משלוח מנות להורים הופיע במקור בשאלה
תוכן עניינים
- תשובה
- מקורות
אדר תשפ"א
שאלה
אני והאחים שלנו (מעל גיל מצוות) חיוביים לקורונה ונמצאים בבידוד. ההורים שהתחסנו אמנם אינם חייבים בבידוד אבל גם אינם מעוניינים להסתובב בין החברים שלנו בקהילה ולחלק משלוחי מנות. האם אנחנו יכולים לצאת ידי חובה במשלוח מנות להורים?
תשובה מאת הרבנית שורלה רוזן
קודם כל אפתח באיחולי החלמה מהירה והתאוששות מלאה.
לשאלתך כמה נקודות פתיחה הקשורות הן בטעם המצווה והן בהגדרת המחויבים בה.
האם מי שסמוך על שולחן אביו, יכול לתת להוריו ולחבריו מנות, ממה ששייך בעצם להם?
כדי לענות, נפתח דווקא בשאלה נוספת: האם הורים באופן כללי שמחים ורוצים שילדיהם יקיימו מצוות עם הממון שלהם? הגמרא בפסחים ד עמוד א קובעת כי " ניחא ליה לאיניש לקיומיה מצוה בממוניה" – נוח לו לאדם שיקיימו מצוות בממונו. אמנם, זוהי הנחה כללית שאינה מתייחסת דווקא למקרה של הורים וילדים.
המרדכי (על מסכת בבא בתרא רמז תצה) מביא את התוספתא פרק הגוזל ש"בן האוכל משל אביו ועבד האוכל משל רבו, קוצה ונותן פרוסה לעני או לבנו של אוהבו ואינו חושש משום גזל שכך נהגו בעלי בתים". וכן בטור ביו"ד רמח.
השו"ע ביו"ד רמח סעיף ד פוסק שבמקרה של גבאי צדקה המגיעים לבית והילדים הם אלה שנותנים את כספי הצדקה, רשאים הגבאים לקחת דבר מועט אבל לא דבר גדול (וראה רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ז, יב). ביאור לדבר מובא בפתחי תשובה יו"ד רמח ס"ק ד: "עיין בתשובות בית יעקב סימן י"ב וסימן נ"ו דדוקא בצדקה לוקחין מהם דבר מועט, לפי שאין דרך...להקפיד על דבר מועט לדבר מצווה".
ראינו אם כן שילדים רשאים להשתמש בממון ההורים לשם קיום מצוות, הן לנתינת צדקה (כמרדכי) והן לדבר מצווה אחר (פתחי תשובה).
הציץ אליעזר (חלק יט סימן סז) מעלה שיקול נוסף: על הנותן משלוח מנות, לתת משלו: "משלוח מנות 'איש לרעהו' מרכוש האיש לרעהו". האם יוצאים הילדים ידי חובה כשהם נותנים ממה שאינו רכושם?
במקרה שדן בו הציץ אליעזר מבקש הקונה לרכוש מצרכים בטלפון עבור משלוח מנות ובפועל הכסף יגיע לידי המוכר מאוחר יותר. למעשה יוצא, שהמצרכים אינם מוקנים לקונה עד שהמוכר יקבל את כספו ולכן אין הוא נותן מנות משלו, כי אם משל המוכר. הציץ אליעזר מורה שעל המוכר להקנות את המצרכים לקונה באמצעות אדם נוסף וכך יצא שהקונה ישלח מנות השייכות לו.
לכאורה נראה מכאן שיש צורך שההורים יָקנו את המצרכים לילדים בטרם יחלקו את משלוחי המנות. אך כפי שראינו לעיל, אדרבה - הורים אינם מקפידים עם ילדיהם על שימוש סביר בממונם לדבר מצווה ובוודאי שמחים בשימוש זה למצוות הפורים והציץ אליעזר כלל אינו מתכוון שהדבר נכון גם במקרה של הורים וילדים.
ומכאן לעניין נוסף: האם עלינו להסיק שמכיוון שההורים שמחים בקיום מצות משלוח מנות של הילדים ומאפשרים שימוש במצרכי בבית לשם כך, הם אכן מחויבים במצוה על אף שהם סמוכים על שולחן אביהם?
המגן אברהם בסימן תרצה ס"ק יב מביא ש"נראה לי דמי שאוכל על שולחן חבירו ולא הכין לו כלום, פטור מלשלוח מנות". דהיינו: מצוות משלוח מנות קשורה בטבורה לסעודה ומי שמכין אוכל לסעודת הפורים, מכין מנות נוספות למשלוח עבור סעודותיהם של אחרים. יוצא מכך שמי שאינו מכין מנות לסעודה כלל אלא סמוך על שולחן אחרים, פטור מן המצווה.
אם כן, במקרה של ילדים הסמוכים על שולחן אביהם, גם אם הגיעו לגיל מצוות, מכיוון שאינם בעלי הסעודה, אינם חייבים במשלוח מנות.
