עמוד א
קושייה א
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שנינו בגמרא: אדם הַנּוֹטֵל מְלֹא פִי הַזּוּג (שיעור) מראשו בְּשַׁבָּת — חַיָּיב. וְכַמָּה השיעור של מְלֹא פִי הַזּוּג? — שְׁתַּיִם (שערות). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אפילו שערה אַחַת, וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְלַקֵּט שיערות לְבָנוֹת מִתּוֹךְ שיערות שְׁחוֹרוֹת, שֶׁאֲפִילּוּ אַחַת חַיָּיב. ומוסיפים: וְדָבָר זֶה אַף בַּחוֹל אָסוּר, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה״ (שלדעת חכמים הוצאת שיערות לבנות בראש הוא מנהג הנשים שנוהגות להתייפות, ולכן אסור לגברים).
מקור האיסור הוא בתורה: לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃ (פ)
אם כך, כיצד מסתדר איסור זה של חכמים בגמרא עם האמור במסכת ברכות?:
תָּא שְׁמַע: ששנינו: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה [אֶת] לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה.