The Song of Miriam

(א) אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽundefined וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽundefined כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃

(1) Then sang Moses and the children of Israel this song unto the LORD, and spoke, saying: I will sing unto the LORD, for He is highly exalted; The horse and his rider hath He thrown into the sea.

(ז) ... אמר רבי יוחנן: בקשו המלאכים לומר שירה לפני הקב"ה באותו הלילה, שעברו ישראל את הים ולא הניחן הקב"ה. אמר להם: לגיונותי נתונין בצרה ואתם אומרים לפני שירה?! ... וכיון שיצאו ישראל מן הים, באו המלאכים להקדים שירה לפני הקדוש ברוך הוא, אמר להם הקדוש ברוך הוא: יקדמו בני תחלה, הדא הוא דכתיב: אז ישיר משה, אז שר לא נאמר, אלא אז ישיר שהקדוש ברוך הוא אמר: ישיר משה ובני ישראל תחלה... ולמה כך? אמר הקדוש ברוך הוא למלאכים: לא מפני שאני משפיל אתכם, אני אומר שיקדמו תחלה, אלא מפני שבשר ודם יאמרו תחלה, עד שלא ימות אחד מהם, אבל אתם כל זמן שאתם מבקשים, אתם חיים וקיימים. משל למלך, שנשבה בנו והלך והצילו, והלכו בני הפלטון מבקשין לקלס למלך, ובנו מבקש לקלסו. אמרו לו: אדונינו! מי יקלסך תחלה? אמר להם: בני! מכאן ואילך, מי שרוצה לקלסני, יקלסני!

מאי דכתיב (שמות יד, כ) ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר הקב"ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה

Why has it been written (Exodus 14:20): "This one did not draw near to that one the whole night."? The ministering angels sought to recite a song, [but] the Holy One, Blessed Be He said: The work of My hands is drowning in the sea, and you are reciting a song???

Rabbi Daniel Hecht-Essay on Hallel on Pesach

An answer, that I once heard, explained that there is a difference between the one who experiences redemption and the onlooker to such an event. For the one who is saved, it is completely appropriate to sing shira and to thank God for his/her deliverance. As such, it was fully correct for the Jewish nation that experienced the redemptive consequence of the miracles at the sea to sings songs of praise to God. Onlookers to such an event, though, must be cognizant of the full consequences of what is happening and while also experiencing appropriate feelings of joy for the redemption of the righteous must also acknowledge the sadness in the destruction of human lives even as justice demands this destruction. As such, it was inappropriate for the angels, as onlookers, to sing songs of praise. This speaker continued that so it is with our present generations. We are but historical onlookers to these events and, although we rejoice over the redemption ofEgypt, we must also, just like the angels, limit our songs of praise in recognition of the pain of the Egyptians. We do not do so, though, on the first days for the call of the first days is not just to be simply onlookers but to actually experience the Exodus. As such, just as it was appropriate for the nation to sing Az Yashir, it is appropriate for us to sing the full Hallel on the first days ofPesach.

(כא) וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽה' כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ (ס)
(21) And Miriam sang unto them: Sing ye to the LORD, for He is highly exalted: The horse and his rider hath He thrown into the sea.

(כא) וְזָמְרַת לְהוֹן מִרְיָם נוֹדֵי וּנְשַׁבְּחָא קֳדָם ה' אֲרוּם תּוּקְפָא וְרוֹמְמוּתָא דִידֵיהּ הוּא עַל גֵּיוְותָנִין ...

[] ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים, י"ל למה אמרה מרים שירה רק על פורענות המצרים סוס ורכבו רמה בים ולא אמרה גם על הצלת ישראל כמו שאמרו משה ובנ"י נחית בחסדך עם זו גאלת, ונראה דאיתא במדרש אמרו מלאכי השרת אם אנשים קדמו לנו לומר שירה נשים למה קדמו לנו וע"ז ותען להם מרים למלאכי השרת, וי"ל מה ענתה בזה למלאכי השרת ותמוה, ונקדים תחלה ליישב קושי' תוס' על הרשב"ם (מגילה דף ד' ע"א ד"ה שאף הן) דאמר ריב"ל נשים חייבות במגילה שאף הן היו באותו נס וכן אמר ריב"ל גם בארבע כוסות וכן בנר חנוכה ומפרש רשב"ם שעיקר הנס נעשה על ידיהן בפורים על ידי אסתר בפסח בזכות נשים צדקניות נגאלו ובחנוכה ע"י יהודית והק' בתוס' לפ"ז מאי אף הן דמשמע לשון טפילה הלא עיקר הנס נעשה על ידיהן ויש ליישב כי ידוע "נס" ראוי להקרא מה שהקב"ה משדד הטבע ומערכות שמים וידוע דטבע משועבדת לתורה ותנאי התנה הקב"ה במעשה בראשית ע"מ שיקבלו ישראל את התורה ואם לא יקבלו יחזרו לתהו ובהו ובשביל התורה הנקראת ראשית נברא העולם ומשועבדת טבע העולם לתורה (וכדאיתא בירושלמי על פסוק לאל גומר עלי קטנה בת ג' שנים ויום אחד אין בתולותיה חוזרין פחות מכאן בתולותיה חוזרין ואם היא כבר ג' שנים ויום אחד ונמלכו ב"ד לעבר את השנה בתולותיה חוזרין) א"כ כל כמה דגדול זכותן של צדיקים משועבד הטבע להשתנות לצרכם ולטובתם וממילא הנס בעצמותו קטן כי מוכרח הוא בטבע וכל כמה דזוטרי זכותייהו כך יתגדל הנס בעצמותו והנה כאן שבזכות נשים צדקניות נגאלו ונפיש זכותייהו של הנשים שאנחנו נגאלנו בזכותם אם כן לנשים יתקטן להם התשועה והגאולה מהיות נס כי בטבע הוכרח להם ובאמת הי' קשה לרשב"ם כי ריב"ל אמר נשים חייבות במ"מ שאף הן הי' באותו נס שאף משמע שהן טפילות הלא המה גם כן באותה גזירה וצרה היו ונגאלו לכן מפרש הרשב"ם שעיקר הנס נעשה על ידן בזכותם נגאלו וא"כ כיון שגדול זכותן כ"כ תקטן להם הגאולה מהיות להקראות נס ואינן רק טפילות בנס וא"כ לפ"ז אין עליהם חוב כ"כ לומר שירה אבל מ"מ י"ל אם כי זכותם גדול שנגאלנו ממצרים על ידם אבל לראותן הנשים עין בעין במפלת השונאים טביעת מצרים בים סוף ע"ז ראוי שתאמר' שירה כי הטבע משועבד לתורה לקיום התורה אבל לא לרוות בנקמות השונאים כי אין זה בטבע ואין זה כ"כ הכרח לקיום המצות וזה חשבו הנשים לענין גדול ולומר שירה ובי"ל המדרש שאמרו מלאכי השרת אם האנשים קודמין לנו לומר שירה שנעשה להם נס גדול מאוד אבל הנשים שהן טפילות לנס למה יקדימו לנו ועל זה ותען להם מרים השיבה מרים למלאכי השרת שירו לה' ששירתנו הוא כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים על מפלת השונאים שהוא נס גדול כי איננו בטבע ותשובה הגונה השיבה להם, ולכך לא אמרה שירה רק על מפלת השונאים שזכו לראות עין בעין, שלנס גדול החשיבה הנביאה, שזכתו גם המה לראות בנקמת הצרים האלו אויביהם ושונאיהם עין בעין אם גם המה נשים צדקניות היו וק"ל:

נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס
Women are bound in the reading of the Megillah since they were in the same miracle.

שאף הן היו באותו הנס. פירש רשב"ם שעיקר הנס היה על ידן בפורים על ידי אסתר בחנוכה על ידי יהודית בפסח שבזכות צדקניות שבאותו הדור נגאלו וקשה דלשון שאף הן משמע שהן טפלות ולפירושו היה לו לומר שהן לכך נראה לי שאף הן היו בספק דלהשמיד ולהרוג וכן בפסח שהיו משועבדות לפרעה במצרים וכן בחנוכה הגזירה היתה מאד עליהן.

(כא) וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽה' כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ (ס)
(21) And Miriam sang unto them: Sing ye to the LORD, for He is highly exalted: The horse and his rider hath He thrown into the sea.