דאגה בלב איש ישחנה רבי אמי ורבי אסי חד אמר ישחנה מדעתו וחד אמר ישיחנה לאחרים
ועוד בפירוש הכתוב; נאמר: "דאגה בלב איש ישחנה" (משלי יב, כה), ונחלקו ר' אמי ור' אסי בפירוש הכתוב. חד [אחד] אמר: ישחנה מדעתו, שלדעתו הכוונה היא שאדם דואג ראוי לו להסיח דעתו מדאגתו, וחד [ואחד] מהם אמר: שהכוונה היא ישיחנה (יספר אותה) לאחרים, ויוקל לו.
(יט) גם יאמר הכתוב ידבר נא עבדך דבר באזני אדושם ואל יחר אפך וגו'. כי הרב הרמ"א ז"ל כתב בפירוש הפסוק (שמות ל"ב, י"ד) וינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו כי החכם שלמה המלך ע"ה אמר (משלי י"ב, כ"ה) דאגה בלב איש ישחנה ואמרו חז"ל (יומא ע"ה.) ישיחנה לאחרים כי כאשר יגיד האדם צרתו ודאגתו אשר בלבבו משפה ולחוץ יקיל הדאגה מן הלב מה שאין כן כשמונח הדאגה בלב אז צרתו צרה שיכאיב לבבו מאוד. ועל כן אנו רואין לפעמים כאשר אחד יכעס על חבירו למאוד ורוצה לעונשו לנקום בו במכות ופצעים וכדומה ואז כאשר יבוא האיש אליו וזה מדבר לו בכל כוחו כי כה יעשה לו וכה יוסיף לענוש אותו, בזה הדיבור יקיל האף מאתו וינוח רוגזו וכעסו כי הוציאו משפה ולחוץ. והנה מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע כאומרם ז"ל (ברכות נ"ח.), אשר להבדיל באלף אלפים הבדלות וכו' בבוראנו יתברך שמו במה שחרה אפו על עמו וחפץ לכלותם נתן עצה בלבבו ודיבר דברו לפני משה ואמר הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם וגו' ובזה אשר דיבר דברו באף ובחימה כביכול נח רוגזו והוקל אפו וניחם על הרעה וזה אומרו וינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו בזה אשר דיבר דברו משפה ולחוץ כביכול לעשות לעמו בזה ניחם על הרעה כאמור עד כאן דבריו. וכמו כן כאן בּדַבּר יהודה עם יוסף אמר לו כדברים האלה, ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני כלומר אדבר נא דברי באזניך ואז אפשר אשיחה וירוח לי ואל יחר אפך בעבדך כלומר לבל יחרה בי האף שלך במה שאתה מתכעס עלינו כי אם זה יחרה בי בחזקת לבי אז כי כמוך כפרעה שאהרוג אותך ואת אדוניך כמאמר חז"ל (בראשית רבה צ"ג, ו'). ועל כן אדבר נא דאגת לבבי אוכיחך ואערכה לעיניך בכדי שעל ידי זה ינוח כעסו בדברו את הדברים האלה להשיב חמתי מהשחית כי כבר נכנסה אהבתך בלבי מעת ששתו וישכרו עמו וישא משאת מאת פניו אליהם ועל כן אשיחה להתווכח עמך ויצא לבי בזה מלעשות מעשה הרע. ומתחיל בויכוח ואומר אדושם שאל את עבדיו וגו'.