מסורת ההלכה באמת ביטלה צומות של אבלות ירושלים ויש פיתרון
ובסוף תוספת לבדוק השוואה של יציאת מצרים עם סיפור סופרמן, וגם הגיבור המפורסם בטמן.
__
אחרי שעבר חג שבועות שלהם שהיה בחודש סיון שלהם, בשם בבלי של חוקות הגויים, שהדת מכוונת לא לעשות, בכלל ובפרט חודש תמוז עם שם של אליל בבל חלילה לכבד וראו בהמשך, אומנם מה החג הדתי הבא
?
לפי החודשים שלהם הסדר במשנה של הרבנים "סיון תמוז אב אלול תשרי ואחרי סיון אין חג שמח בחודשים שאחריו עם השם הטמא תמוז של אליל בבל כנשמר בספר יחזקאל, וכן שאר שמות חודשים של הרבנים והבבלים כמו אב או אלול שאין בהם חג שמח עד סוף אלול יש חג שמח עבור יום תרועה שחוגגים ותוקעים בשופר אז זה החג שמח הבא
אומנם יש יום דתי של אבל והוא קרוב, פחות מחודש לכן ראוי לדבר ולעסוק ולכתוב עכשיו בעניין אבלות בדת היהדות
נניח רק לרגע שבגלל המאורעות שכתבו במשנה, תאריך יז' תמוז הוא מתאים לאבלות כדי לייצג את מחשבת ישראל בנאמנות ואז מתאים אבלות בתאריך יז' תמוז אז כבוד למורשת היהודית גורם לא להתעלם מהפרט באבלות של "סעודת הבראה" שהדת מחייבת לאכול סעודה של נחמה ביום קבורה בגלל אבלות ואם קיבלנו שמתאים אבלות ביז' תמוז אז מתאים ובעצם הלכות אבל מחייבות סעודת הבראה של נחמה אך רבני היהדות מלמדים את ההיפך לצום... ההיפך מסעודת נחמה ואז חסרתם סעודת נחמה שהדת מחייבת באבלות
גרוע עוד יותר שספר ההלכה בית יוסף כבר פירסם פרט, שרבני היהדות מסתירים, שהצומות כולל תשעה באב כבר "בטלו" במילה בטל כי העיז לכתוב שבטל כדי לפרש את דברי רב פפא, וכאשר הנוכלים טוענים שבחורבן בית המקדש השני "שוב גזרו לצום" אין מקור ויסוד לטענתם של הנוכלים הם רבני היהדות אלא להיפך יש מקור שבטל כי ספר בית יוסף "לא כתב כדבריהם שבטל עד חורבן בית שני" ובכלל ואין יסוד לבסס את הנוכלות שלהם רק יש מקור שבטל... בגלל רב פפא שהיה אחרי חורבן בית שני ועדיין בטל גם אז, ונחשף כמה צעדים של מרחק בין הצמים לבין המידע שנמסר במסורת של ההלכה כי באמת אפילו ספר בית יוסף פירסם שבטל וההלכה לא מחייבת לצום, ושוב רבני היהדות מסרבים לייצג בנאמנות את ההלכה עצמה כי ככה רב קארו שנחש רבי טוב הסביר את דברי רב פפא במילה בטל ואז כאשר
הנוכלים "משקרים-שחייבים-לצום" זה נגד ההלכה כנזכר ובלי מקור כי באמת בטל וההלכה לא באמת מחייבת לצום כנזכר בספר בית יוסף
ולמרות שיש סתירה היינו ניגוד מקורות עדין לא מוחק דברי בית יוסף זה רק מערער על ספרי הלכה
ואז הנוכלים מצביעים לספר שולחן ערוך שרב קארו כתב "חייבים לצום" וזה לא מספיק כי זה רק סתירה פנימית וניגוד שמקור אחד אומר בטל ומקור שני שונה זה לא מחייב לצום זה רק פגם שיש ניגוד מקורות והמסורת כבר כוללת פיתרון בספר כף החיים הלכות שבת ובספר רב חיים חידא וגם בספר תשובות רב קארו שרבני היהדות צנזרו, בפרט זה אך האקדמאיים כמוני יודעים שרב חיים חידא טרח לשמור את האמת ש-"רק ספר בית יוסף מכריע וקובע" ולכן במקרה הזה שיש סתירה פנימית בין ספר שולחן ערוך לבין ספר בית יוסף הפיתרון כנזכר רק ספר בית יוסף מכריע וקובע שבטל ואז המלמדים לצום לא מייצגים בנאמנות את המוסרת של ההלכה ורק אני בתור אקדמאי מלמד את המסורת בנאמנות וגרוע עוד יותר כנזכר כי אם מתאים אבלות לדוגמה לא להסתפר שער בגלל אבלות כאשר הדתיים טוענים אז מתאים בגלל אבלות סעודת נחמה בשיקול דתי שהדת מחייבת לאכול סעודת הברה בגלל אבלות כדין סעודת הבראה ולא לצום וראו בהמשך כי זה ההיפך מצום ורק אם לא נחשב אבלות שאז אין איסור מלהסתפר אז לא חייב לאכול סעודת הבראה ונשאר כנזכר שהצום עד בית שני בטל כנזכר ומי שלא מלמד את זה לא מייצג בנאמנות אתת המסורת של ההלכה ולכן הפיתרון הוא עת רקוד ועת ספוד
