) הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם: (ד) מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא: (ה) גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב־כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר: (ו) מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְקֹוָק מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי־אָרֶץ: (ז) עֱנוּ לַיקֹוָק בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר: (ח) הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר: (ט) נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ: (י) לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא־בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה: (יא) רוֹצֶה יְקֹוָק אֶת־יְרֵאָיו אֶת־הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ: (יב) שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת־יְקֹוָק הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן: (יג) כִּי־חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ: (יד) הַשָּׂם־גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ: (טו) הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד־מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ: (טז) הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר: (יז) מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד: (יח) יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ־מָיִם: (יט) מַגִּיד דברו דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל: (כ) לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל־גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל־יְדָעוּם הַלְלוּ־יָהּ
מלבים תהילים קמז
יט) מגיד וזה יהיה ע"י שיגיד דבריו ליעקב, ויודיעם ע"י הנביאים את הגזרה שרוצה לגזור עליהם, והם שבים בתשובה ומבטלים את הרעה,ולישראל שהם הגדולים שבאומה, מגיד חקיו ומשפטיו והם הולכים בחקות התורה וינחם על הרעה
כ) לא עשה כן לכל גוי, ולכן הם נתונים תחת המערכה, שלא לבד שלא הודיע להם חקיו, כי גם משפטים בל ידעום שאף הנימוסים השכליים לא קבלו מה' ולכן ילכו במשפטים בל יחיו בהם
IV. Three Cardinal Exegetical Principles
מלבים תהילים קמז ביאור המילות
אשר יקראו. יכריזו ויפרסמו המאמר הלז, והוא שלא בגבורת הסוס יחפץ, וכבר בארתי בס' התו''ה (ויקרא סי'כ''ו) שהרצון מורה על בחירה השכליית בדבר שהוא טוב, והחפץ מורה שיתאוה אל הדבר מצד נטיה נפשיית, ובגבורת הסוס בודאי לא ירצה מצד הטוב, לכן אמר שלא יחפוץ, ובשוקי האיש אמר שלא ירצה כי אין בו דבר טוב
מלבים תהילים קמז
ט - י) נותן, וע"י החציר נותן גם לבהמה לחמה, עד שהשגחתו מתפשט גם על הבהמה, וגם לבני עורב נותן לחמם, אשר יקראו לא בגבורת הסוס יחפץ, בני עורב אלה יקראו ויכריזו לאמר, שה' לא חפץ בגבורת הסוס, ר"ל שא"צ להשגת הטרף גבורה והשתדלות כי הוא מה', כי הלא מפרנס גם בע"ח החלשים כבני עורב, ויש שישיג טרפו ע"י מלחמה שבוזז שלל מאויב, כמ"ש חז"ל שא"ל לדוד עמך ישראל צריכים פרנסה א"ל לכו ופשטו ידיכם בגדוד,ולמלחמה צריך סוס מוכן ליום מלחמה, ויש שישיג טרפו ע"י שילך בדרכים רחוקים, כמ"ש ממרחק תביא לחמה, וצריך שוקים ורגלים ללכת ממקום למקום, וע"ז יקראו הבני עורב ויפרסמו שה' לא יחפוץ בזה, כי כל המיחל לו ימצא טרפו בביתו, ובלא סוס ורכב ומלחמה, כמו שממציא מזון בני עורב