(ב) הֲבֵ֤ל הֲבָלִים֙ אָמַ֣ר קֹהֶ֔לֶת הֲבֵ֥ל הֲבָלִ֖ים הַכֹּ֥ל הָֽבֶל׃
(2) Utter הבל!—said Koheleth— Utter הבל! All is הבל!
כתבי רמב"ן - דרשה על דברי קהלת
והנה [קהלת]... חבר כל הספר הזה להיות מהביל כל העולם ולאמר לנו כי הכל הבל גמור. ויש לנו לתמוה ממנו תימה גדול: אם כן, הבורא אותו פעל פועל בטל ושל הבל וריק... ועוד, היאך אמר שלמה על כל העולם שהוא הבל, והקב"ה מתפאר בעשייתו? כמו שאמר: הנה עשיתי את השמים ואת הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה (ירמיה כז:ה), ואומר: ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש (ישעיה מ:כה)... ועוד נאמר לו ל[קהלת]: משה רבך אמר, "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד," ואתה אומר שהוא הבל והבל הבלים?...
בספר הזה של דברי קהלת אין הכתוב מדבר אלא בזה הענין, כי לשון הבל נגזר מלשון הבלא בלשון חכמים שאמרו: הבל פיהם של תינוקות של בית רבן, והרוח העבה אשר בבור נקרא כן... ובזמן שאדם מוציא רוח מפיו או מנחיריו בעבור שהוא חם יותר מן האויר בחורף, יתלבש האויר צורת חום ההוא, ומפני חלישתו (ר' שבל - של החום) יתבטל מיד באויר וישוב האויר ויתלבש צורתו הראשונה. וכן הענין בשאר הדברים החלושים בכח...הם הווים ונפסדים מיד. ולכן אמר [קהלת] כי פרטי העולם... הם עוברים ונפסדים וחוזרים מהר אל יסודם.
מַה־יִּתְר֖וֹן לָֽאָדָ֑ם בְּכָל־עֲמָל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃
(3) What advantage is there for a man in all of his toil under the sun?
מה יתרון . שכר ומותר :
תחת השמש . תמורת התורה שהיא קרויה אור שנאמר (משלי ו) ותורה אור כל עמל שהוא מחליף בו את עסק התורה מה שכר בו :
מצודת דוד על קהלת א:ג
מה יתרון . ...והיא עמל אסיפת הקנינים... וכאומר, מהו התועלת באלו הקנינים? הלא למחר ימות האוספם ולא יקח מאומה בידו. או תחת השמש רוצה לומר בזה העולם - במקום זריחת השמש - מה ריוח יש בהעמל שיעמול בו לאסוף קנינים?
(א) דִּבְרֵי֙ קֹהֶ֣לֶת בֶּן־דָּוִ֔ד מֶ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃
(1) The words of Kohelet son of David, king in Jerusalem.
קהלת . על שם שקיהל חכמות הרבה וכן במקום אחר קוראו (משלי ל) אגור בן יקא שאגר כל החכמה והקיאה וי"א שהיה אומר כל דבריו בהקהל :
מלך בירושלם . עיר החכמה :
(א) דברי קהלת . ידוע שהחקירה המעולה לא תשתלם אלא בשלשה פנים גם יחד. האחת מפאת העיון כשתהיה בקבוצת דעות מחולפות להתבונן בזה לעומת זה להבחין איזהו יכשר. השנית מפאת הקבלה מאדם רשום בחכמה וביראה . והמעולה ביותר אם המוסר הקבלה ימסרנה לבנו , לפי שהאב רוצה הוא בתקנת בנו ויסרנה בעין יפה ומעמידו על האמת . השלישית מפאת המבחן והנסיון מהדברים המתהויים , וכל שכן אם יתהוו הדברים במקום מרבית חכמים המשכילים להתבונן אמתת הענין כפי מה שהוא . לכן אמר המעתיק בפתיחת הספר דברי קהלת וגו' , רוצה לומר הדברים האלה נחקרו על ידי קיבוץ קבוצת דעות מחולפות בצרוף הקבלה מאדם רשום בחכמה וביראה והוא דוד המלך , והמקבל היה בנו אשר ינק שדי האמת , ובצרוף המבחן מהדברים המתהווים בירושלים עיר מלכותו אשר אנשיה חכמי לבב המשכילים אמתת הענין , והנה כל דבר לא נכחד מן המלך המולך בה , וכאומר בהיות כן הנה מאד נחקרו הדברים בשלימות רב שאין למעלה הימנו :
כתבי רמב"ן - דרשה על דברי קהלת
אלו אדם אחר אמר הבל הבלים הכל הבל, היינו אומרים: לא אסף מימיו שתי פרוטות והוא פירת בממונו של עולם ואומר הבל הבלים? אלא שלמה, לפי שכתוב בו "ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים" (מלכים א' י:כז), נאה לו לומר הבל הבלים. ואילו אדם אחר אמר וכל דירי ארעא כלה חשיבין (דניאל ד:לב), הייתי אומר שמא לא שלט על שני זבובים מימיו, אלא נ"נ ששלט בעולם כולו...לזה נאה לומר וְכָל דָּיְרֵ֤י אַרְעָא֙ כְּלָ֣ה חֲשִׁיבִ֔ין. לבני אדם הגדולים, ואשר הם אדוני הארץ, להם נאה לומר, ולהם ראוי להאמין, כי כבוד העולם וממשלתו אפס ותוהו.
