תורה
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:
כא (יא) וְעַ֛ל כׇּל־נַפְשֹׁ֥ת מֵ֖ת לֹ֣א יָבֹ֑א לְאָבִ֥יו וּלְאִמּ֖וֹ לֹ֥א יִטַּמָּֽא׃
וְעַל כָּל נַפְשַׁת מֵתָא לָא יֵיעוֹל לַאֲבוּהִי וּלְאִמֵּיהּ לָא יִסְתָּאָב:
(יב) וּמִן־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א יֵצֵ֔א וְלֹ֣א יְחַלֵּ֔ל אֵ֖ת מִקְדַּ֣שׁ אֱלֹהָ֑יו כִּ֡י נֵ֠זֶר שֶׁ֣מֶן מִשְׁחַ֧ת אֱלֹהָ֛יו עָלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
וּמִין מַקְדְּשָׁא לָא יִפּוֹק וְלָא יַחֵל יָת מַקְדְּשָׁא דֶאֱלָהֵיהּ אֲרֵי כְּלִיל מְשַׁח רְבוּתָא דֶאֱלָהֵיהּ עֲלוֹהִי אֲנָא יְיָ:
(יג) וְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח׃
וְהוּא אִתְּתָא בִּבְתֻלְתָּהָא יִסָּב:
(יד) אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת־אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם־בְּתוּלָ֥ה מֵעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה׃
אַרְמְלָא וּמְתָרְכָא וְחַלִּילָא מַטְעֲיָא יָת אִלֵּין לָא יִסָּב אֱלָהֵן בְּתֻלְתָּא מֵעַמֵּיהּ יִסַּב אִתְּתָא:
(טו) וְלֹֽא־יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדְּשֽׁוֹ׃ {ס}
וְלָא יַחֵל זַרְעֵיהּ בְּעַמֵּיהּ אֲרֵי אֲנָא יְיָ מְקַדְּשֵׁיהּ:
21 (11) neither shall he go in to any dead body, nor defile himself for his father, or for his mother;
(12) neither shall he go out of the sanctuary, nor profane the sanctuary of his God; for the crown of the anointing oil of his God is upon him: I am the Lord.
(13) And he shall take a wife in her virginity.
(14) A widow, or a divorced woman, or a profaned, or a harlot, these shall he not take: but he shall take a virgin of his own people to wife.
(15) Neither shall he profane his seed among his people: for I the Lord do sanctify him.
נביאים
מד (כה) וְאֶל־מֵ֣ת אָדָ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא לְטׇמְאָ֑ה כִּ֣י אִם־לְאָ֡ב וּ֠לְאֵ֠ם וּלְבֵ֨ן וּלְבַ֜ת לְאָ֗ח וּלְאָח֛וֹת אֲשֶֽׁר־לֹא־הָיְתָ֥ה לְאִ֖ישׁ יִטַּמָּֽאוּ׃
וְעַל מֵיתָא דֶאֱנָשָׁא לָא יֵעוֹל לְאִסְתָּאָבָא אֱלָהֵין לְאָב וּלְאֵם וּלְבָר וְלִבְרַת לְאָח וְלַאֲחָת דְלָא הֲוַת לִגְבַר יִסְתַּאֲבוּן:
(כו) וְאַחֲרֵ֖י טׇהֳרָת֑וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים יִסְפְּרוּ־לֽוֹ׃
וּבָתַר דְכוּתֵיהּ שַׁבְעָא יוֹמִין יִמְנוּן לֵיהּ:
(כז) וּבְיוֹם֩ בֹּא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ אֶל־הֶחָצֵ֤ר הַפְּנִימִית֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ יַקְרִ֖יב חַטָּאת֑וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃
וּבְיוֹם מֵיעֲלֵיהּ לְקוּדְשָׁא לְדַרְתָּא גַוַיְתָא לְשַׁמָשָׁא בְּקוּדְשָׁא יַקְרִיב חֲטָאתֵיהּ אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:
(כח) וְהָיְתָ֤ה לָהֶם֙ לְֽנַחֲלָ֔ה אֲנִ֖י נַחֲלָתָ֑ם וַאֲחֻזָּ֗ה לֹֽא־תִתְּנ֤וּ לָהֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אֲנִ֖י אֲחֻזָּתָֽם׃
וּתְהֵי לְהוֹן לְאַחֲסָנָא חוּלַק מוֹתַר קוּרְבָּנִי חוּלַקְהוֹן וְאַחְסָנָא לָא תִתְּנוּן לְהוֹן בְּיִשְׂרָאֵל מַתְּנַן דִיהֲבֵית לְהוֹן אִינוּן אַחֲסַנְתְּהוֹן:
(כט) הַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם הֵ֖מָּה יֹאכְל֑וּם וְכׇל־חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לָהֶ֥ם יִהְיֶֽה׃
מִנְחֲתָא חֲטָאתָא וַאֲשָׁמָא אִינוּן יֵכְלוּנֵיהּ וְכָל חָרְמָא בְיִשְׂרָאֵל לְהוֹן יְהֵי:
44 (25) And they shall come near no dead person to defile themselves: but for father, or for mother, or for son, or for daughter, for brother, or for sister that has had no husband, they may defile themselves.
(26) And after he is cleansed, they shall reckon to him seven days.
(27) And in the day that he goes into the sanctuary, into the inner court, to minister in the sanctuary, he shall offer his sin offering, says the Lord God.
(28) And it shall be to them for an inheritance: I am their inheritance: and you shall give them no possession in Yisra᾽el: I am their possession.
(29) They shall eat the meal offering, and the sin offering, and the guilt offering: and every devoted thing in Yisra᾽el shall be theirs.
כתובים
כז (כב) אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל ׀ בַּ֥מַּכְתֵּ֡שׁ בְּת֣וֹךְ הָ֭רִיפוֹת בַּעֱלִ֑י לֹא־תָס֥וּר מֵ֝עָלָ֗יו אִוַּלְתּֽוֹ׃ {פ}
אִין מָחְיַת לֵיהּ לְשַׁטְיָא בְּמַכְתְּשֵׁי בְּגוֹ סִיַעְתָּא וּבְאוּדְרָךְ לָא תַעֲבִיר מִנֵיהּ שַׁטְיוּתֵיהּ:
(כג) יָדֹ֣עַ תֵּ֭דַע פְּנֵ֣י צֹאנֶ֑ךָ שִׁ֥ית לִ֝בְּךָ֗ לַעֲדָרִֽים׃
מַה דְדָעֵי אַנְתְּ דַע אַפֵּי עָנָךְ וְשִׂים לִבָּךְ עַל קְוָטִין:
(כד) כִּ֤י לֹ֣א לְעוֹלָ֣ם חֹ֑סֶן וְאִם־נֵ֝֗זֶר לְד֣וֹר (דור) [וָדֽוֹר]׃
מְטוּל דְלָא לַעֲלַם הִיא אַחְסָנָא אַף שְׁלָם דָרָא לְדָרָא:
(כה) גָּלָ֣ה חָ֭צִיר וְנִרְאָה־דֶ֑שֶׁא וְ֝נֶאֶסְפ֗וּ עִשְּׂב֥וֹת הָרִֽים׃
שְׁבַח עֲמִירָא וְאֶתְחָמֵי דִתְאָה וְאִתְכְּנֵשׁ עִשְׂבָּא דְטוּרֵי:
(כו) כְּבָשִׂ֥ים לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּמְחִ֥יר שָׂ֝דֶ֗ה עַתּוּדִֽים׃
אִמְרֵי לִלְבוּשָׁךְ וְגַדְיָא לְתַּגְרוּתָךְ:
27 (22) Though thou shouldst grind a fool in a mortar among crushed grain with a pestle, yet will his foolishness not depart from him.
(23) Be diligent to know the state of thy flocks, and look well to thy herds.
(24) For riches are not forever: and does the crown endure to all generations?
(25) When the grass sprouts forth, and the young grass appears, and the herbs on the mountains are gathered in;
(26) lambs shall provide thy clothing, and goats the price of a field:
משנה
א. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ בּוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בָּהּ וּבִשְׁלוּחָהּ. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, בּוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה, הִתְקַדְּשִׁי לִי בִתְמָרָה זוֹ, הִתְקַדְּשִׁי לִי בְזוֹ, אִם יֵשׁ בְּאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְרוּטָה, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. בְּזוֹ וּבְזוֹ וּבְזוֹ, אִם יֵשׁ שָׁוֶה פְרוּטָה בְּכֻלָּן, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. הָיְתָה אוֹכֶלֶת רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, עַד שֶׁיְּהֵא בְאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְרוּטָה:
ב. הִתְקַדְּשִׁי לִי בְכוֹס זֶה שֶׁל יַיִן, וְנִמְצָא שֶׁל דְּבָשׁ. שֶׁל דְּבָשׁ, וְנִמְצָא שֶׁל יַיִן. בְּדִינָר זֶה שֶׁל כֶּסֶף, וְנִמְצָא שֶׁל זָהָב. שֶׁל זָהָב, וְנִמְצָא שֶׁל כֶּסֶף. עַל מְנָת שֶׁאֲנִי עָשִׁיר, וְנִמְצָא עָנִי. עָנִי, וְנִמְצָא עָשִׁיר, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם הִטְעָהּ לְשֶׁבַח, מְקֻדֶּשֶׁת:
ג. עַל מְנָת שֶׁאֲנִי כֹהֵן, וְנִמְצָא לֵוִי. לֵוִי, וְנִמְצָא כֹהֵן. נָתִין, וְנִמְצָא מַמְזֵר. מַמְזֵר, וְנִמְצָא נָתִין. בֶּן עִיר, וְנִמְצָא בֶן כְּרַךְ. בֶּן כְּרַךְ, וְנִמְצָא בֶן עִיר. עַל מְנָת שֶׁבֵּיתִי קָרוֹב לַמֶּרְחָץ, וְנִמְצָא רָחוֹק. רָחוֹק, וְנִמְצָא קָרוֹב. עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי בַת אוֹ שִׁפְחָה גַדֶּלֶת, וְאֵין לוֹ. אוֹ עַל מְנָת שֶׁאֵין לִי, וְיֶשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁאֵין לִי בָנִים, וְיֶשׁ לוֹ. אוֹ עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי, וְאֵין לוֹ. וּבְכֻלָּם, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרָה, בְּלִבִּי הָיָה לְהִתְקַדֵּשׁ לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וְכֵן הִיא שֶׁהִטְעַתּוּ:
ד. הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ, צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְלוֹנִית בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְהָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. הֲרֵי הִיא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְקִדְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת:
ה. הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים, תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִכְתֻבָּה. עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ מוּמִין וְנִמְצְאוּ בָהּ מוּמִין, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ בָהּ מוּמִין, תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִכְתֻבָּה. כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִים בַּכֹּהֲנִים, פּוֹסְלִים בַּנָּשִׁים:
ו. הַמְקַדֵּשׁ שְׁתֵּי נָשִׁים בְּשָׁוֶה פְרוּטָה, אוֹ אִשָּׁה אַחַת בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁלַח סִבְלוֹנוֹת לְאַחַר מִכָּאן, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, שֶׁמֵּחֲמַת קִדּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים שָׁלַח. וְכֵן קָטָן שֶׁקִּדֵּשׁ:
ז. הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ, כְּאַחַת, אֵינָן מְקֻדָּשׁוֹת. וּמַעֲשֶׂה בְחָמֵשׁ נָשִׁים וּבָהֶן שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְלִקֵּט אֶחָד כַּלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵנִים, וְשֶׁלָּהֶם הָיְתָה וְשֶׁל שְׁבִיעִית הָיְתָה, וְאָמַר הֲרֵי כֻלְּכֶם מְקֻדָּשׁוֹת לִי בְכַלְכָּלָה זוֹ, וְקִבְּלָה אַחַת מֵהֶן עַל יְדֵי כֻלָּן, וְאָמְרוּ חֲכָמִים, אֵין הָאֲחָיוֹת מְקֻדָּשׁוֹת:
ח. הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ, בֵּין קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין קָדָשִׁים קַלִּים, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, לֹא קִדֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּשׁוֹגֵג לֹא קִדֵּשׁ, בְּמֵזִיד קִדֵּשׁ. וּבְהֶקְדֵּשׁ, בְּמֵזִיד קִדֵּשׁ וּבְשׁוֹגֵג לֹא קִדֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּשׁוֹגֵג קִדֵּשׁ, בְּמֵזִיד לֹא קִדֵּשׁ:
ט. הַמְקַדֵּשׁ בְּעָרְלָה, בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם, בְּשׁוֹר הַנִּסְקָל, וּבְעֶגְלָה עֲרוּפָה, בְּצִפֳּרֵי מְצֹרָע, וּבִשְׂעַר נָזִיר, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וּבָשָׂר בְּחָלָב, וְחֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָעֲזָרָה, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. מְכָרָן וְקִדֵּשׁ בִּדְמֵיהֶן, מְקֻדֶּשֶׁת:
י. הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת וּבְמַעַשְׂרוֹת וּבְמַתָּנוֹת וּבְמֵי חַטָּאת וּבְאֵפֶר חַטָּאת, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, וַאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל:
1. A man can betroth a woman by himself or by means of his agent. Similarly, a woman can become betrothed by herself or by means of her agent. A man can betroth his daughter to a man when she is a young woman, either by himself or by means of his agent. In the case of one who says to a woman: Be betrothed to me with this date, and adds: Be betrothed to me with that one, then if one of the dates is worth one peruta she is betrothed, but if not, she is not betrothed, since he mentioned betrothal in connection with each date. But if he said: Be betrothed to me with this one, and with this one, and with this one, then even if all of them together are worth one peruta she is betrothed, but if not, she is not betrothed. If he gave her dates with the intention of betrothing her with them, and she was eating them one by one as she received them, she is not betrothed unless one of them is worth one peruta.
2. If a man said to a woman: Be betrothed to me with this cup of wine, and it was found to be a cup of honey; or if he said: With this cup of honey, and it was found to be a cup of wine; or if he said: With this dinar made of silver, and it was found to be made of gold; or if he said: With this dinar made of gold, and it was found to be made of silver; or if he said: On the condition that I am wealthy, and he was found to be poor; or if he said: On the condition that I am poor, and he was found to be wealthy, she is not betrothed in any of these cases. Rabbi Shimon says: If he misled her to her advantage by giving her something better than what he stated, or if his status was greater than he claimed, she is betrothed.
3. If one said to a woman: Be betrothed to me on the condition that I am a priest, and he was found to be a Levite; or if he said: A Levite, and he was found to be a priest; or if he said: Be betrothed to me on the condition that I am a Gibeonite, a people prohibited by rabbinic law from marrying into the congregation, i.e., from marrying a Jew of fit lineage, and he was found to be a mamzer, who is prohibited by Torah law to marry into the congregation; or he said: A mamzer, and he was found to be a Gibeonite; or if he said: Be betrothed to me on the condition that I am a resident of a small town, and he was found to be a resident of a large city; or he said: A resident of a city, and he was found to be a resident of a town; or if he said: Be betrothed to me on the condition that my house is close to the bathhouse, and it was found to be far; or he said: Far from the bathhouse, and it was found to be close, she is not betrothed. Or if he said that she is betrothed to him on the condition that he has a grown daughter or a maidservant, and he does not have one, or on the condition that he does not have one and he has one; or on the condition that he has no sons, and he has sons, or on the condition that he has sons and he does not have sons, then she is not betrothed. And in all these cases, despite the fact that she later stated: I intended to become betrothed to him nevertheless, whether or not he fulfilled the condition, she is not betrothed. And similarly, if it was she who misled him by making the betrothal conditional upon a statement of hers that turned out to be incorrect, the betrothal will not take effect.
4. In the case of one who says to his agent: Go and betroth for me so-and-so in such and such a place, and the agent went and betrothed her in a different place, she is not betrothed, since he instructed that the betrothal take place in a particular location. But if he said: Go and betroth the woman for me, she is in such and such a place; and the agent betrothed her in a different place, she is betrothed, since he did not mean that the agent should betroth her specifically there, but was merely telling him where to find her.
5. In the case of one who betroths a woman on the condition that there are no vows incumbent upon her to fulfill, and it was found that there were vows incumbent upon her to fulfill, she is not betrothed, since his condition was not fulfilled. If he married her without specification, and it was found that there were vows incumbent upon her to fulfill, the marriage takes effect. Nevertheless, he has the right to divorce her, and she is divorced without receiving payment of her marriage contract, as it is assumed that he would not have married her had he known that she was limited by her vows. Similarly, if he betrothed her on the condition that there are no blemishes upon her, and she was discovered to have blemishes, she is not betrothed. In a case where he married her without specification and she was discovered to have blemishes, he has the right to divorce her, and she is divorced without receiving payment of her marriage contract. As to what is defined as a blemish, the rule is that all the blemishes that disqualify priests from performing the Temple service, as detailed in tractate Bekhorot, also disqualify women from receiving their marriage contract in case of divorce.
6. In the case of one who betroths two women together with an item worth one peruta, so that the value of each woman’s share was not worth one peruta, or who betroths one woman with an item worth less than one peruta, despite the fact that he later sent the traditional gifts [sivlonot] of a groom to the bride, she is not betrothed, because he sent the gifts on account of the first betrothal, i.e., the item whose value to the woman was less than one peruta, and not to effect betrothal. And similarly, if there was a minor who betrothed a woman, and he sent her gifts after he became an adult, the assumption is that he sent them on account of his betrothal when he was still a minor, and since betrothal performed by a minor is of no account, she is not betrothed.
7. In the case of one who betroths a woman and her daughter or a woman and her sister in one act of betrothal, by saying: You are both betrothed to me, neither of them is betrothed. And an incident occurred involving five women, and among them were two sisters, and one person gathered a basket of figs that were from their field, and the fruit was of the Sabbatical Year, and he said: You are hereby all betrothed to me with this basket, and one of them accepted it on behalf of all of them. And the Sages said: The sisters are not betrothed.
8. With regard to a priest who betroths a woman with his portion of offerings, whether he did so with offerings of the most sacred order or whether he did so with offerings of lesser sanctity, she is not betrothed. One who betroths a woman with second tithe, whether unwittingly or intentionally, has not betrothed her; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: If he did so unwittingly he has not betrothed her, but if he did so intentionally he has betrothed her. And with regard to one who betroths a woman with consecrated property belonging to the Temple treasury, if he does so intentionally he has betrothed her, and if he does so unwittingly he has not betrothed her; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says the opposite: If he does so unwittingly he has betrothed her, but if he does so intentionally he has not betrothed her.
9. With regard to one who betroths a woman with orla, i.e., fruit grown during a tree’s first three years, or with diverse kinds in a vineyard, i.e., grain and grapes planted together, or with an ox that is sentenced to be stoned, or with a heifer whose neck is broken, or with the leper’s birds which are designated for his offering, or with a nazirite’s hair, or with a firstborn donkey, or with meat cooked in milk, or with non-sacred animals that were slaughtered in the Temple courtyard, if he betroths her with any of these items, the woman is not betrothed, since it is prohibited to derive benefit from any of these items. By contrast, if one sold them and betrothed a woman with the money received from their sale, she is betrothed, as in these cases one may derive benefit from the money he receives in exchange for the forbidden item.
10. With regard to one who betroths a woman with terumot, or with tithes, or with the foreleg, cheeks, and stomach of an animal, which are given as gifts to priests, or with the water of purification, which is sprinkled on an impure person during the purification rite for impurity imparted by a corpse, or with the ashes of purification, which were mixed with the water sprinkled on an impure person during the purification rite for impurity imparted by a corpse, in all of these cases she is betrothed, and this is so even if the man betrothing her is an Israelite, not a priest or a Levite.
גמרא
רָמֵי רַב טוּבִי בַּר רַב קִיסְנָא לְרָבָא. תְּנַן כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ עָשָׂה אִין לֹא עָשָׂה לֹא. וּרְמִינְהִי יָשַׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. אָמַר לֵיהּ הָתָם כְּגוֹן שֶׁבָּא דְבַר עֲבֵירָה לְיָדוֹ וְנִיצוֹל הֵימֶנָּה. כִּי הָא דְרִבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי תְּבַעְתֵּיהּ הַהִיא מַטְרוּנִיתָא אָמַר מִילְתָא וּמָלֵי נַפְשֵׁיהּ שִׁיחֲנָא וְכִיבָא. עָבְדָה הִיא מִלְתָא וְאִתְּסִי. עָרַק טָשָׁא בְּהַהוּא בֵּי בַּנֵּי דְכִי הֲוו עַיְילֵי בִּתְרֵין אֲפִילוּ בִּימָמָא הֲווּ מִיתְזְקֵי לְמָחָר אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן מַאן נַטְרָךְ אָמַר לְהוּ שְׁנֵי נוֹשְׂאֵי קֵיסַר שְׁמָרוּנִי כָּל הַלַּיְלָה. אָמְרוּ לֵיהּ שֶׁמֶּא דְבַר עֶרְוָה בָּא לְיָדְךָ וְנִיצַלְתָּ הֵימֶנּוּ דְתָנֵינָן כָּל הַבָּא דְבַר עֶרְוָה לְיָדוֹ וְנִיצוֹל הֵימֶנּוּ עוֹשִׂין לוֹ נֵס. (תהלים ק''ג) גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ כְּגוֹן רִבִּי צָדוֹק וַחֲבֵירָיו. רִבִּי צָדוֹק תְּבַעְתֵּיהּ הַהִיא מַטְרוּנִיתָא אָמַר לָהּ חָלַשׁ לִי לִיבָּאי וְלָא מָצִינָא. אִיכָּא מִידִי לְמֵיכַל. אָמְרָה לֵיהּ אִיכָּא דְבַר טָמֵא. אָמַר לָהּ מַאי נַפְקָא מִינָהּ דְעָבִיד הָא אָכִיל הָא. שַׁגְרַת תַּנּוּרָא קָא מָנְחָא לֵיהּ. סָלִיק וְיָתִיב בְּגַוֵּיהּ. אָמְרָה לֵיהּ מַאי הַאי אָמַר לָהּ דְּעָבִיד הָא נָפִיל בְּהָא. אָמְרָה לֵיהּ אִי יַדְעִי כּוּלֵי הַאי לֹא צִעַרְתִּיךְ. רַב כַּהֲנָא הֲוָה קָמַזְבִּין דִיקוּלֵי תַּבַעְתֵּיהּ הַהִיא מַטְרוּנִיתָא אָמַר לָהּ אֵיזִיל אִיקְשׁוֹט נַפְשָׁאי סָלִיק וְקָנָפִיל מֵאִיגְרָא לְאַרְעָא אָתָא אֵלִיָּהוּ קַבְּלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ אַטְרַחְתָּן אַרְבַּע מֵאָה פַרְסֵי אָמַר לֵיהּ מִי גָרַם לִי. לָאו עֲנִיּוּתָא יָהַב לֵיהּ שִׁיפָא דְדִינְרֵי:
§ Rav Tuvi bar Rav Kisna raises a contradiction to Rava and asked: We learned in the mishna that anyone who performs one mitzva has goodness bestowed upon him. This indicates that if one actually performed the mitzva, yes, he is rewarded, but if he did not perform the mitzva, no, he does not receive a reward. He raises a contradiction based on the following statement: If one sits and does not transgress, he receives a reward as one who performs a mitzva, despite the fact that he does not actually perform a mitzva. Rava said to him: There, when it is referring to one who sits and does not transgress, it does not mean that he was merely sitting; rather, it is speaking of a case where an opportunity to commit a sinful act presents itself to him and he is saved from it.
This is like an incident involving Rabbi Ḥanina bar Pappi, who was enticed by a certain noblewoman [matronita] to engage in sexual intercourse with her. He said a formula of an incantation and was covered with boils and scabs so as to render himself unattractive to her. She performed an act of magic and he was healed. He fled and hid in a bathhouse that was so dangerous, due to the demons that frequented the place, that when two people entered together even during the day they would be harmed. The next day the Sages said to him: Who protected you in that dangerous place? Rabbi Ḥanina bar Pappi said to them: There were angels who appeared like two
soldiers [nosei keisar] who guarded me all night. They said to him: Perhaps a matter of forbidden intercourse presented itself to you and you were saved from it, which is why a miracle occurred for you. As we learned: With regard to anyone to whom a matter of forbidden intercourse presented itself to him and he was saved from it, a miracle is performed for him. As it says: “Mighty in strength who fulfill His word, hearkening to the voice of His word” (Psalms 103:20). This is referring to one such as Rabbi Tzadok and his colleagues.
To what is this referring? Rabbi Tzadok was enticed by a certain noblewoman to engage in sexual intercourse with her. He said to her: My heart is weak and I am incapable at present; is there something to eat that can strengthen me? She said to him: There is something non-kosher. He said to her: What difference is there? One who performs such an act eats such food as well. She lit the oven and placed the non-kosher food in it to roast. He climbed and sat in the oven. She said to him: What is the meaning of this? He said to her: One who performs this act falls into this, i.e., the fires of Gehenna. She said to him: If I had known that the matter was so serious for you, I would not have caused you such anguish.
The Gemara further relates: Rav Kahana would sell baskets woven from palm leaves to women. He was enticed by a certain noblewoman to engage in intercourse with her. He said to her: Let me go and adorn myself beforehand. He ascended to the roof and fell from the roof toward the ground. Elijah the prophet came and caught him. Elijah the prophet said to Rav Kahana: You have troubled me to travel four hundred parasangs [parsei] to save you. Rav Kahana said to him: What caused me to be in this situation of temptation? Was it not poverty, as I am forced to engage in a trade that leads me to come into contact with women? Elijah gave him a basket [shifa] full of dinars, to spare him from having to work as a salesman.
