(א) ג
(ב) שאלה ילמדנו רבינו איך פסקנו בדין כלאים בכרם הזורעים הגוים אם הוא אסור לנו שנקנה מכרם גוי אשר יזרע תחתיה ירק או לא איכפת לן:
(ג) תשובה כלאי הכרם כמו בשר בחלב אשר בכל אחד מהם ב' לאוין אחד לאיסור [עשייה] ואחד לאיסור אכילה לאחר שנעשה דהיינו המבשל בשר בחלב לוקה ואם עבר ונתערב בשר בחלב בקדרה אחת או בכלי או שערבה גוי הרי אותו דבר המעורב אסור ומי שאוכל ממנה כזית לוקה וכן הוא הדין בכלאי הכרם הזורע לוקה [ולאחר שזרעה] נאסרה בעצמה ואם זרעה גוי או שהצמיחה מאיליה הרי זה אסור בכל מקום כדין ערלה [היינו] בחוצה לארץ אסור מדבריהם ובארץ ישראל האוכל ממנה כזית לוקה וכאשר תראה שספק ערלה וספק כלאי הכרם בארץ ישראל אסור ובסורייא מותר וכולן ספיקן בחוצה לארץ מותר ולמדנו דכלאים או ערלה יהיו מותר עד שנראה בעינינו אבל ודאן ודאי אסור בלי ספק בין בא"י בין בסורייא ובין בחוצה לארץ ואמרו במשנה (סוף מסכת ערלה) כרם שהוא נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בארץ ישראל אסור ובסורייא מותר בה"ל יורד ולוקח ובלבד שלא ילקוט ביד ואמרו בירושלמי בפירוש המשנה ובלבד שלא יראנו לוקט כקדמיתא דהיינו אומרם בתחילת המשנה ספק הערלה בא"י אסור ובסורייא מותר ובח"ל יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט למדנו התלמוד שהדין בערלה וכלאי הכרם שוין דהיינו ודאן אסור בכל מקום אבל ספיקן הוא אסור בא"י ומותר בסורייא דרך משל אם זה הירק הנמכר חוצה לו הוא ספק אפשר משם או ממקום אחר ואם ראינו שמוציא הירקות מן הכרם וימכרם או יוציא הפירות מכרם הערלה וימכרם אינו מותר הלקיחה מהם בסורייא ומותר בח"ל עד שנראה לקיטתן ויהיה החילוק בין סורייא וח"ל בזה כי חוצה לארץ אם יהיה דבר אפשר תעשיה ספק ומותר עד שיראה שמלקט הירק מן הכרם אסור עליו אכילתה [ובסורייא] אם לא [יהי'] נמכר חוצה לו אסור ולא יעלה על הדעת שזה הכרם אשר בה הירק שהיא כרם של ישראל דלא נפטרה דהא נתקדש וצריך לשורפה ולזה בחדש אדר היו משמיעין על השקלים ועל הכלאים להודיע לבני האדם שיפקירו שדותיהם וכרמיהם לנקותם ובט"ו בו שלוחי בית דין יוצאין בראשונה היו עוקרין וחזרו והתקינו שיהיו מפקירין את כל השדה עד שלא ימצא כלאים ובחולו של מועד חוזרין השלוחים ויוצאין לראות מה שנעשה אחר זה וכלאים שהניצו אין ממתינין להם אלא יוצאין עליהם מיד ומפקירין את כל השדה אלו ההקדמות כלם איך חולטים כרם הנטוע ירק אבל דברי המשנה בכרם גוי בלי ספק וזהו העיקר ובלבד שלא ילקטו ביד כאשר אמרנו ואם היה רצונכם לידע כבר הארכנו: וכתב משה
(א) החליל חמשה וששה, זהו החליל של בית השואבה, שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב. אמרו: כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו.
(1) The flute [was played sometimes on] five [days], and [sometimes on] six. This was the flute of the place of [water] drawing, which does overrides neither Shabbat nor holidays. They [the Sages] said: Anyone who has never seen the rejoicing at the place of [water] drawing, has never seen rejoicing in all his days.
(ו) המוכר עבדו לגוי או לחוצה לארץ, יצא בן חורין. אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהן, מפני תקון העולם. ואין מבריחין את השבויין, מפני תקון העולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר: מפני תקנת השבויין. ואין לוקחים ספרים תפלין ומזוזות מן הגוים יותר על כדי דמיהן, מפני תקון העולם.
(6) [With regard to] one who sells his slave to a non-Jew or to someone outside Eretz Yisrael, [the slave automatically] goes free. We do not ransom captives for more than they are worth, due to Tikkun HaOlam. We do not help captives escape, due to Tikkun HaOlam. Rabban Shimon ben Gamliel says: "[It is] due to the enactment of the captives. We do not buy religious books, tefillin, and mezuzot from the non-Jews for more than their worth, due to Tikkun HaOlam.
(ה) כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר. רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל החצרות ראויות לבית שער. כופין אותו לבנות לעיר חומה דלתים ובריח. רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל העירות ראויות לחומה. כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר, שנים עשר חדש. קנה בה בית דירה, הרי הוא כאנשי העיר מיד.
(5) We force a person to build a gatehouse and a door for the courtyard. Rabban Shimon ben Gamliel says: Not all courtyards are suitable for gatehouses. We force a person to build for a city a wall, doors, and a deadbolt. Rabban Shimon ben Gamliel says: Not all cities are suitable for a wall. How long must a person live in a city to be counted among the people of that city? Twelve months. If a person bought a house, he is immediately considered a to be a person of that city.
בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא, בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם. וְאַף אַתָּה אֱמוֹר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן:
רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֲבוֹדָה הַזּאֹת לָכֶם. לָכֶם - וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמוֹר לוֹ: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלֹא-לוֹ. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל:
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה זּאֹת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו "בְּחוֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.
Blessed is the Place [of all], Blessed is He; Blessed is the One who Gave the Torah to His people Israel, Blessed is He. Corresponding to four sons did the Torah speak; one [who is] wise, one [who is] evil, one who is innocent and one who doesn't know to ask.
What does the wise [son] say? "'What are these testimonies, statutes and judgments that the Lord our God commanded you?' (Deuteronomy 20:6)" And accordingly you will say to him, as per the laws of the Pesach sacrifice, "We may not eat an afikoman [a dessert or other foods eaten after the meal] after [we are finished eating] the Pesach sacrifice. (Mishnah Pesachim 10:8)"
What does the evil [son] say? "'What is this worship to you?' (Exodus 12:26)" 'To you' and not 'to him.' And since he excluded himself from the collective, he denied a principle [of the Jewish faith]. And accordingly, you will blunt his teeth and say to him, "'For the sake of this, did the Lord do [this] for me in my going out of Egypt' (Exodus 13:8)." 'For me' and not 'for him.' If he had been there, he would not have been saved.
What does the innocent [son] say? "'What is this?' (Exodus13:14)" And you will say to him, "'With the strength of [His] hand did the Lord take us out from Egypt, from the house of slaves' (Exodus 13:14).'"
And [regarding] the one who doesn't know to ask, you will open [the conversation] for him. As it is stated (Exodus 13:8), "And you will speak to your your son on that day saying, for the sake of this, did the Lord do [this] for me in my going out of Egypt."