פסוקים ט-י
רש"י--שמע עמי. אחרי שכל זאת עשיתי לך כדאי אתה לשמוע לי:
אבן עזרא--הזכיר בתחלה הסירותי מסבל שכם ישראל, על כן הוא חייב לשמוע לי. ...ובדיבור שני כתוב: לא יהיה לך אלקים, פירוש באמונת הלב...
(קשר בין שמות יט ועשרת הדברות והערב רב וחטא העגל)
אלשיך--...שלא יהיה להם אל זר ולישראל שלא ישמעו מהע"ר וזה ביאור הכתובים ועתה אם שמוע העם הוא הע"ר תשמעו בקולי הם ישראל כלומר בקולי ולא בקול הע"ד ופירש מה שאמר לעם הוא ושמרתם את בריתי שהוא להיות לו לאלקים ולא לאלקים אחרים ועל ידי כן עם היותכם מהעמים תהיו לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ...
מלבי"ם (מקשר המזמור לראש השנה, לתרועה, ליום דין)
אתרה בך שאם תעבוד ע"א לא ירדו הגשמים בעתם, כמ"ש פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלקים אחרים ועצר את השמים ולא יהיה מטר, ומפרש ומהו ההתראה, ישראל אם תשמע לי שלא יהיה בך אל זר אז הרחב פיך ואמלאהו,
פסוק יא
רש"י--הרחב פיך. לשאול ממני כל תאות לבך: ואמלאהו. ככל אשר תשאל אמלא:
אבן עזרא--אנכי - כאשר תאמין כי אנכי השם העומד לנצח, התענג עלי שתבקש בפיך כל רצונך ומשאל לבך ואמלאהו
מצודת דוד--ר״ל הנה הלא אני המעלך מארץ מצרים וידי בכל משלה ולזה הרחב פיך לשאול ממני כל חפצך ואמלאם אם תשמע לי:
פסוק יב-יג חומת אנך
ולא שמע עמי לקולי וכו'. אפשר במ"ש רז"ל שאם היו ישראל שומעים מהקב"ה לא היה שולט בהם יצה"ר אך הם אמרו דבר אתה עמנו ונשמעה וכו' ואמר יקוק מי יתן והיה לבבם זה וכו' וז"ש ולא שמע עמי לקולי דייקא שלא שמעו ממני. וישראל לא אבה לי שהי"ל לחשוב דכיון דאני המדבר אני נותן בהם כח שיהיו שומעים. וזה גרם ואשלחהו בשרירות לבם דחזר להם היצה"ר. לו עמי שומע לי הכל לא היה יצה"ר ובודאי ישראל בדרכי יהלכו ואז גם אומות העולפ יהיו בטלים כמע"ט אויביהם אכניע וכו':
רד"ק--ואשלחהו. רוצה לומר סלקתי שמירתי מעליהם ושמתים הפקר:
במועצותיהם. כמו שיעשו הרע לעצמם כן ילכו ברע ויאבדו:
פסוק יד-טו
רש"י--לו עמי שומע לי. עדיין אם היו רוצין לשוב לי ולשמוע אלי:
מצודת דוד--לו עמי. אם היה עמי שומע לי
רד"ק (טו)--כמעט. זמן והכ"ף כ"ף האמיתי כמו כ"ף השבעה לי כיום:
מלבי"ם--לו, ובכל זאת הדבר תלוי בידם והלואי ישמעו לי מעתה,
ספרא, בחוקתי, פרשה א א׳
[א] "אם בחקתי תלכו"-- מלמד שהמקום מתאוה שיהיו ישראל עמלים בתורה.וכן הוא אומר (תהלים פא, יד): "לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי".
פסוק טז
אבן עזרא--משנאי, יכחשו - כמו: יכחשו לך אויביך, מרוב פחדם יכחשו שלא מרדו בך,
רד"ק--משנאי יקוק. הם הרשעים שבאומות העולם: יכחשו לו. בישראל מיראתם אותו ויאמרו שלא הרעו לו: ויהי עתם לעולם, עת וזמן ברכתם שהוחל בטוב יהיה לעולם בלי הפסק אם היה שומע לקול יקוק:
מלבי"ם--...ויהיה עתם לעולם ר"ל יבא עת פורעניותם(של האויבים) שבו יכלו לעולם:
פסוק יז
דברים לב:יג
יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־[בָּ֣מֳתֵי] (במותי) אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃
אבן עזרא--היה ראוי שישמעו לו ויזכרו החסד שגמל לאבותם והוא אכילת המן, שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה והשביעם מים מצור מתוק מדבש.
רד"ק--...הדבש הוא משל למעדני הארץ ופירוש מצור מקום חזק כלומר שלל גדולים ומעדניהם:
מצודת דוד--והוא מדרך משל לומר שהיה רב שפע במקום יובש וצמא אם היו הולכים בדרכי המקום:
מלבי"ם----שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה, כמו וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור:מלבי"ם