משנה: לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן לְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נִפְרָעִין מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר לוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר הוּא עַכְשָׁיו שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן׃ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵיהֶם וּשְׁלשָׁה יָמִים לְאַחֲרֵיהֶם אָסוּר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לִפְנֵי אֵידֵיהֶן אָסוּר לְאַחַר אֵידֵיהֶן מוּתָּר׃
MISHNAH: Within three days before Gentile holidays one is forbidden to trade with them, to lend them and to borrow from them, to give them loans and to ask them for loans, to pay debts to them and to accept payment from them. Rebbi Jehudah says, one may accept payment from them because this hurts him. They told him, even though it hurts him now he will enjoy it later. Rebbi Ismael says, three days before and three days afterwards are forbidden but the Sages say, before their holidays it is forbidden, after their holidays it is permitted.
הלכה: לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁלְּגוֹיִם כול׳. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה שָׁמַע כּוּלְּהוֹן מִכָּא וְהָבִ֤יאוּ לַבּוֹקֶר זִבְחֵיכֶ֔ם לִשְׁל֥שֶׁת יָמִ֖ים מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶֽם׃ אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוּסֵי. אִין כֵּינִי אֲפִילוּ בַגָּלִיּוֹת. דְּתַנֵּי. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר. יוֹם אֶחָד בַּגָּלִיּוֹת אָסוּר. מַאי כְדוֹן. תַּמָּן בָּֽדְקוּ וּמָֽצְאוּ שֶׁהֵן עוֹשִׂין צָרְכֵיהֶן לְיוֹם אֶחָד וְאָֽסְרוּ יוֹם אֶחָד. בְּרַם הָכָא בָּֽדְקוּ וּמָֽצְאוּ שֶׁהֵן עוֹשִׂין צָרְכֵיהֶן לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים. וְאָֽסְרוּ לָהֶן ג׳ יָמִים.
HALAKHAH: “Within three days before Gentile holidays,” etc. Rebbi Ḥama bar Uqba understood all from here: Bring your sacrifices in the morning, on the third day your tithes. Rebbi Yose said to him, if it were so, even in the diasporas. But it was stated, Nahum the Mede said, in the diasporas one day is forbidden. What about this? There, they checked and found that they supplied their needs in one day and forbade them one day. But here they checked and found that they cover their needs in three days and forbade them three days.
(א) שִׁמְע֞וּ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה פָּר֤וֹת הַבָּשָׁן֙ אֲשֶׁר֙ בְּהַ֣ר שֹׁמְר֔וֹן הָעֹשְׁק֣וֹת דַּלִּ֔ים הָרֹצְצ֖וֹת אֶבְיוֹנִ֑ים הָאֹמְרֹ֥ת לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם הָבִ֥יאָה וְנִשְׁתֶּֽה׃ (ב) נִשְׁבַּ֨ע אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ בְּקׇדְשׁ֔וֹ כִּ֛י הִנֵּ֥ה יָמִ֖ים בָּאִ֣ים עֲלֵיכֶ֑ם וְנִשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ בְּצִנּ֔וֹת וְאַחֲרִֽיתְכֶ֖ן בְּסִיר֥וֹת דּוּגָֽה׃ (ג) וּפְרָצִ֥ים תֵּצֶ֖אנָה אִשָּׁ֣ה נֶגְדָּ֑הּ וְהִשְׁלַכְתֶּ֥נָה הַהַרְמ֖וֹנָה נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ (ד) בֹּ֤אוּ בֵֽית־אֵל֙ וּפִשְׁע֔וּ הַגִּלְגָּ֖ל הַרְבּ֣וּ לִפְשֹׁ֑עַ וְהָבִ֤יאוּ לַבֹּ֙קֶר֙ זִבְחֵיכֶ֔ם לִשְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים מַעְשְׂרֹתֵיכֶֽם׃
(1) Hear this word, you cows of Bashan
On the hill of Samaria—
Who defraud the poor,
Who rob the needy;
Who say to your husbands,
“Bring, and let’s carouse!” (2) My Lord GOD swears by His holiness:
Behold, days are coming upon you
When you will be carried off in baskets,
And, to the last one, in fish baskets, (3) And taken out [of the city]—
Each one through a breach straight ahead—
And flung on the refuse heap-b
—declares the LORD. (4) Come to Bethel and transgress;
To Gilgal, and transgress even more:
Present your sacrifices the next morning
And your tithes on the third day;
On the hill of Samaria—
Who defraud the poor,
Who rob the needy;
Who say to your husbands,
“Bring, and let’s carouse!” (2) My Lord GOD swears by His holiness:
Behold, days are coming upon you
When you will be carried off in baskets,
And, to the last one, in fish baskets, (3) And taken out [of the city]—
Each one through a breach straight ahead—
And flung on the refuse heap-b
—declares the LORD. (4) Come to Bethel and transgress;
To Gilgal, and transgress even more:
Present your sacrifices the next morning
And your tithes on the third day;
מַה מְקַייֵם רִבִּי יוּסֵי אָהֵן קִרְייָה וְהָבִ֤יאוּ לַבֹּ֨קֶר֙ זִבְחֵיכֶ֔ם וגו׳. בְּמַלְכוּת יָרָבְעַם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. כֵּיוָן שֶׁמָּלַךְ יָרָבְעַם עַל יִשְׂרָאֵל הִתְחִיל מְפַתֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶן. בּוֹאוּ וְנַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה. עֲבוֹדָה זָרָה ווַתְרוֹנִית הִיא. הָדָא הִיא דִּכְתִיב נַֽעֲלֶ֤ה בִֽיהוּדָה֙ וּנְקִיצֶינָּה וְנַבְקִיעֶנָּה אֵלֵי֑נוּ וְנַמְלִ֥יךְ מֶ֨לֶךְ֙ בְּתוֹכָ֔הּ אֵ֖ת בֶּן־טָֽבְאַֽל. אָמַר רִבִּי אַבָּא. חִיזַרְנוּ בְּכָל־הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ טָֽבְאַל. אֶלָּא שֶׁעוֹשֶׂה טוֹבָה עִם עוֹבְדָיו. הַתּוֹרָה אָֽמְרָה וּבָחוֹר אוֹתוֹ מִכָּל־שִׁבְטֵ֨י יִשְׂרָאֵ֥ל לִי֙ לְכֹהֵ֔ן. וַעֲבוֹדָה זָרָה אוֹמֶרֶת וַיַּ֤עַשׂ כֹּֽהֲנִים֙ מִקְצ֣וֹת הָעָ֔ם. אָמַר רִבִּי לָא. מִן הַקּוֹצִים שֶׁבָּעָם וּמִפְּסוֹלֶת שֶׁבָּעָם. הַתּוֹרָה אָֽמְרָה וְלֹֽא־יָלִ֥ין חֵֽלֶב־חַגִּ֖י עַד בּוֹקֶר׃ וַעֲבוֹדָה זָרָה אָֽמְרָה וְהָבִ֤יאוּ לַבּוֹקֶר זִבְחֵיכֶ֔ם. הַתּוֹרָה אָֽמְרָה בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵֽאָכֵל֭ וּמִֽמָּֽחֳרָ֑ת. וַעֲבוֹדָה זָרָה אָֽמְרָה לִשְׁל֥שֶׁת יָמִ֖ים מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶֽם׃ הַתּוֹרָה אָֽמְרָה לֹֽא־תִזְבַּ֥ח עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י. וַעֲבוֹדָה זָרָה אָֽמְרָה וְקַטֵּ֤ר מֵֽחָמֵץ֙ תּוֹדָ֔ה. הַתּוֹרָה אָֽמְרָה כִּֽי־תִדּוֹר נֶ֙דֶר֙ לַֽיהוָֹ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵר֖ לְשַׁלְּמ֑וֹ. וַעֲבוֹדָה זָרָה אָֽמְרָה וְקִרְא֥וּ נְדָב֖וֹת הַשְׁמִ֑יעוּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְייָה. לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַזְכִּיר גְּנַייָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. י֣וֹם מַלְכֵּ֔נוּ הֶחֱל֥וּ שָׂרִ֖ים חֲמַ֣ת מִיָּיִ֑ן מָשַׁ֥ךְ יָד֖וֹ אֶת־לוֹצְצִים׃ יוֹם שֶׁמָּלַךְ יָרָבְעַם עַל יִשְׂרָאֵל אֲתוֹן כָּל־יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּיהּ בְּפַתֵּי רַמְשָׁא. אָֽמְרוּ לֵיהּ. קוּם עֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה. אֲמַר לוֹן. אֲפַתֵּי רַמְשָׁא הוּא אַשְׁתִּי וְלָא אַשְׁתִּי. כָּל־עַמָּא שְׁתוּ אֶלָּא אִם אַתּוּן בְּעָן אָֽזְלוֹן וַאֲתוֹן בְּצַפְרָא. הָדָא הִיא דִכְתִיב כִּי־קֵֽרְב֧וּ כַתַּנּ֛וּר לִבָּם֭ בְּאָרְבָּ֑ם כָּל־הַלַּ֨יְלָה֙ יָשֵׁ֣ן אֽוֹפֵיהֶם. כְּל־הַלַּיְלָה לֹא יָשַׁן אוֹפֵיהֶם. בּוֹקֶר ה֥וּא בוֹעֵר כְּאֵ֥שׁ לֶהָבָֽה׃ בְּצַפְרָא אֲתוֹן לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לוֹן. כְּדוֹן אֲנָא יְדַע דְּאַתַּוּן בְּעָן אֶלָּא דַאֲנָא דְחִיל מִסַּנְהֶדְרִין דִּדְכוֹן דְּלָא יִקְטְלוּנְנִי. אָֽמְרוּ לֵיהּ. אֲנָן קָֽטְלִיו לוֹן. הַהִיא דִכְתִיב כּוּלָּם יֵחַ֨מּוּ֙ כַּתַּנּ֔וּר וְאָֽכְל֖וּ אֶת־שׁוֹפְטֵיהֶם. רִבִּי לֵוִי אָמַר. הֲרָגוּם. הֵיךְ מַה דְתֵימַר כִּֽי־יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל. רִבִּי לָא אָמַר. הוֹרִידָן מִגְּדוּלָּתָן. י֣וֹם מַלְכֵּ֔נוּ הֶחֱל֥וּ שָׂרִ֖ים חֲמַ֣ת מִיָּיִ֑ן. יוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ שָׂרִים חוּלִין. מִי גָרַם לָהֶן. חֲמַ֣ת מִיָּיִ֑ן. שֶׁהָיוּ לְהוּטִין אַחַר הַיַּיִין. מָשַׁ֥ךְ יָד֖וֹ אֶת־לוֹצְצִים. כַּד הֲוָה חֲמִי בַּר נַשׁ כָּשֵׁר הֲוָה מֵייתִיב גַּבֵּי תְּרֵין לֵיצָנִין וְאָֽמְרִין לֵיהּ. אֵי זֶה דוֹר חָבִיב מִכָּל־הַדּוֹרוֹת. אֲמֲרַ לָהֶן. דּוּר הַמִּדְבָּר. וְאִינּוּן אָֽמְרִין לֵיהּ. וְלָא עָֽבְדוֹן עֲבוֹדָה זָרָה. וְהוּא אֲמַר לוֹן. בְּגִין דַּחֲבִיבִין לָא אִתְעַנְּשׁוֹן. וְהִינּוּן אָֽמְרִין לֵיהּ. חֲשִׁי. דְּמַלְכָּא בָעֵי מֵיעֲבֲד כֵּן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִינּוּן עָֽבְדוֹן חַד וְדֵין עֲבַד תְּרֵין. וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הָֽאֶחָ֖ד בְּבֵיתאֵל וְאֶת־הָֽאֶחָ֖ד נָתַ֥ן בְּדָֽן׃
