(א) [קנד] כשם שצריך אדם להאמין בהש"י כך צריך אח"כ להאמין בעצמו. ר"ל שיש להש"י עסק עמו ושאיננו פועל בטל שבין לילה כו' וכחיתו שדה שלאחר מיתתם נאבדו ואינם. רק צריך להאמין כי נפשו ממקור החיים ית"ש והש"י מתענג ומשתעשע בה כשעושת רצונו. וזה פי' ויאמינו בה' ובמשה עבדו פי' משה ר"ל כלל ס"ר נפשות ישראל בדור ההוא האמינו שהש"י חפץ בהם [וממילא ג"כ במשה אשר הוא ממש הם וכמשאז"ל (ב"ב קכא:) שכל זמן שהיו ישראל נזופים לא נתייחד הדבור למשה...
(1) Just as person is required to believe in God, so too is he afterwards required to believe in himself. I mean to say that [one must believe] that God has dealings with him, and there is no action of God which is for nothing.
הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּעֳל֔וֹ כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
He is the Rock, his work is perfect: for all his ways are justice: a God of truth and without iniquity, just and right is he.
הצור תמים פעלו - הצייר שהוא צר העולם תחילה וצר בו את האדם שנאמר וייצר ה' אלהים את האדם:
(Devarim 32:4) "The rock (hatzur), perfect is His work": "hatzur" — "hatzayar" (the artist). He formed the world and formed the man in it, viz. (Bereshith 2:7) "And the L-rd G-d formed the man."
אל אמונה - שהאמין בעולם ובראו:
"for all of His ways are justice": He sits in judgment with everyone and gives him what he deserves. "a faithful G-d": He believed in the world and created it.