נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְחֻלִּין וּלְמַעֲשֵׂר וְלִתְרוּמָה. וּלְקֹדֶשׁ, מַטְבִּילִין. וּלְחַטָּאת, אִם נִטְמְאוּ יָדָיו, נִטְמָא גוּפוֹ:
One must wash his hands by pouring a quarter-log of water over them before eating non-sacred food, and for tithes and for teruma; but for eating sacrificial food one must immerse one’s hands in purification waters, such as those of a ritual bath. And with regard to one who wishes to touch the purification waters of the red heifer used for sprinkling, concerning which the Sages ordained further measures of sanctity, if one’s hands were rendered impure even by rabbinical ritual impurity, which usually only renders the hands impure, his entire body is rendered impure, and he must immerse himself in a ritual bath.
מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ מִן הַהֲלָכוֹת שֶׁאָמְרוּ בַּעֲלִיַּית חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה בֶּן גָּרוֹן. שֶׁעָלוּ לְבַקְּרוֹ, נִמְנוּ, וְרַבּוּ בֵּית שַׁמַּאי עַל בֵּית הִלֵּל. וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר דְּבָרִים גָּזְרוּ בּוֹ בַּיּוֹם.
MISHNA: And these are among the halakhot that the Sages, who went up to visit him, said in the upper story of Ḥananya ben Ḥizkiya ben Garon. The precise nature of these halakhot will be explained in the Gemara. These halakhot are considered one unit because they share a distinctive element. Since many Sages were there, among them most of the generation’s Torah scholars in Eretz Yisrael, they engaged in discussion of various halakhot of the Torah. It turned out that when the people expressing opinions were counted, the students of Beit Shammai outnumbered the students of Beit Hillel, and they issued decrees with regard to eighteen matters on that day in accordance with the opinion of Beit Shammai.
וּשְׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר גָּזְרוּ. מַאי נִינְהוּ שְׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר? דִּתְנַן, אֵלּוּ פּוֹסְלִין אֶת הַתְּרוּמָה: הָאוֹכֵל אוֹכֶל רִאשׁוֹן, וְהָאוֹכֵל אוֹכֶל שֵׁנִי, וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין, וְהַבָּא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין, וְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, וְהַסֵּפֶר, וְהַיָּדַיִם, וְהַטְּבוּל יוֹם, וְהָאוֹכְלִים וְהַכֵּלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין.
We learned in the mishna that when the Sages went up to the upper story of the house of Ḥananya ben Ḥizkiya ben Garon, they were counted and issued eighteen decrees in accordance with the opinion of Beit Shammai. The Gemara asks: What are those eighteen matters? The Gemara answers: As we learned in a mishna, a list of the decrees that the Sages issued with regard to items whose level of impurity is such that if they come into contact with teruma they disqualify it. By means of that contact, the teruma itself becomes impure, but it does not transmit impurity to other items. These disqualify teruma: One who eats food with first degree ritual impurity status acquired as a result of contact with a primary source of ritual impurity, e.g., a creeping animal; and one who eats food with second degree ritual impurity status acquired as a result of contact with an item with first degree ritual impurity status; and one who drinks impure liquids of any degree of impurity; and one whose head and most of his body come into drawn water after he immersed himself in a ritual bath to purify himself; and a ritually pure person that three log of drawn water fell on his head and most of his body; and a Torah scroll; and the hands of any person who did not purify himself for the purpose of handling teruma; and one who immersed himself during the day, i.e., one who was impure and immersed himself, and until evening he is not considered completely pure; and foods and vessels that became impure by coming into contact with impure liquids. Contact with any of these disqualifies the teruma. The Gemara seeks to clarify these matters.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֲנָא לָא זִילַאי וְלָא זִיוַאי וְלָא זוּהֲמַאי יָדַעְנָא אֶלָּא מַתְנִיתָא יָדַעְנָא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: ״וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם״ אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים, ״וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים״ אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים, ״כִּי קָדוֹשׁ״ — זֶה שֶׁמֶן, ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ — זוֹ בְּרָכָה.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said of this: I do not know of Zilai or Zivai or Zuhamai; rather, I know a baraita, as Rav Yehuda said that Rav said, and some say that it was taught in a baraita: It is stated: “And you shall sanctify yourselves, and you shall be holy, for holy am I, the Lord your God” (Leviticus 20:26). With regard to this verse, the Sages said: And you shall sanctify yourselves, these are the first waters with which one washes his hands before the meal; and you shall be holy, these are the final waters; for holy, this is oil which one spreads on his hands; am I, the Lord your God, this is the Grace after Meals blessing.
וְהַיָּדַיִם — מִפְּנֵי שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן. תָּנָא, אַף יָדַיִם הַבָּאוֹת מֵחֲמַת סֵפֶר פּוֹסְלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה. מִשּׁוּם דְּרַבִּי פַּרְנָךְ — דְּאָמַר רַבִּי פַּרְנָךְ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָאוֹחֵז סֵפֶר תּוֹרָה עָרוֹם, נִקְבָּר עָרוֹם. עָרוֹם סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא: עָרוֹם בְּלֹא מִצְוֹת. בְּלֹא מִצְוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: עָרוֹם בְּלֹא אוֹתָהּ מִצְוָה.
The Gemara explains the next case in the mishna: And the hands; the reason that the Sages decreed impurity upon them is because hands are busy. A person’s hands tend to touch dirty or impure objects. Since one does not always pay attention to what his hands touch, and it is inappropriate for holy food to be touched by dirty hands, the Sages decreed impurity. It was taught in a baraita: Even hands that come to be impure due to contact with a Torah scroll disqualify the teruma. The reason for this decree is because of the statement of Rabbi Parnakh, as Rabbi Parnakh said that Rabbi Yoḥanan said: One who holds a Torah scroll in a manner that the scroll is exposed without a covering; his punishment is that he is buried naked. The Gemara wonders: Does it enter your mind to say that he will actually be buried naked? Why should he suffer such ignominy for this sin? Rather, Rabbi Zeira said: He is buried naked, i.e., without mitzvot. And the Gemara wonders further: Does it enter your mind to say that he should be buried naked in the sense of without mitzvot? Will he be stripped of all his merit due to that sin? Rather, say he is buried naked, i.e., without that mitzva. If he touches an uncovered Torah scroll, even for the purpose of performing a mitzva, he is not credited with that mitzva because he performed it inappropriately.
הלכה: אֵילּוּ מֵהֲלָכוֹת שֶׁאָֽמְרוּ בַעֲלִײַת חֲנַנְיָה בֶן חִזְקִיָּה בֶן גָּרוֹן כְּשֶׁעָלוּ לְבַקְּרוֹ כול׳. אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל כַּיּוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ הָעֶגֶל. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. בּוֹ בַיּוֹם גָּֽדְשׁוּ אֶת הַסְּאָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. בּוֹ בַיּוֹם מָֽחֲקוּ אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי לִיעֶזֶר. אִילּוּ הָֽיְתָה חֲסֵירָה וּמִילְאוּהָ. יְאוּת. לְחָבִית שֶׁהִיא מְלֵיאָה אֱגוֹזִין. כָּל־מַה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְתוֹכָהּ שׁוּמְשְׁמִין הִיא מְחַזֶּקֶת. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אִילּוּ הָֽיְתָה מְלֵיאָה וְחִיסְּרוּהָ. יְאוּת. לְחָבִית שֶׁהָֽיְתָה מְלֵיאָה שֶׁמֶן. כָּל־מַה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְתוֹכָהּ מַיִם הִיא מְפַזֶּרֶת אֶת הְשֶּׁמֶן.
HALAKHAH: Mishnah: “These are of the practices which were pronounced at the upper floor of Ḥananiah ben Ḥizqiah ben Garon, when they came to visit him,” etc. “This day was hard for Israel like the day on which the Golden C alf was made. Rebbi Eliezer said, on that day they filled the bushel to overflow. Rebbi Joshua said, on that day they filled the bushel to the rim. Rebbi Eliezer said to him, if it was deficient and they filled it it would have been reasonable, as with an amphora full of nuts; if you fill it with sesame seeds it will be strengthened. Rebbi Joshua said to him, if it had been full and they diminished it, it would have been reasonable, as with an amphora filled with oil; if you add water to it it dilutes the oil.”
תַּנָּא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹנָייָא. תַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי עָֽמְדוּ לָהֶן מִלְּמַטָּה וְהָיוּ הוֹרְגִין בְּתַלְמִידֵי בֵית הִלֵּל. תַּנֵּי. שִׁשָּׁה מֵהֶן עָלוּ וְהַשְּׁאָר עָֽמְדוּ עֲלֵיהֶן בַּחֲרָבוֹת וּבִרְמָחִין.
Rebbi Joshua from Ono stated: The students of the House of Shammai were standing downstairs and killing the students of the House of Hillel. It was stated, six of them went up; the rest were standing around them with swords and lances.
משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק ח הלכה ח
"שלמה המלך ובית דינו גזרו על כל הידים שיהיו שניות, ואף על פי שלא ידע בודאי שנטמאו, מפני שהידים עסקניות, ולא גזר שלמה על הידים טומאה אלא לקדש, ואחר כך גזרו חכמים שאחריו אף לתרומה, ולפיכך צריך נטילת ידים לתרומה.
אמר אברהם: ואחר כך גזרו על אכילת חולין שצריך נטילת ידים"
עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים. אָמְרוּ לוֹ, עֲקַבְיָא, חֲזֹר בְּךָ בְאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶן, מוּטָב לִי לְהִקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמַי, וְלֹא לֵעָשׂוֹת שָׁעָה אַחַת רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים, בִּשְׁבִיל שְׂרָרָה חָזַר בּוֹ. הוּא הָיָה מְטַמֵּא שְׂעַר הַפְּקֻדָּה וְדַם הַיָּרוֹק. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. הוּא הָיָה מַתִּיר שְׂעַר בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁנָּשַׁר וְהִנִּיחוֹ בְחַלּוֹן וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטוֹ, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אֵין מַשְׁקִין לֹא אֶת הַגִּיֹּרֶת וְלֹא אֶת שִׁפְחָה הַמְשֻׁחְרֶרֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מַשְׁקִין. אָמְרוּ לוֹ, מַעֲשֶׂה בְּכַרְכְּמִית, שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת שֶׁהָיְתָה בִירוּשָׁלַיִם, וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. אָמַר לָהֶם, דֻּגְמָא הִשְׁקוּהָ. וְנִדּוּהוּ, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, חַס וְשָׁלוֹם שֶׁעֲקַבְיָא נִתְנַדָּה, שֶׁאֵין עֲזָרָה נִנְעֶלֶת בִּפְנֵי כָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בְּחָכְמָה וּבְיִרְאַת חֵטְא כַּעֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל. וְאֶת מִי נִדּוּ, אֱלִיעֶזֶר בֶּן חֲנוֹךְ, שֶׁפִּקְפֵּק בְּטָהֳרַת יָדָיִם. וּכְשֶׁמֵּת, שָׁלְחוּ בֵית דִּין וְהִנִּיחוּ אֶבֶן עַל אֲרוֹנוֹ. מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמִּתְנַדֶּה וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, סוֹקְלִין אֶת אֲרוֹנוֹ:
Akavia ben Mahalalel testified concerning four things. They said to him: Akavia, retract these four things which you say, and we will make you the head of the court in Israel. He said to them: it is better for me to be called a fool all my days than that I should become [even] for one hour a wicked man before God; So they shouldn’t say: “he withdrew his opinions for the sake of power.” He used to pronounce impure the hair which has been left over [in leprosy], And green (yellow) blood (of vaginal discharge); But the Sages declared them clean. He used to permit the wool of a first-born animal which was blemished and which had fallen out and had been put in a niche, the first-born being slaughtered afterwards; But the sages forbid it. He used to say: a woman proselyte and a freed slave-woman are not made to drink of the bitter waters. But the Sages say: they are made to drink. They said to him: it happened in the case of Karkemith, a freed slave-woman who was in Jerusalem, that Shemaiah and Avtalion made her drink. He said to them: they made her drink an example (and not the real water). Whereupon they excommunicated him; and he died while he was under excommunication, and the court stoned his coffin. Rabbi Judah said: God forbid [that one should say] that Akavia was excommunicated; for the courtyard is never locked for any man in Israel who was equal to Avavia ben Mahalalel in wisdom and the fear of sin. But whom did they excommunicate? Eliezer the son of Hanoch who cast doubt against the laws concerning the purifying of the hands. And when he died the court sent and laid a stone on his coffin. This teaches that whoever is excommunicated and dies while under excommunication, his coffin is stoned.
(סוטה ד ע"ב):
"דרש רב עוירא,
זמנין אמר לה משמיה דרבי אמי, וזמנין אמר לה משמיה דרבי אסי:
כל האוכל לחם בלא נטילת ידים – כאילו בא על אשה זונה,
שנאמר 'כי בעד אשה זונה עד ככר לחם'".
תוסופות הרא״ש:
"ויש אומרים דמשום הכי קמדמה לאשה זונה, משום דכשהוא אוכל בלא נטילה כמו נאכלין באפיקורן (חולין קז ע"ב), דהוה אוכל בהפקרות, וזונה זו מופקרת היא".
רבא והגמרא דוחים את גישת רב עוירא ומביאים את דעתתו של רבי זריקא למסקנה:
"כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם".
מהי כוונתו של רבי זריקא בביטוי "נעקר מן העולם"? רש"י על אתר מבין כי ה"מזלזל" בנטילת ידים הוא מי שמזלזל בתקנות חכמים באופן כללי, ולכן הוא "נעקר מן העולם" – דינו מוות. בעלי התוספות מתקשים לקבל את הסברו של רש"י, ומבארים את הביטוי בצורה שונה:
"ונראה דזלזול שמזלזל בה תמיד עונשו עקירה ע"י עניות".
בעלי התוספות מסיבירם שה'עקירה מן העולם' היא עניות, משום שעני חשוב כמת.
במסכת סוטה (ד' ע"ב) דרש רב עוירא זימנין אמר לה משמיה דר' אמי וזימנין אמר לה משמיה דר' אסי כל האוכל לחם בלא נטילת ידים כאלו בא על אשה זונה שנאמר כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד. ויש לשאול מה ענין זונה אל זה. ויש לך לדעת כי הזונה חסר לה הקדושה, ודבר זה ידוע שהרי חסירה קדושין שמקדשין האשה והזונה הוא ענין זנות גופני בלא קדושה, וכך כאשר יאכל אכילתו והיא גופנית בלא קדושה כי מים ראשונים עליהם נאמר והתקדשתם והנה דבר זה ממש כאלו בא על אשה זונה. ויש לך לדעת כי תשמיש נקרא אכילה בין באשה ובין באיש, באשה כתיב (משלי ל׳:כ׳) אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און, באיש נאמר (בראשית ל״ט:ו׳) כי אם הלחם אשר הוא אוכל ועוד כתיב שתה מים מבורך, וכן בדברי חכמים (כתובות ס"ה, ע"א) אוכלת עמו מלילי שבת לליל שבת וקאמר שם שהוא תשמיש כדאיתא התם. כלל הדבר קבלת דבר יקרא אכילה, שהאדם מקבל דבר שהוא אוכל, והאשה מקבלת בודאי האיש, והאיש מקבל את האשה כי כל חבור האחד מקבל את האחר ושניהם מקבלים זה מזה כמו שהוא כל חבור בעולם, ולכך נקרא הבעילה אכילה בין לאיש ובין לאשה כאשר האחד מקבל את האחר כמו שמקבל את האכילה, וזה שאמר כי אם הלחם אשר הוא אוכל, ולכך אמר כל האוכל בלא נטילת ידים שהיא קדושה לאדם שכן דרשו ז"ל (ברכות נ"ג ע"ב) והתקדשתם אלו מים ראשונים וכו', ולכך נחשב האכילה הזאת כאשר היא בלא קדושה, כמו שבא על אשה זונה בלא קדושין שגם זה אכילה בלא קדושה, וראוי שיהיה אכילת האדם הגופני בקדושה שלא יהיה נמשך האדם אחר הגוף לגמרי, כמו שראוי שתהיה הביאה של אדם שלא תהיה גופנית רק ראוי לקדש האשה ולא יהיה עמה בזנות בלא קדושין:
הגמרא בחולין (שם) מביא ברייתא המבחינה בין נטילת ידים לתרומה ולחולין לנטילת ידים כחלק מקידוש ידים ורגלים במקדש. כאשר כהן היה מקדש ידיו, הוא היה נותן עליהן מים עד שהמים הגיעו לחיבור שבין הזרוע ליד, בעוד שבנטילת ידים לחולין ולתרומה די בכך שהמים יגיעו עד סוף האצבעות. הרמב"ם (הלכות ברכות ו, ד) הכריע להלכה בניגוד לברייתא:
"עד היכן היא נטילת ידים? עד הפרק".
האם מותר ליטול ידיים בשבת על גבי הטנק, שנחשב כרשות היחיד, כשהמים יוצאים לכרמלית?
https://tinyurl.com/3znwzy5m
נטילת ידיים לפני פירות
אמר ר' אלעזר אמר רבי אושעיא לא אמרו נטילת ידים לפירות אלא משום נקיות סבור מינה חובה הוא דליכא הא מצוה איכא אמר להו רבא לא חובה ולא מצוה אלא רשות ופליגא דרב נחמן דאמר רב נחמן הנוטל ידיו לפירות אינו אלא מגסי הרוח
Rabbi Elazar says that Rabbi Oshaya says: The Sages said that washing of the hands before eating fruit is mandatory only due to cleanliness. The Gemara comments: They understood from this statement that there is no true obligation to wash the hands before eating fruit, but there is a mitzva to do so. Rava said to them: This practice is not an obligation nor a mitzva, but merely optional. And the Gemara notes that Rava disagrees with Rav Naḥman in this regard, as Rav Naḥman said: One who washes his hands before eating fruit is nothing other than one of the arrogant, i.e., it is actually prohibited to do so.
מדוע הנוטל ידיו לפירות נחשב גס רוח?
גסות הרוח מופיעה בלשון חז"ל בדרך כלל בהנהגות של דרך ארץ, כמו ביחס למגהק ומפהק בתפילתו (בבלי ברכות כד,ב), או השותה כוסו בהפסקות מרובות מהרגיל (פסחים פו,ב), או המהלך אחרי רבו (יומא לז,א), והיא כינוי לבעל גאווה.
הרב מרדכי הוכמן
אוֹמְרִים צְדוֹקִים, קוֹבְלִין אָנוּ עֲלֵיכֶם, פְּרוּשִׁים, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים, כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם, וְסִפְרֵי הוֹמֵרִיס אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְכִי אֵין לָנוּ עַל הַפְּרוּשִׁים אֶלָּא זוֹ בִלְבָד. הֲרֵי הֵם אוֹמְרִים, עַצְמוֹת חֲמוֹר טְהוֹרִים וְעַצְמוֹת יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל טְמֵאִים. אָמְרוּ לוֹ, לְפִי חִבָּתָן הִיא טֻמְאָתָן, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ תַּרְוָדוֹת. אָמַר לָהֶם, אַף כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ לְפִי חִבָּתָן הִיא טֻמְאָתָן, וְסִפְרֵי הוֹמֵרִיס, שֶׁאֵינָן חֲבִיבִין, אֵינָן מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדָיִם:
The Sadducees say: we complain against you, Pharisees, because you say that the Holy Scriptures defile the hands, but the books of Homer do not defile the hands. Rabban Yohanan ben Zakkai said: Have we nothing against the Pharisees but this? Behold they say that the bones of a donkey are clean, yet the bones of Yohanan the high priest are unclean. They said to him: according to the affection for them, so is their impurity, so that nobody should make spoons out of the bones of his father or mother. He said to them: so also are the Holy Scriptures according to the affection for them, so is their uncleanness. The books of Homer which are not precious do not defile the hands.