דף קי"ג

Byגילעד בן-צור

עמוד א

קושייה א

שנינו שתי דעות של רבי יהודה:

אחת במשנה- ר"י לא גוזר איסור על קשירת חבל של אורג (חבל שהאורג זקוק לו למלאכתו ועשוי להסירו), בגלל חבל סתם (שלא יטעו ויחשבו שאם חבל של אורג מותר, אז גם חבל סתם מותר[שזה איסור גמור לכל הדעות]).

ואחת בברייתא- ר"י גוזר איסור על קשירת "עניבה".

שבת קי״ג א:ו׳

.... דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא: הָתָם — לָא מִשּׁוּם דְּמִיחַלְּפָא עֲנִיבָה בִּקְשִׁירָה, אֶלָּא עֲנִיבָה גּוּפָהּ קְשִׁירָה הִיא ורבי יהודה סובר שהטעם לאיסור העניבה, הוא בגלל שזה קשירה ממש לדעתו.

Shabbat 113a:6

The Gemara responds: The contradiction between one statement of the Rabbis and the other statement of the Rabbis is not difficult, as they are of the opinion that a rope may be confused with another rope. Therefore, the Rabbis issued a decree prohibiting a weaver’s rope, because if it were permitted one might mistakenly come to tie a standard rope. However, a bow is not confused with a knot, and therefore they did not issue a decree prohibiting a bow. The contradiction between one statement of Rabbi Yehuda and the other statement of Rabbi Yehuda is not difficult, as there, where he prohibited tying a bow, it is not because a bow may be confused with a knot, but because, in his opinion, a bow itself is a full-fledged knot and is not prohibited due to a decree.

שבת קי״ג א:ב׳

... מנגד, כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כׇּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קַיָּימָא שאינו קבוע ועשוי להתפרק — אֵין חַיָּיבִין עָלָיו.

Shabbat 113a:2

MISHNA: One may tie a bucket with a belt on Shabbat, as he will certainly not leave it tied to the bucket, and therefore it is not a permanent knot. But one may not tie a bucket with a rope. Rabbi Yehuda permits doing so. Rabbi Yehuda stated a principle: With regard to any knot that is not permanent, one is not liable for tying it.

והרי אותו קשר "עניבה" (שרבי יהודה גוזר איסור עליו בטעם שהוא קשר ממש), הוא קשירה שאינה של קיימא. שעובדה שהיא לא מחזיקה מעמד הרבה זמן!

קושייה ב

בהקשר לקושייה הקודמת, כתוב במשנה:

שבת קי״ג א:ב׳

קוֹשְׁרִין דְּלִי בְּפָסִקְיָא חגורה, אֲבָל לֹא בְּחֶבֶל. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. ...

Shabbat 113a:2

מלשון המשנה אפשר לטעות ולחשוב שר"י מתיר לקשור קשר בחבל (של אורג).

שבת קי״ג א:ד׳

... וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹרֵךְ עָלָיו פּוּנְדָּא אוֹ פָּסִקְיָא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעַנְבֶנּוּ.

Shabbat 113a:4

The Gemara raises a contradiction from that which was taught in a baraita: With regard to the rope of a bucket that was severed on Shabbat, one may not tie it with a regular knot; rather, he may tie a bow. And Rabbi Yehuda says: One may wrap a hollow belt around it or a sash as long as he does not tie it into a bow.

משמע מכאן שר"י לא רק שאוסר קשירה, אלא אפילו אוסר קשר "עניבה"! (שפחות עמיד מקשר של ממש).

ואיך בלשון המשנה כתוב (לכאורה) שהוא מתיר?

קושייה ג

משנה:

שבת קי״ג א:י״א

חכמים:

1. מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים הבגדים אֲפִילּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים (בשבת),

2. וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת

3. כל זה מותר רק מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְשַׁבָּת שצורך שבת הוא, אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת שצורך חול הוא.

רבי ישמעאל:

4. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים, וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת גם מִיּוֹם הַכִּיפּוּרִים (שחל ביום שישי) לְשַׁבָּת.

