Save "כח (על) טבעי: הרואה את הנולד
"
כח (על) טבעי: הרואה את הנולד

הסקרנות והניסיון לגלות מה צופן העתיד בכדי להרגיש וודאות, ביטחון ושליטה הן משאת נפשו של האדם מאז ומקדם. לא לחינם התורה אסרה ללכת לאוב וידעוני, ומן הצד השני התירה ועודדה אותנו לשאול באורים ותומים. רוב הכינויים של הנביא מסומנים על ידי חוש הראיה: חוזה, רואה וצופה:

וְדִבְרֵי֙ דָּוִ֣יד הַמֶּ֔לֶךְ הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאֲחרֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־דִּבְרֵי֙ שְׁמוּאֵ֣ל הָרֹאֶ֔ה וְעַל־דִּבְרֵי֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְעַל־דִּבְרֵ֖י גָּ֥ד הַחֹזֶֽה׃

The acts of King David, early and late, are recorded in the history of Samuel the seer, the history of Nathan the prophet, and the history of Gad the seer,

וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי׃

Now, O mortal, I have appointed you a lookout for the House of Israel; and whenever you hear a message from My mouth, you must transmit My warning to them.

למה שמותיו השונים של הנביא לקוחים ממילים המבטאות ראיה?

הנביא ניחן בחוש ראיה עדין ומפותח שמאפשר לו לדעת מה יקרה בעתיד. גם היום כשאין לנו אורים ותומים ואין לנו נביא, יצר הסקרנות והניסיון להשיג הרגשת שליטה וודאות, דוחפים את התרבות האנושית לנבא מי ינצח בבחירות, לחזות את מזג האויר, לפרסם תחזית כלכלית, להערך לצפי בגידול מספר העולים החדשים וכד'.

מפתיע אם כן, שכשרבן יוחנן בן זכאי מורה לתלמידיו לצאת ולראות איך כדאי לחיות, ר' שמעון רואה בראיית הנולד דרך ישרה, דרך חיים שכדאי לדבוק בה, תכונה שרצוי לאמץ:

אָמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. אָמַר לָהֶם צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן רָעָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר רָע. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן רָע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם. אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם, כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז) לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב רָע. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם:

He [Rabban Yohanan] said unto them: go forth and observe which is the right way to which a man should cleave? Rabbi Eliezer said, a good eye; Rabbi Joshua said, a good companion; Rabbi Yose said, a good neighbor; Rabbi Shimon said, foresight. Rabbi Elazar said, a good heart. He [Rabban Yohanan] said to them: I prefer the words of Elazar ben Arach, for in his words your words are included. He [Rabban Yohanan] said unto them: go forth and observe which is the evil way which a man should shun? Rabbi Eliezer said, an evil eye; Rabbi Joshua said, an evil companion; Rabbi Yose said, an evil neighbor; Rabbi Shimon said, one who borrows and does not repay for he that borrows from man is as one who borrows from God, blessed be He, as it is said, “the wicked borrow and do not repay, but the righteous deal graciously and give” (Psalms 37:21). Rabbi Elazar said, an evil heart. He [Rabban Yohanan] said to them: I prefer the words of Elazar ben Arach, for in his words your words are included.

איך אפשר לראות את הנולד? האם זהו חוש מיסטי שמי שניחן בו זכה ומי שלא לא? או שזוהי חוכמה שאפשר ללמוד- חוש שאפשר לפתח? אם כן, איך עושים את זה וכמה זה מסובך?

נדייק בלשון המשנה: למה לא כתוב הרואה את אשר יוולד? נעיין בשני הקטעים הבאים:

הנולד. אשר יולד לא קתני, אלא הנולד, דמשמע שנולד כבר כדאיתא בנדרים דף ל' ע"ב. וזהו שכר מצוה ועונש העבירה, שאף על פי שאינו מקבל אותו מיד כי אם אחר המות, מ"מ הוא נולד כבר בעשיית המעשה:

ור' שמעון אומר הרואה את הנולד לפי שהיה ירא חטא בחר בהרואה את הנולד ובזה לעולם יהיה ירא חטא ומעולם לא יחטא לפי שאע"פ שהחטא בתחלתו טעמו כצפיחית בדבש אחריתו כנחש ישוך וכמש"ה יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות והרואה את הנולד בודאי שלא יחטא לפי שרואה העונש הגדול אשר הוא כרוך בעקבו של חטא ולא יחטא ויהיה לעולם ירא חטא...

...והר"י לירמא ז"ל פירש כי לזה כשאמר רבי שמעון אח"כ שלשה דברים חדא מנייהו היא הוי זהיר בק"ש ופרשה שניה של שמע רובה זה הענין כי מקיום המצות יתהוה ויולד שכר טוב שנא' והיה אם שמוע תשמעו וכו' ומן העבירות יתהוה ויולד לך עונש שנאמר השמרו לכם וגו' עכ"ל:

החידוש הוא שלראות את הנולד זה לא לראות את העתיד. זוהי ראיה רגישה של תוצאת המעשה, שנולדת ברגע שעושים אותו בהווה. כמו כל תינוק שנולד בהתחלה היא קטנה, ויותר קל להתעלם ממנה, אבל מי שרגיש יכול לזהות אותה ולמה היא עתידה לצמוח. יש אנשים שמגלים 'פתאום' שיח קוצני גדול בגינה שלהם, אבל מי שגנן מזהה אותו כבר בימים הראשונים שהוא מבצבץ מהאדמה רך וחמוד.

אנחנו מסתובבים בעולם ומפזרים ללא הפסקה זרעים של מצוות ושל עבירות, של מחשבות, דיבורים ומעשים מכל הסוגים, והרבה פעמים אחרי תקופה אנחנו מופתעים מאיך שגן החיים שלנו נראה.

האם ברמה הלאומית אנחנו רואים את הנולד? ניקח לדוגמה את הטבח הנורא שעשו לנו הערבים בשמחת תורה. האם היינו מופתעים ממנו? אני משער שרובינו כן. האם הוא היה בלתי צפוי? לא. היה המון מידע וסימנים שמכל מיני סיבות בחרנו שלא ללכת בדרך הישרה של לראות את הנולד. שאלה שיכולה לעזור לנו לחדד את התכונה, היא: מה ההפך מלראות את הנולד?

האם לראות את הנולד זה מסובך? זה קשה? עד כמה זה ישים?

רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה, דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַסֵּפֶר נִכְתָּבִין:

Rabbi Said: which is the straight path that a man should choose for himself? One which is an honor to the person adopting it, and [on account of which] honor [accrues] to him from others. And be careful with a light commandment as with a grave one, for you did know not the reward for the fulfillment of the commandments. Also, reckon the loss [that may be sustained through the fulfillment] of a commandment against the reward [accruing] thereby, and the gain [that may be obtained through the committing] of a transgression against the loss [entailed] thereby. Apply your mind to three things and you will not come into the clutches of sin: Know what there is above you: an eye that sees, an ear that hears, and all your deeds are written in a book.

אני סבור שלראות את הנולד זוהי דרך קלה ופשוטה. למה אנחנו נזהרים מלגעת בסיר רותח? כי הכאב שנולד הוא קרוב ומוחשי. כשאדם יוצא לנסיעה ארוכה ומתלבט אם להכין לעצמו כריך, זה כבר יותר קשה כי כרגע הוא שבע, וזה שהוא יהיה רעב אחר כך זאת לא בעיה שלו... כשאדם נפגע מאשתו וגם פגע בה, ויש לו יצר להאשים אותה שהכל בגללה, מה יקרה אם הוא יעצור ויחשב מה נולד מההאשמה והכעס או לחלופין מה יוולד אם הוא יבקש סליחה על החלק שלו ויקבל על עצמו להשתדל לתקן את חלקו?

אם זו דרך פשוטה, למה האפשרות השניה נשמעת יותר מציאותית? כי היצר הרע מנסה להסתיר מהאדם את הכאב שהוא יחווה אם הוא יעשה עברה, ואת ההנאה, הסיפוק והשכר אם הוא יעשה מצווה או יהיה גיבור ויכבוש את יצרו. וזאת בדיוק הדרך להילחם בו. לחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. להבין דבר מתוך דבר לאן זה מוביל, לדמיין מה התוצאה של מה שאני עומד לעשות כרגע. לא צריך בשביל זה תואר במדעי ההתנהגות. מספיק בשביל זה להשתמש בשכל הבריא שיש לכולנו ובחוש הראיה. העבודה היא לדבוק בדרך הזו ולעשות אותה שוב ושוב, עד שהיא תהפוך לתכונה שלנו: לראות את הנולד. לא לחינם אותו ר' שמעון אומר להקפיד בקריאת שמע בה אנחנו קוראים פעמיים ביום את פרשת והיה אם שמוע שמזכירה לנו את העובדות הבסיסיות האלה:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב) כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ:

Rabbi Shimon said: Be careful with the reading of Shema and the prayer, And when you pray, do not make your prayer something automatic, but a plea for compassion before God, for it is said: “for He is gracious and compassionate, slow to anger, abounding in kindness, and renouncing punishment” (Joel 2:13); And be not wicked in your own esteem.
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃ וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃ וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃ וְחָרָ֨ה אַף־יְהוָ֜ה בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת־דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל־לְבַבְכֶ֖ם וְעַֽל־נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם׃ וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ (ס)
If, then, you obey the commandments that I enjoin upon you this day, loving your God יהוה and serving [God] with all your heart and soul, I will grant the rain for your land in season, the early rain and the late. You shall gather in your new grain and wine and oil— I will also provide grass in the fields for your cattle—and thus you shall eat your fill. Take care not to be lured away to serve other gods and bow to them. For יהוה’s anger will flare up against you, shutting up the skies so that there will be no rain and the ground will not yield its produce; and you will soon perish from the good land that יהוה is assigning to you. Therefore impress these My words upon your very heart: bind them as a sign on your hand and let them serve as a symbol on your forehead, and teach them to your children—reciting them when you stay at home and when you are away, when you lie down and when you get up; and inscribe them on the doorposts of your house and on your gates— to the end that you and your children may endure, in the land that יהוה swore to your fathers to assign to them, as long as there is a heaven over the earth.

יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שהאימונים לראות את הנולד ולחשב הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה יקרבו, יכינו ויולידו בנו ובכל בית ישראל את מדרגות החוזה, הצופה, הרואה והנביא, שנאמר: וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כָּל־עַ֤ם יְהוָה֙ נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם׃ ונאמר: כִּֽי־מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים׃ ונאמר: וְהָיָ֣ה אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֶשְׁפּ֤וֹךְ אֶת־רוּחִי֙ עַל־כָּל־בָּשָׂ֔ר וְנִבְּא֖וּ בְּנֵיכֶ֣ם וּבְנֽוֹתֵיכֶ֑ם זִקְנֵיכֶם֙ חֲלֹמ֣וֹת יַחֲלֹמ֔וּן בַּח֣וּרֵיכֶ֔ם חֶזְיֹנ֖וֹת יִרְאֽוּ׃

להרחבה:

וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ בֶּן־אָדָ֗ם דַּבֵּ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־עַמְּךָ֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם אֶ֕רֶץ כִּֽי־אָבִ֥יא עָלֶ֖יהָ חָ֑רֶב וְלָקְח֨וּ עַם־הָאָ֜רֶץ אִ֤ישׁ אֶחָד֙ מִקְצֵיהֶ֔ם וְנָתְנ֥וּ אֹת֛וֹ לָהֶ֖ם לְצֹפֶֽה׃ וְרָאָ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב בָּאָ֣ה עַל־הָאָ֑רֶץ וְתָקַ֥ע בַּשּׁוֹפָ֖ר וְהִזְהִ֥יר אֶת־הָעָֽם׃ וְשָׁמַ֨ע הַשֹּׁמֵ֜עַ אֶת־ק֤וֹל הַשּׁוֹפָר֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר וַתָּ֥בוֹא חֶ֖רֶב וַתִּקָּחֵ֑הוּ דָּמ֥וֹ בְרֹאשׁ֖וֹ יִֽהְיֶֽה׃ אֵת֩ ק֨וֹל הַשּׁוֹפָ֤ר שָׁמַע֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר דָּמ֖וֹ בּ֣וֹ יִֽהְיֶ֑ה וְה֥וּא נִזְהָ֖ר נַפְשׁ֥וֹ מִלֵּֽט׃ וְ֠הַצֹּפֶה כִּֽי־יִרְאֶ֨ה אֶת־הַחֶ֜רֶב בָּאָ֗ה וְלֹֽא־תָקַ֤ע בַּשּׁוֹפָר֙ וְהָעָ֣ם לֹֽא־נִזְהָ֔ר וַתָּב֣וֹא חֶ֔רֶב וַתִּקַּ֥ח מֵהֶ֖ם נָ֑פֶשׁ ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ נִלְקָ֔ח וְדָמ֖וֹ מִיַּֽד־הַצֹּפֶ֥ה אֶדְרֹֽשׁ׃ (ס) וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי׃ בְּאָמְרִ֣י לָרָשָׁ֗ע רָשָׁע֙ מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֖ע מִדַּרְכּ֑וֹ ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃ וְ֠אַתָּה כִּֽי־הִזְהַ֨רְתָּ רָשָׁ֤ע מִדַּרְכּוֹ֙ לָשׁ֣וּב מִמֶּ֔נָּה וְלֹא־שָׁ֖ב מִדַּרְכּ֑וֹ ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְאַתָּ֖ה נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃ (ס)
The word of GOD came to me: O mortal, speak to your people and say to them: When I bring the sword against a country, the citizens of that country take one of their number and appoint him their lookout. Suppose he sees the sword advancing against the country, and he blows the horn and warns the people. If anybody hears the sound of the horn but ignores the warning, and the sword comes and dispatches them, their blood shall be on their own head. Since they heard the sound of the horn but ignored the warning, their bloodguilt shall be upon themselves; had they taken the warning, they would have saved their life. But if the lookout sees the sword advancing and does not blow the horn, so that the people are not warned, and the sword comes and destroys one of them, that person was destroyed for their own sins; however, I will demand a reckoning for their blood from the lookout. Now, O mortal, I have appointed you a lookout for the House of Israel; and whenever you hear a message from My mouth, you must transmit My warning to them. When I say to someone wicked, “Wicked one, you shall die,” but you have not spoken to warn them against their ways, then that wicked one shall die for their own iniquity, while from you I will demand a reckoning for their blood. But if you have warned someone wicked to turn back from their ways, and they have not turned from their ways, they shall die for their own iniquity, while you will have saved your life.
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור