Save " זמן בארצות הצפוניות "
זמן בארצות הצפוניות
תפארת ישראל - בועז מסכת ברכות פרק א
* הרב ישראל ליפשיץ: 1782-1860 רב בגרמניה ומחבר הפירוש "תפארת ישראל" על המשנה.
(ג) ...מסתפיקנא (אני מסתפק) במדינות הצפוניות כמו בעירנו דאנציג (היום גדנסק) או קאפענהאגען ושטאקהאלם וכדומה ששם בכל חודש יוני ויולי לילה כיום יאיר. ולכה"פ (ולכל הפחות) גם בחצות הלילה יכול להכיר היטב בין תכלת ללבן. מתי זמן ק"ש (קריאת שמע) וציצית. וא"א (ואי אפשר) לומר שנשער שם כפי מה שהוא בניסן ותשרי. דהרי מעשים בכל יום בחג השבועות שאותן שנעורים כל הלילה. מיד כשיבקע השחר מתפללים. אלמא שאין משערים אחר עלות של ניסן ותשרי. ותו וכי ח"ו (חס וחלילה) גם לענין שבת ניזל במקומות הנ"ל אחר ניסן ותשרי. דאף שעי"ז (שעל ידי זה) יהיה חומר בכניסה. עכ"פ (על כל פנים) עי"ז (על ידי זה) יהיה קולא ביציאה במוצאי שבת. וכ"כ (וכמו כן) יש להסתפק לענין ק"ש של ערבית ותפלה ותענית:
ואמנם בענין חילוק המקומות שבמקום א'(חד) מקדים הלילה לבוא. ובאחרת מאחרת לבוא. כגון הא לא קמיבעיא לי (כמו זה, לא נשאלה לי- אין ספק בשאלה מסוג זה). דבודאי שורת הדין נותן. דכל אדם נידון לפי מקומו ושעתו... אולם עיקר ספקתינו הוא רק במדינה צפונית בקיץ שאין שם לילה ממש כלל רק נשף ביוני ויולי. מתי יהיה זמן ק"ש ותפלה וציצית ושבת: ולכאורה יש להסתפק ג"כ במי שקרה לו שיבא בקיץ סמוך להנארדפאל (הקוטב הצפוני). ששם יש איזה חדשים רצופים בקיץ יום ממש. ורואים החמה מקפת כל האופק סביב מזרח דרום מערב צפון. והאיך יתנהג הישראלי הבא לשם עם הספנים שהולכים לשם לצוד התנינים הגדולים (וואללפישע). מתי זמן תפלתו וק"ש שחרית וערבית ומתי ישבות שבתו.
י"ל (יש לומר) שם סימן אחר יש לו. דשם השמש מקיף מכל הד' רוחות כל כ"ד שעות. א"כ יודע שכל הקפה א' שתעשה השמש. ידע שהוא יום אחד. וא"כ (ואם כן) אם יבוא לשם לפי חשבונו ביום א' ידע שהקפה השביעית שתעשה השמש הוא יום שבת. ואע"ג (ואף על גב) שזמן שחרית וערבית שלו לא ידע. ועי"ז(ועל ידי זה) לא ידע ג"כ (גם כן) מתי זמן כניסת ויציאת שבת. והאיך יתנהג אם כפי תושבי אייראפא או כפי תושבי אמעריקא. והרי ידוע שב' מדינות הללו אחת מונחת על פני כדור הארץ מצד א'(חד) והאחרת ממולה ממש מתחתיה. וא"כ כשמקדשין השבת באייראפא הוא תחלת עש"ק (ערב שבת קודש) באמעריקא. וכשמבדילין במו"ש (במוצאי שבת) באייראפא הוא שחרית יום שבת באמעריקא. ואם זה האדם שבא סמוך לנארדפאל שרואה שמש בגבורתה עם תושבי אייראפא וגם עם תושבי אמעריקא (אב"י שנקודות מקומו הוא בין ב' המדינות האלו) מתי יתחיל ומתי יסיים שבת שלו שם.
ואם גם נאמר שנותנין עליו חומרות וקולות המקום שיצא משם. עדיין יש להסתפק הכי יכול לידע מתי יתחיל ערבית ושחרית של מקום שיצא משם. י"ל (יש לומר) דגם חשש זה אפשר לצדד בשיחשוב למפרע ע"פ (על פי) אוהר (ביידיש- שעה, כנראה הכוונה כאן שעון) נכונה באיזה שעה הוא. למשל שיבא שם בשעה ו' שעל אוהר (שעון) שלו. והוא לפי חשבונו שעה ו' לאחר חצות יום א'. יחשוב עוד יהוה פעמים כ"ד שעות או יהוה הקפות השמש עד נקודה ההיא. ואז יתחיל למנות ולשבות שבתו כ"ד שעות. ועכ"פ(ועל כל פנים) נ"ל (נראה לומר) שאם עשה אז מלאכה אינו חייב מיתה ולא חטאת דלא עדיף ממי שהלך במדבר ואינו יודע מתי שבת (כשבת דף ס"ט ב'): ולפ"ז (ולפי זה) אם יהיו שם ב' אנשים א' מאמעריקא וא' מאייראפא כ"א (כל אחד) ישמור שבתו לפי המקום שיצא משם ואין חיוב סקילה וחטאת לשום א'(חד) מהן מדאין חייבים כן רק מדרבנן. עוד נ"ל (נראה לומר) שרשאים להתפלל שחרית וערבית ולומר מעריב ערבי' ויוצר אור אע"ג (אף על גב) שלהן לילה כיום יאיר. אפ"ה (אפילו הכי) הן לפי מקומן אומרים כך: אבל במדינות צפוניות כעירנו וכדומה עדיין לא ידענו מתי זמן ציצית וק"ש. והקב"ה יאיר עינינו במאור תורתו לשמור ולעשות ולקיים מצותיו חוקותיו ותורתיו ...
