It all started in the beginning.... A closer look at the first Rashi Al Hatorah

מדרש תנחומא הישן, בראשית יא

[יא] אמר ר' יצחק לא היה צריך לכתוב את התורה אלא מהחדש הזה לכם, ולמה כתב מבראשית, להודיע כח גבורתו, שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהלים קיא ו).

גור אריה על בראשית א׳:א׳:א׳

(א) אמר ר' יצחק וכו'. ב"ר (א, ב). אף על גב דאין ספור אחד בתורה שלא לצורך, אפילו "אחות לוטן תמנע" (להלן לו, כב) כדאיתא בפרק חלק (סנהדרין צט ע"ב), אחר ששם 'תורה' אינו נופל אלא על מצות התורה, שהרי לשון 'תורה' הוא לשון הוראה - להורות לנו המעשה אשר נעשה. ולפיכך דוקא תורת משה נקרא "תורה" (דברים לג, ד), מפני שבה כתובים המצות. וכן פירש הרד"ק (ספר השורשים שורש י. ר. ה. ) שלשון 'תורה' הוא לשון הוראה, אם כן אין לכתוב בה רק המצות...

Gur Aryeh on Bereishit 1:1:1

(1) ......

רש"י על בראשית א׳:א׳

(א) בראשית. אָמַר רַבִּי יִצְחָק לֹֹֹֹֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ יִשׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית? מִשׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם (תהילים קי"א), שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׁרָאֵל לִסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גוֹיִם, הֵם אוֹמְרִים לָהֶם כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּבָּ"ה הִיא, הוּא בְרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָיו, בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ:

Rashi on Genesis 1:1

(1) בראשית IN THE BEGINNING — Rabbi Isaac said: The Torah which is the Law book of Israel should have commenced with the verse (Exodus 12:2) “This month shall be unto you the first of the months” which is the first commandment given to Israel. What is the reason, then, that it commences with the account of the Creation? Because of the thought expressed in the text (Psalms 111:6) “He declared to His people the strength of His works (i.e. He gave an account of the work of Creation), in order that He might give them the heritage of the nations.” For should the peoples of the world say to Israel, “You are robbers, because you took by force the lands of the seven nations of Canaan”, Israel may reply to them, “All the earth belongs to the Holy One, blessed be He; He created it and gave it to whom He pleased. When He willed He gave it to them, and when He willed He took it from them and gave it to us” (Yalkut Shimoni on Torah 187).

רמב"ן על בראשית א׳:א׳:א׳

(א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות יב ב), שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? שאם יאמרו אומות העולם: "ליסטים אתם, שכבשתם לכם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא, ונתנה לאשר ישר בעיניו; וברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". וזו אגדה בלשון שכתבה רבינו שלמה בפירושיו. ויש לשאול בה, כי צורך גדול הוא להתחיל התורה ב"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים", כי הוא שורש האמונה; ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל. והתשובה, מפני שמעשה בראשית – סוד עמוק, אינו מובן מן המקראות, ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה, ויודעיו חייבין להסתיר אותו. לכך אמר רבי יצחק שאין להתחלת התורה צורך ב"בְּרֵאשִׁית בָּרָא", והסיפור במה שנברא ביום ראשון ומה נעשה ביום שני ושאר הימים, והאריכות ביצירת אדם וחוה, וחטאם ועונשם, וסיפור גן עדן וגירוש אדם ממנו, כי כל זה לא יובן בינה שלימה מן הכתובים. וכל שכן ספור דור המבול והפלגה, שאין הצורך בהם גדול. ויספיק לאנשי התורה בלעדי הכתובים האלה, ויאמינו בכלל בנזכר להם בעשרת הדברות (שמות כ י): "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי", ותישאר הידיעה ליחידים שבהם הלכה למשה מסיני, עם התורה שבעל פה. ונתן רבי יצחק טעם לזה, כי התחילה התורה ב"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים" וסיפור כל עניין היצירה עד בריאת אדם, ושהמשילו במעשה ידיו וכל שת תחת רגליו, וגן עדן – שהוא מבחר המקומות הנבראים בעולם הזה – נעשה מכון לשבתו, עד שגירש אותו חטאו משם. ואנשי דור המבול, בחטאם גורשו מן העולם כולו, והצדיק בהם לבדו נמלט, הוא ובניו. וזרעם, חטאם גרם להם להפיצם במקומות ולזרותם בארצות, ותפשו להם המקומות למשפחותם בגוייהם כפי שנזדמן להם. אם כן ראוי הוא, כאשר יוסיף הגוי לחטוא, שיאבד ממקומו ויבוא גוי אחר לרשת את ארצו, כי כן הוא משפט האלקים בארץ מעולם. וכל שכן עם המסופר בכתוב כי כנען מקולל ונמכר לעבד עולם, ואינו ראוי שיירש מבחר מקומות היישוב, אבל יירשוה עבדי יי זרע אוהבו, כעניין שכתוב (תהלים קה מד): "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ". כלומר, שגירש משם מורדיו, והשכין בו עובדיו, שיידעו כי בעבותו ינחלוה, ואם יחטאו לו – תקיא אותם הארץ כאשר קאה את הגוי אשר לפניהם...