היינו בזמן ארוחת צהרים הנקרא שעה12 לחשוש לאפשרות שראוי אבלות כולשהי על שבירת הלוחות ובסיבה זו באותה עת לאכול סעודת הבראה כמו אבל ולא כמו הדתיים שצמים בלי סעודת הבראה של אבל בכלל ובפרט מזון של נחמה שטעים לכם אם טעים נקניות בקר וכדומה עבור נחמה ויחד עם זאת לא להתעלם מהמסורת שהכריעה כנזכר בספרי כף החיים וספר רב חיים חידא רק לפי ספר בית יוסף היינו ששאר היום יאכל כרגיל נוסף על סעודה מיוחדת של נחמה ולזכור שאפיל המשנה שכתבה מאורעות של יז' תמוז לא חייבה לצום בגלל זה ולא תגובה אחרת מלבד למעט בשמחה ביום אחר לא ביז עצמו אלא משנכנס אב ולא ביום יז עצמו והטוען לצום ביז בגלל המאורעות חסר יסוד לבסס טענתו כי אין מקור לכם במשנה לצום ולא להתאבל בגללם רק למעט בזמחה ביום אחר כנזכר וככה נחשף שוב שרבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה.
__
ובהזדמנוות זו למרות שלא הזמן של חג עבור זכר יציאת מצרים [עדיין כול לילה מזכירים יציאת מצרים בלילות] ראיתי בפרק של סמולביל בנושא סופרמן רעיון ששייך לסיפור יציאת מצרים
כאשר חושבים על סיפור יציאת מצרים חשוב לזכור את **התגובה של הסטודנטית לנה, בסיפור של סופרמן.
בקצרה הסיפור הוא שנודע ללנה איכשהו... נודע לה שגבר שלבש מדים מיוחדים ומסכה תפס וחטף סטודנטית ששמה קלואי בשימוש נוזל שינה על בד והכניס אותה לארון קבר והתחיל לקבור אותה חי
למזלה סופרמן
!!
הגיע שם ובראייה המיוחדת של סופרמן ראה את העצמות של השלד ושהיא חיה בארון קבר ושיחרר אותה
אומנם כאשר נודע ללנה שהתנהג כאילו הוא גיבור וראוי לכבוד אבל אותו הוא אותו שחטף את קלואי, היא הגיבה בכעס וב-האשמה "אתה חטפת אותה" זה רחוק מתהילה שמצאת אותה, כי אתה זה אותו שחטפת וקברת אותה בחיים,
וזה מסר של יציאת מצרים כאשר מהללים "תודה שהוצאת אותנו מעבדות זה בדיוק אותו שרצה תהילה על שמצא את הקבר של קלואי והוא באמת אותו שהכניס אותה לקבר ושקבר אותה חי ככה אותו אל הכניס אותם/קדמונינו בסיפור, לעבדות והמכניס אשם ורחוק מתהילה כי אשמה כמו המסר בתגובה של לנה.
וזה המסר של סופרמן שאם יכול להציל צריך להציל מהר ומיד קודם שימות אפילו אחד או אחת ולא כמו סיפור יציאת מצרים שמתו הרבה וסבלו הרבה מעבדות בלי הצלה עד אחרי הרבה שנים
ומה שייך בטמן שהבטחתי
?
יש סיפור יציאת מצרים בסרט קולנוע שהדמות המושיע הוא שחקן של בטמן ראו קישור בסוף, ואם נוציא
את "המרושע שחטף את קלואי כדי לקבל תהילה של הצלה הוא המכניס את עם ישראל לעבדות ומוות" ולא הציל הרבה שנים נשאר רק להודות למוציא ומאחר ואדם רגיל לא יכול להציל ממצרים, אם יצאו קל יותר להאמין שבטמן בכישוריו ובכליו הוציא את ישראל ממצרים ולא להלל אותו שהכניס את עם ישראל לעבדות ולמוות כמו המסר של לנה כנזכר ושלא הציל מהר באותה עת שהתחילה עבדות כמו שסופרמן הציל את קלואי מהר ובאותה עת. וזה מסר לא להלל את המוציא אם בעצמו גזר והכניס את עם ישראל לעבדות ולא שיחרר אותם מהר ובאופן מיידי באותו יום אלא אחרי הרבה השנים לפי הסיפור.
יציאת מצרים עם אותו שחקן קולנוע
שחקן בשנת 2012+2014