זוהר
רִבִּי חִיָּיא פָתַח (שופטים ח) יְיָ בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַם שָׁמַיִם נָטָפוּ. תָּא חֲזֵי זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל בְּעַלְמָא דֵּין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְהוּ וְאִינוּן מִתְדַּבְּקִין בֵּיהּ וְאִקְרוּן קַדִּישִׁין עַם קָדוֹשׁ. וְכֵן עַד דְסָלִיק לוֹן לְדַרְגָּא עִלָּאָה דְאִקְרֵי קֹדֶשׁ דִכְתִיב (ירמיה ב) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַייָ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כְמָה דְאוֹקִימְנָא דְהָא יִשְׂרָאֵל מִתְּמַנְיָא יוֹמִין מִתְדַבְּקִין בֵּיהּ בִּשְׁמֵיהּ וּרְשִׁימִין בִשְׁמֵיהּ וְאִינוּן דִּילֵיהּ כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב ז) וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ וְעַמְּמִין לָא מִתְדַבְּקִין בֵּיהּ וְלָא אַזְלִין בְּנִמּוּסֵיהּ וּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא אַעְדִּיאוּ מִנַּיְיהוּ עַד (דצ''א ע''ב) דְּאִינוּן מִתְדַּבְּקָן בְסִטְרָא אַחֲרָא דְלָאו קַדִּישָׁא וְתָא חֲזֵי בְּשַׁעְתָּא דְבָעָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב אוֹרַיְתָא לְיִשְׂרָאֵל זַמִּין בָּהּ לִבְנֵי עֵשָׂו אָמַר לוֹן בָּעָאן אַתּוּן לְקַבְּלָא אוֹרַיְתָא. בְּהַהִיא שַׁעְתָּא אִתְרְגִיזַת אַרְעָא קַדִּישָׁא וּבְעָא לְאַעֲלָא לְנוּקְבָא לִתְהוֹמָא רַבָּה. אָמְרָה קָמֵיהּ מָארֵי דְעַלְמָא פַסְטִירָא דְחֶדְוָוה (ס''א דְעַלְמָא) תְרֵי אַלְפֵי שְׁנִין עַד לָא אִתְבְּרֵי עַלְמָא קַלְטֵינָא קָמֵי (נ''א קָלִיטְנָא גוֹ נ''א תִזְדְּמַן קָמֵי) עֲרֵלִין דְּלָא רְשִׁימָן בְּקִיּוּמָךְ. אָמַר לָהּ קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא כֻרְסְיָיא כֻרְסְיָא יֵיבְדוּן אֶלֶף אוּמִין כְּוַותַיְהוּ וְקַיָימָא דְאוֹרַיְתָא לָא יִזְדְּמַן קָמַיְיהוּ הָדָא הוּא דִכְתִיב יְיָ בְּצֵאתְךָ מִּשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה וַדָּאי בְגִין דְאוֹרַיְתָא לָא אִתְיְהִיבַת (בְּגִין דְּאִיהִי קַיָּימָא קַדִּישָׁא) אֶלָּא לְמָאן דְאִית בֵּיהּ קַיָּימָא קַדִּישָׁא וּמָאן דְיָלִיף אוֹרַיְתָא לְמָאן דְּלָא אִתְגְּזַר מְשַּׁקֵּר בִתְרֵי קַיְימֵי מְשַׁקֵּר בְקַיָּימָא דְאוֹרַיְתָא וּמְשַׁקֵּר בְּקַיָּימָא דְצַדִּיק וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. דְּאוֹרַיְתָא לְהָאי אָתָר אִתְיְהִיבַת וְלָא לְאַחֲרָא. רִבִּי אַבָּא אָמַר מְשַׁקֵּר בִּתְלַת דוּכְתֵּי עִלָּאֵי מְשַׁקֵּר בַּתּוֹרָה מְשַׁקֵּר בַּנְּבִיאִים מְשַׁקֵּר בַּכְּתוּבִים. מְשַׁקֵּר בַּתּוֹרָה דִכְתִיב (דברים ד') וְזֹאת הַתּוֹרָה וְגוֹמֵר. מְשַׁקֵּר בַּנְּבִיאִים דִּכְתִיב (ישעיה נ''ד) וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ אִינוּן לִמּוּדֵי יְיָ וְלָא אַחֲרָא וּכְתִיב (שם ה) חֲתוֹם תּוֹרָה בְלִמּוּדַי אִינוּן וְלָא אַחֲרָא. מְשַׁקֵּר בַּכְּתוּבִים דִּכְתִיב (תהלים ע''ח) וַיָקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל וּכְתִיב (שם ק''מ) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ מָאן צַדִּיקִים דָא צַדִּיק וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּמָאן דְּלָא אִתְגְּזַר וְלָא עָאל בְּקִיוּמָא דִילְהוֹן לָא יוֹדוּן לִשְׁמֵיהּ קַדִישָׁא דְהִיא אוֹרַיְתָא. אָמַר רִבִּי חִיָּיא כֵּיוָן דְאִתְגְּלֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא עַל טוּרָא דְסִינַי לְמֵיהַב אוֹרַיְתָא לְיִשְׂרָאֵל שָׁכִיכַת אַרְעָא וְתָבַת בְנַיְיחָא הָדָא הוּא דִכְתִיב (שם ע''ז) אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה. תָּא חֲזֵי בַר נָשׁ דְּאִתְיְלִיד לָא אִתְמָנָא עָלֵיהּ חֵילָא דִלְעֵילָא עַד דְּאִתְגְּזַר כֵּיוַן דְאִתְגְּזַר אַתְעַר עָלֵיהּ (רוּחָא) אַתְעֲרוּתָא דְרוּחָא דִלְעֵילָא זָכֵי לְאִתְעַסְקָא בְאוֹרַיְתָא אַתְעַר עָלֵיהּ אַתְעֲרוּתָא יַתִּיר זָכֵי וְעָבִיד פִּקוּדֵי אוֹרַיְתָא. אַתְעַר עָלֵיהּ אַתְעֲרוּתָא יַתִּיר. זָכֵי וְאִתְנְסִיב זָכֵי וְאוֹלִיד בְּנִין וְאוֹלִיף לוֹן אָרְחוֹי דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא הָא כְדֵין הוּא אָדָם שְׁלִים. שְׁלִים בְּכֹלָא:
רַבִּי חִיָּא פָּתַח: בְּצֵאתְךְ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךְ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ. בֹּא וּרְאֵה, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בָּהֶם וְהֵם מִתְדַבְּקִים בּוֹ, וְנִקְרָאִים קְדוֹשִׁים, עַם קָדוֹשׁ. וְכֵן, עַד שֶׁהֱעֶלָה אוֹתָם לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, שֶׁכָּתוּב, קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמַדְנוּ, כִּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁמֹנַת יָמִים מִתְדַבְּקִים בּוֹ בִּשְׁמוֹ, וּרְשׁוּמִים בִּשְׁמוֹ, וְהֵם שֶׁלּוֹ. כְּדִכְתִיב וּמִי כְּעַמְּךְ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. וְהָעַמִּים אֵינָם מִתְדַבְּקִים בּוֹ, וְאֵינָם הוֹלְכִים בְּחֻקָּיו, וְרֹשֶם הַקָּדוֹשׁ נֶעְדָּר מֵהֶם, עַד שֶׁהֵם מִתְדַבְּקִים בַּסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ. וּבֹא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, הִזְמִין בְּנֵי עֵשָׂו, אָמַר לָהֶם רוֹצִים אַתֶּם לְקַבֵּל הַתּוֹרָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָגְזָה הָאָרֶץ וְרָצְתָה לְהִכָּנֵס לְנֶקֶב הַתְּהוֹם הַגָּדוֹל. אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹן הָעוֹלָם, הַשַּׁעְשׁוּעִים שֶׁל שִׂמְחָה שֶׁלְּךְ, מִשְּׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, יִזְדַּמֵּן לִפְנֵי עֲרֵלִים שֶׁאֵינָם רְשׁוּמִים בִּבְרִיתְךְ. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּסֵּא כִּסֵּא, יֹאבְדוּ אֶלֶף אוּמוֹת כָּמוֹהֶם, וּבְרִית הַתּוֹרָה לֹא יִזְדַּמֵּן לִפְנֵיהֶם. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר, ה' בְּצֵאתְךְ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְךְ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעֲשָׁה, וַדַּאי, מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה אֵינָהּ נִתֶּנֶת אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּרִית קֹדֶשׁ. וּמִי שֶׁמְּלַמֵּד תּוֹרָה לְמִי שֶׁלֹּא נִמּוֹל, מְשַׁקֵּר בִּשְׁנֵי בְּרִיתוֹת, מְשַׁקֵּר בִּבְרִית הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת בְּרִית, שֶׁכָּתוּב, אִם לֹא בְרִיתִי וְגוֹ'. וּמְשַׁקֵּר בִּבְרִית הַצַדִּיק וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה לְמָקוֹם זֶה, וְלֹא לְמָקוֹם אַחֵר. רַבִּי אַבָּא אָמַר. הַמְּלַמֵּד תּוֹרָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ נִמּוֹל, מְשַׁקֵּר בְּשָׁלֹשׁ מְקוֹמוֹת עֶלְיוֹנִים, מְשַׁקֵּר בַּתּוֹרָה, מְשַׁקֵּר בַּנְּבִיאִים, מְשַׁקֵּר בַּכְּתוּבִים. מְשַׁקֵּר בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶה לִפְנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא לַעֲרֵלִים. מְשַׁקֵּר בַּנְּבִיאִים, שֶׁכָּתוּב, וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה'. הֵם לִמּוּדֵי ה' וְלֹא אֲחֵרִים. וְכָתוּב, חָתוֹם תּוֹרָה בְּלִמּוּדַי, הֵם, וְלֹא אֲחֵרִים. מְשַׁקֵּר בַּכְּתוּבִים שֶׁכָּתוּב, וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל. וְכָתוּב, אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךְ, מִי הֵם צַדִּיקִים. זֶה הוּא צַדִּיק, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ נִמּוֹל וְלֹא נִכְנָס בַּבְּרִית שֶׁלָּהֶם, לֹא יוֹדוּ לִשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא לִמּוּד הַתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי חִיָּא כֵּיוָן שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַר סִינַי לָתֵת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, שָׁכְכָה הָאָרֶץ, וְנָחָה. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה. בֹּא וּרְאֵה, אָדָם שֶׁנּוֹלָד, לֹא נִתְמַנֶּה עָלָיו כֹּחַ מִלְּמַעְלָה עַד שֶׁנִּמּוֹל, כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל נִתְעוֹרֵר עָלָיו הִתְעוֹרְרוּת יְתֵרָה, זָכָה וְעָשָׂה מִצְוֹת הַתּוֹרָה, נִתְעוֹרֵר עָלָיו הִתְעוֹרְרוּת יְתֵרָה, זָכָה וְנָשָׂא אִשָּׁה וְזָכָה וְהוֹלִיד בָּנִים וְלִמֵּד אוֹתָם דְּרָכָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, הִנֵּה אָז, הוּא אָדָם שָׁלֵם, שָׁלֵם בַּכֹּל.
הלכה פסוקה
א. תְּפִלַת הָעֶרֶב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה הַמִּתְפַּלֵּל אוֹתָהּ זְמַנָּהּ מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וּתְפִלַּת נְעִילָה זְמַנָּהּ כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִים אוֹתָהּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה:
ב. הַמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קוֹדֶם זְמַנָּהּ לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ. וְאִם הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בִּשְׁעַת הַדְחַק אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר יָצָא. וְיֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת קוֹדֶם שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה. וְכֵן יִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת לְפִי שֶׁתְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אֵין מְדַקְדְּקִין בִּזְמַנָּהּ וּבִלְבַד שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים:
ג. כָּל מִי שֶׁעָבַר עָלָיו זְמַן תְּפִלָּה וְלֹא הִתְפַּלֵּל בְּמֵזִיד אֵין לוֹ תַּקָּנָה וְאֵינוֹ מַשְׁלִים. בְּשׁוֹגֵג אוֹ שֶׁהָיָה אָנוּס אוֹ טָרוּד מַשְׁלִּים אוֹתָהּ תְּפִלָּה בִּזְמַן תְּפִלָּה הַסְּמוּכָה לָהּ וּמַקְדִּים תְּפִלָּה שֶׁבִּזְמַנָּהּ וְאַחֲרֶיהָ מִתְפַּלֵּל אֶת הַתַּשְׁלוּמִין:
The time for the evening service, though it is not obligatory, is, for the one who reads it, from the commencement of nightfall till dawn. The Neilah*Concluding Service on the Day of Atonement and, in earlier times, on any public fast-day. should be read at a time to allow it to be completed near sunset.
One who recites a service, before the time appointed, has not fulfilled his duty and has to recite it again at the right time. But, if a person, on an urgent occasion, has recited the morning service after dawn (but before sunrise) he has fulfilled his duty. The evening service for the Sabbath Eve should be recited on the Eve of the Sabbath, before sunset. So the evening service for the close of the sabbath may be recited on the sabbath; the reason being that as the evening service is optional, one need not be strict as to the time of its recital; provided that the Shema is read at the proper time after the stars are visible.
If the proper time of a service has passed without its having been recited, the omission, if wilful, cannot be rectified or made good. But if the omission was due to error or preoccupation, it can be made good at the next service. The latter is first recited at its proper time, and the prayer is then repeated to make good the omission.
מוסר
זֹאת תּוֹרַת הַשָּׁב בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאוֹדוֹ לְהִדָּבֵק בְּבוֹרְאוֹ וְעַל כָּל עֲבֵירָה וַעֲבֵירָה שֶׁתָּבֹא לְיָדוֹ יַחֲשׁוֹב חַס וְשָׁלוֹם אִם גּוֹזְרִים עָלָיו הַמָּרָה יֵהָרֵג עַל יִחוּד ה'. וְכִי זֶה דָבָר הַקָּשֶׁה שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמוֹד בּוֹ יִסְבּוֹל עֲבוּר יִחוּד שְׁמוֹ אָז כָּל עֲבֵירָה יֵקַל עָלָיו לְהַעֲבִירָהּ מִמֶּנּוּ וּמִיַּד כְּשֶׁאָדָם בָּא לִיטָהֵר מְסַיְּיעִין לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. וְאִם יְהַרְהֵר אָדָם בְּאִשָּׁה אַחַת בִּתְפִלָּתוֹ אוֹ בִּשְׁאַר הִרְהוּרִים יִנְעוֹץ גּוּדְלֵי אֶצְבְּעוֹת יָדָיו בָּאָרֶץ וְיִתְלֶה גּוּפוֹ עֲלֵיהֶן וְאַל יִסְמוֹךְ בְּכוֹתֶל וְזֶה הַדָּבָר יְבַטֵּל מִמֶּנּוּ הִרְהוּרִים. וְאִם אָדָם בַּמֶּרְחָץ אוֹ בִּמְקוֹם הַטִּינוֹפֶת וְאַהֲבַת אִשָּׁה נִכְנֶסֶת בְּלִבּוֹ אוֹ עוֹבֶרֶת לְפָנָיו יְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה כִּי דִבְרֵי תוֹרָה יָפִים לְטַהֵר הַלֵּב מִיֵצֶר הָרָע וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל מָקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר חוּץ מִבֵּית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַכִּסֵּא לְהַפְרִישׁ אָדָם מִן הָעֲבֵירָה מוּתָּר. וְיִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִלָּבֹא לִידֵי קֶרִי מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן יוֹתֵר מִן הָרָאוּי מִפְּנֵי שֶׁהוּא לוֹקֵחַ אֶת לְבָבוֹ וּמְסִירוֹ מֵאַחֲרֵי ה' שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד) זְּנוּת יַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב וְאִם בָּאת עֲבֵירָה לְיָדוֹ יִתְפַּלֵּל בְּכָל לִבּוֹ לְבוֹרְאוֹ שֶׁיַּצִילֶנּוּ. וּמַה כְּשֶׁבָּאִין יְסוּרִין עַל הָאָדָם יָצוּם וְיִבְכֶּה וְיִתְחַנֵּן לְיוֹצְרוֹ כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם לְבוֹרְאוֹ לְהַצִילוֹ מִן הָעֲבֵירָה וְלֹא יִקְנֶה אָדָם לְעַצְמוֹ קַטֵּיגוֹר לְיוֹם הַדִּין. כִּי כָּל הָעֲבֵירוֹת שֶׁעָבַר בְּעוֹלָם הַזֶּה כָּל אַחַת וְאַחַת מְלַפְפָתוֹ וּמוֹלִיכָתוֹ לְיוֹם הַדִּין שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ו) יִלָּפְתוּ אָרְחוֹת דַּרְכָּם: