ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב:
איתמר מצה צריך הסיבה. מרור אין צריך הסיבה
יין - איתמר משמיה דרב נחמן צריך הסיבה ואיתמר משמיה דרב נחמן אין צריך הסיבה.
MISHNA: Even the poorest man in Israel may not eat until he reclines.
It was said. Matsa requires reclining; marror does not require reclining.
With regards to wine, it was stated in the name of Rabbi Nachman that it needs reclining. And it was also stated in the name of Rabbi Nachman that it does not need reclining
מצה צריכה הסיבה - כשאוכל מצה של מצוה לילה הראשון כבני חורין שהוא זכר לגאולה
מרור אין צריך הסיבה - שהוא זכר לעבדות:
(א) יִטֹּל יָדָיו וִיבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם, וְיִקַּח הַמַּצּוֹת כַּסֵדֶר שֶׁהִנִּיחָם, הַפְּרוּסָה בֵּין שְׁתֵּי הַשְּׁלֵמוֹת, וְיֹאחֲזֵם בְּיָדוֹ וִיבָרֵךְ הַמּוֹצִיא וְעַל אֲכִילַת מַצָּה, וְאַחַר כָּךְ יִבְצַע מֵהַשְּׁלֵמָה הַעֶלְיוֹנָה וּמֵהַפְּרוּסָה, מִשְּׁתֵּיהֶן בְּיַחַד, וְיִטְבְּלֵם בְּמֶלַח. הַגָּה: וְאֵין הַמִּנְהָג לְטַבְּלָהּ בְּמֶלַח בְּלַיְלָה רִאשׁוֹנָה, דְּפַת נָקִי אֵין צָרִיךְ מֶלַח. וְיֹאכְלֵם בַּהֲסַבָּה בְּיַחַד כַּזַּיִת מִכָּל אֶחָד, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל כִּשְׁנֵי זֵיתִים בְּיַחַד, יֹאכַל (שֶׁל) הַמּוֹצִיא תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ שֶׁל אֲכִילַת מַצָּה, וְאַחַר כָּךְ יִקַּח כַּזַּיִת מָרוֹר וִישַׁקְּעֶנּוּ כֻּלּוֹ בַּחֲרוֹסֶת, וְלֹא יַשְׁהֶנּוּ בְּתוֹכוֹ שֶׁלֹּא יְבַטֵּל טַעַם מְרִירוּתוֹ, וּמִטַּעַם זֶה צָרִיךְ לְנַעֵר הַחֲרֹסֶת מֵעָלָיו, וִיבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מָרוֹר וְיֹאכְלֶנּוּ בְּלֹא הֲסַבָּה, וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל מַצָּה שְׁלִישִׁית וּבוֹצֵעַ מִמֶּנָּה וְכוֹרְכָהּ עִם הַמָּרוֹר וְטוֹבְלָהּ בַּחֲרֹסֶת. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לְטָבְלוֹ, וְכֵן הוּא בַּמִּנְהָגִים וְכֵן רָאִיתִי נוֹהֲגִין. וְאוֹמֵר: זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ כְּהִלֵּל, וְאוֹכְלָן בְּיַחַד בַּהֲסַבָּה. וּמִשֶּׁבֵּרַךְ עַל אֲכִילַת מַצָּה לֹא יַסִיחַ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיַן הַסְעֻדָּה עַד שֶׁיֹּאכַל כְּרִיכָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה בִּרְכַּת אֲכִילַת מַצָּה וּבִרְכַּת אֲכִילַת מָרוֹר גַּם לִכְרִיכָה זוֹ.
ולא פליגי.
הא בתרתי כסי קמאי, הא בתרתי כסי בתראי.
אמרי לה להאי גיסא, ואמרי לה להאי גיסא.
אמרי לה להאי גיסא, תרי כסי קמאי בעו הסיבה, דהשתא הוא דקא מתחלא לה חירות.
תרי כסי בתראי לא בעו הסיבה, מאי דהוה הוה.
ואמרי לה להאי גיסא: אדרבה! תרי כסי בתראי בעו הסיבה, ההיא שעתא דקא הויא חירות.
תרי כסי קמאי לא בעו הסיבה, דאכתי עבדים היינו קאמר.
But there is no dispute (between the two statements).
One statement refers to the first two cups and one statement refers to the last two cups.
Some people explain it this way and some explain it another way.
Some explain it this way:The first two cups require reclining because now our freedom begins and the last two cups don't require reclining because what happened has happened.
Some explain it another way: Indeed it is the opposite! The last two cups require reclining because that is when freedom is a reality.
The first two cups do not require reclining because we are in the midst of reciting "We were slaves to Pharaoh in Egypt."
