לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה
ה"ג ועשאום ימים טובים בהלל והודאה - לא שאסורין במלאכה שלא נקבעו אלא לקרות הלל ולומר על הנסים בהודאה:
פסקי ריא"ז
לשנה אחרת קבעום ועשאום שמונה ימים שגומרים בהן את ההלל
ומודים על הנס בהדלקת הנירות ומזכירין אותו בתפלה
הליכות שלמה
ט עיקר תקנת חכמים להדליק נרות כחנוכה הוא כדי להודות על ידי זה על הנסים הגדולים שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו בימים ההם בנצחון המלחמות ולכן כוונת הלב כשעת ההדלקה להודות ולהלל לד' על נסי המלחמות היא מעיקר המצוה
ועיין בסי חרע"ו שעה"צ סק"ג שהביא מהמאירי למי שאין לו להדליק ואינו במקום שאפשר לו לראות יש אומרים שמברך לעצמו שעשה נסים ושהחיינו והוא משום לעיקר המצוה היא להודות ולהלל ומשוס כך נראה שהסומך על מה שמדליקן עליו בביתו יזהר עכ"פ ליתן אל לבו להודות ולהלל
מהרי"ל
הג"ה קבלה היא בידינו
שאין לאדם לעשות מלאכה בשעה שנרות דולקים בחנוכה
וי"א גם ביום ראשון ובאחרון מנהג רבותינו נוחי נפש לאסור מלאכה
עכ"ה ממנהגי ריינוס
(א) ...קבעום ח' י"ט בהלל ובהודאה פי' לומר בהן הלל ולהודות לומר בו על הנסים בהודאה אבל מותרין הן בעשיית המלאכה
ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות ואין להקל להן:
וגם אם יש מקומות שנוהגין איסור בכל היום אין להקל להן משום דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירם בפניהם
(ה) ומ"ש משום דדברים המותרים וכו' השיג ב"י ואמר ואינו מוכרח דאיכא למימר דכיון דאין בו צד סרך איסור לית לן בה עכ"ל
ולפע"ד נראה... כיון שנעשה הנס ע"י אשה וקבלו עליהם איסור מלאכה כדין י"ט שויוה עלייהו חתיכה דאיסורא ואין להקל להן וכ"כ בספר צידה לדרך.
וז"ל מהרי"ל ...ונראה קצת ראיה מדקראו להו חנוכה לומר חנו בכ"ה דאי אין איסור כלל במלאכה מאי חנייה שייך כאן דדוחק הוא לומר דר"ל חנייה ממלחמה
ועוד דרז"ל במדרש שחנוכת הנשיאים היתה בחנוכה והקב"ה שילם להם שכרם בימי מתתיהו וכו' הנה כשם שהנשיאים כל אחד עשה ביומו יום טוב
גם בחנוכה יש להם לעשות י"ט בענין בטול מלאכה
ומטעם זה נהגו להרבות בסעודות ובפרט הנשים שהנס נעשה ע"י אשה
והוא הדין לענין מלאכה שאסור לנשים וכדין ר"ח ועיין בהגהות החדשות לספר מרדכי ...
... אך הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה כל זמן שהנרות דולקות, ואין להקל להם (טור)
. דקצת מנס חנוכה נעשה על ידי אשה, בעת שגזרו שכל נשואה תבעל לטפסר תחילה, כדפירש רש"י בשבת (כג א). ועוד בהמשך הזמן נעשה נס על ידי יהודית, שהשקתה את האויב חלב. ועל סמך זה יש מדקדקין לאכול גבינה בחנוכה, אף שלא היה זה בזמן נס חנוכה.
אבל אם נהגו שלא לעשות מלאכה כל היום – יש אומרים לבטל מנהגם, ויש אומרים שלא לבטל,
ויש אומרים דיום ראשון ואחרון אין לבטלן (מגן אברהם סעיף קטן ב).
ואנחנו לא שמענו ממנהגים אלו, ונשי דידן רק בעת הדלקה אין עושות מלאכה.
הנשים - דוקא נשים לפי שנעשה נס על ידיהם כדלקמיה בס"ב בהג"ה ויש מקומות שגם האנשים מחמירים בזה:
בעוד שהנרות דולקות - בביתו כדי להכיר שאסור להשתמש לאורה והוא כחצי שעה:
שאין להקל להם - דהוי כדברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור שאין להתיר בפניהם.
וכתב בשלטי גבורים וכן הסכים בתשובת חכם צבי שבמקום שנהגו איסור מלעשות מלאכה כל היום יש למחות בידם כי הבטלה עברה היא ומביאה לידי שעמום:
מספר עוזר ישראל
א. הרב איידער ז"ל בשם הגרמ"פ ז"ל
מלאכות אסורות בחולו של מועד אבל בישול ודבר האבוד מותרת
ב. ספר ימי החנוכה ... בשם קונטרס דבק טוב ס"ב
עיקר המנהג לאסור רק מלטוות
ג. נטעי גבריאל בשם הגה"צ מדבערצין
שקבלה בידינו מלאכת נשים כביסה אריגה ... אבל בודאי מבשלות ואופות
ד. רבבות אפרים ח"א תל"ו בשם ר"י פישר
מנהג ירושלים לאסור כל מלאכה ואפילו בישול