שו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן קח: בגדרי יום ולילה, ובמדינות הצפוניות הרחוקות -זמני שקיעה וזריחה כאשר השמש לא שוקעת למשל סנט פטרבורג ושטוקהולם ואלסקה
* דברי יציב- רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג מכונה על שם ספריו שפע חיים ודברי יציב, 1905-1994, אירופה וארצות הברית, היה האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג. שרד את השואה והקים מוסדות יהודים רבים בכל העולם.
ב"ה, קרית צאנז, י"ד כסלו תשכ"ט
א) בענין הגדר של יום ולילה. בחגיגה י"ב ע"א, ואר"י (אמר רב יהודה) א"ר (אמר רב) י' דברים נבראו ביום ראשון וכו' מדת יום ומדת לילה[1], ופירש"י כ"ד שעות בין שניהם...
...
ד) ומזה היה קצת מקור להמור וקציעה באו"ח (באורח חיים) סימן שד"מ, שהעיר ביושבים ונוסעים למקומות שמתארך היום לחדש או חדשיים וחצי שנה וכיצד יעשו שם שבת, וכתב שימנו ז' ימים של כ"ד שעות שוות ומונה הימים בשעות ומקדש שביעי ...לפמ"ש (לפי מה שכתב) י"ל (יש לומר) שס"ל (שסבירא ליה- שהוא סבור) להמו"ק (להמור וקציעה) שמדת יום ולילה שהוקבע לכ"ד שעות וכפירוש רש"י וכנ"ל, זה מדה אחרת שנוהג בכל מקום ודו"ק (ודייק ותמצא קל) בס"ד.
...
ה) ובתפא"י (ובתפארת ישראל) סוף פ"א דברכות בבועז (המקור שראינו קודם), ... כתב שלכאורה יש להסתפק ג"כ (גם כן) בסמוך להנארדפול שכמה חדשים יום, יש לומר שם סימן אחר דשמה השמש מקיף כל ד' רוחות בכ"ד שעות, ובהיקף השמש ידע שהוא יום ובהיקף השביעי הוא שבת, אע"ג (אף על גב) שזמן שחרית וערבית לא ידע, ולא ידע מתי כניסת ויציאת השבת ...ואם כמו שכתב שגם שמה השמש נראה שמקיף בד' רוחות ומשתנה, א"כ (אם כן) מה נסתפק מתי יתפלל, כשהשמש במזרח יתפללו שחרית וכשהשמש באמצע יתפלל מנחה וכשהשמש במערב יתפלל ערבית, וכן לק"ש של שחרית וערבית.
ואפשר דלענין שבת ... בהך (באלו) מדינות שאין להם כניסת החמה ויציאתה, ורק השאלה אי בתר (אם אחרי) אירופא אי(או) בתר (אחרי) אמעריקא וכדו'(מה), נפשוט שנלך בתר ארה"ק (ארץ הקודש)...
...
ו) אך להלכתא כיון שהקרא צווח, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, ...ונאמר שאם אין ערב ובוקר אין יום אחד, ובמציאות באותן המקומות שלא שייך ערב ובקר לא שייך המציאות של יום אחד ויום שני, ואנה נמצא בחז"ל שבלי ערב ובקר יש סדר ימים.
...
וכמה שאלות המסתעפות מזה. ולענין אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד שהוא לאו מן התורה, מתי יפסוק היום אחד. ומה יהיה הדין למילה וביום השמיני ימול, ואימתי שייך ביום השמיני. ופדיון הבן חדש ימים. והיאך אפשר היה לדורי דורות לדור שמה כיון שח"ו (חס וחלילה) במדינות הצפוניות אין בהם קיום מצוות התורה מהנוהגים בזמן הזה.
טז) ..ולזה אמרתי לנפשי שההכרח לומר, שהגם שהמנחת כהן במבוא השמש ... יצאו בחזק יד נגד דעת הראב"ע (איבן עזרא) וחכמי המזלות שגבול יום הוא מהנ"ח (מהנץ החמה) עד שקיעה"ח (שקיעת החמה), ....מ"מ (מכל מקום) יש לומר שפיר שזה רק בירושלים וכדו'(מה) דשייך עה"ש (עמוד השחר) וצאה"כ (וצאת הכוכבים), התם הוה יממא מעה"ש (מעמוד השחר) עד צאה"כ (צאת הכוכבים), אבל באותן מקומות דלא שייכא, ואולי ג"כ (גם כן) בחדשים דלא שייך בהו (בהם) עה"ש (עמוד השחר) וצאה"כ (וצאת הכוכבים), אין למדין אפשר משאי אפשר... ולזה התפארת ישראל לא נסתפק לגבי שבת רק בהנארדפול (הקוטב), אבל במדינות הצפוניות דזריחה ושקיעה איכא, שפיר שייך יום ולילה בשקיעת החמה אף דליכא צאה"כ (צאת הכוכבים) ודו"ק (ודייק ותמצא קל).
ואולי לזה המור וקציעה שתמיד דרכו בקצרה, דייק כאן באריכות בלשון הזהב לשון קודשו, ותחת הקוטב לא יום ולילה כלל אלא כל השנה כולה הן ביה"ש (בין השמשות) שמה לפי שאין באותו מקום עלית ושקיעת השמש כי המשוה הוא אופקם א"כ (אם כן) כיצד יעשו שם בשבת עיי"ש (עיין שם), והיינו שעיקר ספיקו מחמת שאין שמה עלית ושקיעת השמש...
... וא"כ(ואם כן) הגם שיש להחמיר עד כמה דאפשר ולהמתין זמן ביה"ש של הגאונים ולהדר עד זמן היותר חשוך שבשמה באותו עת, אבל באותו עת כבר הוא לילה, דאי לאו הכי א"כ (שאם לא כך אם כן) יתבטלו כל דיני יום ולילה, ובטלה תורה ח"ו (חז וחלילה) באותו מקום ודו"ק....
חבל נחלתו ו כג: סדרי זמנים בארצות הצפוניות
*חבל נחלתו- הרב יעקב אפשטיין (נולד ב-1954) הוא רב בן זמננו. חוקר תורני במכון התורה והארץ. עורך ספרי השו"ת של הרב יעקב אריאל.ומחבר סדרת השו"ת חבל נחלתו.
שאלה:
זוג יהודי יוצא לטיול בנורוגיה, ושואל ...כיצד מקיימים מצוות והלכות התלויות בזמן בארצות הצפוניות שישנם חודשים בהם ישנה זריחה ושקיעה אך ללא צאה"כ (צאת הכוכבים)? וכן מה דינם של מקומות הצפוניים מחוג הקוטב בהם אין כלל זריחה ושקיעה?
השאלה נחלקת לשני סוגי המקומות: אותם הצפוניים לחוג הקוטב ... בהן חלק מהשנה אין כלל זריחה ושקיעה אלא מה שיש בהם הוא יום תמידי בן כחצי שנה, והשמש נעה בשמים ממזרח לדרום ומשם למערב ולצפון. וחצי שנה של לילה מלא וחושך גמור.
במקומות הדרומיים יותר אולם סמוכים לחוג הקוטב ישנה שקיעה וזריחה אבל כיון שהשמש אינה 'יורדת' הרבה מתחת לאופק, האור שלה ממשיך ומאיר. במקומות אלו ישנה זריחה ושקיעה אבל הכוכבים לא יראו בגלל אור השמש. ולעומת אותם חודשים של אור תמידי ללא צאת הכוכבים, ישנם חודשים שבהם אין זריחה ושקיעה כלל אבל אין חושך מלא אלא מעין דמדומים.
...
מצוות והלכות רבות תלויות בזמני היום או במניין ימים. כגון: כניסת שבת ויציאתה, זמן ק"ש, ציצית והנחת תפילין, ספירת ימי נדה, ספירת העומר, מילה. והשאלה היא לפי מה ינהגו שם אותן מצוות או הלכות?
תשובה
א. נדון בתחילה בענייני ארצות הסמוכות לקוטב....
...
עולה שבמקומות הצפוניים לחוג הקוטב, הרי זה ספק גדול במצוות התלויות במצבי הזריחה והשקיעה או צאת הכוכבים אימתי לנהוג בהם, ואף לגבי כניסת שבת ויציאתה קשה מאד לדון שם וצריכים לתלות זאת או לפי זמני ארץ ישראל או לפי המקום ממנו הם באו ועדיין הדבר צ"ע.
ד. בניגוד לאזור הצפוני לחוג הקוטב שם לא חיו יהודים והשאלות היו בעיקר תאורטיות, הרי בערים צפוניות שהן מדרום לחוג הקוטב השאלות היו ועדיין מעשיות מאד שכן יהודים ישבו בהן, ובהן להכרעות מתי מתחיל היום ומתי הוא נגמר יש השלכה בתחומים שונים.
...
מוכרחים לחזור לקביעתו של הדברי יציב שאזלינן (שאנו הולכים) בתר (אחרי) זריחה ושקיעה ולא אחר עה"ש (עמוד השחר) וצה"כ (צאת הכוכבים). אולם גם אחרי קביעה זו צריכים להחליט מה הזמנים המדויקים בענין צה"כ ועה"ש. ונראה שיש להאריך עד שעה או שעתיים אחריהם ואז לקבוע את הזמן לצה"כ, ושמעתי שבארצות סקנדינביה נהגו להוציא שבת בחצות...
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור