מַתְנִי׳ מַעֲמִידִין תַּנּוּר וְכִירַיִם וְרֵיחַיִם בַּמּוֹעֵד רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין מְכַבְּשִׁין אֶת הָרֵיחַיִם בַּתְּחִילָּה: גְּמָ׳ מַאי מְכַבְּשִׁין רַב יְהוּדָה אָמַר מְנַקַּר רִיחְיָא רַב יְחִיאֵל אָמַר בַּת עֵינָא מֵיתִיבִי מַעֲמִידִין תַּנּוּר וְכִירַיִם בַּמּוֹעֵד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגְמוֹר מְלַאכְתָּן דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף יִגְמוֹר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ מַעֲמִידִין אֶת הַחֲדָשָׁה וּמְכַבְּשִׁין אֶת הַיְּשָׁנָה וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֵין מְכַבְּשִׁין כׇּל עִיקָּר בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מְכַבְּשִׁין מְנַקַּר רִיחְיָא הַיְינוּ דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בִּישָׁנָה אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בַּת עֵינָא יְשָׁנָה בַּת עֵינָא לְמָה לַהּ כְּגוֹן דְּקָא בָּעֵי לְאַרְווֹחֵי טְפֵי פּוּרְתָּא רַב הוּנָא שַׁמְעֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּקָא מְנַקַּר רִיחְיָא בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא אֲמַר מַאן הַאי אִיתַּחִיל גּוּפֵיהּ דְּקָא מַחֵיל חוּלָּא דְּמוֹעֲדָא סָבַר לַהּ כְּיֵשׁ אוֹמְרִים דָּרֵשׁ רַב חָמָא נוֹקְרִין רֵיחַיִם בַּמּוֹעֵד מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אָמַר אֲפִילּוּ סוּס שֶׁרוֹכֵב עָלָיו וַחֲמוֹר שֶׁרוֹכֵב עָלָיו מוּתָּר לִיטּוֹל צִפׇּרְנַיִם בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אֲבָל חֲמָרָא דְרִיחְיָא לָא רַב יְהוּדָה שְׁרֵי לְמִישְׁקַל טוּפְרֵיהּ לַחֲמָרָא דְרִיחְיָא וּלְאוֹקוֹמֵי רִיחְיָא וּלְמִיבְנֵי רִיחְיָא וּלְמִיבְנֵי אַמַּת רִיחְיָא וּלְמִיבְנֵי אוּרְיָא רָבָא שְׁרָא לְסָרוֹקֵי סוּסְיָא וּלְמִיבְנֵי אַקְרָפִיטָא וּלְמִיבְנֵי אִיצְטְבָא
MISHNA: One may set up an oven, a stove, and a mill on the intermediate days of a Festival. Rabbi Yehuda says: One may not chisel millstones for the first time on the intermediate days of a Festival. GEMARA: The Gemara asks: What is meant by chiseling millstones? Rav Yehuda said: Cutting grooves into the millstones. As the millstones wear down over time and become smooth, one must occasionally cut grooves into the stones so that they can grind properly. Rav Yeḥiel said: Cutting out an eyehole in the upper millstone, through which the grain can pass, so that it can be ground between the two millstones. The Gemara raises an objection from a baraita: One may set up an oven and a stove on the intermediate days of a Festival, provided that he does not fully complete the labor; this is the statement of Rabbi Eliezer. But the Rabbis say: He may even complete the labor. Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Eliezer: One may set up a new millstone and one may chisel an old millstone. And some say: One may not chisel a millstone at all. Granted, according to the one who said that chiseling a millstone means cutting grooves into the millstones, this is how you can find this activity relevant to an old mill. But according to the one who said it means cutting out an eyehole, why does an old millstone need an eyehole to be cut out? It must have one already. The Gemara answers: This is referring to a case where he wants to widen the hole a little more. The Gemara relates that Rav Huna once heard a certain man cutting grooves into his millstone on the intermediate days of a Festival. He said: Who is this? May his body be desecrated, for he desecrates the intermediate days of a Festival. The Gemara comments: Rav Huna holds in accordance with the statement cited as: Some say, that one is not permitted to roughen his millstones at all. Rav Ḥama taught as follows: One may cut grooves into millstones on the intermediate days of a Festival. In the name of Rabbi Meir he said: Even with regard to the horse that one rides upon and the donkey that he rides upon, he is permitted to trim their hooves on the intermediate days of a Festival so that they do not suffer when they walk. However, with regard to the hooves of a donkey that turns the millstones, no, they may not be trimmed. This is unnecessary on the intermediate days of a Festival, as one may only grind grain that one needs to use on the Festival itself, and the donkey can perform this task even if its hooves are not trimmed. Rav Yehuda permits one to trim the hooves of the donkey that turns a mill, to set the stones of a mill in their place, to build the base of a mill, to construct a water channel to carry water that drives a mill, and to build a stable for horses on the intermediate days of a Festival. Rava permitted one to groom a horse, to build a trough, and to build a bench on the intermediate days of a Festival.
ולענין פסק אנן כסתם משנה קיימא לן דמסרגין והא אמרי' דמסרגין לכולי עלמא שתי וערב:
מתני' מעמידין תנור וכירים וריחים במועד ר' יהודה אומר אין מכבשין את הריחים לכתחלה פי' בתחלה חדשה אבל ישנה מכבשין כדאיתא בברייתא בגמרא כתב הראב"ד ז"ל ומסתברא מדקאמר רבי יהודה אין מכבשין מתחלה מכלל דרבנן שרו אפילו חדשה ועוד מדקתני בברייתא רבי יהודה אומר משמע דפליגי רבנן עליה ואית להו דאפילו חדשה מכבשין ומעמידין דקאמר ת"ק היינו דמתקנין אותו יפה על עמדו כדי להשתמש בהן והלכה כת"ק:
תַּנּוּר וְכִירַיִם שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִיבְשׁוּ וְיֹאפֶה בָּהֶן בַּמּוֹעֵד עוֹשִׂין וְאִם לָאו אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן. ובֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ בּוֹנִין עַל חֶרֶשׂ שֶׁל תַּנּוּר וְעַל הִכִּירָה הַטְּפֵלָה שֶׁלָּהֶן וּמְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת. וְנוֹקְרִין אֶת הָרֵחָיִם וּפוֹתְחִים לָהֶן עַיִן וּמַעֲמִידִין אוֹתָן וּבוֹנִין אַמַּת הַמַּיִם שֶׁל רֵחַיִם:
We may make an oven or a stove that it is possible will dry, so that one can bake with it on the festival; but if not, we may not make them. And in either case, we may build the extra plaster on top of the earthenware oven and on the stove. And we may make a bed frame. And we may cut grooves into millstones, open an eyehole in a mill, and stand the mill up and build a channel of water for it.
נוקרים את הרחיים ופותחים להם עין (פי' נקב שעושים באמצע הרחיים) ומעמידים אותם ובונה אמת המים של רחיים וקוצצים צפרני החמור של רחיים: הגה ומותר לחדד סכין במועד וסכין שנשבר במועד מותר לעשות אחרת: (המגיד פ"א)
8. We pierce millstones and open their holes [explanation: the hole we make in the middle of the millstone] and stand them and build the water canal of the millstone and cut the nails of the donkey of the millstone. Note (Rema): it is allowed to sharpen a knife on the festival and a knife that breaks on the Festival, it is permitted to make another (Maggid Chapter 1.)
ה"ג רבי יהודה אומר אין מכבשין את הריחים בתחילה. ובחדשה קאמר דהא בגמרא מתיר ישנה ואין נראה לומר דבגמ' דמתיר ישנה משום ר' אליעזר קאמר והא משמיה דידיה כי למה נדחוק לעשות מחלוקת חנם ועוד דלכתחילה משמע חדשה ואם תאמר כבוש מאן דכר שמיה י"ל תנא קמא אמר מעמידין ובחדשה קאמר ומשמע אפילו כבוש ור' יהודה אוסר בכבוש ואית דגריס ר' יהודה אומר מכבשין את הריחים ולא גרס לכתחילה והיא היא אבל עתה קשיא יותר כבוש מאן דכר שמיה תנא קמא נמי שרי יש לומר דת"ק שרי העמדה בעלמא שאין זה בנין גמור וה"ה דאסר כבוש בין בחדשה בין בישנה ור' יהודה שרי כבוש בישנה וגירסא ראשונה נראה לרבי ומעמידין נראה דוקא העמדה דתנור אין זה בנין בתחילה אלא הוא עשוי כבר אבל אינו מחובר בקרקע וצריך לחברו ולטפלו בארץ כדמפרש בפרק כל הכלים (שבת דף קכה.) אי נמי כי ההוא דפ' המביא כדי יין (ביצה לד.) גבי תנור דבי"ט אין סכין אותו ואין טשין אותו במטלית וכו' הכא במועד שרי ולקמן בשמעתין נמי קאמר ושוין שאין גודלים תנור בתחילה ובירושלמי תני ר' חלפתא ובלבד שלא יגלחנו בתחילה ופירש בתוספ' דלא ידע מאי גילוח ול"נ דגרסינן שלא יגדלנו:
המשנה השביעית והכונה לבאר בה מה שהותר מכלל מלאכה מצד שאינו נקרא מלאכה אצל עושהו או מצד שהוא צורך המועד ואמר על זה ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב מסרגין את המטות ר' יוסי אומר אף ממתחין אמר הר"ם הדיוט הוא מי שאינו בקי וגדרו בכאן במלאכת התפירה הוא שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו בשעת חתוך הבגדים ומכליב הוא שתופר תפירה שאינה שוה אלא כשיני הכלב ומסרגין את המטות הוא שמותחין חבלים באורך וברוחב בארבעה כרעי המטה ומה שאמר ר' יוסי אף ממתחין ר"ל ממתחין אבל לא מסרגין וממתחין הוא שמותחין אותן כשהן רפות עד שיתמתחו בחוזק ויתקשו כמו היתדים המתוחים ואין הלכה כר' יהודה:
בנין אפי' כל שהוא אסור ואם נפרץ גדר שדהו מקרהו בהוצא ודפנא או צר בצרור ואינו טח בטיט ושל חצירו בונהו כדרכו אבל אסור לסותרו כדי לחזור ולבנותו ואם הוא מסוכן ונוטה ליפול מותר לסותרו ולחזו' ולבנותו מותר ליטול גבשושי' שבבי' ומותר לעשות מעקה לגג ומרפסת מעשה הדיוט כגון בהוצא ודפנא או צר בצרור ואינו טח בטיט. סדקין שבגג שהמים יורדין דרך שם מותר לסותמן ביד ובלבד שלא יעשה מעשה אומן במחצלים שהוא כלי האומנות ציר הדלת והמפתח והצנור והקורה שנשברו אפי' מעי"ט יכול לתקנם בח"ה לא שנא הן של עץ או של ברזל ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד: מותר לבנות ארוות סוסים פי' אבוס שיאכלו בהן מעשה הדיוט ולבנות ספסל קטן או אצטבא לצורך המועד כתב הרי"ף י"מ אצטבא בניין שעושין מאבנים או מטיט ולא נהירא דזה הוי בנין גמור אלא נ"ל אצטבא כעין ספסל שלנו: נסר שמחברין לו רגלים וכן ארוות (סוסים) דשרי לאו בנין גמור אלא להושיב האבוס של בהמה למקומו וא"א הרא"ש ז"ל כתב בסתם ונראה שדעתו להתיר אפילו של בנין: תנור שראוי להתייבש בענין שיהיה ראוי לאפות בו במועד מותר לעשותו ואם לאו אסור לעשותו והעשוי כבר מותר לעשות לו בית מושב להעמידו עליו ומותר לעשות בית מושב לריחים להעמידה עליו ולנקר אותם כשהם חלקים ביותר בין אם היא חדשה או ישנה ולתקן אמת המים שטוחנין על ידה וליטול צפרני החמור המגלגל הריחים אבל אסור לתקן הנקב שבאמצע האבן המתגלגל שהוא מעשה אומן:
דרש רב חמא נוקרין ריחים במועד היה נרא' דהיינו בישנה דהא לא אשכחן מאן דשרי בחדש' אבל קשה היאך דריש לה הכי סתמא וי"א דלעולם אפי' בחדשה וסבר לה כמ"ד מכבשין בת עינא ובההיא אוסר רבי יהודה בחדשה לפי שהוא מעשה אומן אבל בנקור שהוא מעשה הדיוט אפי' בחדשה א"ר יהודה ונכון הוא ומ"מ קשה עלינו על דברי הרמב"ם ז"ל שפסק שנוקרין ופותחין בת עין ולא חילוק בין חדשה לישנה ונר' שהוא גורס כמשנתינו מעמידן ריחים ופוסק כסתם מתני' ונר' עוד שאין משנתינו אלא ביחיד ובאפשר לו להסתפק בשל רבים הא בשאי אפשר לו אי נמי לצורך הרבים עושין לדברי הכל ואפי' לכתחלה והכי אמרי' לקמן דשרי' למבני רחים והיינו כדאמרן:
למישקל טופרי. פירש בתוספתא דה"ה לדידן שמותר לתקן ברזלים דקרקע קשה ומתקלקל ומשום שאין ברזלים בימי חכמים שאין צריך רק למשקל טופריה שהיה הקרקע מטוננת כמו ברוסי"א היה אסור:
ומשום רבינו אמרו סוס שרוכב עליו וחמור שרוכב עליו מותר ליטול צפורניו בחולו של מועד אבל חמרא דריחי' לא ומיירי באדם שרגיל ברכיבה ולא למוד ללכת ברגליו וצריך לרכוב לצורך המועד וה"ה נמי לתקן ברזלי רגליו ומה שלא הזכירם לפי שבימיהם לא היו רגילין לתקן ברזלים לרגלי הבהמות כמו שעושין בארץ רוסיאה שאינן עושים ברזלים לטלפי סוסיהם אלא רק הצפרנים נוטלין לפי שהארץ עפר תיחוח ואין אבנים מצויין שם. אבל בארץ הזאת שאין הבהמות יכולות לילך בלא ברזלים מותר לתקנן במועד וכן האוכף והרסן אם הוא צריך לרכוב לצורך המועד ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד:
הסוס והחמור ודומיהם בין שעומדים לרכיבה בין שעומדי' לסבב את הרחים מותר ליטול צפרניו במועד ובכלל זה דבוק הברזלים ברגליו:
(א) כל צרכי בהמה מותר לעשו' בחול המועד ובו ד"ס:
מי שצריך לרכוב במועד לטייל או לצורך המועד ולא נסה ללכת ברגליו יכול ליטול צפרני הסוס ולתקן ברגליו והאוכף והרסן וכל צרכי רכיבה ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד: הגה ומותר לרכוב במועד אפי' מעיר לעיר אפי' בחנם וכן נהגו אלא שאסור לתקן כל צרכי הרכיבה אם אינו רוכב לצורך או לטייל (ב"י):
(ב) מותר לסרוק הסוס כדי ליפותו:
(1) 1. All Animal Needs Can Be Done on Chol Hamoed, 4 Seifim: One who needs to ride on an animal to travel for pleasure or for a holliday need and cannot walk is permitted to trim the horse's hoofs, to fix its horseshoes, saddle, and bridle, and to do any other activity necessary for riding. This assumes that one did not plan to do this work on the holiday. Rem"a: It is permitted to ride on Chol Hamoed even from city to city and even for no reason, and this is the practice. However, it is prohibited to do activities necessary for riding if one rides neither for a holiday need nor for travel for pleasure (Beit Yosef).
(2) 2. It is permitted to brush a horse to make it prettier.
(3) 3. We do not breed animals on the holiday, but we do draw blood. We do not withhold anything medical, even if it involves labor.
(4) 4. We do not sit a hen on eggs to grow chicks. If she was placed before the holiday and ran away, one can return her (but it is forbidden to put a different one there, even if the first one died) (Beit Yosef). This is only the case when it is within three days of her running away.
לטייל. נ"ל דמא"י לח"ל אסור לתקן צרכי הרכיבה עסי' תקל"א סס"ד:
קוֹצְצִין צִפָּרְנֵי חֲמוֹר שֶׁל רֵחַיִם וּבוֹנִין אֵבוּס לַבְּהֵמָה. וְסוּס שֶׁיִּרְכַּב עָלָיו מֻתָּר לִטּל צִפָּרְנָיו וּלְסָרְקוֹ כְּדֵי לְיַפּוֹתוֹ. וְאֵין מַרְבִּיעִין בְּהֵמָה בַּמּוֹעֵד. אֲבָל מַקִּיזִין לָהּ דָּם. וְאֵין מוֹנְעִין מִמֶּנָּה רְפוּאָה. וְכָל מַאֲכָלוֹת וּמַשְׁקִים שֶׁאֵינָן מַאֲכַל בְּרִיאִים אֶלָּא לִרְפוּאָה מֻתָּר לָאָדָם לְאָכְלָן וְלִשְׁתּוֹתָן בַּמּוֹעֵד:
We may trim the nails of a mill horse; and we may build a trough for an animal. And it is permissible to cut the nails of the horse one rides upon; and to comb it to beautify it. But we may not mate animals on a festival. However we may let blood from an animal; and we do not withhold any medical treatment from it. It is permissible for a person to eat foods or drink drinks on a festival that are not the food of healthy people, but rather for healing.
מותר לבנות מעשה הדיוט אבוס שתאכל בו הבהמ':
5. It is permitted to build (with an) amateur act a stall that his animals eat in it.
הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנם במועד ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן:
והא דשרא. רבא למיבני אצטבא. כתב הרמב"ן ז"ל בלקוטיו דדוקא במעשה הדיוט אבל לא במעשה אומן שאע"פ שהוא לצורך המועד כיון שאינו צורך אוכל נפש לא הותר במעשה אומן אלא במעשה הדיוט וכתבו מן האחרונים ז"ל דדברי הרב הם כלל לכל כיוצא בו. ולדבריו כותל חצר שנפל שבונה כדרכו הוא מפני ששמירת ביתו עשאוהו כצורך אוכל נפש לפי שהוא דבר האבד ואינו צריך שינוי: