תפלת הערב אין לה קבע: מאי אין לה קבע אילימא דאי בעי מצלי כוליה ליליא ליתני תפלת הערב כל הלילה אלא מאי אין לה קבע כמאן דאמר תפלת ערבית רשות דאמר רב יהודה אמר שמואל תפלת ערבית רבן גמליאל אומר חובה ר' יהושע אומר רשות אמר אביי הלכה כדברי האומר חובה ורבא אמר הלכה כדברי האומר רשות. ת"ר מעשה בתלמיד אחד שבא לפני ר' יהושע א"ל תפלת ערבית רשות או חובה אמר ליה רשות בא לפני רבן גמליאל א"ל תפלת ערבית רשות או חובה א"ל חובה א"ל והלא ר' יהושע אמר לי רשות א"ל המתן עד שיכנסו בעלי תריסין לבית המדרש כשנכנסו בעלי תריסין עמד השואל ושאל תפלת ערבית רשות או חובה א"ל רבן גמליאל חובה אמר להם רבן גמליאל לחכמים כלום יש אדם שחולק בדבר זה אמר ליה ר' יהושע לאו א"ל והלא משמך אמרו לי רשות אמר ליה יהושע עמוד על רגליך ויעידו בך עמד רבי יהושע על רגליו ואמר אלמלא אני חי והוא מת יכול החי להכחיש את המת ועכשיו שאני חי והוא חי היאך יכול החי להכחיש את החי...
אמר אביי הני חברין בבלאי למאן דאמר תפלת ערבית רשות כיון דשרא ליה המייניה לא מטרחינן ליה ולמ"ד חובה מטרחינן ליה
אמר רב תפלת נעילה פוטרת את של ערבית רב לטעמיה דאמר צלותא יתירא היא וכיון דצלי ליה תו לא צריך ומי אמר רב הכי והאמר רב הלכה כדברי האומר תפלת ערבית רשות לדברי האומר חובה קאמר מיתיבי אור יום הכפורים מתפלל שבע ומתודה שחרית שבע ומתודה מוסף שבע ומתודה בנעילה מתפלל שבע ומתודה ערבית מתפלל שבע מעין שמונה עשרה רבי חנינא בן גמליאל משום אבותיו מתפלל שמונה עשרה שלימות
ריטב״א מסכת ברכות דף כו עמוד א
טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים. פירוש ר' יוחנן לא נחית השתא לפלוגתא דתפלת ערבית רשות או חובה וקתני מילתיה כמאן דאמר חובה אבל למאן דאמר רשות לא בעי תשלומין כלל דהיא גופה רשות. והכי משמע במסכת יומא דאמר רב תפלת נעילה פוטרת של ערבית.[ואקשינן] והאמר רב תפלת ערבית רשות [ופרקינן] כמאן דאמר חובה. אלמא דמאן דאמר רשות לאבעי פטור דנעילה והוא הדין דלא מיצריך תשלומין:
רי"ף מסכת ברכות דף יט עמוד א
וקיימא לן דהלכה כרבא מיהו הני מילי היכי דלא צלי ליה כלל אבל היכא דצלי ליה לתפלת ערבית כבר שוייה עליה חובה ואי טעי הדר לרישא כדאמרינן [דף ל' ע"ב]:
רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף יח עמוד א
גמ' טעה ולא התפלל ערבית וכו' ויש לשאול דכיון דקיי"ל דתפלת ערבית רשות למה צריךלהשלים אותה ולהתפלל שחרית שתים וכן יש לשאול במאי דאמרינן בפירקין לקמן (דף ל ב) טעהולא הזכיר של ראש חדש בערבית אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין את החדש אלא ביום אמאיאיצטריך למימר האי טעמא תיפוק ליה משום דתפלת ערבית רשות ותירץ בהלכות גדולות ז"ל דאע"גדתפלת ערבית רשות כיון שמתפלל אותה קבעה עליו חובה ולפיכך צריך לחזור ולהתפלל שחריתשתים כמו שצריך תשלומים מתפלת יוצר ומתפלת מנחה ולפיכך כשטעה ולא הזכיר של ר"ח בערביתהוצרך ג"כ לטעם אין מקדשין את החודש אלא ביום שאם לא כן הי' לו לחזור ולהתפלל כיון שקבעהעליו לחובה: ורבינו יצחק הזקן ז"ל מתרץ בענין אחר יותר נכון דכי אמרינן דתפלת ערבית רשות אינורוצה לומר שאם ירצה לא יתפלל אותה כלל אלא רוצה לומר שאינה חובה כמו יוצר ומנחה אבלמצוה איכא דמצוה לגבי חובה רשות קרי ליה ומביא ראיה מדאמרינן במסכת שבת (דף ט ב) הניחברין בבלאין למאן דאמר תפלת ערבית רשות כיון דשרא המייניה לא מטרחינן ליה דמשמע דדוקאהיכא דשרא המייניה לא מטרחינן ליה הא לא שרא המייניה מטרחינן ואם איתא דלית בה מצוה אפי'לא שרא המייניה אמאי מטרחינן ליה אלא ודאי תפלת ערבית מצוה היא ויש להתפלל אותה היכאדליכא טרחא אבל אכתי קשה מאי דאמרינן ביומא (דף פז ב) איבעי' להו תפלת נעילה פוטרת שלערבית וכו' ואם איתא דאיכא מצוה בתפלת ערבית היכי קאמר דתפלת נעילה פוטרת ואפשר לתרץדהתם מפני שהוא עיף ויגע מהתפלות והתענית כמאן דשרא המייניה דמי ולפיכך היו אומריםשתפלת נעילה פוטרת אותה אבל אם לא מפני זה ודאי היה לו לקיים המצוה ולהתפלל אותה אבללדעת בעל הלכות גדולות ז"ל קשיא דאי בשקבעה עליו חובה היאך יפטור אותה תפלת נעילה ואםכשלא קבעה עליו חובה כיון דלדבריו ליכא מצוה למה צריך שיפטור אותה תפלת נעילה אלא ודאיהתירוץ האחר הוא עיקר והרב אלפסי ז"ל כתבם שניהם בפירקין לקמן ונראה מדבריו שסומך יותרעל תירוץ בעל הלכות ז"ל אבל למורי הרב נראה שהאחר יותר עיקר כמו שכתבנו: