מאי קרא - דפלכו קולטו ודמתני' נמי דקתני גולה משכונה . לשכונה:
פלכו קולטו. קשה דהא אמרינן כבר גולה מפלך [לפלך] ועוד הא קאמר בן לו' גולה מעיר לעיר ויש לומר דאם גולה מעיר לעיר יהיה רשאי לילך בכל העיר ובתחומיה ואם יגלה לפלכו פלכו קולטו בו שלא יצא משכונה לשכונה:
עיר שקלטתו כבר - עיקר קרא ברוצח שהרג בעיר מקלטו ותרוייהו תנינהו במכות פ"ב (דף יב:) הרג באותה העיר גולה משכונה לשכונה ולוי גולה מעיר לעיר ושמא היינו לכתחלה דבן לוי גולה מעיר לעיר אבל דיעבד הא אמרי' דאם גולה לתוך פלכו פלכו קולטו ומפלך לפלך היינו מעיר לעיר ואם גולה לתוך פלכו כגון משכונה לשכונה וכן משמע פי' הקונטרס אי נמי גם לכתחלה אין זקוק לצאת מן העיר והא דגולה לעיר אחרת כדי להלך כולה ובתחומה דאי בעירו משכונה לשכונה אם חזר לשכונתו כיצא חוץ לתחום:
חידושי הריטב"א מסכת מכות דף יב עמוד ב
מכאן אמרו בן לוי שהרג גולה מפלך לפלך ואם גלה לפלכו פלכו קולטו. יש לפרש מכאן אמרו שיש מקלט גם (הלויים) [ללוי] ההורג דקא מצי אמר [ל]משה ושמתי לך (ופי') [לפירוש] בתרא דלעיל, וכיון דכן וערי המקלט הוא דירתם יצטרכו לגלות מפלך לפלך, אבל רש"י ז"ל פירש במסכת זבחים דמכאן אמרו משום סיפא דפלכו קולטו נקט לה דכיון דאמרינן דבמדבר היו גולין למחנה לויה בין ישראל בין לוי ההורג והוא היה מקום של לוים, א"כ נאמר מכאן דאע"ג דלכתחילה גולין מפלך לפלך מיהו אם גלה בן לוי לפלכו פעם (אחרת) [אחת] וחזר והרג שם פלכו קולטו משכונה לשכונה כי היכי דעבדינן בישראל, והיינו דאמרינן אמר רב אחא בריה דרב איכא מאי קרא דעבדינן הכי אפילו בישראל שהיה בעיר מקלטו והרג שם נפש אחרת בשוגג שהיה גולה משכונה לשכונה דכתיב כי בעיר מקלטו ישב עיר שקלטתו כבר, והאי קרא ודאי לא מוכח דמיירי ללוי, ואע"ג דמתני' דידן בלוי איירינן מייתינן לה מטעמא דפרישית דאנן אמרינן בן לוי פלכו קולטו כמו בישראל דעלמא ולהכי מייתי ראיה (לישראל) [מישראל] דעלמא, כן נ"ל לפרש שיטה זו, ויש אומרים דמאי דאמרינן דבן לוי פלכו קולטו בדיעבד אף בהריגה וגלות ראשונה דקאמרי דדיינינן ליה כישראל בגלות שניה, וגם הוא נכון, ומיהו לתרווייהו פירושו מאי דקאמר מאי קרא ד[מ]ישראל מייתי ראיה לבן לוי כדפרישית.
(ה) רוֹצֵחַ שֶׁהָרַג בִּשְׁגָגָה בְּעִיר מִקְלָטוֹ. גּוֹלֶה בָּהּ מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִן הָעִיר. וְכֵן לֵוִי שֶׁהָרַג בִּמְדִינָתוֹ גּוֹלֶה לִמְדִינָה אַחֶרֶת מֵעָרֵי הַלְוִיִּם. לְפִי שֶׁכֻּלָּן קוֹלְטוֹת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְאִם הָרַג חוּץ מֵעָרֵי הַלְוִיִּם וּבָרַח לְעִירוֹ הֲרֵי זֶה קוֹלְטוֹ: