כל שיש בהיקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח:
רמב''ם פירוש המשניות:
צריך אתה לדעת שיחס קוטר העיגול להקפו בלתי ידוע, ואי אפשר לדבר עליו לעולם בדיוק, ואין זה חסרון ידיעה מצדנו כמו שחושבים הסכלים, אלא שדבר זה מצד טבעו בלתי נודע ואין במציאותו שיודע. אבל אפשר לשערו בקירוב, וכבר עשו מומחי המהנדסים בזה חבורים, כלומר לידיעת יחס הקוטר להקיפו בקירוב ואופני ההוכחה עליו. והקירוב שמשתמשים בו אנשי המדע הוא יחס אחד לשלשה ושביעית, שכל עיגול שקוטרו אמה אחת הרי יש בהקיפו שלש אמות ושביעית אמה בקירוב. וכיון שזה לא יושג לגמרי אלא בקירוב תפשו הם בחשבון גדול ואמרו כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח, והסתפקו בזה בכל המדידות שהוצרכו להן בכל התורה
ר"א היא דתניא ר"א אומר ההורג כינה בשבת כהורג גמל בשבת מתקיף לה רב יוסף עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בכינה דאינה פרה ורבה אבל שאר שקצים ורמשים דפרין ורבין לא פליגי ושניהם לא למדוה אלא מאילים רבי אליעזר סבר כאילים מה אילים שיש בהן נטילת נשמה אף כל שיש בו נטילת נשמה ורבנן סברי כאילים מה אילים דפרין ורבין אף כל דפרה ורבה
(ג) המפלה כליו בשבת מולל את הכנים וזורקן. ומותר להרוג את הכנים בשבת מפני שהן מן הזיעה.
(יב) ואין להוסיף על טריפות אלו כלל, שכל שאירע לבהמה או לחיה או לעוף חוץ מאלו שמנו חכמי דורות הראשונים והסכימו עליהן בבתי דיני ישראל אפשר שתחיה, ואפילו נודע לנו מדרך הרפואה שאין סופה לחיות.
(יג) וכן אלו שמנו ואמרו שהן טריפה אף על פי שיראה בדרכי הרפואה שבידינו שמקצתן אינן ממיתין ואפשר שתחיה מהן אין לך אלא מה שמנו חכמים שנאמר על פי התורה אשר יורוך.
אמר מר ולא ספק דוחה את השבת לאתויי מאי לאתויי הא דתנו רבנן בן שבעה מחללין עליו את השבת ובן ח' אין מחללין עליו את השבת ספק בן ז' ספק בן ח' אין מחללין עליו את השבת בן שמונה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו
:Five Approaches
1: הרב שלמה זלמן אוירבך זצ''ל - "בענין הכינים הלכו חז''ל לפי מראית העין''
2: הרב דסלר זצ''ל - "ראיתי לרשום כאן מה ששמעתי בפירוש מפי קדוש של אדמו''ר זצ''ל אודות דינים אחדים שהטעמים שניתנו להם אינם לפי המציאות שנתגלה במחקר הטבעים בדורות האחרונים וכו' – באלו וכיוצא באלו לעולם אין הדין משתנה אף שהטעם אינו מובן לנו, אלא יש לאחוז בדין בשתי ידים בין לחומרא בין לכולא... והטעם כי את ההלכה ידעו חז''ל מדורי דורות אבל בענין ההסברים הטבעיים – לא הסבר מחייב את הדין אלא להיפך הדין מחייב הסבר והטעם שמוזכר בגמרא אינו הטעם היחידי האפשרי" (מכתב מאליהו ח"ד עמוד 355 הערה 4)
3: חזון איש זצ''ל, ''נשתנו הטבעיים'' - ''נלענ''ד דהכינים שלנו אינם הכינים שעליהם דברו חז''ל, כמו שגם עכבר שחציו בשר וחציו אדמה אינו מוכר למדעני זמננו. והמדע הכופר סותר את עצמו אם מצד אחד הוא מקבל את דברי פסטר האומר ששום חי אינו נוצר מעצמו, ומצד שני את דרווין האומר שכולם נוצרו מעצמם. והאמת לא כדברי זה ולא כדברי זזה, אלה רובם כדברי פסטר, אבל כגון הכינים והעכבר הנ''ל כדברי דרווין''
4: הרב בריל - ''אין לזוז ממה שנפסק עפ''י גמרתנו, אפילו כל הרוחות החקירות האנושיות שבעולם באות ונושבות בו, כי רוח ה' דבר בנו. אכן חסר דעת החוקר ואין שכלו מגיע לעומק חכמת הטבע ומעשה בראשית כי רב הוא וכו' וחכמי אומות העולם לא ידעו ולא יבינו בטבע כי אם שטחיות הדברים הנראין לעין ולא פנימיותם כאשר השכילו מקבלי מעשי בראשית וכו' וא''כ הדין אמת ויציב ונכון וקיים על מקומו ואין לשנותו כלל ועיקר מחמת תואנות החקירות החדשות מקרוב באו...''
5: הרב יצחק למפרונטי (פחד יצחק) - ''בזמננו שחכמי התולדות הביטו וראו וידעו וכתבו דכל בעלי חי יהי' מי שיהי' הוה מן הביצים, וכל זה הוכיחו בראיות ברורות, א''כ שומר נפשו ירחק מהם ולא יהרוג לא פרעוש ולא כינה ואל יכנס עצמו בספק חיוב חטאת. ובדבר זה אמינא דאם ישמעו חכמי ישראל ראיות אוה''ע יחזרו ויודו לדבריהם...''
חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין
פחד יצחק:
''וחכמי ישראל שחזרו והודו לאוה''ע בענין מזל קבוע וגלגל חוזר הורו באצבע דלאו כל מילי דאתמארו בגמרא מפי הקבלה הם, אלא דחכמי ישראל דברו גם הם לפעמים מפי השכל והחקירה האנושית ולא מפי הקבלה, דאל''כ למה להם להודות, היה להם להתחזק בקבלתם ולא לשוב מפני כל ראיות אוה''ע...''
רבינו תם:
''דאף על גב דנצחו חכמי עומות העולם לחכמי ישראל, היינו ניצחון בטענות, אבל האמת הוא כחכמי ישראל...׳׳ (דבריו הובאו בשיטמ''ק, כתובות יג: ד''ה השבתנו על המעוברת)
הרב קוק שו"ת דעת כהן סימן קמ':
''שגם בעצמם [המדענים] אי אפשר שיחזיקו דבריהם בתורת ודאי, שלפעמים יש אחד, וגם רבים, מניחים יסוד מוסד בחכמת הרפואה (והה''ד בכל החכמות), ורבים מחליטים הדבר לדבר אמת, ואח''כ בא דור אחר וחקרה, שכל דבריהם מהבל המה, ומה שזה בונה זה סותר, ואין דבריהם כ''א באסמכתא ואומדנא. א''כ יש לכל דבריהם דין ספק''
דור רביעי (הקדמה למסכת חולין):
''שמה שנמסר פירוש התורה על פה ונאסר לכתבה, הוא כדי שלא לעשותה קיום לדור דורות ושלא לקשור ידי חכמי דור ודור לפרש הכתובים כפי הבנתם, כי רק על אופן זה נבין נצחיות התורה כי שינוי הדורות ודעותיהם, מצבם ומעמדם הגשמי והמסורי דרושות שינוי דיניהם תקנות ותיקונים...''