(ד) תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ שׁוֹפָ֑ר בַּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ׃ (ה) כִּ֤י חֹ֣ק לְיִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא מִ֝שְׁפָּ֗ט לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
(4) Blow the horn on the new moon, on the full moon for our feast day. (5) For it is a law for Israel, a ruling of the God of Jacob;
(ה) בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַיהוָֽה׃
(5) In the first month, on the fourteenth day of the month, at twilight, there shall be a passover offering to the LORD,
(כד) דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּת֔וֹן זִכְר֥וֹן תְּרוּעָ֖ה מִקְרָא־קֹֽדֶשׁ׃
(24) Speak to the Israelite people thus: In the seventh month, on the first day of the month, you shall observe complete rest, a sacred occasion commemorated with loud blasts.
(לד) דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֜ר י֗וֹם לַחֹ֤דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי֙ הַזֶּ֔ה חַ֧ג הַסֻּכּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים לַיהֹוָֽה׃
(34) Say to the Israelite people: On the fifteenth day of this seventh month there shall be the Feast of Booths to the LORD, [to last] seven days.
(טז) אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם יוֹדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה יְ֝הוָ֗ה בְּֽאוֹר־פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן׃
(16) Happy is the people who know the joyful shout; O LORD, they walk in the light of Your presence.
(א) יודעי תרועה. שיודעין לרצות את בוראם בראש השנה בתרועה שמסדרים עליה מלכיות זכרונות ושופרות:
(א) בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא־תָשִׂ֧ימוּ קָרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת׃
(1) You are children of the LORD your God. You shall not gash yourselves or shave the front of your heads because of the dead.
(נה) כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
(55) For it is to Me that the Israelites are servants: they are My servants, whom I freed from the land of Egypt, I the LORD your God.
PESIKTA RABATI:
Israel is compared to the moon and she is radiant on the Festivals...on Rosh Hashanah, however, she diminishes herself and conceals her greatness in trepidation of the Day of Judgement. In the same manner, G-d conceals her sins and accords her forgiveness.
ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר
And for what reason did the Torah say: Pour water onto the altar in the Temple on the festival of Sukkot? The Holy One, Blessed be He, said: Pour water before Me on the festival of Sukkot so that the rains of the year, which begin to fall after Sukkot, will be blessed for you. And recite before Me on Rosh HaShana verses that mention Kingships, Remembrances, and Shofarot: Kingships so that you will crown Me as King over you; Remembrances so that your remembrance will rise before Me for good; and with what will the remembrance rise? It will rise with the shofar.
(רמה) אִם כְּבָנִים. אִם כַּעֲבָדִים.
(245) whether as children, or as servants;
(לט) וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶךָ֒ כִּ֤י יְהוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
(39) Know therefore this day and keep in mind that the LORD alone is God in heaven above and on earth below; there is no other.
(יח) יְהוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
(18) The LORD will reign for ever and ever!
(כא) לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃
(21) No harm is in sight for Jacob, No woe in view for Israel. The LORD their God is with them, And their King’s acclaim in their midst.
(ד) ה' אלהיו עמו. אֲפִילוּ מַכְעִיסִין וּמַמְרִים לְפָנָיו, אֵנוֹ זָז מִתּוֹכָן: (ה) ותרועת מלך בו. לְשׁוֹן חִבָּה וְרֵעוּת, כְּמוֹ (שמואל ב ט') "רֵעֶה דָּוִד" — אוֹהֵב דָּוִד, (שופטים ט"ו) "וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ", וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס "וּשְׁכִינַת מַלְכְּהוֹן בֵּינֵהוֹן":
(4) ה' אלקיו עמו THE LORD HIS GOD IS WITH HIM — Even when they provoke Him to anger and act rebelliously before Him He does not depart from their midst, (5) ותרועת מלך בו BUT THE תרועה OF A KING IS STILL WITH THEM — תרועה is an expression for love and fellowship, as (II Samuel 15:37) “the רעה of David’ — the friend of David; (Judges 15:6) “And he gave her to his friend (מרעהו)." (The translation is therefore: and the fellowship of their king is still with them). In this sense, too, does Onkelos translate it: and the Shechina of their King is among them.
(ה) וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
(5) Then He became King in Jeshurun, When the heads of the people assembled, The tribes of Israel together.