5. וְחֶלְבֵי שַׁבָּת קורבנות שנשחטו ודמם הוקז על המזבח בשבת, קְרֵיבִין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים, אֲבָל לֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת.

טעמו של רבי ישמעאל הוא שחומרת עשיית מלאכה בשבת - גדולה מחומרת עשיית מלאכה ביום הכיפורים. לכן מותר להכין בזמן יוה"כ את המיטות לכבוד שבת שכבודה (של השבת) גדול יותר, וכן מותר להקריב את קורבנות השבת ביוה"כ, אך לא להיפך.

רבי עקיבא:

6. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא (קורבנות) שֶׁל שַׁבָּת קְרֵיבִין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים, וְלֹא שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים קְרֵיבִין בְּשַׁבָּת.

Shabbat 113a:11

MISHNA: One may fold the garments after removing them even four or five times, and one may make the beds from Shabbat evening in preparation for Shabbat day, but not from Shabbat in preparation for the conclusion of Shabbat, since one may not perform an action on Shabbat that is preparation for a weekday. Rabbi Yishmael says: One may fold the garments and make the beds from Yom Kippur in preparation for Shabbat if Yom Kippur occurs on Friday. And the fats of the offerings that were sacrificed on Shabbat are offered on Yom Kippur, but not those of Yom Kippur on Shabbat, because the sanctity of Shabbat is greater than the sanctity of Yom Kippur. Rabbi Akiva says: Neither are the fats of the offerings sacrificed on Shabbat offered on Yom Kippur, nor are those of Yom Kippur offered on Shabbat.

מלשון הפשט במשנה, ניתן לצאת מנקודת הנחה שרבי עקיבא חולק על רבי ישמעאל בעניין הקורבנות - אבל מודה (/מסכים) בעניין קיפול הבגדים וסידור המיטות.

הייתכן?! והרי אם רבי עקיבא מסכים שמותר לעשות מלאכה ביוה"כ עבור שבת - אבל לא להיפך, משמע שהוא מודה שגדול כבוד השבת מיום הכיפורים!

ולא כדבריו (#6) שמשווה בין חומרת שמירת השבת לחומרת שמירת יום כיפור!

קושייה ד

מהעיסוק בדיני קיפול בגדים בשבת, תוספות למדו אותנו הלכה:

תוספות על שבת קי״ג א:י״ג:א׳

מקפלים כלים כו' - מכאן למדנו דאסור לקפל טליתות של ב"ה (בית הכנסת) לפי שהם צורך מחר:

Tosafot on Shabbat 113a:13:1

...

אבל הרי אם לא נקפל את הטליתות ונשאיר אותן כמו שהן, האין בזה משום ביזוי מצווה?!

ועוד, הרי מתירים לקפל במקרה שהצורך הוא לשבת עצמה. כגון שיהיה מסודר ולא מפוזר!

ועוד, גמרא:

שבת קי״ג א:י״ד

למדנו מהפסוק ״וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ״. : ... ״מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ״ — חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִין, חֶפְצֵי שָׁמַיִם מוּתָּרִין.

Shabbat 113a:14

On a related note, the Gemara cites what we learned with regard to the following passage: “If you keep your feet from breaking, from pursuing your affairs on My holy day, and you call Shabbat a delight, the Lord’s holy day honorable, and you honor it by not going your own way, from attending to your affairs and speaking idle words” (Isaiah 58:13). The Rabbis derived from the words “and you honor it” that your dress on Shabbat should not be like your dress during the week, as Rabbi Yoḥanan would refer to his clothing as my honor, indicating that appropriate clothing is a form of deference. The words “going your own way” mean that your walking on Shabbat should not be like your walking during the week. “From attending to your affairs” means it is prohibited to deal with your weekday affairs and to speak about them on Shabbat. However, affairs of Heaven, i.e., those pertaining to mitzvot, are permitted. “And speaking idle words”

והניתן להגיד שטלית של בית הכנסת אינה בגדר "חפצי שמים"?!