דההיא שעתא משתעי בחירות - ובגאולה שהוא אומר הגדה השתא שמעינן מינה דארבעה כוסות צריך הסיבה מרור אין צריך הסיבה
מאי דהוה הוה - שכבר אמרו גאולה לפני הסעודה ואף על גב דמצה צריכה הסיבה ולא אמר "מאי דהוה הוה"? שאני מצה שהיא עיקר סעודה יותר מיין ועוד ביין היסב כבר בשני כוסות הראשונים ועוד שכתובה בתורה זכר לחירות שלא הספיק בצקם להחמיץ עד שנגאלו ואע"ג דהויא לחם עוני יש לאוכלה דרך חירות ומה שצריך הסיבה במצה היינו כשמברכין לעל אכילת מצה ובאפיקומן:
השתא דאיתמר הכי ואיתמר הכי,
אידי ואידי בעו הסיבה.
Now that it was stated as such and stated as such,
both these (first cups) and these (last cups) require reclining
כולהו נמי צריכי הסיבה - וכל ד' כוסות צריכים הסיבה בשעת שתיה וצ"ע אם שכח ולא היסב אם יחזור וישתה? וכן אם בכוס שלישי לא היסב אם יכול לחזור ולשתות בהסיבה אף על גב דבין שלישי לרביעי לא ישתה?:
(ב) שׁוֹתֶה בַּהֲסַבָּה וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אַחֲרָיו.
(2) One should drink while reclining and not make a berakha afterwards.
(ז) כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ הֲסַבָּה, אִם אָכַל אוֹ שָׁתָה בְּלֹא הֲסַבָּה לֹא יָצָא, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בַּהֲסַבָּה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַזְּמַן הַזֶּה, דְּאֵין דֶּרֶךְ לְהָסֵב, כְּדַאי הוּא ראבי''ה לִסְמֹךְ עָלָיו שֶׁבְּדִיעֲבַד יָצָא בְּלֹא הֲסַבָּה (אֲגֻדָּה פֶּרֶק ע''פ). וְנִרְאֶה לִי אִם לֹא שָׁתָה כּוֹס שְׁלִישִׁי אוֹ רְבִיעִי בַּהֲסַבָּה, אֵין לַחֲזֹר וְלִשְׁתּוֹת בַּהֲסַבָּה דְּיֵשׁ בּוֹ חֲשָׁשׁ שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹסִיף עַל הַכּוֹסוֹת; אֲבָל בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת רִאשׁוֹנוֹת, יַחֲזֹר וְיִשְׁתֶּה בְּלֹא בְּרָכָה (מִנְהָגִים), וְכֵן בַּאֲכִילַת מַצָּה. וּלְכַתְּחִלָּה יָסֵב כָּל הַסְּעֻדָּה. (מהרי''ב).
(7) Anyone who is required to recline, if he eats or drinks without reclining, he has not fulfilled his obligation and is required to eat and drink again while reclining. And there are those who say that in our times where it is not customary to recline, one can rely ex post facto on the opinion of the Ravaya, that he has fulfilled his obligation without the reclining. It appears to me if he did not drink the 3rd cup or the 4th cup while reclining, he should not drink again while reclining for there is a concern that such would appear as adding on to the number of cups; however, regarding the first 2 cups he should drink again without reciting a blessing; and similarly regarding the eating of matzoh and ab initio he should recline the entire meal....
פרקדן לא שמיה הסיבה. הסיבה ימין לא שמה הסיבה.
ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה.
אשה אצל בעלה לא בעיא הסיבה, ואם אשה חשובה היא צריכה הסיבה.
בן אצל אביו בעי הסיבה.
Lying on one's back is not called "reclining."
Reclining to the right is not called "reclining." More so, maybe the windpipe will precede the esophagus and one will come to danger.
A woman next to her husband does not need to recline, but if she is an important woman, she needs to recline.
A son in presence of his father needs to recline.
(ג) כְּשֶׁהוּא מֵסֵב לֹא יִטֶּה עַל גַּבּוֹ וְלֹא עַל פָּנָיו וְלֹא עַל יְמִינוֹ, אֶלָּא עַל שְׂמֹאלוֹ. וְאֵין חִלּוּק בֵּין אִטֵּר לְאַחֵר (טוּר בְּשֵׁם רַשִׁ''י וְת''ה סִימָן קל''ו).
(ד) אִשָּׁה אֵינָהּ צְרִיכָה הֲסַבָּה אֶלָּא אִם כֵּן הִיא חֲשׁוּבָה. הַגָּה: וְכָל הַנָּשִׁים שֶׁלָּנוּ מִקְרֵי חֲשׁוּבוֹת (מָרְדְּכַי רֵישׁ פ' ע''פ וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם), אַךְ לֹא נָהֲגוּ לְהָסֵב כִּי סָמְכוּ עַל דִּבְרֵי ראבי''ה דְּכָתַב דְּבַזְּמַן הַזֶּה אֵין לְהָסֵב (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).
(ה) בֵּן אֵצֶל אָבִיו צָרִיךְ הֲסַבָּה, אֲפִלּוּ הוּא רַבּוֹ מֻבְהָק. תַּלְמִיד לִפְנֵי רַבּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ הֲסַבָּה, אֲפִלּוּ אֵינוֹ רַבּוֹ מֻבְהָק, אֶלָּא אִם כֵּן יִתֵּן לוֹ רַבּוֹ רְשׁוּת. וְתַלְמִיד חָכָם מֻפְלָג בְּדוֹרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָמַד מִמֶּנּוּ כְּלוּם, חָשׁוּב כְּרַבּוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ הֲסַבָּה. וְדַוְקָא כְּשֶׁאוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, אֲבָל אִם אוֹכֵל עַל שֻׁלְחָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ צָרִיךְ לְהָסֵב.
איבעיא להו: תלמיד אצל רבו מאי?
תא שמע: (אמר) אביי כי הוינן בי מר זגינן אבירכי דהדדי.
כי אתינן לבי רב יוסף, אמר לן "לא צריכתו, מורא רבך כמורא שמים"
They inquired: What is the law of a student next to his Rabbi?
Come and learn: Abaye (said) When we were students in the School of Master (Rabbah), we would lean on each other's knees.
But when we came to the School of Rav Yosef, he said to us: "You don't need to (recline). For the fear of your Rabbi is as your fear of Heaven."
כמורא שמים - דכתיב (דברים ו) את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים (לעיל דף כב:) השוה מורא רבו למורא שמים:
(ה)בֵּן אֵצֶל אָבִיו צָרִיךְ הֲסַבָּה, אֲפִלּוּ הוּא רַבּוֹ מֻבְהָק. תַּלְמִיד לִפְנֵי רַבּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ הֲסַבָּה, אֲפִלּוּ אֵינוֹ רַבּוֹ מֻבְהָק, אֶלָּא אִם כֵּן יִתֵּן לוֹ רַבּוֹ רְשׁוּת. וְתַלְמִיד חָכָם מֻפְלָג בְּדוֹרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָמַד מִמֶּנּוּ כְּלוּם, חָשׁוּב כְּרַבּוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ הֲסַבָּה. וְדַוְקָא כְּשֶׁאוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, אֲבָל אִם אוֹכֵל עַל שֻׁלְחָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ צָרִיךְ לְהָסֵב.
מיתיבי: עם הכל אדם מיסב ואפילו תלמיד אצל רבו
כי תניא ההיא, בשוליא דנגרי.
They challenged (the last ruling): A person must recline in front of everyone and even a student next to his Rabbi.
When was that Beraita taught? With regards to the apprentice of carpenters.
מילים מפתחות - סוגיא אחרת
בבא מציעא עח.
שכר את החמר ואת הקדר וכו' שוכר עליהן או מטען:
עד כמה שוכר עליהן? אמר רב נחמן עד כדי שכרן.
איתיביה רבא לרב נחמן עד ארבעים וחמשים זוז אמר ליה
כי תניא ההיא שבאתה חבילה לידו:
איבעיא להו: שמש מאי?
תא שמע דאמר רבי יהושע בן לוי השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב יצא.
מיסב, אין. לא מיסב, לא.
שמע מינה בעי הסיבה.
שמע מינה.
They inquired What is the law regarding a waiter?
Come and learn: For Rabbi Yehoshua son of Levi said A waiter who ate an olive's weight of matza while reclining has fulfilled his obligation.
If he reclined, yes (he fulfilled his obligation). If he did not recline, he does not.
Learn from here that reclining is required....
Learn from here.
(ו) הַשַּׁמָּשׁ צָרִיךְ הֲסַבָּה.
ואמר ר' יהושע בן לוי: נשים חייבות בארבעה כוסות הללו, שאף הן היו באותו הנס.
And Rabbi Yehoshua the son of Levi said Women are obligated in the mitzvah of (drinking) four cups Since even they were part of that miracle.
שאף הן היו באותו הנס - דאמר במס' סוטה (ד' יא:) בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו וכן גבי מקרא מגילה אמר הכי משום דעל ידי אסתר הוה וכן גבי חנוכה במס' שבת (ד' כג.) לשון מורינו הלוי:
היו באותו הנס - פי' רשב"ם שעל ידם נגאלו וכן במגילה ע"י אסתר ובחנוכה ע"י יהודית וקשה דאף משמע שאינן עיקר ועוד דבירושלמי גריס שאף הן היו באותו ספק משמע באותה סכנה דלהשמיד להרוג ולאבד והא דאמרינן דפטורות מסוכה אע"ג דאף הן היו באותו הנס כי בסוכות הושבתי התם בעשה דאורייתא אבל בארבעה כוסות דרבנן תיקנו גם לנשים כיון שהיו באותו הנס:
They were in that same miracle: Rashba"m explained that they [the Jews] were redeemed through them [the women]. And similarly, in the Megilla, through Esther, and in Chanuka, through Judith. And it is difficult, since "even" implies that they aren't the main thing. And also, the version in the Jerusalem Talmud is "even they were in that same uncertainty," implying in that danger of "to destroy, to slay, and to cause to perish" (Esther 3:13). And this that we say that they [women] are exempt from [the commandment of] sukka, even though that even they were in that same miracle, is [based on] "that I made the children of Israel to dwell in booths" (Leviticus 23:43), there, is regarding a positive Torah commandment. However, regarding the four cups, which is rabbinic, they established it also for women, since they were in that same miracle.