א-לוהינו וא-להי אבותינו
אנו פונים אליך בלב נשבר ונדכא בעד אחינו השבויים – אמהות ותנוקות גברים ונערות זקנים וזקנות ובכללם ניצולי שואה – ובעד כל שבויי ונעדרי עמך ישראל בכל מקום שהם
אין אנו יכולים לתאר ולשער גודל צרתם אנקתם עינויים ודיוויים, רק אתה אבינו רואה ויודע כל מה שעובר עליהם עכשיו, וכל האימה הפחד וחוסר אונים שהרגישו באותו יום נורא
אנא י-י תרחם עליהם כל שעה ושעה, ותתן בלב תופסיהם הארורים שיתנהגו בהם כראוי לבני מלכים, ולא לזלזל בהם בכל אופן שהוא, ובמיוחד לא באופנים היותר חמורים - תעצור מזימתם הרע, ותשלוט על ידיהם המטונפות, ותשפיע לתוך לב אחינו ואחיותינו השבור הרצוץ והטהור אור תקוה ואמונה, ותחזק רוחם. ומי שאמר לעולמו די יאמר לצרותיהם של כל ילד וילד וכל אחד ואחד מאחינו ואחיותינו די, ולא יסבלו עוד שום צער ועגמת נפש
א-ל רחום וחנון, אדון כל הארץ, ידיד נפש אב הרחמן, למה יאמרו הגוים? תעורר עוז ידך החזקה ותעשה עתה ניסים נסתרים וגלויים ותוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם תנתק ותשיבם מהרה לחיק משפחותיהם המודאגים כל כך, ויקוים בהם מקרא שכתוב 'ופדויי יקוק ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה' ושכל חללינו יזכו לקבר ישראל על אדמתינו ולא יהיו שום עגונות.
טרם נקרא אליך אתה תענה – חושה נא מהר נא פעל נא. אבינו שבשמים עד מתי עזך בשבי, אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט א-ל.
(נכתב ע"י רד"ש שליט"א, ירושלים)