(ז) כִּתְרִין דְּאַתְוָון דְּאִינוּן תַּלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה, דְאִינוּן כְּגַוְונָא דְתַגִּין, נְקוּדִין תַּלְיָין בְּדִבּוּרָא, אַתְוָון תַּלְיָין בְּעוֹבָדָא, שֶׁבַע זַיְינִין אִינוּן כְּגַוְונָא דָא [ציור] [ציור] י''ו אִיהוּ ז', לָא צְרִיכִין תַּגִּין, דְּאִינוּן אַתְוָון אִתְקְרוּן תַּגִּין כְּגַוְונָא דָא יהו''ה.
(ח) תַּגִּין תַּלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה דְלִבָּא וּמוֹחָא, נְקוּדִין בְּדִבּוּרָא דְפוּמָא, אַתְוָון בְּעוֹבָדָא דְאֵבָרִין, וּמֵאִלֵין נְקוּדִין וְטַעֲמֵי וְאַתְוָון, עָבִיד הַהוּא סָתִים וְגָנִיז כָּרְסַיָּיא טְמִירָא עִלָּאָה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (איכה ה יט) אַתָּה יהו''ה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וכו', מַאי אַתָּה, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיהו כה א) יהו''ה אלה''י אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ, בְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (חבקוק ג ו) רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר לְמִי נוֹשְׂאִין כַּפַּיִם לְרוּם הַשָּׁמַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא, וּמַאי נִיהוּ יו''ד ה''א וא''ו ה''א, דְאִיהוּ חָכְמָה כֹּ''חַ מָ''ה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר
(א) (תהלים קיא ו) כֹּ"חַ מַ"עֲשָׂיו הִ"גִּיד לְעַמּוֹ, וְהַאי אִיהוּ כ"ח פִּרְקִין דִּיְדִין דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, דְּאִינוּן כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, כִּנּוּיִין דְּיִחוּדָא עִלָּאָה, דְאִיהוּ יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה, וּבְגִין דְּאִסְתַּלַּק הַאי חֵילָא מִיִּשְׂרָאֵל, אִתְּמַר בְּהוֹן (איכה א ו) וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף.
https://search.orhasulam.org/
נג) ולאלין נקודין וטעמי ואתוון עביד ההוא סתים וגניז כרסייא טמירא עלאה ועליה אתמר אתה י״י לעולם תשב כו'.
פירוש מעלות הסולם
נג) ולאלין נקודי וטעמי וכו׳: ואלה הנקודות והטעמים והאותיות שבכל פרצופי אבי"ע, עושה אותם, ההוא סתום וגנוז היינו בינה דא"א, שהיא כסא העליון הטמיר, כי בינה דא״א היא כסא לחכמה דא״א. וכשז"א עולה למקום או״א עלאין נאמר עליו אתה ה' לעולם תשב כו'. כמו שיתבאר להלן.
פירוש. טעמים נקודות ואותיות הם ד׳ מדרגות, או״א עלאין שה"ס ג"ר דבינה, מהם הטעמים. ישסו״ת שה״ס ז״ת דבינה, מהם הנקודות. וז״א ומלכות ה"ס אותיות, ועיקר האותיות הוא ז״א, ומלכות יורשת את האותיות מז״א, ולכן גם מלכות היא בסוד האותיות. ולפיכך עצם האותיות ה"ס ז״א ומלכות, שהם ז״ת חג״ת נהי״מ. והם חסרי ג״ר. וכשמשיגים הנקודות שה״ס האורות דישסו"ת יש להם ג״ר דנשמה. וכשמשיגים הטעמים, שה"ס האורות דאו״א עלאין, יש להם ג"ר דחיה. וכל אלה המדרגות נעשו ע״י יציאת הבינה דא״א לחוץ מראש א״א, בסו״ה שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. כי המלה ברא, פירושה: לבר ממדרגת אצילות, שמתוך שבינה יצאה לבר ממדרגת ראש א״א, נעשתה משום זה לבחינת בריאה, בערך הראש דא״א, ע״כ היא בראה בהכרח את זו"ן, שז״א נעשה בבחינת יצירה, כי היוצא מבחינת בריאה נקרא יצירה. ומלכות נעשתה לבחינת עשיה, כי כל היוצא מיצירה נקרא עשיה. אמנם אין להשוותם לבי״ע ממש שמאחורי הפרסא דאצילות, כי אלו בינה וזו"ן עומדים למעלה מפרסא, דהיינו בעולם אצילות עצמו. אלא הכוונה היא בערך הראש דא״א לבד. ובינה זו נחלקה לב' בחינות: ג״ר לפ״ע, וז״ת בפ״ע. ג״ר נתקנו לבחינת או"א עלאין שהם טעמים, המלבישים לא"א מפה עד החזה. וז"ת דבינה שהם מבחינת התכללות זו"ן בבינה. והם שרשי זו"ן הנמצאים בבינה, נתקנו לבחינת ישסו"ת ונקודות, ומלבישים לא"א מן החזה עד הטבור. והבנים שלהם שהם זו"ן, הם נתקנו בסוד אותיות, ומלבישים לא"א מטבור ולמטה, עד סיום עולם האצילות.
וזה אמרו ואלין נקודין וטעמי ואתוון עביד ההוא סתים וגניז וכו׳ היינו הבינה שיצאה מהראש דא״א, (עי׳ בהקדמת ספר הזהר דף י״ג בסלם מאמר מי ברא אלה) שבינה זו נקראת האי סתים עתיקא, וממנה נתקנו ונעשו כל המדרגות הנ״ל באצילות, וכשז״א עולה לאו"א עלאין, ומשיג ג״ר דחיה עליה נאמר אתה ה׳ לעולם תשב וגו', כמו שיתבאר להלן.
נד) מאי אתה ההוא דאתמר ביה י״י אלקי אתה ארוממך. בההוא דאתמר ביה רום ידיהו נשא ובגין דא אתמר למי נושאין כפים לרום השמים הדא הוא דכתיב, רום ידיהו נשא. ומאי ניהו. יו״ד ק״א וא״ו ק״א, דאיהו חכמה כ״ח מ״ה.
פירוש מעלות הסולם
נד) מאי אתה ההוא וכו׳: שואל מי היא המדרגה הנקראת אתה. ומשיב, ההוא שנאמר בו, ה' אלקי אתה ארוממך. ומפרש מה פרושו של ארוממך. באותו שנאמר בו רום ידיהו נשא. ומשום זה למדנו, (בספר הבהיר אות קל״ט), למי נושאים כפים, לרום השמים, ז״ש רום ידיהו נשא. שואל ומי הוא רום שמים, ומשיב יו״ד ה״א וא"ו ה״א, שהוא חכמה כ״ח מ״ה.
פירוש. ז״א נקרא שמים, ומשרשו אין לו רק ו״ק חג״ת נה"י, שמתלבש בהם האורות נפש רוח, רוח בחג"ת ונפש בנה"י. וכשנמשכו אליו מוחין דגדלות, נתעלו החג״ת ונעשו לחב״ד, ונעשו כלים למוחין דג״ר, ואור הרוח ירד לכלים דנה"י ונעשו הנה״י לכלים דחג״ת, להיותם עתה משכן לאור הרוח, ונבררו לו כלים חדשים מבי״ע ונתחברו לפרצופו לבחינת נה״י ואור הנפש מתלבש בנה״י החדשים. וחסד וגבורה דז״א ה״ס ידים וכשהם נעשים לחכמה בינה דאור החיה, דהיינו בעת שמשיג המוחין דאו״א עלאין, אז הידים שלו הם בסוד שאו ידיכם קדש, שג' פרקים שביד הימנית הם חב״ד דחכמה, וג' הפרקים שביד השמאלית הם חב״ד דבינה. וקבורת המחובר לכתף ה״ס דעת, והזרוע ה״ס בינה, ופרק האצבעות ה״ס חכמה. וז״ס רום ידיהו נשא, וכן רום השמים, שה״ס עשר האצבעות שהן חכמה דחכמה ביד ימין, וחכמה דבינה ביד השמאלית. וז״א ה"ס הוי״ה דאלפין שבגימטריא מ״ה, וחסד שנעשה לחכמה הוא כח שלו. (עי' לעיל בהקדמה במעלות הסלם אות פ״ז) ומה שלא חושבים גם תפארת שנעשה לדעת עי' בסלם פרשת משפטים אות תק״כ.
נה) ועליה אתמר, כ״ח מ״עשיו ה״גיד לעמו, והאי איהי כ״ח פרקין דידין דמלכא עלאה, דאינון כוז״ו במוכס״ז כוז״ו, כנויין דיחודא עלאה, דאיהו יקו״ק אלהינ״ו יקו״ק. ובגין דאסתלק האי חילא מישראל, אתמר בהון וילכו בלא כח לפני רודף.
פירוש מעלות הסולם
נה) ועליה נאמר כח וכו׳: ועליו נאמר כח מעשיו הגיד לעמו. וזה הוא כ״ח פרקים מן הידים של המלך העליון, שהוא ז״א. שהם כוז״ו במוכס״ז כוז״ו, היינו י״ד פרקים של יד השמאלית, שהם כינוים של היחוד העליון, שהוא הוי"ה אלקינ"ו הוי"ה, שהם י״ד פרקים של יד הימנית. כי כמו שזו״ן עולים ומכריעים בין ימין ושמאל דבינה, שעי"ז יוצאים שם ג׳ מוחין חב״ד בבינה בסוד תלת נפקי מחד. וז"א זוכה עי״ז ג״כ לחב"ד בסוד תלת בחד קיימא. כי כל שיעור אור שהתחתון גורם להאיר בעליון זוכה בו גם התחתון. כן נשמות הצדיקים ע"י מעשיהם הטובים של הצדיקים, עולים ומכריעים בין ז"א לנוקבא שגם הם נחשבים לימין ושמאל, וגורמים מוחין בזו״ן, ולכן כח מעשיו הגיד לעמו, שגם הצדיקים זוכים אל האורות והמוחין שגרמו לזו״ן העליונים מהם, ומשום שנסתלק כח הזה מישראל בעת החורבן, נאמר בהם וילכו בלא כח לפני רודף.