(א) ויהי. הַקָּבָּ"ה: (ב) בישרון מלך. תָּמִיד עוֹל מַלְכוּתוֹ עֲלֵיהֶם: (ג) בהתאסף. בְּכָל הִתְאַסֵּף רָאשֵׁי חֶשְׁבּוֹן אֲסִיפָתָם: (ד) ראשי. כְּמוֹ (שמות ל') "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ", רְאוּיִין אֵלּוּ שֶׁאֲבָרְכֵם. דָּ"אַ — בהתאסף. בְּהִתְאַסְּפָם יַחַד בַּאֲגוּדָה אַחַת וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, הוּא מַלְכָּם, וְלֹא כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלוֹקֶת בֵּינֵיהֶם (ספרי):
(1) ויהי AND HE WAS — i.e. the Holy One, blessed be He, was (2) בישרון מלך KING IN JESHURUN — constantly was the yoke of His sovereignty upon them at all times. (3) בהתאסף When there gathered the head (בהתאסף ראשי), i.e., the total number (the whole) of their assembly. (4) ראשי — The word ראשי has the same meaning as (Exodus 30:12) “When you take the count (רֹאשׁ) of the children of Israel”. Consequently they are worthy that I should bless them (and so I shall now begin the blessing: May Reuben live, etc.). — Another explanation of בהתאסף: When they assemble together in one band and there is peace between them, only then is He their King, but not when there is dissension among them (Sifrei Devarim 346:1).
(כט) כִּ֣י לַ֭יהוָה הַמְּלוּכָ֑ה וּ֝מֹשֵׁ֗ל בַּגּוֹיִֽם׃
(29) for kingship is the LORD’s and He rules the nations.
(א) כי לה' המלוכה. כי יראו שחוזרת לך המלוכה והממשלה:
YAAROT DEVASH
כי לה' המלוכה ומושל בגוים דלכאורה אין לו מובן כי עולם ומלואו לה' הוא ומה שייך שיאמר לה' המלוכה אבל הכוונה כי מאתו הממלכה והוא המשפיע ולא ע"י מזל ולכך אמרו(ברכות נח) המתנשא לכל לראש אפילו ריש גרגותא מן שמיא מוקמינו ליה דהיינו הכל ע"י ה' ולא ע"י מלאך אמצעי כלל
(א) יְהוָ֣ה מָלָךְ֮ גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ יְ֭הוָה עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל־תִּמּֽוֹט׃
(1) The LORD is king, He is robed in grandeur; the LORD is robed, He is girded with strength. The world stands firm; it cannot be shaken.
(א) ה' מלך. יאמרו לעתיד:
(ב) אף תכון תבל. במלכו תשמח הארץ:
(א) ה' מלך, גם סימן זה נמשך למה שלמעלה, שמדבר מהנהגת ה' את עולמו שהוא בשני מיני הנהגות, בהנהגה הקבועה הטבעיית, ובהנהגה הנסיית ההשגחיית שהיא לפי השעה והצורך, והנה ההנהגה הטבעיית נקראת בכתבי הקדש בשם (ב) עז, כי שם עז מציין כח עז מתמיד בלתי מתמוטט, שכן הנהגת הטבע היא עומדת בעז ה' כל ימי עולם בלא שינוי, והנהגה הנסיית נקראת בשם (ג) נאוה, כי בה יתגאה על חקי הטבע ויתנשא עליהם (כמ''ש תעוז ידך תרום ימינך למעלה פ''ט כמש''פ שם) ואמר גם בעת אשר (ד) ה' מלך ולבש גאות, היינו שיתנשא לעשות נפלאות ולשדד חקי הטבע, לאמר לשמש דום, לים התבקע, לצור הוצא מים, וכדומה, יצייר זה כלבוש, שיתראה לבריותיו כלובש גאות לאמר אני אמלךוך אהרוס אשדד חקי הטבע ובכל זאת בעת ההיא עצמו
(ז) שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃ (ח) מִ֥י זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְ֭הוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר יְ֝הוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה׃ (ט) שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃ (י) מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה׃
(7) O gates, lift up your heads! Up high, you everlasting doors, so the King of glory may come in! (8) Who is the King of glory?— the LORD, mighty and valiant, the LORD, valiant in battle. (9) O gates, lift up your heads! Lift them up, you everlasting doors, so the King of glory may come in! (10) Who is the King of glory?— the LORD of hosts, He is the King of glory!Selah.