(טו) וַיֹּ֤אמֶר יקוק אֶל־מֹשֶׁ֔ה מַה־תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ׃ (טז) וְאַתָּ֞ה הָרֵ֣ם אֶֽת־מַטְּךָ֗ וּנְטֵ֧ה אֶת־יָדְךָ֛ עַל־הַיָּ֖ם וּבְקָעֵ֑הוּ וְיָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָֽׁה׃ (יז) וַאֲנִ֗י הִנְנִ֤י מְחַזֵּק֙ אֶת־לֵ֣ב מִצְרַ֔יִם וְיָבֹ֖אוּ אַחֲרֵיהֶ֑ם וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־חֵיל֔וֹ בְּרִכְבּ֖וֹ וּבְפָרָשָֽׁיו׃ (יח) וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּי־אֲנִ֣י יקוק בְּהִכָּבְדִ֣י בְּפַרְעֹ֔ה בְּרִכְבּ֖וֹ וּבְפָרָשָֽׁיו׃ (יט) וַיִּסַּ֞ע מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים הַהֹלֵךְ֙ לִפְנֵי֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּסַּ֞ע עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיַּֽעֲמֹ֖ד מֵאַחֲרֵיהֶֽם׃ (כ) וַיָּבֹ֞א בֵּ֣ין ׀ מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֗יִם וּבֵין֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְהִ֤י הֶֽעָנָן֙ וְהַחֹ֔שֶׁךְ וַיָּ֖אֶר אֶת־הַלָּ֑יְלָה וְלֹא־קָרַ֥ב זֶ֛ה אֶל־זֶ֖ה כָּל־הַלָּֽיְלָה׃ (כא) וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־יָדוֹ֮ עַל־הַיָּם֒ וַיּ֣וֹלֶךְ יקוק ׀ אֶת־הַ֠יָּם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כָּל־הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם׃ (כב) וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃
Enuma Elis
An uprising oceanic goddess, Tiamat, has become a threat to the Babylonian gods. The gods make a deal with Marduk, a powerful warrior-god, to appoint him king of the gods if he destroys Tiamat, and Marduk accepts. Marduk uses a powerful wind to disable Tiamat and then crushes her skull with a rod. Once she is dead, he splits her body into two halves, one of which becomes the skies and the other the seas. He then goes out of his way to destroy the soldiers of Tiamat’s army and their weapons. Upon completing his mission, Marduk ascends to his heavenly throne and is appointed king of the gods by the other Babylonian gods.
ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שביקש הקב"ה לבראות את העולם אמר לו לשר של ים פתח פיך ובלע כל מימות שבעולם אמר לפניו רבש"ע די שאעמוד בשלי מיד בעט בו והרגו שנאמר (איוב כו, יב) "בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב" אמר ר' יצחק ש"מ שרו של ים רהב שמו
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי יד:כא
כשבא משה ועמד על הים אמ' לו בשם הקדש ולא קיבל עליו הראהו המטה ולא קיבל עליו כיון שנגלה עליו הקב"ה הים ראה וינס אמ' לו משה הייתי אומ' לך בשם הק' ולא הייתה מקבל עליך הראיתיך את המטה ולא קיבלת עליך עכשיו מה לך הים כי תנס
אמ' לו לא מלפניך בן עמרם אלא מלפני אדון חולי ארץ
Mekhilta D'rabbi Shimon bar Yokhai 14:21
When Moses stood at the sea and ordered it to part in the holy name of God, the sea refused; Moses showed the sea his rod but it still refused. Only when God Himself appeared to [the sea], “the sea saw and fled (Ps 114:3).” Said Moses, “I ordered you to part in the name of God and you refused; I showed you my rod and you refused. What alarms you, O sea, that you flee now (Ps 114:5)?” Replied the sea: “I flee not from you, O son of Amram, rather at the presence of the LORD, Creator of the earth (Ps 114:7).”
(ו) ואתה הרם את מטך - ... מיד שמע משה להקדוש ברוך הוא והלך לקרוע הים, וכיון שהלך לקרוע את הים, לא קבל עליו להקרע. אמר לו הים: מפניך אני נקרע?! אני גדול ממך, שאני נבראתי בשלישי ואת נבראת בששי, כיון ששמע משה כך, הלך ואמר להקדוש ברוך הוא: אין הים רוצה להקרע. מה עשה הקדוש ברוך הוא? נתן ימינו על ימינו של משה, שנאמר (ישעיה סג, יב): מוליך לימין משה וגו' מיד, ראה להקדוש ברוך הוא וברח, שנאמר (תהלים קיד, ג): הים ראה וינס. מה ראה? אלא שראה להקדוש ברוך הוא, שנתן יד ימינו על משה ולא יכול לעכב, אלא ברח מיד. אמר לו משה: מפני מה אתה בורח? אמר לו הים: מפני אלהי יעקב, מפני יראתו של הקדוש ברוך הוא, מיד כיון שהרים משה ידו על הים נבקע, שנאמר (שמות שם, כא): ויבקעו המים אינו אומר ויבקע הים, אלא ויבקעו המים, מלמד, שכל המים שהיו בכל המעיינות ובבורות ובכל מקום נבקעו, שנאמר: ויבקעו המים...
(א) ויסע משה את ישראל - ... דכתיב (תהלים קו, ז): וימרו על ים בים סוף. על ים, על שפת הים. בים סוף, כמשמעו. באותה שעה נתמלא עליהם חימה, שר של ים ובקש לשוטפן, עד שגער בו הקדוש ברוך הוא ויבשו, שנאמר (נחום א, ד): גוער בים ויבשהו. ואומר (תהלים קו, ט): ויגער בים סוף ויחרב...
“They rebelled at the sea, at the Sea of Reeds (Ps 106:7). ‘At the sea,’ that is, while still on the shore of the sea; ‘at the Sea of Reeds’ is intended literally: when they were in the sea. That moment, the Officer/Prince of the Sea became incensed with them and wished to overwhelm them with his flood, but [Hashem] rebuked him and dried him up, thus scripture says, “He rebuked the sea and dries it up (Nah 1:4);” “He rebuked the sea of reeds, it became dry (Ps 106:9).”
מדרש תהילים קיד:ג
Midrash Tehillim 114:3
The sea was unwilling to be parted since the Israelites were acting rebelliously. It protested: They act rebelliously, and I should part? But the Holy One, blessed be He, rebuked it, as Scripture says, “He rebuked the Sea of Reeds, it became dry” (Ps 106:9). Seeing this, the sea fled at once.
ואריב"ל בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מה לילוד אשה בינינו אמר להן לקבל תורה בא אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם (תהלים ח, ה) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה אמר לפניו רבש"ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם אמר לו אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה שנאמר (איוב כו, ט) מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר ר' נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו אמר לפניו רבונו של עולם תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה (שמות כ, ב) אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים אמר להן למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלהים אחרים בין עמים אתם שרויין שעובדין
Rabbi Joshua b. Levi said, "When Moses ascended on high [to receive the Torah], the ministering angels spoke before the Blessed Holy One, 'Sovereign of the Universe! What business has one born of woman among us? ''He has come to receive the Torah,' answered God to them. They said to Him, 'That secret treasure, which You have concealed for nine hundred and seventy-four generations before the world was created. You desire to give it to flesh and blood! What is man, that You art mindful of him, and the son of man, that You visit him? O' Lord our God, How excellent is Your Name in all the earth! Who has set Your glory [the Torah] upon the Heavens!' (Ps. 8:1-2).
The Holy One said to Moses, 'Return them an answer. ''Sovereign of the Universe' replied Moses, 'I fear, lest they consume me with the [fiery] breath of their mouths.'' Hold on to the Throne of Glory,' said God to Moses, 'and return them an answer. '
Moses [then] spoke before God, 'Sovereign of the Universe! The Torah which You give me, what is written in it -- I am the Lord Your God, who brought you out of the Land of Egypt. ' Said Moses to the angels, 'Did you go down to Egypt? Were you enslaved to Pharaoh? Why then should the Torah be yours?''
Again, what is written in it? You shall have none other god. Do you dwell among peoples that engage in
idol worship?''
Again, what is written in it? Remember the Sabbath day -- to keep it holy. Do you then perform work, that you need to rest?''
Again, what is written in it? You shall not take [tissa] [the name ... in vain]. Is there any business [massa] dealings among you?''
Again, what is written in it? Honor your father and your mother. Have you fathers and mothers?''
Again, what is written in it? You shall not murder. You shall not commit adultery. You shall not steal. Is there jealousy between you; is the Adversary [(Satan) working] between you?'
Immediately the angels conceded to the Holy One, for it is said, [Ps. 8:10, after it meditates on the significance if humanity] 'O' Eternal, our Eternal [God], How excellent is Your Name throughout the land, [but] 'Who has set Your glory upon the heavens is not repeated.' Immediately each angel saw Moses as beloved..."