(טז) מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות אסור לקרות בהם בשבת ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים לא תפנו אל מדעתכם ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע ומי שחיברן ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן מחטיאים את הרבים: הגה ונראה לדקדק הא דאסור לקרות בשיחות חולין וספורי מלחמות היינו דוקא אם כתובים בלשון לע"ז אבל בלשון הקודש שרי וכן נ"ל מלשון שכתבו התוס' פרק כל כתבי וכן נהגו להקל בזה:
(16) 16. One may not read on Shabbos secular books of phrases and parables, books of passion (such as Emanuel) and war books. One may not read them during the week as well because it is a “sitting of scoffers” and because one is “removing Hashem from one’s mind”. Books of passion have an extra prohibition of arousing one’s evil inclination, and therefore the authors, the duplicators and of course the publishers cause the masses to sin. RAMA: It is noteworthy that it is only prohibited to read secular writings and war books when they are written in foreign languages, but when written in Lashon Hakodesh it is permitted. That is what I see from Tosefos in Perek Kol Kisvei (Shabbos 116b), and people are accustomed to being lenient with this.
It seems to be a mistake to translate "כגון ספר עמנואל" as "...(such as Emanuel)....
It is I think much more likely that the reference is to the works of עמנואל הרומי
See the entry in Wikipedia on "מחברות עמנואל" and the many articles about him in JSTOR