Ramban on Genesis 1:1:1

(1) In the beginning, God created: Rabbi Yitshak said: "The Torah should not have been begun except from 'This month is for you,' (Exodus 12:2) which is the first commandment that Israel was commanded. And what is the reason that it opened with 'In the beginning?' So that if the nations of the world would say: 'you are thieves, since you conquered for yourselves the lands of the seven nations,' they would respond to them, 'all the earth is the Holy One's, blessed be He and He gave it to whomever it was fit in his eyes; and by His will He gave it to them and by His will, He took it from them and gave it to us.'" And this is a tale in the words that our Rabbi Shlomo (Rashi) wrote in his commentaries. And one can question it, because there is great need to begin the Torah with "In the beginning God created" for it is the root of faith; and one who doesn't believe this and believes that the world is primordial is an apostate and has no Torah whatsoever. And the answer, it is because the work of creation - it is a deep secret - is not intelligible from the verses, and will not be understood by its students except through the received tradition up until Moses our Master from the mouth of God [lit. "The Strength"], and those who know it are required to hide it. Therefore Rabbi Isaac said that beginning of the Torah doesn't require "In the beginning God created" and the story of what was created on the first day, and what was done on the second day and the remaining days, and the lengthy telling of the creation of Adam and Eve, and their sin and punishment, and the story of the Garden of Eden and Adam's exile from it, for all this cannot be understood with full understanding from the texts. And all the more so the story of the generation of the Deluge and the Division, for there is not great need of them. And it would be sufficient for the people of the Torah without these texts, and they would believe in the general information that was mentioned to them in the Ten Commandments (Exodus 20:10): "For in six days God created the heavens and the earth, the sea and all they contain, and He rested on the seventh day", and the knowledge would remain to the few individuals among them, as 'a law given to Moses from Sinai" (halacha leMoshe miSinai), along with the Oral Law. And Rabbi Isaac gave a reason for this, that the Torah began with "In the beginning God created" and the story of the whole topic of creation until the creation of Adam, and that He made him ruler over the work of His hands and all that was given over beneath his feet, and the Garden of Eden - which is the best of all the places created in this world - became established for his dwelling, until his sin drove him from there. And the people of the generation of the Deluge, by their sin were driven from the entire world, and the righteous one among them alone was spared, him and his sons. And their descendants, their sin caused them to be scattered in places and planted in lands, and they captured for themselves the places according to their families among their peoples, as the opportunities arose to them. If so, it is appropriate that when a people continues to sin, it will be destroyed from its place and another people will inherit his land, for this is the law of God in the world from always. And all the more so with what is told in the text that Canaan is cursed and was sold as an eternal slave, and it is not appropriate that he inherits the choicest places of settlement, but it will be inherited by the slaves of God, the seed of he who loved Him, like the matter which is written (Psalms 105:44), "And He gave them the lands of nations and the labor of peoples they shall inherit so that they shall keep His laws and guard His instructions." That is to say, He chased out those who rebelled against Him, and settled in His servants, so that they would know that by serving Him they possess it - and if they sin against Him, the land will vomit them up as it vomited up the nation before them. And in order to elucidate the commentary that I have written [above, here] is the [Sages'] language in Bereishit Rabbah 1:3, who stated it in the following language: "Rabbi Yehoshua of Sakhnin opened in the name of Rabbi Levi, '"The strength of his actions He told His people" (Psalms 111:6); what is the reason that the Holy One, blessed be He, revealed to Israel, what He created on the first day and what He created on the second day? Because of the seven [Canaanite] nations, so that they should not designate Israel and say to them, "Are you not a nation of looting?" and Israel will respond to them, "And you, is [the land] not looted in your hands, is it not [written] (Deuteronomy 2:23), 'the Kaftorim that came out of Kaftor destroyed them and dwelt in their place.' The world and its fullness [belong to] the Holy One, blessed be He: when He wanted, He gave it to you; when He wanted, He took it from you and gave it to us. That is what is written (Psalms 111:6), 'to give them the inheritance of the peoples,' [and so, it is stated in the first part of the verse,] 'The strength of his actions He told His people.'" [This means that, in order to give them the inheritance of the nations, He told them [about the] beginning. And the matter that I mentioned has already come from another source: about the hidden matters of the story of creation, our Rabbis, of blessed memory, have said (Psalms 111:6), "'The strength of his actions He told His people;' to tell the strength of the story of creation to flesh and blood is impossible. Therefore, the verse is sealed to you [and only states], 'In the beginning, God created." If so, what we said about this is elucidated.

מזרחי, בראשית א׳:א׳:ד׳

(ד) משום כח מעשיו הגיד לעמו. פי' משום דרשת כח מעשיו שדרשו בב"ר דאל"כ כדי להגיד כח מעשיו מבעי ליה ואחר כך הה"ד כח מעשיו כו' ואע"ג דהאי נמי לאו מכלל המצות הוא ולא היה צריך לפתוח בו מיהו כיון דירושת הארץ היא משכר המצות חשובה כמו המצות עצמן:

Mizrachi, Genesis 1:1:4

...

גור אריה על בראשית א׳:א׳:ד׳

ד ומה טעם פתח בבראשית. התחיל להקשות מן כל הספורים עד "החודש הזה לכם", וסיים הקושיא 'ומה טעם פתח בבראשית וכו'', ואין זה קשיא, שכך הוא פירושו - שלא היה צריך להתחיל רק מ"החודש הזה" שהוא בפרשת בא (שמות יב, ב), והקדים להתחיל אפילו מבראשית לספר ענין הבריאה גם כן, והוא להחזיק הקושיא:

Gur Aryeh on Bereishit 1:1:4

"For if they will say..." Now, you may argue that the verse is still problematic; for how does the issue of the giving of the land connected to Torah's mitzvot? This is clear, since most of the Torah's mitzvot are performed in conjunction with (the Jewish people's sovereignty or dwelling in) the land. Donations, tithes and construction of a temple must be done in the land. When Jewish people do not have the land they cannot fulfill these mitzvot at all. ...

גור אריה על בראשית א׳:א׳:ב׳

(ב) לפי שאם יאמרו וכו'. ואם תאמר דאכתי קשה דמאי ענין נתינת הארץ לישראל אצל מצות התורה שכתוב זה בתורה, ואין זה קשיא, מפני שרוב מצות התורה תלויות בארץ, שהרי תרומות ומעשרות (קידושין לז.) ובנין בית הבחירה (סנהדרין כ ע"ב) בארץ תולה, ואם אין הארץ לישראל לא יתכן אלו המצות כלל, שהרי באלו כתיב (דברים יז, יד) "וירשתה וישבתה בה", ויאמרו האומות 'ליסטים אתם' ולא ירשתם את הארץ, אלא בגזילה בא לידכם. והרמב"ן כתב גם כן שכל מצות שבתורה 'משפטי אלקי הארץ', כלומר שכל המצות שבתורה הם שייכים דוקא בארץ...

Gur Aryeh on Bereishit 1:1:2

(2) "For if they will say..." Now, you may argue that the verse is still problematic; for how does the issue of the giving of the land connected to Torah's mitzvot? This is clear, since most of the Torah's mitzvot are performed in conjunction with (the Jewish people's sovereignty or dwelling in) the land. Donations, tithes and construction of a temple must be done in the land. When Jewish people do not have the land they cannot fulfill these mitzvot at all. ...

טור, אורח חיים מ״ז:א׳

(א) ברכת התורה מאד צריך ליזהר בה כדאיתא בנדרים בפרק אלו נדרים מפני מה תלמידי חכמים אין מצויין לצאת מבניהם תלמידי חכמים רבינא אמר מפני שאין מברכין בתורה תחלה דאמר רב יהודה א"ר מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יי אליו ויגידה על מה אבדה הארץ דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולמלאכי השרת ולא פירשוה עד שפירשו הקב"ה בעצמו שנאמר ויאמר יי על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה מאי ניהו ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה אמר רב יהודה אמר רב לומר שאין מברכין בתורה תחלה

Tur, Orach Chayim 47:1

...

ב"ח, אורח חיים מ״ז:ג׳:א׳

ומ"ש דאמר רב יהודה אמר רב וכו' רבינא מביא ראיה מרב יודא אמר רב שהקב"ה מקפיד על לומדי תורה אפילו עוסקין בה טובא אם אינן זהירין לברך בתורה תחלה. ואיכא לתמוה טובא למה יצא כזאת מלפניו להענישם בעונש גדול ורם כזה על שלא ברכו בתורה תחלה שהוא לכאורה עבירה קלה ונראה דכונתו ית' מעולם היתה שנהיה עוסקים בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה. ולכן נתן הקב"ה תורת אמת לישראל במתנה שלא תשתכח מאתנו כדי שתתדבק נשמתינו וגופינו רמ"ח איברים ושס"ה גידין ברמ"ח מ"ע ושס"ה לא תעשה שבתורה. ואם היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת היו המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך, שהיתה השכינה ממש בקרבם כי היכל יי המה ובקרבם ממש היתה השכינה קובעת דירתה והארץ כולה היתה מאירה מכבודו ובזה יהיה קישור לפמליא של מעלה עם פמליא שלמטה והיה המשכן אחד אבל עתה שעברו חוק זה שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם לידע הדינים לצורך משא ומתן גם להתגאות להראות חכמתם ולא נתכוונו להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה למטה בארץ כדי שתעלה נשמתם למדרגה גדולה אחרי מיתתם הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ ועלה לה למעלה והארץ נשארה בגשמיותה בלי קדושה וזה היה גורם חורבנה ואבידתה והוא אמרו מי האיש החכם וגומר על מה אבדה הארץ וגומר ויאמר יי על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם וגמר...

דברים כ״ח:מ״ז

(מז) תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יי אֱלֹקֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃

Deuteronomy 28:47

(47) Because you would not serve the LORD your God in joy and gladness over the abundance of everything,

רבנו בחיי, דברים כ״ח:מ״ז:א׳

(א) תחת אשר לא עבדת את יי אלקיך בשמחה. יאשימנו הכתוב בעבדו השי"ת ולא היתה העבודה בשמחה, לפי שחייב האדם על השמחה בהתעסקו במצות, והשמחה במעשה המצוה מצוה בפני עצמו, מלבד השכר שיש לו על המצוה יש לו שכר על השמחה, ועל כן יעניש בכאן למי שעובד עבודת המצוה כשלא עשאה בשמחה, ולכך צריך שיעשה אדם המצות בשמחה ובכוונה שלמה...

Rabbeinu Bahya, Devarim 28:47:1

(1) תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה, “because you did not serve the Lord your G’d joyfully.” The Torah accuses people who do serve G’d not to have done so joyfully. A person is obligated not merely to carry out G’d’s instructions but to do so gladly, in a happy frame of mind. Joy when performing any of G’d’s commandments is considered as fulfillment of a commandment by itself, meriting additional reward. This is why one may be punished for failing to perform the commandments with a joyful heart. This is why the Torah requires that its commandments be performed with full intent and joyfully. Our sages in Midrash Ruth Rabbah 5,6 comment concerning this that if Reuven had been aware that G’d would write in the Torah concerning his attempts to save Joseph’s life from the hands of his other brothers (Genesis 37,21) that he would receive a reward not only for his deed but for the good intentions accompanying same, he would have carried Joseph on his shoulders and brought him back to his (their) father. The Torah also makes a point of underlining the joy in Aaron’s heart when he saw his brother Moses again after so many years. Had he known that his feelings would be commented upon favorably (Exodus 4,14), he would have gone out to meet his brother accompanied by an orchestra of many different musical instruments. Had Boaz known that his offering Ruth food and drink in abundance would be recorded for eternity as a good deed of his, he would have fed her the choicest parts of a fatted calf, instead of merely bread and vinegar (Ruth 2,14).

סופרנו, תהלים קיא
כח מעשיו. בבריאת העולם וסדרו: הגיד לעמו. בראשית תורתו למען ידעו זה גם המון עמו לפחות דרך קבלה, ויהיו ראוים לרשת ארץ: