‘‘The Hasidic teaching is the proclamation of rebirth. No renewal of Judaism is possible that does not bear in itself the elements of Hasidism.’’
- Martin Buber
(מז) תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
(47) Because you did not serve YAWA your God in joy and gladness over the abundance of everything,
(א) ברם, כגון דא צריך לאודעי כלל גדול. כי: כמו שנצחון לנצח דבר גשמי, כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה, הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו, ככה ממש בנצחון היצר, אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות, הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן, כי אם בזריזות, הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם.
והיינו השמחה האמיתית בה' אלהיו, הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר, שעל-ידי זה נשברה רוח הטומאה וסטרא-אחרא ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים.
ומקרא מלא דבר הכתוב: (דברים כח מז): "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה וגו'". ונודע לכל פירוש האר"י ז"ל על פסוק זה.
: As it is the verse in the Torah > Because you did not serve YAWA your God in joy, etc. and it is known what the ARI said about that.
In truth, at this point there is a general principle you need to know. Let's compare this to winning any other competition, one in the physical realm. Think of two men who are wrestling with one another, each attempting to throw the other down. If one of them would be lazy and sluggish, he would be easily beaten—even if he were stronger than the other.
The same applies when it comes to winning against the yetzer: You can't beat it while in a state of laziness and sluggishness which are symptoms of depression and a fossilized heart. The only way to win is with the zeal that comes out of joy and a wide open heart, free from any nuance of worry or anxiety in the world.
And what is it that can be gained? It is the true joy in Havayeh your G‑d that comes after a true sadness at designated times over one's sins with a bitter soul and a broken heart. Through this, the spirit of tumah, the Other Side and the iron curtain separating between you and your Heavenly Father are broken. >
(א) בענין תכלית הכוונה של בריאת העולמות...
- קיצור מתוך ספר אוצרות חיים:
דע כי תחלת הכל היה כל המציאות אור פשוט ונקרא אי"ן סו"ף ולא היה שם שום חלל ושום אויר פנוי. אלא הכל היה אור הא"ס.
וכשעלה ברצונו להאציל הנאצלים לסיבה נודעת והיא להקרא רחום וחנון ארך אפים וכיוצא, כי אם אין בעולם מי שיקבל רחמים ממנו איך יקרא רחום, וכן עד"ז בכל הכנויים.
(1) Regarding the ultimate goal of the creation of the worlds...
Know that at the beginning, the entirety of existence, was simple light, what is called ein Sof (no end). And when it arose in the will of the creator to delegate (their own) nobility, for the known reason, and that is - to be called 'the Merciful and gracious one' 'the One who is slow to anger' etc. Because if there is no one in the world to receive mercy from the divine, how will It be called merciful? and like that with all the other godly nicknames.
(Translation by Abby Stein - Gender neutral language used for the divine)
(אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים) זה הכלל גדול בעבודת הבורא יתברך שמו, שאנחנו בני ישראל מחויבים להאמין בב' תורות: בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, שכולם ניתנו מרועה אחד. תורה שבכתב מסר לנו על ידי משה עבדו נאמן ביתו, מכתב חרות על הלוחות, באש שחורה על גבי אש לבנה. ותורה שבעל פה מה שנמסר למשה רבינו עליו השלום על פי פירושה, "כל שתלמיד ותיק עתיד לחדש." נמצא שעיקר תורה שבעל פה ניתנה לנו כפי מה שהצדיקים שבדור יפרשו את התורה, כן יקום. וזה כח הגדול שמסר לנו הבורא ברוך הוא מחמת אהבתו ובחירתו לעמו ישראל, וכפי רצונם מהתורה כך מתנהגים כל העולמות. וזהו מה שאמרו חכמינו ז"ל: (מועד קטן טז:) הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה והצדיק מבטלה.
A basic principle in God’s service: we ... believe in two Torahs: written and oral, both given by a single Shepherd. ...The written Torah was given us by Moses, God’s faithful servant, in writing etched on the tablets, black fire on white fire. The oral Torah given to Moses is its interpretation, including ‘‘everything a faithful student is ever to discover.’’ This means that the oral Torah given to us essentially follows the interpretation of the zaddikim of the generation. As they interpret the Torah, so it is. This great power has been given us by the Creator out of love for Israel, His chosen people. All the worlds follow their will in Torah. Thus did the sages say: ‘‘The Holy One issues a decree, but the zaddik may nullify it.
דגל מחנה אפרים, בראשית
(או יאמר, זה ספר תולדות אדם.) וכן בכל דור ודורשיו הם משלימין התורה, כי התורה נדרשת בכל דור ודור לפי מה שצריך לאותו דור. ולפי שורש כשמתן של אותו הדור, כך השי"ת מאיר עיני חכמי הדור ההוא בתורתו הקדושה. והכופר בזה, ג״כ כאילו כופר בתורת ה' ח"ו. וכן ראיתי בספר הקדוש ששם המפורש היה משתמשין בו בכל דור, כ"א לפי דורו, ולפי שורש נשמתו, וכן כל התורה כולה שהוא שמותיו של הקב׳׳ה.
Degel Machaneh Ephraim
In every generation, the scholars (of that generation) are making up [alternative translation: are finishing, or filling up] the Torah, because the Torah is being interpreted in every generations according to the needs of that generation And according to the source of their souls - so is God enlightening the eyes of the wise people of that generation, in Its holy Torah. And whoever denies that (that the Torah has different and unique interpretations for every generations), is as if they deny the Divine's Torah altogether.
(Translation by Abby Stein)
Rabbi Arther Green, Abraham Joshua Heschel: Recasting Hasidism for Moderns:
A fourth area of obvious Hasidic influence is Heschel’s great belief in the Hasidic virtues of hesed and simhah as key to the spiritual life. When we heard Heschel read the famous passages in the Toldot Ya’akov Yosef or the Kedushat Levi about the proper mokhia (preacher or chastiser), who brings people back to God be-derekh ha-hesed (‘‘by means of kindness’’) rather than by harsh threats, we understood that Heschel saw his own role in this way. He never berated Jews for not being observant, but tried to show them the light and beauty that he found in the religious life. He saw his job as helping people to open their eyes in a deeper way, and he knew that this could only be done by positive example, not by anger or judgment. In this sense I think it fair to say that he did indeed take on the role of rebbe, however reluctantly, for liberal Jews. There is something very much Hasidic, in the original sense of Hasidism (before it became a weapon against modernity and sometimes revealed an angry face) present in this approach. Hasidism understands anger, even righteous anger, as a negative characteristic, emerging from too strong a pull to the left side or the presence of too much black bile in the system. It has to be countered by the activation of haesed, divine love or compassion, for which Hasidism is named, after all. To be a hasid is to be an ish ha-Aesed, something Heschel tried to exemplify all his life. This is found in his writings on education and of course formed the basis for his commitment to reasserting the voice of religion in powerful nonviolent movements for social change. In Martin Luther King he saw gevurah shebe-Aesed, if I may say it in Hasidic language—the tremendous power that lay hidden in acts of love.
(Modern Judaism, Volume 29, Number 1, February 2009, p. 72)
במקום שיר אהבה - יהודה עמיחי
כמו שמ"לא תבשל גדי בחלב אמו",
עשו את כל החקים הרבים של כשרות,
אבל הגדי שכוח והחלב שכוח והאם שכוחה,
כך מ"אני אוהב אותך"
עשינו את כל חיינו יחדו.
אבל אני לא שכחתי אותך
כפי שהיית אז.
Instead of love - Yehuda Amichai
From “thou shalt not seethe a kid in its mother’s milk”
they made the many lawas of Kashrut
but the kid is forgotten and the milk is forgotten and
the mother is forgotten.
In this way from “I love you”
we made all our life together.
But I’ve not forgotten you
as you were then.
נספח:
תיאור תולדות החסידות מאת הסופר וההיסטוריון יהודי, דר. שמעון דובנוב. מתוך: "פסק דינה של ההיסטוריוגרפיה הישראלית על החסידות" - משה רוסמן, תשס"ט
Appendix
Brief description of the history of Hasidus, from the Jewish Writer and historian, Dr. Simon Dubnow. Taken from the article “Hasidism: The Verdict of Israeli Historiography” by Moshe Rosman, 2009.