How does Rebbi Yose uphold this verse, bring your sacrifices in the morning, etc? The verse speaks about Jeroboam’s kingdom. When Jeroboam became king over Israel he started seducing Israel and said to them come, let us worship pagan worship. Pagan worship is lenient. This is what is written, let us go against Jehudah, cut it down, break it up, and appoint a king in it, the man from Ṭabeal. Rebbi Abba said, we checked all of Scripture but did not find a place named Ṭabeal. But it treats its worshippers well. The Torah said, selected him from all of the tribes of Israel to be a priest for Me. Pagan worship says, he made priests from the fringes of the people. Rebbi La said, from the thorns of the people, the rubbish of the people. The Torah said, the fat of My sacrifice shall not remain until the morning; but pagan worship said, bring your sacrifices in the morning. The Torah said, it should be eaten on the day of its slaughter and the next day; but pagan worship said, on the third day your tithes. The Torah said, do not sacrifice the blood of My sacrifice on leavened matter; but pagan worship said, and burn your thanksgiving offer of leavened matter. The Torah said, if you are vowing a vow to the Eternal, your God, do not tarry to fulfill it, but pagan worship said, pledge gifts, publicize them. Rebbi Yudan, Rebbi Mattaniah’s father, said, the verse only serves to mention the shame of Israel. The day of our king, the princes are sick from wine’s heat, he draws the mockers by his hand. On the day when Jeroboam became king over Israel, all of Israel came to him late in the evening and told him, come and worship pagan worship. He told them, it is late in the evening; I am drunk and not drunk. Everybody is drinking; but if you wish, go and come in the morning. That is what is written, for their heart is like an oven while they are lying in ambush; all night long their baker is sleeping. All night long their baker did not sleep. In the morning he is burning like fire of a conflagration. In the morning they came to him. He told them, I do understand what you want but I am afraid of your Synhedrion lest they kill me. They told him, we shall kill them; this is what is written, that all are glowing like an oven and eat their judges. Rebbi Levi said, they killed them, as is written, if a corpse is found. Rebbi La said, they deposed them; The day of our king, the princes are profaned from wine’s heat; the day when princes were profaned. From wine’s heat, they were addicted to wine. He draws the mockers by his hand: When he saw a serious person he placed two scoffers next to him who asked him, which generation was preferred over all generations? He told them, the generation of the Exodus. But did they not practice pagan worship? He answered them, because they were beloved they were not punished. But they told him, be quiet for the king wants to do the same. Not only that, but they made one and this one made two. He put the one up at Bethel; the other he gave to Dan.
גַּסּוּת רוּחוֹ שֶׁלְּיָרָבְעַם הִיא הֶחֱלִיטָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב. בְּמוֹצָאֵי שְׁמִיטָּה מָלַךְ יָרָבְעַם עַל יִשְׂרָאֵל. הָדָא הִיא דִכְתִיב מִקֵּ֣ץ ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמוֹעֵד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִיטָּה בְּחַ֥ג הַסּוּכּוֹת׃ בְּב֣וֹא כָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵרָֽאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְי אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֭וֹם אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאָזְנֵיהֶֽם׃ אָמַר. אֲנָא מִיתְבָּעֵי מִיקְרֵי קָאִים אֲנָא. וְאִינּוּן אָֽמְרִין. מַלְכָּא דְאַתְרָא קָדַם. וְאִין מִיקָרִי תִּינָייָן גְּנַאי הוּא לִי. וְאִין לָא נִיקְרִי בִּיזָּיוֹן הוּא לִי. וְאִין מַרְפִּינוֹן אָֽזְלָן סָֽלְקוֹן אִינּוּן שַׁבקוֹן יָתִי. אָֽזְלִין לוֹן גַּבֵּי רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה. הָדָא הִיא דִּכְתִיב אִם־יַֽעֲלֶ֣ה ׀ הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה לַֽעֲשׂ֨וֹת זְבָחִ֤ים בְּבֵֽית־ײ בִּיר֣וּשָׁלַ֔ם יָשׁוּב לֵ֣ב הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֶל־אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם אֶל־רְחַבְעָ֖ם. מֶה עָשָׂה. עָשָׂה שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וְכָתַב עַל לִיבָּן. וַהֲרָגוּךָ. אָמַר. כָּל־מֶלֶךְ דִּיקוּם יִסְתַּכֵּל בּוֹן. אָמַר רִבִּי חוּנָה. חוֹבֵ֖ר חֲבָרִ֣ים מְחוּכָּם. כָּל־מִי שֶׁהָיָה חוֹבְרוֹ הָיָה חוֹבְרוֹ. אָמַר רִבִּי חוּנָה. וְשַֽׁחֲטָ֥ה שֵׂטִ֖ים הֶעְמִ֑יקוּ. שֶׁהֶעֱמִיק בְּרֶשַׁע. אֲמַר. כָּל־דִּמְפַרְסֵים אֲנָא קְטִיל לֵיהּ.
The haughtiness of Jeroboam damned him absolutely. Rebbi Yose ben Jacob said, Jeroboam became king at the end of a Sabbatical year. This refers to what is written, at the end of seven years, at the time of the Sabbatical year, on the festival of Tabernacles, when all of Israel comes to appear before the Eternal, your God, at the place which He shall choose, you shall read this Torah in the presence of all of Israel to their ears. He said, if I am asked to read, I have to stand. They will say, the local king has precedence. But if I am reading as second, it is a shame for me. If I do not read, it is a disgrace for me. And if I let them go, they will ascend and desert me. They will go to Rehabeam, Solomon’s son. This is what is written: If this people would go up to sacrifice in the Temple in Jerusalem will this people’s heart return to their master, to Rehabeam. What did he do? He made two golden calves and wrote on their hearts, “they will kill you.” He said, any king who will succeed me will look at them. Rebbi Ḥuna said, companions of ingenious conjurations. Anybody who joined with him he will make a coconspirator. Rebbi Ḥuna said, a slaughtering place deepened by seducers, for he deepened in crime. He said, anybody, I shall kill anybody who makes this public.
אָמַר רִבִּי אַבִּין בַּר כָּהֲנָא. אַף שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים מָצִינוּ שֶׁבָּדָה לָהֶם יָרָבְעַם מִלִּיבּוֹ. הָדָא הִיא דִּכְתִיב וַיַּ֣עַשׂ יָֽרָבְעָ֣ם ׀ חָ֡ג בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִ֣י בַּֽחֲמִשָּֽׁה־עָשָׂר֩ י֙וֹם ׀ לַחוֹדֶשׁ כֶּחָ֣ג ׀ אֲשֶׁ֣ר בִּיהוּדָ֗ה וַיַּ֨עַל֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ כֵּ֤ן עָשָׂה֙ בְּבֵֽית־אֵ֔ל לִזְבּוֹחַ בַּחוֹדֶשׁ אֲשֶׁר־בָּדָ֣א מִלִּיבּוֹ. מלבד כְּתִיב. כְּמַה דְאַתְּ אֲמַר מִלְּבַ֖ד שַׁבְּתוֹת יְי.
Rebbi Abin bar Cahana said, we find that Jeroboam also invented Sabbaths and holidays. That is what is written: Jeroboam made the holiday in the eighth month, on the fifteenth of the month, like the holiday in Jehudah, and went on the altar; so did he at Bethel to sacrifice … in the month which he invented. “In addition to” is written, as you say, in addition to the Sabbaths of the Eternal.
תַּנֵּי. עָבַר וְנָשָׂא וְנָתַן עִמּוֹ מוּתָּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ בְיוֹם אֵידוֹ. וְתַנֵּי כֵן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּגוּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ. אֲבָל בְּגוֹי הַמַּכִּירוֹ מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמַחֲנִיף לָהֶן. תַּנֵּי. נִכְנַס לָעִיר וּמְצָאָן שְׂמֵחִין שַׂמֵּחַ עִמָּהֶן מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְמַחֲנִיף לָהֶן.
It was stated: If one transgressed and traded with him, it is permitted. Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Yose, in the name of Rebbi Joḥanan: Even on his holiday. It was stated so: When was this said? About a Gentile whom he does not know. But with a Gentile of his acquaintance it is permitted since he is flattering him. It was stated: If one enters a town and finds them celebrating, he celebrates with them because he only is flattering them.
חַד דּוּקֵינָר אוֹקִיר לְרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא חַד דִּיסְקוֹס מָלֵא דֵינָרִין. נְסַב חַד מִינְּהוֹן וְשָׁלַח לֵיהּ שְׁאָרָא. שָׁאַל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אָמַר. יוֹלִיךְ הֲנָייָה לְיַם הַמֶּלַח. הֲרֵי בְמַכִּירוֹ הֲרֵי לְשֶׁעָבַר. וְרֵישּׁ לָקִישׁ אָמַר. יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיַם הַמֶּלַח. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. וַאֲנִי לֹא שְׁאָלַנִי רַבָּן גַּמְלִיאֵל בֵּרִבִּי. מָהוּ לֵילֵךְ לִירִיד. וְאָסַרְתִּי לוֹ. וְהָתַנֵּי. הוֹלְכִין לִירִיד וְלוֹקְחִין מִשָּׁם עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת. רֵישּׁ לָקִישׁ אָמַר. לֹא סוֹף דָּבָר עֲבָדִים יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲפִילוּ גוֹיִם. מִפְּנֵי שֶׁמְקָֽרְבָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. מַאי כְדוֹן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אָדָם קָטָן הָיָה וּבִיקֵּשׁ רִבִּי אַבָּהוּ לְגוֹדְרוֹ. אֲבָל רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא אָדָם גָּדוֹל הָיָה וּבִיקֵּשׁ רֵישּׁ לָקִישׁ לִגְדּוֹר הַדָּבָר.
A ducenarius honored Rebbi Jehudah the Prince with a plate full of denarii. He took one of them and sent the remainder to him. He asked Rebbi Simeon ben Laqish who said, he shall bring the value to the Dead Sea. But was he not an acquaintance and it was in the past? Rebbi Abbahu said, did not Rabban Gamliel ben Rebbi asked me, may one go to a fair, and I forbade it to him, although it was stated: “one goes to fairs and buys there male and female slaves.” Rebbi Simeon ben Laqish said, not only Jewish slaves but even Gentiles, because he brings them under the wings of the Shekhina. What about this? Rabban Gamliel was a minor personality and Rebbi Abbahu desired to confine him. But Rebbi Judan the Prince was an important person and Rebbi Simeon ben Laqish wanted to limit the matter.
נִיחָא מִלְּהַשְׁאִיל. מִלִּשְׁאוֹל מֵהֶן. מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמַשִּׂיאוֹ שֵׁם. נִיחָא מִלְּהַלְווֹתָן. מִלִּהַלְווֹת מֵהֶן. מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמַשִּׂיאוֹ שֵׁם. נִיחָא מִלְּפוֹרְעָן. מִלִּיפָּרַע מֵהֶן. שֶׁלֹּא יֹאמַר. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ סִייְעָה. רִבִּי בָּא בַּר טֶבְלַײ בְשֵׁם רַב. אִם הָֽיְתָה מִלְוָה אוֹבֶדֶת מוּתָּר. וְתַנֵּי כֵן. מִלְוָה אוֹבֶדֶת בְּעֵדִים. אֵין מִלְוָה אוֹבֶדֶת בִּשְׁטָר. אֲפִילוּ מִלְוָה בִשְׁטָר אוֹבֶדֶת הִיא. שֶׁלֹּא בְּכָל־שָׁעָה אָדָם זוֹכֶה לִפְרוֹעַ חוֹבוֹ. מַאי כְדוֹן. מִלְוָה אוֹבֶדֶת שֶׁלֹּא בְמַשְׁכּוֹן. אֵין מִלְוָה אוֹבֶדֶת בְּמַשְׁכּוֹן. אַשְׁכַּח תַּנֵּי עַל קַדְמִיתָא. מִלְוָה אוֹבֶדֶת בְּעֵדִים. אֵין מִלְוָה אוֹבֶדֶת בִּשְׁטָר.
One understands “to lend;” “to borrow” from them? Because he increases his reputation. One understands “to give them loans;” “to ask them for loans”? Because he increases his reputation. One understands “to pay debts to them;” “to accept payment from them”? That he should not say, his pagan worship had helped him. Rebbi Abba bar Tevelai in the name of Rav: If it was a loan in danger of being lost it is permitted. It was stated thus: A loan in danger of being lost, by witnesses. A loan not in danger of being lost, by document. Even a loan by document is in danger of being lost, for not at all times does a person succeed in liquidating his debt. How is this? A loan not in danger of being lost, by pledge. A loan in danger of being lost, not by pledge. It was found following the former [opinion]: A loan in danger of being lost, by witnesses. A loan not in danger of being lost, by document.
תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אִשָׁה לֹא תָּסוּד מִפְּנֵי שֶׁנִּיבוּל הוּא לָהּ׃ רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. בְּסִיד שֶׁהוא מַתִּירָתוֹ בְמוֹעֵד נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּסִיד שֶׁמַּתִּירָתוֹ אַחַר הַמּוֹעֵד אָסוּר. וְחָרָנָה אָמַר. בְּסִיד שֶׁהִיא מַתִּירָתוֹ אַחַר הַמּוֹעֵד נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּסִיד שֶׁמַּתִּירָתוֹ בְתוֹךְ הַמּוֹעֵד מוּתָּר. וְלָא יָֽדְעִין מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי יְהוּדָה כְדַעְתֵּיהּ. כְּמַה דְרִבִּי יְהוּדָה אָמַר תַּמָּן. נִיבוּל שָׁעָה נִיבוּל. כֵּן הוּא אָמַר הָכָא. צָרַת שָׁעָה צָרָה. הֲווֵי דוּ אָמַר. בְּסִיד שֶׁהוּא מוּתָּר בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּסִיד שֶׁהוּא מוּתָּר אַחַר הַמּוֹעֵד אָסוּר.
There, we have stated: “Rebbi Jehudah says, a woman should not apply lime because it disfigures her.” Rebbi Ḥanina and Rebbi Mana. One said, they disagreed about lime which she removed on the holiday, but lime which she removes after the holiday is forbidden. But the other says, they disagreed about lime which she removes after the holiday. But lime which she removes during the holiday is permitted. We did not know who said what. From what R. Ḥanina, Rebbi Yose said in the name of Rebbi Joḥanan, Rebbi Jehudah is consistent. Just as Rebbi Jehudah said there, temporary disfiguration is disfiguration, so he says here, temporary pain is pain. This implies that they disagreed about lime which she removed on the holiday, but lime which she removes after the holiday is forbidden.
אוּמָנִים יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין עִם הַגּוֹי בָּאִידָן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אָסוּר. בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶן מוּתָּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים. בְּתָלושׁ מִן הַקַּרְקַע. אֲבָל בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע אָסוּר. בְּעִיר אֲחֶרֶת בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מוּתָּר. מָהוּ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מוּתָּר. בֵּין בְּתָלוּשׁ בֵּין בִּמְחוּבָּר בֵּין בְּשָׂכִיר בֵּין בְּקִיבּוֹלֶת. אָמַר רִבִּי לָא. בֵּין בְּתָלוּשׁ בֵּין בִּמְחוּבָּר וּבִלְבַד בְּקִיבּוֹלֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. בְּשַׁבָּת וּבְאֵבֶל וּבַעֲבוֹדָה זָרָה הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר.
Jewish craftsmen working for a Gentile at that time, in his house it is forbidden, in their houses permitted. Rebbi Simeon ben Eleazar says, when has this been said? When it was cut from the ground, but as long as it is standing on the ground it is forbidden. In another town in any case it is permitted. What means “in any case it is permitted”? Whether cut or standing, whether hired or contracting. Rebbi La said, Whether cut or standing, but only in contracting. Rebbi Simeon ben Karsana in the name of Rebbi Aḥa, concerning Sabbath, mourning, and pagan worship practice follows Rebbi Simeon ben Eleazar.
חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל מִשּׁוּם בְּרֵיהּ דְּמוֹעֲדָא. אָמַר רִבִּי בָּא. כֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאָסוּר לָךְ לִישָּׂא וְלִיתֵּן עִמּוֹ הוּא מְמָעֵט בְּשִׂמְחַת אֵידוֹ. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. לִמְכּוֹר לוֹ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מִתְקַייְמִין. עַל דַּעַת חֲבֵרַייָא אָסוּר. עַל דַּעַת רִבִּי בָּא מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוּדָן. קִרְייָא מְסַייֵעַ לְמַה דְאָֽמְרֵי חֲבֵרַייָא. וּבְיוֹם֩ עֶשְׂרִ֨ים וְאַרְבָּעָ֜ה לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי נֶֽאֶסְפ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בֵּצ֣וֹם וְּבְכִי וּבְשַׂקִּ֔ים וַֽאֲדָמָ֖ה עֲלֵיהֶֽם׃ וְלָמָּה לֹא אָמַר בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. מִשׁוּם בְּרֵיהּ דְּמוֹעֲדָא. אִין נֵימַר דַּהֲוָה בְשׁוּבְתָא לֵית יְכִיל דְּאַתְּ מְחַשֵּׁב וְאַתְּ מַשְׁכַּח צוֹמָא רַבָּא בְּחַד בְּשׁוֹבָא. וּמַה בָהּ וְלֵית רִבִּי חוֹנִיָּה מֵיקַל לְמָאן דִּמְעַבֵּר לֵיהּ מִן אַתְרֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַדְייָא. אֲנָא חֲשַׁב יָתָהּ וְלָא הֲוָה בְשׁוּבְתָא.
The colleagues say, the reason of Rebbi Ismael is because of the holiday’s son. Rebbi Abba said, because he knows that it is forbidden to you to trade with him, he reduces the enjoyment of his holiday. What is the difference between them? To sell them things which do not keep. In the opinion of the colleagues it is forbidden. In the opinion of Rebbi Abba it is allowed. Rebbi Yudan said, a verse supports what the colleagues said. On the twenty-fourth day of the seventh month the sons of Israel assembled in fasting, and crying, and in sackcloth, and dirt on them. Why does it not say, on the twenty-third? Because of the holiday’s son. If you want to say because that was on a Sabbath, you cannot do this, because then the Great Fast would have been on a Sunday. And what about this? Does not Rebbi Onias make light of him who would move it from its place? Rebbi Joḥanan ben Madia said, I computed it and it was not on a Sabbath.
משנה: אֵילּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם קָלֶנְדָּס וְסַטֻרְנָלִייָא וּקְרָטֵסִים וְיוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁל מְלָכִים וְיוֹם הַלֵּידָה וְיוֹם הַמִּיתָה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל־מִיתָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׂרֵיפָה יֶשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵיפָה אֵין בָּה עֲבוֹדָה זָרָה.
MISHNAH: The following are the holidays of the Gentiles: Calendae, Saturnalia, and Cratesis, and the king’s birthday, and birthday, and the day of death, the words of Rebbi Meïr. But the Sages say, any death for which there is burning is idolatrous; if there is no burning it is not idolatrous.
הלכה: אֵילּוּ הֵן אֵידֵיהֶן שֶׁלְּגוֹיִם כול׳. רַב אָמַר. עֵידֵיהֶן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. אֵידֵיהֶן. מָאן דְּאָמַר. עֵידֵיהֶן. וְעֵידֵיהֶם הֵ֗מָּה. מָאן דְּאָמַר. אֵידֵיהֶן. כִּ֤י קָרוֹב֨ י֣וֹם אֵידָ֔ם. רַב אָמַר. מְאַבִּרִים. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. מְעַבְּרִין. מָאן דְּאָמַר. מְאַבִּרִין. מוֹסִיפִין לָהּ אֵבֶר. מָאן דְּאָמַר. מְעַבְּרִין. כְּאִשָּׁה עוֹבָרָה. רַב אָמַר. יְאוּתוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. יְעוּתוּ. מָאן דְּאָמַר. יְאוּתוּ. אַךְ־בְּזֹ֖את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם. מָאן דְּאָמַר. יְעוּתוּ. לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר.
HALAKHAH: “The following are the holidays of the Gentiles,” etc. Rav said ‘edehen and Samuel said `edehen. He who said ‘edehen, they are their witnesses. He who said `edehen, for the day of their misfortune is near. Rav said me`abberim, and Samuel said me‘abberin. He who said me`abberin, one adds a limb to it. He who said me‘abberin, like a pregnant woman. Rav said ye`utu, and Samuel said, ye‘utu. He who said ye`utu, but with this we shall be agreeable to you. He who said ye‘utu, to know, to inform the weary of wisdom.
רַב אָמַר. קַלֶנְדַּס אָדָם הָרִאשׁוֹן הִתְקִינוֹ. כֵּיוָן דַּחֲמַא לֵילִייָא אֲרִיךְ אָמַר. אֵי לִי. שֶׁמָּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ ה֤וּא יְשֽׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב שֶׁמָּא יָבוֹא לְנָשְׁכֵינִי. וָ֭אֹמַר אַךְ־חוֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי. כֵּיוָן דַּחֲמַא אִימָמָא אֲרִךְ אֲמַר. קַלֶנְדַּס. קַלוֹן דִּיאוֹ. וְאִיתָא כְּמָאן דְּאָמַר. בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם. יְדַע הֲוָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מָאן סָבַר. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם. רַב. דְּתַנֵּי בִתְקִיעֲתָא דְבֵי רַב. זֶה הַיּוֹם תְּחִילַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן כול׳. הֲוֵי. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם.
Rav said, Adam, the first man, instituted Calendas. When he saw that the night was getting longer, he said, woe to me, maybe this is what is written for, he shall smite your head, you will sneak to his heel, maybe it will come to bite me. I said, but darkness will smite me. When he saw that days were getting longer, he said calendas, καλόνdies. This follows him who said that the world was created in Tishre. But following him who said that the world was created in Nisan, he would have known. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, who thinks that the world was created in Tishre? Rav! As we have stated in the composition for shofar blowing from the House of Rav: “This is the day of the beginning of Your works, a remembrance of the first day.” This implies that the world was created on New Year’s Day.
רִבִּי יוֹחָנָן לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא מַלְכוּת מִצְרַיִם וּמַלְכוּת רוֹמֵי הָיוּ עוֹשִׂין מִלְחָמָה אֵילּוּ עִם אֵילּוּ. אָֽמְרוּ. עַד מָתַי אָנוּ הוֹרְגִין בְּפּוֹלֶמוֹס זֶה עִם זֶה. בּוֹאוּ וּנְתַקֵּין שֶׁכָּל־מַלְכוּת שֶׁתֹּאמַר לְשַׂר צָבָא שֶׁלָּהּ. פּוֹל עַל חַרְבְּךָ. וְיִשְׁמַע לָהּ. תִּתְפּוֹסּ הַמַּלְכוּת תְּחִילָּה. דְּמִצְרַיִם לֹא שָׁמַע לוֹן. דְּרוֹמֵי הֲוָה תַמָּן חַד גְּבַר סָב וַהֲוָה שְׁמֵיהּ ייַנוֹבְרִיֻּס וַהֲווּ לֵיהּ תְּרֵיסָרֵי בָנֵי. אָֽמְרוּ לֵיהּ. שְׁמַע לוֹן וְאָנוּ עוֹשִׂין בָּנֶיךָ דּוּכְּסִין וְאֵיפַּרְכִין וְאִסְטְרַטֵלֵיטִין. וְשָׁמַע לוֹן. בְּגִין כֵּן צְווָחִין לֵיהּ. קַלֶנְדַּס ייַנוֹבְרִיֻּס. מִן יוֹמָא דְבַתְרֵיהּ מִתְאַבְּלִין עֲלוּי מֵילָנֵי אִימֵּרָא. אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתּוֹדְרַייָא. מָאן דִּזְרַע טְלוֹפְחִין בְּהַהוּא יוֹמָא לָא מַצְלִחִין.
Rebbi Joḥanan does not say so, but the empire of Egypt and the empire of Rome were fighting with one another. They said, how long are we killing one another in this war? Let us institute the rule that the empire should be preeminent which will tell its army commander, fall on your sword, and he will obey. The Egyptian did not obey. In Rome there was an old man by the name of Januarius who had twelve sons. They told him, if you obey us we shall make your sons dukes, eparchoi, and generals. He listened to them. Therefore, it is called Calendae Januarii. The next day they mourn him, a black day. Rebbi Yudan from Antodra said, if one sows lentils on that day, they will not succeed.
רַב אָמַר. קַלֶנְדַּס אֲסוּרָה לַכֹּל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין אֲסוּרָה אֶלָּא לְפַלְחִין בָּהּ. סַטֻרנַלִייָה אֲסוּרָה לַכֹּל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בֵּין קַלֶנְדַּס בֵּין סַטֻרנַלִייָה אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא לְפַלְּחִין בָּהּ. חֲבֵרַייָא בָעוּ. נַשֵּׁי דְפַלְחִין כְּפַלְחִין. רִבִּי אַבָּהוּ בָעֵי. וְהָדָא טַקְסִיס דְּקַיְסָרִין מִכֵּיוָן דְּסוֹגְייָא שְׁמַרְייָן כְּפַלְחִין הִיא. הָדָה טַקְסִיס דְּדוּקִים צְרִיכָא. רִבִּי בֵּיבַי שָֽׁלְחֵיהּ רִבִּי זְעִירָא דְּיִזְבּוֹן לֵיהּ עֲזִיל קָטָן מִן סַטֻרְנָלִייָה דְבֵישָׁן. אֲתָא גַבֵּי רִבִּי יוֹסֵי. סְבַר דְּמוֹרֶה לֵיהּ כְּהָדָא דְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁרֵי. וְהוֹרֵי לֵיהּ כְּהָדָא דְרִבִּי יוֹחָנָן אֲסִיר. רַב אָמַר. קַלֶנְדַּס לִפְנֵי תְּקוּפָה שְׁמוֹנָה יָמִים. סַטֻרְנָלִייָה לְאַחַר תְּקוּפָה שְׁמוֹנָה יָמִים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. פְּרוֹקְטוֹ רֹאשָׁהּ שֶׁלִּתְּקוּפָה.
Rav said, Calendae are forbidden for everybody. Rebbi Joḥanan said, it is forbidden only for those worshipping on them. Saturnalia are forbidden for everybody. Rebbi Joḥanan said, both Calendae and Saturnalia are forbidden only for those worshipping on them. The colleagues asked: are wives of worshippers like worshippers? Rebbi Abbahu asked: is the parade of Caesarea like worship, since it is full of Samaritans? The parade of Duqim is questionable. Rebbi Ze‘ira sent Rebbi Bevai that he should buy him a small web from the Saturnalia of Bet-Shean. He came to Rebbi Yose. He thought that he would instruct him following Rebbi Joshua ben Levi who permitted it. But he instructed him following Rebbi Joḥanan that it was forbidden. Rav said, Calends are eight days before the solstice, Saturnalia eight days after the solstice. Rebbi Joḥanan said, prwqṭw is the head of the turning point.
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. שְׁלשָׁה זְמַנִּים בְּבָבֶל. וּשְׁלשָׁה זְמַנִּים בְּמָדַײ. שְׁלשָׁה זְמַנִּים בְּבָבֶל. מהורי וכנוני וכוונתה. שְׁלשָׁה בְמָדַײ. נוסרדי ותירײסקי ומהירקנה. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. נֹרוּז בְּב׳ בְּאָדָר בְּפָרָס בְּעֶשְׂרִים בְּאָדָר בְּמָדַײ.
Rebbi Abba in the name of Rav: There are three times in Babylonia, three times in Media. Three times in Babylonia, מהורי וכנוני וכוונתה. Three in Media, נוסרדי ותירײסקי ומהירקנה. Rebbi Huna in the name of Rab Naḥman bar Jacob: New Year’s Day is on the second of March in Persia, on the 20th of March in Media.
סַטוּרנַלִייָא. שִׂנְאָה טְמוּנָה. שׂוֹנֵא נוֹקֵם וְנוֹטֵר. הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶת־יַֽעֲקֹ֔ב. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי לָֽעְזָר. בְּרוֹמֶי צְווָחִין לֵיהּ. סֶנַטוֹרִייֵהּ דְּעֵשָׂיו.
“Saturnalia,” “hidden hatred; hating, taking revenge, preserving [hatred].” This is what you say, Esau hated Jacob. Rebbi Isaac ben Rebbi Eleazar said, in Rome they call it “senate of Esau.”
וְקָרַטֶסִיס. יוֹם שֶׁתָּֽפְשָׂה בוּ רוֹמֶי מַלְכוּת. וְלֹא כְבָר תַּנִּיתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. פַּעַם שְׁנִייָה. אָמַר רִבִּי לֵוִי. יוֹם שֶׁנִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה לְפַרְעה וְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם יָרַד מִיכָאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַיָּם וְהֶעֱלָה שִׁלְעֲטוּט וְנְעֲשֶׂה חוֹרֶשׁ גָּדוֹל וְזֶה הוּא כַּרַךְ גַּדוֹל שֶׁבְּרוֹמֶי. יוֹם שֶׁהֶעֱמִיד יָרָבְעַם שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב בָּאוּ רוֹמֻס וְרוֹמִילֻס וּבָנוּ שְׁנֵי צְרִיפִים בְּרוֹמֶי. יוֹם שֶׁנִּסְתַּלֵּק בּוֹ אֵלִיָהוּ הוּעֲמַד מֶלֶךְ בְּרוֹמֶי. וּמֶ֥לֶךְ אֵ֛ין בֶּֽאֱ֖דוֹם נִצָּ֥ב מֶֽלֶךְ׃
“Cratesis.” The day when Rome took hold of the Empire. Was this not stated already? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, for the second time. Rebbi Levi said, on the day when Solomon married the daughter of Pharao Necho, the king of Egypt, Michael descended and put a stick into the Sea which attracted debris and formed a forest; that is the great fortification in Rome. On the day when Jeroboam put up two golden calves, Remus and Romulus built two sheds in Rome. On the day Eliahu disappeared a king was installed at Rome; a king, there is no king appointed in Edom.
יוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁל מְלָכִים. וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֤וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה.
“The king’s birthday.” It was on the third day, Pharao’s birthday.
יוֹם הַלֵּידָה וְיוֹם הַמִּיתָה. עַד כָּאן לְצִיבּוּר. מִכָּן וָאֵילָךְ לְיָחִיד. וּכְתִיב בְּשָׁל֣וֹם תָּמ֗וּת וּֽבְמִשְׂרְפ֣וֹת אֲ֠בוֹתֶיךָ הָרִֽאֹשׂנִ֜ים וגו׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כָּל־מִיתָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עִישׁוּן וּשְׂרֵיפָה יֶשׁ בָּהֶן עֲבוֹדָה זָרָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ עִישׁוּן וּשְׂרֵיפָה אֵין בָּה עֲבוֹדָה זָרָה.
“Birthday, and the day of death.” The preceding was for the public, from here on private. But it is written: You shall die in peace, and what was burned for your earlier forefathers … So is the Mishnah: “Any death where there is smoke and burning is idolatrous; if there is not smoke and burning it is not idolatrous.