Temple Beth-El, Chukat, July 9, 2016
(ב) זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶיךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃ (ג) וּנְתַתֶּ֣ם אֹתָ֔הּ אֶל־אֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן וְהוֹצִ֤יא אֹתָהּ֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׁחַ֥ט אֹתָ֖הּ לְפָנָֽיו׃ ....(ז) וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו הַכֹּהֵ֗ן וְרָחַ֤ץ בְּשָׂרוֹ֙ בַּמַּ֔יִם וְאַחַ֖ר יָב֣וֹא אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וְטָמֵ֥א הַכֹּהֵ֖ן עַד־הָעָֽרֶב׃ (ח) וְהַשֹּׂרֵ֣ף אֹתָ֔הּ יְכַבֵּ֤ס בְּגָדָיו֙ בַּמַּ֔יִם וְרָחַ֥ץ בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְטָמֵ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃ (ט) וְאָסַ֣ף ׀ אִ֣ישׁ טָה֗וֹר אֵ֚ת אֵ֣פֶר הַפָּרָ֔ה וְהִנִּ֛יחַ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה בְּמָק֣וֹם טָה֑וֹר וְ֠הָיְתָה לַעֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל לְמִשְׁמֶ֛רֶת לְמֵ֥י נִדָּ֖ה חַטָּ֥את הִֽוא׃ (י) וְ֠כִבֶּס הָאֹסֵ֨ף אֶת־אֵ֤פֶר הַפָּרָה֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְטָמֵ֖א עַד־הָעָ֑רֶב וְֽהָיְתָ֞ה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכָ֖ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃
(2) This is the ritual law that the LORD has commanded: Instruct the Israelite people to bring you a red cow without blemish, in which there is no defect and on which no yoke has been laid. (3) You shall give it to Eleazar the priest. It shall be taken outside the camp and slaughtered in his presence.... (7) The priest shall wash his garments and bathe his body in water; after that the priest may reenter the camp, but he shall be unclean until evening. (8) He who performed the burning shall also wash his garments in water, bathe his body in water, and be unclean until evening. (9) A man who is clean shall gather up the ashes of the cow and deposit them outside the camp in a clean place, to be kept for water of lustration for the Israelite community. It is for cleansing. (10) He who gathers up the ashes of the cow shall also wash his clothes and be unclean until evening. This shall be a permanent law for the Israelites and for the strangers who reside among you.
(כב) וכל אשר יגע בו הטמא. הַזֶּה שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת, יטמא:
(כג) והנפש הנגעת בּוֹ. בִּטְמֵא מֵת:
(כד) תטמא עד הערב. כַּאן לָמַדְנוּ שֶׁהַמֵּת אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, וְנוֹגֵעַ בּוֹ אַב הַטֻּמְאָה וּמְטַמֵּא אָדָם; זֶה פֵרוּשָׁהּ לְפִי מַשְׁמָעָהּ וְהִלְכוֹתֶיהָ. וּמִ"אַ הֶעְתַּקְתִּי מִיְּסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן וְזֶהוּ:
(כה) ויקחו אליך. מִשֶּׁלָּהֶם, כְּשֵׁם שֶׁהֵם פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב לָעֵגֶל מִשֶּׁלָּהֶם, כַּךְ יָבִיאוּ זוּ לְכַפָּרָה מִשֶּׁלָּהֶם:
(כו) פרה אדמה. מָשָׁל לְבֶן שִׁפְחָה שֶׁטִּנֵּף פַּלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמְרוּ תָּבֹא אִמּוֹ וּתְקַנַּח הַצּוֹאָה, כָּךְ תָּבֹא פָרָה וּתְכַפֵּר עַל הָעֵגֶל (תנחומא):
(כז) אדמה. עַל שֵׁם "אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע" (ישעיהו א'), שֶׁהַחֵטְא קָרוּי אָדוֹם:
(כח) תמימה. עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ תְמִימִים, וְנַעֲשׂוּ בוֹ בַּעֲלֵי מוּמִין, תָּבֹא זוּ וּתְכַפֵּר עֲלֵיהֶם וְיַחְזְרוּ לְתַמּוּתָם:
(כט) לא עלה עליה על. כְּשֵׁם שֶׁפָּרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם עוׂל שָׁמַיִם:
(ל) אל אלעזר הכהן. כְּשֵׁם שֶׁנִּקְהֲלוּ עַל אַהֲרֹן, שֶׁהוּא כׂהֵן, לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל; וּלְפִי שֶׁאַהֲרֹן עָשָׂה אֶת הָעֵגֶל לֹא נִתְּנָה לוֹ עֲבוֹדָה זוֹ עַל יָדוֹ, שֶׁאֵין קַטֵּיגוֹר נַעֲשֶׂה סַנֵּיגוֹר:
(לא) ושרף את הפרה. כְּשֵׁם שֶׁנִּשְׂרַף הָעֵגֶל:
(לב) עץ ארז ואזוב ושני תולעת. שְׁלֹשָׁה מִינִין הֲלָלוּ כְּנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ שֶׁנָּפְלוּ בָעֵגֶל, וְאֶרֶז הוּא הַגָּבוׂהַּ מִכָּל הָאִילָנוֹת וְאֵזוֹב נָמוּךְ מִכֻּלָּם, סִימָן שֶׁהַגָּבוׂהַּ שֶׁנִּתְגָּאָה וְחָטָא יַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וְתוֹלַעַת וְיִתְכַּפֵּר לוׂ:
(לג) למשמרת. כְּמוֹ שֶׁפָּשַׁע הָעֵגֶל שָׁמוּר לַדּוֹרוֹת לְפוּרְעָנוּת, וְאֵין לְךָ פְקוּדָה שֶׁאֵין בָּהּ מִפְּקוּדַת הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי וְגוֹ'" (שמות ל"ב), וּכְשֵׁם שֶׁהָעֵגֶל מְטַמֵּא כּׂל הָעוֹסְקִים בּוֹ, כַּךְ פָּרָה תְטַמֵּא כׂל הָעוֹסְקִין בּוׂ, וּכְשֵׁם שֶׁנִּטְהֲרוּ בַאֲפָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְגוֹ'" (שם), כַּךְ "וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְגוׂ'":
(26) פרה אדמה A RED COW - Why this rite was performed with a cow may be exemplified by a parable: it may be compared to the case of a handmaid’s child that defiled the king’s palace. They said: Let the mother come and wipe up the excrement. Similarly here: since they became defiled by a calf, let its mother (a cow) come and atone for the calf (cf. Tanchuma).
(27) אדמה RED - It had to be red in allusion to the idea contained in the text (Isaiah 1:18): “Though they (your sins) be red as scarlet...” - so you see that sin is termed red.
(ח) שאל עובד כוכבים אחד את רבן יוחנן בן זכאי: אילין עובדייא דאתון עבדין, נראין כמין כשפים, אתם מביאים פרה, ושורפין אותה, וכותשין אותה, ונוטלין את אפרה, ואחד מכם מטמא למת, מזין עליו ב' וג' טיפין, ואתם אומרים לו: טהרת?! אמר לו: לא נכנסה בך רוח תזזית מימיך? אמר לו: לאו! ראית אדם, שנכנסה בו רוח תזזית? אמר לו: הן! א"ל: ומה אתם עושין לו? אמר לו: מביאין עיקרין ומעשנין תחתיו, ומרביצים עליה מים, והיא בורחת. א"ל: ישמעו אזניך, מה שאתה מוצא מפיך! כך הרוח הזו, רוח טומאה, דכתיב (זכריה יג): וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. מזין עליו מי נדה והוא בורח. לאחר שיצא, אמרו לו תלמידיו: רבנו, לזה דחית בקנה, לנו מה אתה אומר? אמר להם: חייכם! לא המת מטמא, ולא המים מטהרין, אלא אמר הקב"ה: חקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי, דכתיב: זאת חוקת התורה. ומפני מה כל הקורבנות זכרים וזו נקבה? אמר רבי איבו: משל לבן שפחה, שטינף פלטין של מלך. אמר המלך: תבוא אמו ותקנח את הצואה. כך אמר הקדוש ברוך הוא: תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל:
...Rabbi Yochanan ben Zakkai said, "By your lives, a dead person doesn't make things impure, and the water doesn't make things pure. Rather, God said, 'I have engraved a rule, I have decreed a decree, and you have no permission to transgress what I decreed, as it says "This is a chok (rule) of the Torah."
(א) מצות פרה אדמה - שנצטוו ישראל לשרף פרה אדמה, להיות אפרה מוכן למי שיצטרך אליה, ומטהרה מטמאת מת, שנאמר (במדבר יט ב) דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה וגו'. וכתיב למטה מזה (שם ט) והיתה לעדת בני ישראל למשמרת וגו'. אף על פי שמלאני לבי לכתב רמזים מטעמי המצות שקדמו על צד הפשט, עם ההתנצלות שהמלאכה לחנך בה בני והנערים חבריו ישמרם אל במצוה זו רפו ידי ואירא לפצות פי עליה כלל גם בפשט, כי ראיתי לרבותינו זכרונם לברכה, האריכו הדבור בעמק סודה וגדל ענינה, עד שאמרו (במדבר רבה חוקת יט, תנחומא שם ו) שהמלך שלמה השיג לדעת ברבוי חכמתו כל טעמי התורה חוץ מזו, שאמר עליה (קהלת ז כג) אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. גם אמרו במדרש רבי תנחומא (שם ח) רבי יוסי ברבי חנינא אומר אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לך אני מגלה טעם פרה אדמה ולא לאחרים, וכיוצא באלו הדברים רבים. ועתה אל יחשב שומע שענין סודה וסדר חקה, הוא מהיותה מטהרת בהגיע אפרה על גוף המטהר, שהרי כעין דבר זה ימצא בשאר הקרבנות בענין הזב והיולדות, שתשלום טהרתן בקרבנן הוא.
We are commanded to burn the red heifer so that its ashes will be ready for anyone who needs to be purified after contact with the dead as it is written, “Speak to the Children of Israel and they shall take a red heifer” (Num. 19:2), and “It will be a safeguard for Israel.” (Num. 19:9). Even though I have attempted to write simple reasons for the other mitzvot, as the purpose of this work is to instruct my son and his friends, on this mitzvah I am unable and wary of saying anything at all. I have seen that the Sages spoke at length on the complexity and mysteriousness of this mitzvah to the point that they said that King Solomon, who who through his great wisdom was able to understand all the mitzvot, wrote about this, “I have sought wisdom, but it is far from me.” (Ecc. 7:23)
How, then, are we to understand this today as Reform Jews?
Rabbi Samson Raphael Hirsch found a connection in the Hebrew between the word תומה and תמתום; defilement or impurity and confusion. He suggested that it is actually the intense physical experience with its ability to cause one to be emotionally overwhelmed is what causes a person to be impure. "Steadily, our sense of humanity has been overwhelmed; our perception of human beings as made b'tselem elohim (in God's image) instead of as corpses has been confused...." (Dekro, Jeffrey. "The 'Waters of Lustration:' Tears and Tzedakah")
  • Tears
  • Tzedakah