ה'לקט יושר' בהלכות פורים סימן כח מעיד שרבו, בעל תרומת הדשן, "היה מחנך בניו לשלוח מנות לרעיהם בפורים. ולא ידוע לי בוודאי ימי שנותם, כמדומה לי כשהיו לכל היותר בני ט"ו שנים".
נראה שבעל תרומת הדשן סבר שמי שסמוך על שולחן אביו, גם כשהגיע לגיל מצוות, פטור ממשלוח מנות והוא רק עודד את ילדיו לשלוח מדין חינוך למצוות ולא בגלל מחויבות הלכתית (וכן משמע באשל אברהם מבוטשאטש סי' תרצה). גם המגן אברהם (לעיל) מוסיף שמכל מקום, גם מי שסמוך על שולחן חברו, טוב שיחמיר ויתן משלוח מנות.
עניין נוסף הטעון בירור הוא האם האב או האם נחשבים 'רעהו' – היות וטבע ואופי יחסי הורים וילדיהם מושתת על הקשר ההורי הראשוני ולא על קשר שנוצר מיחסי חברות וידידות בלבד, יש לשאול האם הם נחשבים בגדר 'רעהו'.
ה'לבושי מרדכי' מביא שכשם ששולח מנות לרבו ואינו חושש לזלזול בכבוד רבו (שלכאורה היה אפשר לחשוב ששליחת המנות מצביעה על כך שמערכת היחסים אינה כשל תלמיד לרב אלא של חבר לחבר), כך אין חשש לזלזול בכבוד אביו (ההורים). "דאין במנות משום דכתיב 'רעהו' שיהיה בזה איזה דבר נגד הכבוד". (לבושי מרדכי או"ח תניינא סימן ט, יהודה יעלה אסאד סימן רד).
הברכי יוסף (או"ח סימן רכה) לומד מתגובתו של רבי אושעיה למשלוח המנות שקיבל מרבי יהודה הנשיא, שאין ענייני מעמדות בכל הקשור למצווה זו. הגמרא שם (מגילה ז עמוד ב) מספרת כי רבי יהודה נשיאה שלח רגל של עגל ובקבוק יין לרבי אושעיה העני. כתגובה מברך אותו רבי אושעיה: "קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" משום שלא היה לו משלו לרכוש צרכי סעודת הפורים. דהיינו, על אף שרבי יהודה הנשיא היה הרב ורבי אושעיה התלמיד, עדיין שייכת בהם מצוות משלוח מנות איש לרעהו ואין משמעות להבדלי המעמדות ביניהם.
ב'יביע אומר' מוסיף ומבאר שאדרבה, פשוט הדבר שכל אחד ואחד מישראל נחשב 'רעהו' למצוות שבתורה. וכי מצוות 'ואהבת לרעך כמוך ' או איסור 'לא תעמוד על דם רעך' אינם חלים על הרב וההורה? לא זו אף זו – הקב"ה בעצמו נקרא רע (עפ"י רש"י שבת לא עמוד א).
כמו"כ היות שאחד מטעמי המצווה של משלוח מנות הוא ריבוי אהבה ואחווה , יש עניין מיוחד להרבות אהבה בין בני המשפחה: "בקרובים מצוה רבה להרבות ביניהם אהבה ואחוה וחיבה יתרה, ולפעמים תקראנה ביניהם דברי ריבות, ועל כל פשעים תכסה אהבה" (יביע אומר חלק ט או"ח סימן עב).
הגמרא במגילה ז עמוד ב מספרת על שני האחים אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין שהיו מחליפים צרכי סעודה ביניהם כדי לצאת ידי חובת משלוח מנות.
מדוע עשו כן? ניתן לפרש בכמה אופנים:
1. אם הטעם למצוות משלוח מנות הוא כדי לספק צרכי סעודת פורים, הרי שע"י שהחליפו ביניהם את צרכי הסעודה, יצאו ידי חובת המצווה.
2. אבל אם הסיבה למעשיהם היא משום שטעם המצווה הוא אכן סיפוק צרכי סעודה אך הם פטורים מכיוון ששניהם אחים הסמוכים על שולחן אביהם ואין להם מצרכי מזון משל עצמם, הרי שהדבר היחיד אותו הם יכולים לעשות הוא לקבל את חלקם בסעודה (שהרי האב מעוניין שילדיו יאכלו ומחויב לחנך אותם על מצוות משתה ושמחה ולכן מנת האוכל נחשבת 'שלהם') ולהחליף האחד עם השני. כך גם יצאו ידי חובת משלוח מנות באוכל המוקנה להם וגם מילאו אחר הטעם של מצות משלוח מנות של מנות הנשלחות לצרכי הסעודה.
3. אפשרות שלישית מובאת בחתם סופר: אם טעם המצווה הוא משום אהבת רעים, הרי שגם אחים הסמוכים על שולחן אביהם אינם פטורים ממצות משלוח מנות. מה יעשו שאין להם מצרכי מזון השייכים להם? יחליפו את מנת האוכל האישית של סעודת הפורים וכך ירבו אהבה ואחווה ביניהם וימלאו את המצוה (שו"ת חתם סופר חלק א או"ח סימן קצו)
לסיכום: היות וההורים שמחים בשימוש בממון ובמצרכי הבית לשם קיום מצוה, הרי שילדים רשאים להכין ולחלק משלוחי מנות. כמו"כ, אף ההורים בכלל 'רעהו', כמו כל אדם אחר מישראל, ואדרבה – היות ואחד מטעמי המצוה הוא להרבות אהבה ואחווה, הרי שלתת משלוח מנות שהילדים חשבו והכינו במיוחד בשביל ההורים, מחמם את ליבם ומביא לקירוב וחיבה נוספים.
בברכת פורים שמח ויה"ר שיהפוך לנו הקב"ה מגפה למזור ורפואה לכל החולים.
הרבנית שורלה רוזן בוגרת המכון התלמודי העיוני במתן ירושלים וכיום מנהלת תכנית 'מתיבתא' ללימודי גמרא מתקדמים במתן ולומדת בתכנית 'הלכתא'. משיבה הלכתית במסגרת פרויקט 'משיבת נפש' אונליין. טוענת רבנית מוסמכת, כותבת טור פרשת שבוע לחומש שמות בעיתון 'מקור ראשון'. נשואה ומתגוררת עם משפחתה בירושלים.
יש לך שאלה הלכתית? https://bit.ly/ask-shayla
(יב) אֵין פּוֹסְקִין צְדָקָה עַל יְתוֹמִים וַאֲפִלּוּ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָמוֹן הַרְבֵּה. וְאִם פָּסַק הַדַּיָּן עֲלֵיהֶם כְּדֵי לָשׂוּם לָהֶן שֵׁם מֻתָּר. גַּבָּאֵי צְדָקָה לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים וּמִן הָעֲבָדִים וּמִן הַתִּינוֹקוֹת דָּבָר מֻעָט. אֲבָל לֹא דָּבָר מְרֻבֶּה. שֶׁחֶזְקַת הַמְרֻבֶּה גְּנֵבָה אוֹ גֵּזֶל מִשֶּׁל אֲחֵרִים. וְכַמָּה הוּא מֻעָט שֶׁלָּהֶן הַכּל לְפִי עשֶׁר הַבְּעָלִים וַעֲנִיּוּתָן:
(12) They do not take tzedakah from orphans, even for the ransom of captives, even if they have a great deal of money, but a judge may decree such for them for the sake of their reputation. Collectors of tzedakah may take a small amount from women, servants, and children, but they may not take a large amount, [for a large amount may have been the result of] thievery and robbery from others. And what is the small amount they may give? All is according to the wealth of their masters and their poverty.
פתחי תשובה יורה דעה סימן רמח ס"ק ד
דבר מועט עיין בתשובת בית יעקב סימן י"ב ובסימן נ"ו דדוקא בצדקה לוקחין מהם דבר מועט לפי שאין דרך הבעל להקפיד על דבר מועט לדבר מצוה אבל כשאינה דבר מצוה אפילו דבר מועט אסור ע"ש:
(יב) ב' מנות כו'. ונ"ל דבעניים הקפידו ליתן לשני עניים דמצו' לחלק משא"כ בעשיר דדי כשנותן לא': ונ"ל דמי שאוכל על שלחן חבירו ולא הכין לו כלום פטור מלשלוח מנות וכ"מ קצת ברש"י גבי מחלפי סעודתייהו להדדי ומ"מ צ"ע (עמ"ש סי' תרפ"א סס"ו) וטוב להחמיר:
רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה שַׁדַּר לֵיהּ לְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אַטְמָא דְּעִיגְלָא תִּלְתָּא וְגַרְבָּא דְחַמְרָא, שְׁלַח לֵיהּ: קִיַּימְתָּ בָּנוּ רַבֵּינוּ, ״וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים״.
ברכי יוסף אורח חיים סימן רכה ס"ק א
...ואמרו פ"ק דמגילה (ז ב) קיימת בנו רבינו וכו'. ומילתא דפשיטא היא דמידי הוא טעמא אלא שנהנה ושמח בראיתו א"כ לא שנא גדול או קטן ממנו.
שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן עב
...שאדרבה בקרובים מצוה רבה להרבות ביניהם אהבה ואחוה וחיבה יתרה, ולפעמים תקראנה ביניהם דברי ריבות, ועל כל פשעים תכסה אהבה...
שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קצו
...ונ"ל דתליא בהנ"ל, אי הטעם למלאות חסרון סעודתו של חברו, כיון שהוא עצמו סמוך על שולחן אחרים פטור מזה, ואי טעמא משום אהבת רעים, גם הסמוך על שולחן אחר חייב: