סיפור מגילת רות מוביל את גיבורי המגילה - נעמי, רות ובועז לנקודות מפתח בחייהם. הם עומדים בפני דילמות שונות ונדרשים לקבל החלטות מכריעות:

❖ האם יש להם את החירות לקום ולעשות מעשה של

חסד?

❖ האם יש להם אפשרות ליטול על עצמן אחריות?

❖ מה המחיר של כל החלטה?

❖ האם ניתן לקחת על עצמך אחריות בכל מצב?

❖ האם גם לחלש, לָזָר או לאחר בחברה יש בכלל חירות

אחריותית שכזו?

ננסה להציע לימוד וקריאה של המגילה, תוך תשומת לב לתודעה מתוכה פועלות דמויותיה. ננסה לברר כיצד דמות ממעמד חברתי חלש מפלסת דרך מתוך חוסן אישי? איזה יחס מגלה דמות חזקה ומבוססת לסובבים אותה? ואילו ערכים מנחים את ההחלטות וההכרעות של הדמויות?

ננסה לקבל השראה מהמעשים של גיבורי המגילה שמובילים לתוצאות חברתיות מוסריות ומפתיעות. בלימוד ניתן להתמקד בשאלה אחת או יותר שמעניינת אתכם, ודרכה לדון.

משפחת אלימלך מגיעה למואב, בניה מתחתנים עם בנות המקום ולאחר מכן הם ואלימלך האב מתים ונעמי נשארת לבד בארץ זרה.

❖ מה ייתכן וראתה רות בדברי חמותה, לפי המדרש?

❖ מהי הסיבה האפשרית שבשמה רות, בתו של מלך

מואב, הולכת אחרי נעמי?

❖ האם בקריאה זו ניתן למצוא כאן מעשה הנובע

מאחריות? מרגישות? מנאמנות? על פי מה ניתן

להחליט?

בדיאלוג בין רות לנעמי, נעמי מנסה להניא את רות מלחזור איתה לבית לחם.

❖ מה לומד המדרש מהמילים של רות : "וכה יוסיף"?

❖ מה מביא את המדרש לשים בפי נעמי את ההצעה הזאת

לרות?

❖ האם יש ערך מרכזי שהמדרש מנסה להוביל?

3. "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם, עַד-בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם; וַיְהִי, כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם, וַתֵּהֹם כָּל-הָעִיר עֲלֵיהֶן, וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי" (רות,א,יט)

4. "וַתִּפֹּל, עַל-פָּנֶיהָ, וַתִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה; וַתֹּאמֶר אֵלָיו, מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי וְאָנֹכִי, נָכְרִיָּה" (רות,ב,י)

❖ במה שונה המפגש של אנשי בית לחם עם נעמי ורות

מהמפגש של רות עם בועז?

❖ מדוע רות מופתעת מהיחס של בועז אליה?

❖ האם בקהילתנו היחס לָזָר וּלְחַלָּשׁ דומה ליחסו של בועז

או של אנשי בית לחם?

❖ מהם גורמי ההשפעה על יחס זה?

על הפסוק: "וַתֹּאמֶר לָהּ חֲמוֹתָהּ אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיּוֹם וְאָנָה עָשִׂית יְהִי מַכִּירֵךְ בָּרוּךְ וַתַּגֵּד לַחֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר עָשְׂתָה עִמּוֹ וַתֹּאמֶר שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בֹּעַז" (רות, ב,יט)

5. "אשר עשיתי עמו" אשר עשה עמי לא נאמר, אלא אשר עשיתי עמו, מלמד שיותר מאשר בעל הבית עושה עם העני, עושה העני עם בעל הבית, לפיכך אמרה רות אשר עשיתי עמו, הרבה פעולות והרבה טובות עשיתי עמו בשביל שהאכילני פרוסה אחת" (תורה תמימה על רות רבא, ב)

6. בא העני ושאל די מחסורו, [ואם]אין יד הנותן משגת? נותן לו כפי השגת ידו… ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר. (רמב"ם, הל' מתנות עניים ז, ה)

❖ האם עני תמיד נוכח כ'חלש'? מה מתואר במקורות

למעלה?

❖ מדוע עני המתפרנס מן הצדקה חייב לתת צדקה

בעצמו!?

❖ האם המקור הזה של הרמב"ם מאיר את המקור הקודם

באור נוסף? מהו?

7. אמרה לה נעמי חמותה: "בתי"... רות לא התנהגה עם נעמי כאילו היתה חמותה אלא כאילו היתה אמה והיא[רות] בתה, ולכן אמרה "בתי". כלומר כיון שעד עתה התנהגת עמי כאילו את בתי… ואם כך, ראוי הוא שאעשה כן גם אני - שאבקש לך מנוח עם היות שייטיב לך ולא לי" (אגרת שמואל על רות ג, א)

❖ מדוע קראה נעמי לרות: "בתי" לפי הפירוש?

❖ האם נעמי לוקחת אחריות כלשהי? האם זהו חסד? האם

הכרת הטוב?

❖ כיצד אתם מבינים את המילים: "עשו את שלהם"?

❖ כיצד מבין 'היפה ענף' את מילות המדרש: "בועז עשה

את שלו"?

❖ לְמָה גורמת לקיחת האחריות האישית לפי הפירוש?

❖ מה לדעתכם מבקשת כאן רות? (הגנה, חסד, צדקה?)

הבקשה של רות מזכירה את הפסוק: " וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ נְאֻם יהוה א-לוהים וַתִּהְיִי לִי" (יחזקאל, טז,ח)

❖ אילו תובנות נוספות מעניק הפסוק מיחזקאל לבקשתה

של רות?

❖ האם לאור הדמיון של שני הפסוקים ניתן להבין אחרת

את הבקשה של רות?

❖ מדוע בחרה רות לבקש נישואין מבועז דרך התייחסות

לפסוק הזה מיחזקאל?

❖ לאיזו מטרה אסף בועז את הזקנים והעם?

❖ לפי הפירוש, מתוך איזו תודעה פועל בועז כגואל? (פרטי,

כללי)

❖ במה דומה רות לשאר האמהות?

❖ מי אומרים: "הבאה אל ביתך" ומה המשמעות של זה?

❖ אילו תכונות מזהה הפרשן בהתנהגותה של רות?

❖ האם הוא פותח פתח להַעֲצָמָה של נשים? באיזה מובן?

מה גורם לאדם לעזוב את ביתו ומעמדו ולהצטרף למשפחה ולעם אחר?

כיצד דמות זרה, משולי החברה, מטפסת במעמד החברתי שלה?

איזו תודעה רות מפתחת בעצמה ובסביבתה לאורך המגילה?

אילו תכונות וערכים מדריכים את נעמי ובועז בפעולותיהם?

עמדנו על כמה נקודות מפנה במגילה בהן הדמויות בחרו לנקוט ביוזמה או לפעול מתוך תודעת אחריות . רות נעמי ובועז מציגים במעשיהם אצילות מוסרית, רגישות אנושית ובניית משפחה מתוך מחויבות לערכים. סיום המגילה בהולדת דוד, היא התוצאה והברכה של בחירות ערכיות אלו.