שירה ומוזיקה ביהדות איתמר פשקובסקי פרק א' שופרות

אפ

פרק א' - שופרות
כפי שהסברנו במבוא, במקרא אנו פוגשים כמה כלי נגינה כינור, נבל, תוף ושופר ששימש גם ככלי נגינה בפולחן הדתי וגם כלי לאיתות כמו קריאה ליציאה למלחמה או התרעה בפני סכנה בפרק זה אבדוק למה שימשו השופרות בתקופת המקרא
איזה סוגי שופרות אנחנו מכירים? וכיצד משמשים ככלי נגינה?

כן אבדוק את הקשר בין סוגי הקרניים מהן נעשו השופרות לביטויים בשפה העברית כמו: קרן הצבי, תועפות, אייל.
שופר הוא אחד מכלי הנגינה העתיקים בעולם ושימושים מגוונים שלו מוזכרים כבר בתנ"ך שם השופר מוזכר שבעים ושתיים פעמים, לעיתים כחלק מטקס או חגיגה, לעיתים כחלק ממעשי מלחמה, לעיתים כדי לסמל מעמד או אירוע בעל משמעות רוחנית מיוחדת. כיום, השימוש הנפוץ ביותר בשופר הוא תקיעות השופר שמושמעות בבית הכנסת: עיקרן בשני ימי החג של ראש השנה, אך מוכרת גם ה"תקיעה הגדולה" לקראת סופו של יום הכיפורים. לפנינו חמישה מעמדים בהם נזכר השופר במקרא.
בפעם הראשונה אנו נתקלים בשופר בספר שמות במעמד הר סיני.

1. השופר במעמד הר סיני.

במעמד הר סיני שמע העם קול שופר חזק מאד שהחריד אותם. קול השופר היה חלק מאווירת היראה שאפפה את המעמד. "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר...וענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאד, ויחרד כל העם אשר במחנה....ויהי כל השופר הולך וחזק מאד, משה ידבר והאלוקים יעננו בקול".
הנה אנו רואים שימוש בשופר כחלק מטקס.

שמות י״ט:ט״ז-י״ט

(טז) וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ (יז) וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃ (יח) וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהֹוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃ (יט) וַיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃

Exodus 19:16-19

(16) On the third day, as morning dawned, there was thunder, and lightning, and a dense cloud upon the mountain, and a very loud blast of the horn; and all the people who were in the camp trembled. (17) Moses led the people out of the camp toward God, and they took their places at the foot of the mountain. (18) Now Mount Sinai was all in smoke, for יהוה had come down upon it in fire; the smoke rose like the smoke of a kiln, and the whole mountain trembled violently. (19) The blare of the horn grew louder and louder. As Moses spoke, God answered him in thunder.

רש"י על שמות י״ט:י״ט:א׳

הולך וחזק מאד. מִנְהַג הֶדְיוֹט כָּל זְמַן שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ לִתְקֹעַ קוֹלוֹ מַחֲלִישׁ וְכוֹהֶה, אֲבָל כָּאן הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, וְלָמָּה כָּךְ מִתְּחִלָּה? לְשַׂבֵּר אָזְנֵיהֶם מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִשְׁמֹעַ:

Rashi on Exodus 19:19:1

הולך וחזק מאד WAXED LOUDER AND LOUDER — The manner of an ordinary person is that the longer he continues to blow a trumpet the sound he produces becomes weaker and fainter; but in this instance it went on getting stronger. And why was it thus (i. e. not so loud) at first? To make their ears receptive to as much as they were able to hear (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 19:19:1).

לפי רש"י אנשים פשוטים רגילים (הדיוט) שלא יודעים לתקוע בשופר אם יתחילו לתקוע בשופר לאט לאט הקול יתכהה ויחלש, אבל התקיעה בספר שמות הייתה משהו על טבעי, משהו אלוהי כי הקול רק התגבר והתגבר.

2. השופרות בכיבוש חומות יריחו. העיר יריחו שהייתה מוקפת בשבע חומות חזקות נכבשה אחרי שעם ישראל הקיף את העיר שבע פעמים בעוד הכהנים תוקעים בשופרות. "וביום השביעי תיסובו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות...בשמעכם את קול השופר יריעו על העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה". (יהושע ו', ד'-ה')

יהושע ו׳:ד׳-ה׳

(ד) וְשִׁבְעָ֣ה כֹהֲנִ֡ים יִשְׂאוּ֩ שִׁבְעָ֨ה שׁוֹפְר֤וֹת הַיּֽוֹבְלִים֙ לִפְנֵ֣י הָאָר֔וֹן וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י תָּסֹ֥בּוּ אֶת־הָעִ֖יר שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּשּׁוֹפָרֽוֹת׃ (ה) וְהָיָ֞ה בִּמְשֹׁ֣ךְ ׀ בְּקֶ֣רֶן הַיּוֹבֵ֗ל (בשמעכם) [כְּשׇׁמְעֲכֶם֙] אֶת־ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר יָרִ֥יעוּ כׇל־הָעָ֖ם תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וְנָ֨פְלָ֜ה חוֹמַ֤ת הָעִיר֙ תַּחְתֶּ֔יהָ וְעָל֥וּ הָעָ֖ם אִ֥ישׁ נֶגְדּֽוֹ׃

Joshua 6:4-5

(4) with seven priests carrying seven ram’s horns preceding the Ark. On the seventh day, march around the city seven times, with the priests blowing the horns. (5) And when a long blast is sounded on the horn—as soon as you hear that sound of the horn—all the people shall give a mighty shout. Thereupon the city wall will collapse, and the people shall advance, every man straight ahead.”

רש"י על יהושע ו׳:ה׳:א׳

בִּמְשֹׁךְ בִּתְקִיעָה אַחֲרוֹנָה, בְּהַאֲרִיךְ הַתּוֹקֵעַ אֶת הַקּוֹל.

Rashi on Joshua 6:5:1

A long blast. When the final blast is sounded, and the blower extends the sound.

פשט המשפט של רשי הוא שבמשוך הכוונה התוקע מושך לזמן ארוך יותר את התקיעה ועושה צליל ארוך וממושך.

3. השופרות במעמד העלאת ארון ברית ה' לירושלים, על ידי דוד המלך, כמסופר בשני מקומות בתנ"ך: "ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון ה' בתרועה ובקול שופר" (שמואל ב', ו', ט"ו) "וכל ישראל מעלים את ארון ברית ה' בתרועה ובקול שופר ובחצוצרות". (דברי הימים א', ט"ו, כ"ח)

שמואל ב ו׳:ט״ו

(טו) וְדָוִד֙ וְכׇל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מַעֲלִ֖ים אֶת־אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה בִּתְרוּעָ֖ה וּבְק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃

II Samuel 6:15

(15) Thus David and all the House of Israel brought up the Ark of the LORD with shouts and with blasts of the horn.

מלבי"ם על שמואל ב ו׳:ט״ו:א׳

ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון ה' בתרועה ובקול שופר לעורר שמחה וגיל:

Malbim on II Samuel 6:15:1

...

דברי הימים א ט״ו:כ״ח

(כח) וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל מַֽעֲלִים֙ אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֔ה בִּתְרוּעָה֙ וּבְק֣וֹל שׁוֹפָ֔ר וּבַחֲצֹצְר֖וֹת וּבִמְצִלְתָּ֑יִם מַשְׁמִעִ֕ים בִּנְבָלִ֖ים וְכִנֹּרֽוֹת׃

I Chronicles 15:28

(28) All Israel brought up the Ark of the Covenant of the LORD with shouts and with blasts of the horn, with trumpets and cymbals, playing on harps and lyres.

4. השופרות בהם תקעו גדעון ו-300 האנשים שלא כרעו לבעל על מנת ליצור פחד ומהומה במחנה מדין, איתן יצאו להילחם. "ויבא גדעון ומאה איש אתר אתו בקצה המחנה...ויתקעו שלושת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד שמאלם בלפידים וביד ימינם השופרות לתקוע ויקראו: 'חרב להשם ולגדעון'". (שופטים ז', י"ט, כ')

שופטים ז׳:י״ט-כ׳

(יט) וַיָּבֹ֣א גִ֠דְע֠וֹן וּמֵאָה־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־אִתּ֜וֹ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה רֹ֚אשׁ הָאַשְׁמֹ֣רֶת הַתִּיכוֹנָ֔ה אַ֛ךְ הָקֵ֥ם הֵקִ֖ימוּ אֶת־הַשֹּׁמְרִ֑ים וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשּׁ֣וֹפָר֔וֹת וְנָפ֥וֹץ הַכַּדִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּיָדָֽם׃ (כ) וַֽ֠יִּתְקְע֠וּ שְׁלֹ֨שֶׁת הָרָאשִׁ֥ים בַּשּׁוֹפָרוֹת֮ וַיִּשְׁבְּר֣וּ הַכַּדִּים֒ וַיַּחֲזִ֤יקוּ בְיַד־שְׂמֹאולָם֙ בַּלַּפִּדִ֔ים וּ֨בְיַד־יְמִינָ֔ם הַשּׁוֹפָר֖וֹת לִתְק֑וֹעַ וַֽיִּקְרְא֔וּ חֶ֥רֶב לַיהֹוָ֖ה וּלְגִדְעֽוֹן׃

Judges 7:19-20

(19) Gideon and the hundred men with him arrived at the outposts of the camp, at the beginning of the middle watch, just after the sentries were posted. They sounded the horns and smashed the jars that they had with them,^-h (20) and the three columns blew their horns and broke their jars. Holding the torches in their left hands and the horns for blowing in their right hands, they shouted, “A sword for the LORD and for Gideon!”

רש"י על שופטים ז׳:י״ט:א׳

הקם הקימו. כבר בני החיל את השומרים שהיתה משמרתם באשמורת התיכונה, שכן דרך בני גייסות להעמיד שומרים, אלו ישמרו שליש הלילה הראשון ואלו שליש השני, ואלו שליש האחרון:

Rashi on Judges 7:19:1

Had posted. The soldiers had already posted the sentries who were assigned to the middle watch. Members of the military usually assign sentry duty so that some serve during the first third of the night, some during the second third, and some during the final third.

5. השופר שיישמע בעת שיבת ציון. כשישעיהו מתאר בנבואה כיצד ישיב השם את כל עם ישראל לארץ ישראל, הוא מסכם: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו להשם בהר הקודש, בירושלים". (ישעיהו, כ"ז, י"ג)

ישעיהו כ״ז:י״ג

(יג) וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֮ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּחֲו֧וּ לַֽיהֹוָ֛ה בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {פ}

Isaiah 27:13

(13) And in that day, a great ram’s horn shall be sounded; and the strayed who are in the land of Assyria and the expelled who are in the land of Egypt shall come and worship the LORD on the holy mount, in Jerusalem.

מה לקרנות ולכסף?

בהשאלה: איבד את מעותיו, שהוא כמי שהניח מעות על קרנו של הצבי, שבידוע שיאבדו, כיוון שהצבי ירוץ עמן למרחקים.
מי שהלך למדינת הים, ועמד אחר ופרנס את אשתו על חשבונו מדעת עצמו, שלא בתורת הלוואה לאישה, כשישוב הבעל אינו חייב לשלם לו, וזאת מכיוון שהבעל לא ביקש ממנו לזון אותה. אשר על כן, איבד המפרנס את מעותיו, והריהו כמי שהניח מעותיו על קרן הצבי.

מקור הערך: פרופ' נחום רקובר, ניבי תלמוד, ספרית המשפט העברי תשנ"א

מתוך אתר דעת.

פרשנות נוספת: עמירם קדרון
הערה: כאשר הצבי עומד למות הוא משיר את קרניו וטומן אותן בעפר במקום סתר שאף אחד לא ימצא אותן.
כך גם אותו אדם שהפסיד את כספו ולא ימצא אותו לעולם
‏(תוספות כתובות ק"ז א')

פרשנות נוספת: מרים רפפורט
הערה: בעבר, שמרו את המטבעות בקרן, כקופה או כספת. מי ששם את כספו בקרן של צבי, איבד את כספו, כי לקרן הצבי יש חור בשני קצותיו! אגב, מכאן: קרן פנסיה, קרן הלוואות וכו'.

עולם נטול כסף, כיצד הייתם יכולים לקנות מעדר?

באמצעות "סחר חליפין". כלומר: תרנגולת תמורת 50 ביצים, גמל תמורת 20 כבשים וכו'...

דבר זה יצר 2 בעיות מרכזיות:

האחת - בעיית אומדן. כמה שווה גמל? כמה שווה שק קמח?

השנייה - הימצאות של סחורה מרובה במקום אחד.

לכן, היו צריכים למצוא פתרון לבעיות: הכיצד?

לקחו מתכות, התיכו אותן, ובצעו מהן חתיכות.

חתיכות אלה נקראות בצעים, וביחיד - בצע!

מכאן הביטויים: "בצע כסף", "רודף בצע".

על מנת לשמור את הבצעים הללו צריך היה ארנק. אך מה עושים כשאין ארנק?

שמים את הבצעים בתוך קרן של בעל חיים.

מכאן הביטויים: קרן חיסכון, קרן פנסיה, קרן להשכלה גבוהה...

מי שלא היה חכם במיוחד שם את כספו בקרן הצבי שהיא חלולה ופתוחה משני הצדדים.

מכאן הביטוי: "שם את כספו על קרן הצבי..."

מי שהיה לו הרבה מאוד כסף היה צריך קרניים גדולות שיאחסנו את כל הכסף בתוכן. לכן השתמש בקרניים של ראם שנקראות 'תועפות'.

מכאן הביטוי - "הון תועפות" !
להרחבה

תקיעה ונגינה בשופר

תקיעה בשופר אינה פעולה פשוטה. אנשים רבים שינסו להפיק צליל משופר ייכשלו לחלוטין, וגם המנוסים ביותר עלולים להתחיל "לזייף" לאחר שתקעו בשופר לאורך זמן בבית הכנסת בראש השנה. מהו אם כן הסוד של התקיעה בשופר? איך ניתן להפיק ממנו צליל, ומה קובע את גובה הצליל שלו? המפתח לשאלות אלו, ורבות אחרות, נעוץ בפיזיקה של השופר. לפי הכתוב באתר של מכון דוידסון למדע,

תקיעות, שברים ותרועות - בצליל אחד

כדי לתקוע בשופר בראש השנה אין צורך להפיק ממנו יותר מצליל אחד בלבד.. מה שכן משתנה הוא הקיטועים של אותו צליל. שלושה סוגים של "קולות" תוקעים בראש השנה: 1. תקיעה- צליל ארוך ורצוף 2. שברים- תקיעה מקוטעת לשלוש 3. תרועה- תקיעה מקוטעת לתשע. כך, בעזרת קיטועים שונים של הצליל היוצא מהשופר, מפיקים מהשופר קולות שאמורים לעורר את הלבבות עם פתיחתה של השנה החדשה.

אומן הנגינה בשופר עמית סופר מצליח ממש לנגן ברמה גבוהה.
כך הוא מסביר את הצלחתו לנגן בשופר: "קודם כל, צריך להבין איך אני בכלל מייצר צליל משופר, הרי מדובר בקרן של איל שבמקרה הטוב אפשר להפיק ממנה שני צלילים. הבסיס להכל הוא קודם כל שתהיה לשופר פיה גדולה. כמו בחצוצרה, גם בשופר אני צריך פיה גדולה כדי שיהיה לי נח בשפתיים. ברגע שיש לי פיה נוחה ומתאימה, אני יכול בעזרת משחק עם השפתיים להפיק שני צלילים בסיסיים. מה שמאפשר לי לקבל ספקטרום יותר רחב של צלילים הוא משחק עם יד שמאל על פתח היציאה של האוויר מהשופר. המשחק הזה עם יד שמאל נותן לי מה שאני מכנה ׳אפקט הטרומבון׳. בדומה לנגן טרומבון, שמאריך ומקצר את הכלי כדי לקבל צלילים שונים, אני משחק עם האצבעות ומרחיק את היד מהשופר וכך אני יוצר ספקטרום רחב של צלילים."

בנוסף להסברו של המנגן הוירטואוז... הנה הסבר מדעי יותר ומדויק מאנשי מדע:

איך מפיקים צליל מהשופר? כיצד האורך והצורה שלו משפיעים על הצליל הבוקע ממנו? והאם ניתן ממש לנגן בשופר כמו בכלי נשיפה אחרים?

איך מכינים שופר?

לפי החוקר ביגמן לביא, "השופר הנפוץ ביותר מגיע מקרן של איִל (הכוונה כאן לכבש ממין זכר ולא לאַיָּל) החלק הרחב של הקרן מחובר לראש האיל בעזרת עצם שנקראת זכרות. לאחר מות האיל, מסירים מהזכרות את הקרן. מה שמתקבל הוא קרן שהחלק הרחב שלה חלול, אך החלק הצר מלא. כדי שניתן יהיה להפיק צליל משופר, יצרני שופרות מיישרים חלק מהקרן בעזרת חימום, מחליקים אותה מבחוץ וקודחים חור ופיה בחלקה הצר. החור הזה הוא המאפשר להפיק צליל מהשופר, באופן המזכיר חצוצרה, טרומבון או דידג'רידו.

בנוסף לשופר האיל הנפוץ יותר, מוכר גם שופר ארוך ומסולסל המצוי בשימוש בעיקר אצל יוצאי תימן. שופר זה אינו מגיע מאיל אלא מאנטילופה בשם "קודו גמלוני" (Tragelaphus strepsiceros), הנפוצה באזורים מסוימים באפריקה."

בגלל שהשופר הוא בעצם כלי נשיפה בכדי להבין איך הוא פועל עלינו להבין את הפיזיקה של כלי הנשיפה.
לדוגמא מעולם המיתרים: כאשר פורטים על מיתר של גיטרה, המיתר מתנודד על פני תיבת התהודה ומשמיע צליל התלוי בין היתר באורך המיתר: ככל שהמיתר יותר קצר כך הצליל יותר גבוה. לכן, כאשר מקצרים את המיתר על ידי לחיצה עם האצבע על צוואר הגיטרה מתקבל צליל גבוה יותר. כאשר המיתר מתנודד, הוא בעצם יוצר מה שמכונה "גל עומד", כלומר גל שאינו מתקדם לשום מקום מכיוון שהוא חסום משני צידיו.

במקרה של הגיטרה אורך הגל הוא אורך המיתר. ככל שהמיתר, או הגל, ארוך יותר, כך לוקח לו יותר זמן להשלים מחזור נדנוד. התדר, שנמדד בדרך כלל ביחידות של הרץ (Hz), מתאר כמה מחזורי נדנוד הגל משלים בשניה. גל ארוך משלים פחות מחזורים בשניה, התדר שלו נמוך יותר, והוא נשמע לנו כטון נמוך יותר..

בדומה לגיטרה, גם כאשר מנגנים בכלי נשיפה יוצרים גל עומד. אלא, שבמקום שמיתר ייצור את הגל, יוצרים גל בעזרת הרטטה של האוויר שבתוך כלי הנשיפה. יש כלי נשיפה שבהם מרטיטים את האוויר בעזרת עלה המונח על פיית הכלי כמו בסקסופון וקלרינט, ויש כלי נשיפה שבהם מרטיטים את האוויר בעזרת השפתיים כמו חצוצרה, טרומבון וגם שופר.

האורך כן קובע

הצליל שניתן להפיק מכלי נשיפה תלוי בראש ובראשונה באורך הכלי. בדומה למיתר הגיטרה, ככל שה"צינור" של כלי הנשיפה יותר ארוך, כך אורך הגל העומד שנוצר בתוכו גדל, התדר יורד, ומתקבל צליל יותר נמוך. לכן, כאשר נגן חלילית או קלרינט סוגרים בעזרת האצבעות חורים על פני הכלי, הם בעצם מאריכים את הצינור וכך יוצרים צלילים בעלי תדרים נמוכים יותר. אולם, בשונה מכלי נגינה אחרים, האורך של שופר הוא קבוע. לכן, משופר מסויים ניתן להפיק בעיקר תדר אחד (הידוע גם כ"תדר התהודה"), שתלוי באורך השופר: ככל שהשופר יותר ארוך כך הצליל שיופק ממנו יהיה יותר נמוך. זו בדיוק הסיבה לכך שהשופר התימני הארוך והמסולסל בדרך כלל יפיק צלילים יותר נמוכים מאשר שופר קצר. זו גם הסיבה לכך שלא קל להפיק צליל משופר: כדי להצליח בכך צריך להרטיט את האוויר בעזרת השפתיים כך שייצור גל בדיוק בתדר התהודה של השופר המסויים בו מנסים לתקוע.

מכופף השופרות

בנוסף לאורך השופר, גם רמת הכיפוף משפיעה על הצליל שניתן להפיק ממנו. כפי שתיארנו בתחילת הכתבה, יצרני שופרות בדרך כלל מיישרים את הכיפוף הטבעי של השופר בחלקו הצר במהלך הייצור. רמת הכיפוף המדויקת שונה בין שופר לשופר, ולכן גם הצליל שלו שונה. אצל חלק מיוצאי תימן מקובל לתקוע בשופר קצר שלא עבר יישור (בשונה משופר הקודו הארוך). אם נשווה שופר תימני קצר לשופר באותו אורך שעבר יישור (כנהוג אצל רוב קהילות האשכנזים) בדרך כלל השופר התימני הכפוף יותר ישמיע צליל נמוך יותר. אך לא תמיד:, באופן כללי השפעת הכיפוף של כלי נשיפה על הצליל מורכבת יותר, ובתנאים מסוימים יכולה גם להוביל ליצירת צליל יותר גבוה.

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור