פתיחה - סיכום הסוגיות עד כה.
הסוגיה הראשונה עסקה במהות הנרות דרך הסוגיה של כבתה אין זקוק לה
ואסור להשתמש לאורה. (הסברנו שמטרת נרות חנוכה בניגוד לנרות שבת אינם כדי להאיר את הבית אלא עצם פעולת ההדלקה היא המצווה וגם יש בהדלקה דמיון למנורת המקדש אור לצורך האור לא לצורך שימוש בו)
סוגיה שנייה עסקה בזמן ההדלקה ולכמה זמן צריך להספיק השמן וההגדרה
"מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק" - הגדרה שמדגישה שהזמן נקבע לפי הרחוב.
הסוגיה הבאה עסקה בברור כמה נרות מדליקים?
וההגדרה הראשונית היא "נר איש וביתו" - הבית הוא המדליק את החנוכיה או
" נר לכל אחד ואחד" - החנוכיה מאירה כמה אנשים יש בבית, או לפי ימי החג - מראים לאנשים שבחוץ כמה ימים עברו, את המגמה שעולים כל הזמן בקודש וכך הבית מאיר את רחוב.
ולכן אך טבעי שהסוגיה הבאה תהיה מהו מקום החנוכיה?
ת"ר נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ
אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר
ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו
אמר רבא צריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורה לא צריך
ואי אדם חשוב הוא אע"ג דאיכא מדורה צריך נר אחרת:
למה לפי דעתך רבא מוסיף את החיוב לשים שמש?
מבחוץ - משום פרסומי ניסא ולא ברה"ר אלא בחצרו שבתיהן היו פתוחין לחצר:
מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ - ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך לרה"ר אבל אם יש חצר לפני הבית מצוה להניח על פתח חצר דאמר לקמן חצר שיש לה ב' פתחים צריכה ב' נרות ואמרי' נמי נר שיש לה שני פיות עולה לשני בני אדם משמע לשני בתים ואם היו מניחים על פתחי בתיהם היה לזה מימין ולזה משמאל אבל אי מניחים על פתח החצר אתי שפיר:
מה המקור ממנו מקשים התוספות על דעת רש"י? ומהי קושייתם?
מה המקור ממנו מקשה הרשב"א על דעת רש"י? ומהי קושייתו ?
(ז) נֵר חֲנֻכָּה מִצְוָה לְהַנִּיחוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ מִבַּחוּץ בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לַפֶּתַח עַל שְׂמֹאל הַנִּכְנָס לַבַּיִת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְזוּזָה מִיָּמִין וְנֵר חֲנֻכָּה מִשְּׂמֹאל. וְאִם הָיָה דָּר בַּעֲלִיָּה מַנִּיחוֹ בַּחַלּוֹן הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים...
(ח) בִּימֵי הַסַּכָּנָה מַנִּיחַ אָדָם נֵר חֲנֻכָּה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מִבִּפְנִים וַאֲפִלּוּ הִנִּיחוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ דַּיּוֹ. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת נֵר אַחֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ...
לפי איזו שיטה פסק הרמב"ם?
(ה) נֵר חֲנֻכָּה מַנִּיחוֹ עַל פֶּתַח הַסָמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִבַּחוּץ. אִם הַבַּיִת פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מַנִּיחוֹ עַל פִּתְחוֹ; וְאִם יֵשׁ חָצֵר לִפְנֵי הַבַּיִת, מַנִּיחוֹ עַל פֶּתַח הֶחָצֵר; וְאִם הָיָה דָּר בַּעֲלִיָּה שֶׁאֵין לוֹ פֶּתַח פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מַנִּיחוֹ בַּחַלּוֹן הַסָמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים; וּבִשְׁעַת הַסַכָּנָה שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַיֵּם הַמִּצְוָה, מַנִּיחוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ וְדַיּוֹ, וְצָרִיךְ נֵר אַחֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ;
(5) One should place the Hanukkah light at the entrance which adjoins the public domain, on the outside. If the house opens to the public domain, he should place it at its entrance. If there is a courtyard in front of the house, he should place it at the entrance of the courtyard. If he lives in the upper floor, having no entrance leading to the public domain, he should place it at a window that adjoins the public domain. In a time of danger, when one is not allowed to perform mitzvot, it is enough that he place it on his table. He needs another light to use for its illumination. And if there is a bonfire, he needs no other light. But if he is a dignified person, whose way is not to use the illumination of a bonfire, he needs another light.
לפי איזו שיטה פסק השולחן ערוך?