(יב) אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־ה' אֱלֹקֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י ה' אֱלֹקֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה׃
(12) It is a land which the LORD your God looks after, on which the LORD your God always keeps His eye, from year’s beginning to year’s end.
א"ר יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה
(לט) אַ֡ךְ בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאָסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת־חַג־ה' שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ שַׁבָּת֔וֹן וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֽוֹן׃ (מ) וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י ה' אֱלֹקֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ (מא) וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙ חַ֣ג לַֽה' שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י תָּחֹ֥גּוּ אֹתֽוֹ׃ (מב) בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כָּל־הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת׃ (מג) לְמַעַן֮ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֙בְתִּי֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י ה' אֱלֹהֵיכֶֽם׃
(39) Mark, on the fifteenth day of the seventh month, when you have gathered in the yield of your land, you shall observe the festival of the LORD [to last] seven days: a complete rest on the first day, and a complete rest on the eighth day. (40) On the first day you shall take the product of hadar trees, branches of palm trees, boughs of leafy trees, and willows of the brook, and you shall rejoice before the LORD your God seven days. (41) You shall observe it as a festival of the LORD for seven days in the year; you shall observe it in the seventh month as a law for all time, throughout the ages. (42) You shall live in sukkot seven days; all citizens in Israel shall live in sukkot, (43) in order that future generations may know that I made the Israelite people live in booths when I brought them out of the land of Egypt, I the LORD your God.
(יג) חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בְּאָ֨סְפְּךָ֔ מִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ׃ (יד) וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ (טו) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תָּחֹג֙ לַה' אֱלֹקֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר ה' כִּ֣י יְבָרֶכְךָ֞ ה' אֱלֹקֶ֗יךָ בְּכֹ֤ל תְּבוּאָֽתְךָ֙ וּבְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔יךָ וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ׃
(13) After the ingathering from your threshing floor and your winery, you shall make the holiday of Sukkot for seven days. (14) You shall rejoice in your holiday, with your son and daughter, your male and female slave, the Levite, the stranger, the fatherless, and the widow in your communities. (15) You shall hold a holiday for the LORD your God seven days, in the place that the LORD will choose; for the LORD your God will bless all your crops and all your undertakings, and you shall have nothing but joy.
(ז) כִּ֚י ה' אֱלֹקֶ֔יךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה... (ח) אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ... (י) וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־ה' אֱלֹקֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃ (יא) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־ה' אֱלֹקֶ֑יךָ... (יג) וּבְקָֽרְךָ֤ וְצֹֽאנְךָ֙ יִרְבְּיֻ֔ן וְכֶ֥סֶף וְזָהָ֖ב יִרְבֶּה־לָּ֑ךְ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ יִרְבֶּֽה׃ (יד) וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת־ה' אֱלֹקֶ֔יךָ... (יז) וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה׃ (יח) וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־ה' אֱלֹקֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (פ)
(7) For the LORD your God is bringing you into a good land, a land with streams and springs and fountains issuing from plain and hill; (8) a land of wheat and barley, of vines, figs, and pomegranates, a land of olive trees and honey... (10) When you have eaten your fill, give thanks to the LORD your God for the good land which He has given you. (11) Take care lest you forget the LORD your God... (12) When you have eaten your fill, and have built fine houses to live in, (13) and your herds and flocks have multiplied, and your silver and gold have increased, and everything you own has prospered, (14) beware lest your heart grow haughty and you forget the LORD your God... (17) and you say to yourselves, “My own power and the might of my own hand have won this wealth for me.” (18) Remember that it is the LORD your God who gives you the power to get wealth, in fulfillment of the covenant that He made on oath with your fathers, as is still the case.
מתני׳ בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת [שבועות] על פירות האילן בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו... ובחג [סוכות] נידונין על המים: גמ׳ ...ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג? אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה
Mishnah: During four different times, the world is judged. On Passover, regarding produce; on Shavuot, regarding the fruits of the trees; On Rosh Hashana, all of those who are in this world pass before Him... And on Sukkot, we are judged regarding water. Gemara:...Why did the Torah say to pour water on Sukkot? The Holy One said: Pour before me water on Sukkot in order that the rain of the year be blessed.
מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו
He who has not seen the Simchat Bet Hashoevah has never seen rejoicing in his life.
(א) וּזְכֹר֙ אֶת־בּ֣וֹרְאֶ֔יךָ בִּימֵ֖י בְּחוּרֹתֶ֑יךָ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָבֹ֙אוּ֙ יְמֵ֣י הָֽרָעָ֔ה וְהִגִּ֣יעוּ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֣ר תֹּאמַ֔ר אֵֽין־לִ֥י בָהֶ֖ם חֵֽפֶץ׃... (ה)...כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ הָאָדָם֙ אֶל־בֵּ֣ית עוֹלָמ֔וֹ וְסָבְב֥וּ בָשּׁ֖וּק הַסֹּפְדִֽים׃ (ו) עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר... (ז) ...יָשֹׁ֧ב הֶעָפָ֛ר עַל־הָאָ֖רֶץ כְּשֶׁהָיָ֑ה וְהָר֣וּחַ תָּשׁ֔וּב אֶל־הָאֱלֹקִ֖ים אֲשֶׁ֥ר נְתָנָֽהּ׃ (ח) הֲבֵ֧ל הֲבָלִ֛ים אָמַ֥ר הַקּוֹהֶ֖לֶת הַכֹּ֥ל הָֽבֶל׃...(יג) ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָאֱלֹקִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְוֺתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָאָדָֽם׃ (יד) כִּ֤י אֶת־כָּל־מַֽעֲשֶׂ֔ה הָאֱלֹקִ֛ים יָבִ֥א בְמִשְׁפָּ֖ט עַ֣ל כָּל־נֶעְלָ֑ם אִם־ט֖וֹב וְאִם־רָֽע׃
[סוף דבר הכל נשמע את־האלקים ירא ואת־מצותיו שמור כי־זה כל־האדם]
(1) [M"D: Remember your Creator] in the days of your youth [when you still have strength to serve Him completely], before those days of sorrow come and those years arrive of which you will say, “I have no pleasure in them”... (5) ...But man sets out for his eternal abode [M"D: he approaches his time of death], With mourners all around in the street. (6) Before... (7) ...the dust returns to the ground as it was, and the lifebreath returns to God Who bestowed it. (8) [Remember from the start that] Utter hevel—said Koheleth— All is hevel!... (13) The sum of the matter, when all is said and done: Be aware of HaShem and observe His commandments. Because [in the end, when you face HaShem] this is all of man: (14) that HaShem will call every creature to account for everything unknown, be it good or bad.
[The sum of the matter, when all is said and done: Be aware of HaShem and observe His commandments. For this is all of man.]
(לב) וְכָל־דארי [דָּיְרֵ֤י] אַרְעָא֙ כְּלָ֣ה חֲשִׁיבִ֔ין וּֽכְמִצְבְּיֵ֗הּ עָבֵד֙ בְּחֵ֣יל שְׁמַיָּ֔א ודארי [וְדָיְרֵ֖י] אַרְעָ֑א וְלָ֤א אִיתַי֙ דִּֽי־יְמַחֵ֣א בִידֵ֔הּ וְיֵ֥אמַר לֵ֖הּ מָ֥ה עֲבַֽדְתְּ׃
(32) Every person in the world is unimportant [in the long run, because] He does as He wishes with the heavenly bodies and with the inhabitants of the earth. There is no one to hold Him back or say to Him, ‘What have You done?’
(לד) דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֜ר י֗וֹם לַחֹ֤דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי֙ הַזֶּ֔ה חַ֧ג הַסֻּכּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים לַה' (לה) בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן מִקְרָא־קֹ֑דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ (לו) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּקְרִ֥יבוּ אִשֶּׁ֖ה לַה' בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֡י מִקְרָא־קֹדֶשׁ֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽה' עֲצֶ֣רֶת הִ֔וא כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
(34) Say to the Israelite people: On the fifteenth day of this seventh month there shall be the Feast of Booths to the LORD, [to last] seven days. (35) The first day shall be a sacred occasion: you shall not work at your occupations; (36) seven days you shall bring offerings by fire to the LORD. On the eighth day you shall observe a sacred occasion and bring an offering by fire to the LORD; it is a solemn gathering: you shall not work at your occupations.