Makkot 11b - May the Killer Ever Leave the City of Refuge?

מתני׳ משנגמר דינו מת כ"ג ה"ז אינו גולה אם עד שלא נגמר דינו מת כ"ג ומנו אחר תחתיו ולאחר מכן נגמר דינו חוזר במיתתו של שני נגמר דינו בלא כ"ג וההורג כ"ג וכ"ג שהרג אינו יוצא משם לעולם ואינו יוצא לא לעדות מצוה ולא לעדות ממון ולא לעדות נפשות ואפי' ישראל צריכים לו ואפי' שר צבא ישראל כיואב בן צרויה אינו יוצא משם לעולם שנאמר (במדבר לה, כה) אשר נס שמה שם תהא דירתו שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולט רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם רבי יוסי הגלילי אומר מצוה ביד גואל הדם ורשות ביד כל אדם רבי עקיבא אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבין עליו: גמ׳ מ"ט אמר אביי ק"ו ומה מי שגלה כבר יצא עכשיו מי שלא גלה אינו דין שלא יגלה ודלמא האי דגלה איכפר ליה האי דלא גלה לא מידי גלות קא מכפרא מיתת כהן הוא דמכפרא: אם עד שלא נגמר דינו וכו': מנא הני מילי אמר רב כהנא דאמר קרא (במדבר לה, כה) וישב בה עד מות הכהן הגדול אשר משח אותו בשמן הקדש וכי הוא מושחו אלא זה שנמשח בימיו מאי הוה ליה למעבד היה לו לבקש רחמים שיגמור דינו לזכות ולא ביקש אמר אביי נקטינן נגמר דינו ומת מוליכין את עצמותיו לשם דכתיב (במדבר לה, לב) לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן ואיזהו ישיבה שהיא בארץ הוי אומר זו קבורה תנא מת קודם שמת כ"ג מוליכין עצמותיו על קברי אבותיו דכתיב (במדבר לה, כח) ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו איזהו ישיבה שהיא בארץ אחוזתו הוי אומר זו קבורה נגמר דינו ונעשה כהן בן גרושה או בן חלוצה פליגי בה רבי אמי ור' יצחק נפחא חד אומר מתה כהונה וחד אומר בטלה כהונה

Makkot 11b:6-13

MISHNA: If after his verdict was handed down [but before he went exile] the high priest had died he does not go to exile. If before he was given a verdict the high priest died, and they appointed another one is his place, and then afterwards he had his verdict, he returns with the death of the second one. If he had his verdict whem their was no high priest or one who killed the high priest or a high priest who killed do not ever leave exile. And [a killer] can not go out [of the city of refuge], not to testify fro a mitzvah, not to testify for monetary cases, not to testify for capital cases. And even if Isreal needs him, and even if he is a great general of Isreal like Yoav ben Tzruyah, he can not ever go out, as the Torah says (Numbers 35, 25), "that he fled there". "There" shall be his dwelling. "There" shall be his death. "There" shall be his grave. Just as the city protects, so to it's boundary protects. A killer who went outside of the boundrary [of the city of refuge] and the goel hadam found him. Rebbi Yosi haGalili says, It's a mitzvah in the hands of the goel hadam [to kill him], and permitted for everyone else. Rebbi Akiva says, It's permitted in the hands of the goel hadam [to kill him], and everyone else is liable for [killing] him. GEMARA: What is the reason [that he doesn't go to exile if the high priest dies before he gets there]? Abaye says it's a fortiori, And just as someone who was already in exile goes out [with the death the high priest], then now, someone who never went to exile should certainly not be exiled. But maybe the one was exiled got an atonement, and the one who wasn't exiled didn't [get his atonement]? Is exile the thing that grants atonement? The death of the high priest is what grants atonement. If before his verdict was finalized, etc.: From where are these words derived [that he can go out with the new high priest's death]. Rav Kahana says, That the Torah says (Numbers 35, 25), "And he shall dwell there until the death of the high priest that he appointed with the holy oil". And did he [the murderer] appoint him? Rather, [the verse is referring to] this [high priest] that was annointed during his lifetime. What should [this high priest] have done [he was appointed after the murder]? He should have beseeched [God] for mercy that his judgement should find a merit, and he didn't beseech. Abaye says, we have a tradition, If one's judgment is finished and then dies [before reaching the city of refuge], we bring his bones there as the Torah says (Numbers 35, 32), "to dwell in the dwelling of the land until the death of the priest". And what type of dwelling is "in" the land? You must say this is [referring to] burial. It was taught, if he dies before the high priest dies, then we bring his bones to his ancestral graves [after the high priest subsequently dies] as the Torah says (Numbers 35,28), "the murderer should return to the land of his possession". What type of dwelling is "in the land of his possession? You must say this is [referring to] burial. If his judgment was finalized and subsequently the [high] priest was found to be the son of a divorcee or the son of a woman who received chalitzah, the matter is subject to a dispute between Rebbi Ami and Rebbi Yitzchak Nafkah. One says, [It is comparable to a case where] the priesthood died, and one says, [It is comparable to a case where] the priesthood got disqualified [retroactively].

רש"י על מכות י״א ב:מ״ז:א׳

בטלה כהונה - איגלאי מילתא למפרע שלא היה כ"ג והוה ליה האי רוצח נגמר דינו בלא כהן גדול ואינו חוזר לעולם:

Rashi on Makkot 11b:13:3

...

חידושי הריטב"א מסכת מכות דף יא עמוד ב

ההורג כהן גדול או כהן גדול שהרג אינו יוצא משם לעולם. פירש רש"י ז"ל כגון שנגמר דינו קודם שמינו כהן גדול אחר, ולא נהירא חדא מדפסיק ותני סתם, ועוד דמרישא שמעינן לה, לכך הנכון דאפילו היה שם כהן גדול כשנגמר דינו פסיק ותני אינו יוצא משם לעולם, וגזירת הכתוב הוא שלא נתן הכתוב כפרה (ל)[ד]כהן גדול אלא כשאין ברציחה שייכות לכהן גדול ולכפרה נכתבו ולא לרציחה, ואפשר שטעם הכתוב מפני שהעון חמור מאוד, ויש שנתנו טעם משום דבעינן כהן גדול המכפר שיהא נמצא בשעת רציחה, ולא הוצרך התנא לפרש אלא שיהא מצוי בשעת גמר דין ג"כ מטעמא דמפרש בגמרא, ולפי טעם זה לא צריך התנא לתפוס כאן כהן גדול שהרג או שנהרג דבלאו הכי נמי משכחת לה להא בשהיתה ההריגה בין כהן לכהן, אלא דנקט הכי לאשמועינן דאע"ג דהוה כהן גדול בשעת רציחה לא אמרינן שמיתתו וכפרתו באין כאחת, ואין הטעם הזה מתחוור לי.

מנחת חינוך מצוה תי

וע' בס' פר"ד דרוש י"א שכ' דההורג כה"ג אינו יוצא משם משום דחטא במכפר גופא אינו דין שיתכפר לו דאין קטיגור וכו' כ' זה בשם המפורשים. וא"י כוונתו דשוה כה"ג עם כל אנשים דעיקר הטעם כיון דלא הי' כה"ג בשעת גמ"ד ואם היה כה"ג יוצא כמו שאר ב"א.

ברטנורא על משנה מכות ב׳:ז׳:ב׳

(ז) לא לעדות מצוה כגון לעדות החודש:

Bartenura on Mishnah Makkot 2:7:2

...

משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש ז׳:ח׳

(ח) הַגּוֹלֶה אֵינוֹ יוֹצֵא מֵעִיר מִקְלָטוֹ לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה אוֹ לְעֵדוּת בֵּין עֵדוּת מָמוֹן בֵּין עֵדוּת נְפָשׁוֹת. וַאֲפִלּוּ לְהַצִּיל נֶפֶשׁ בְּעֵדוּתוֹ אוֹ לְהַצִּיל מִיַּד הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אוֹ מִיַּד הַנָּהָר אוֹ מִיַּד הַדְּלֵקָה וּמִן הַמַּפּלֶת. וַאֲפִלּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִתְשׁוּעָתוֹ כְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. וְאִם יָצָא הִתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 7:8

...

תורה תמימה במדבר פרשת מסעי פרק לה

ה) דבמת כשכבר נגמר דינו מוליכין עצמותיו לשם לקוברן עד אחר שימות כהן גדול, וקצת צ"ע איפה מרומז בדרשה זו שאינו יוצא גם לשעה כגון להעיד עדות ולשוב, דאימא הכונה שם תהא דירתו, העיקרית והקבועית שאסור לו לעקור דירתו לחלוטין אבל לא לשעה ולצורך.
ונראה דכיון דעיקר הטעם דאינו יוצא הוא כדי שלא יביא עצמו לידי סכנה ע"י גואל הדם שלא יהרגנו לכשימצאנו חוץ לערי מקלט, כפי שיתבאר בסמוך דכשיצא במזיד מותר לגואל הדם להרגו, לכן אין נ"מ אם יצא יציאת קבע או ארעית, כיון דאפשר לו לבא ע"י זה לסכנה, ואע"פ שיציאה כזו היא ברשות, ואין בזה היתר לגואל הדם להרגו, אע"פ כן אפשר שלא ידע גואל הדם תכלית יציאתו או מחומו וכעסו לא יעצור כח מלפגוע בו, ואיך שהוא כיון דאפשר לו לבא עי"ז לסכנה, לכן אסור לצאת בכל אופן שהוא.
וע"פ זה יתיישב מה שהקשו איזו אחרונים למה באמת אינו יוצא לקיום מ"ע חמורה, ולמה לא תדחה מ"ע חמורה כעשיית פסח ומילה את העשה דוישב בה עד מות הכהן הגדול [ועיין בס' תפ"י], ולפי מש"כ פשוט הדבר דכיון דאיסור היציאה הוא שלא יביא עצמו לידי סכנה, לכן אינו מחויב להביא עצמו לידי סכנה כדי לקיים מ"ע, ודו"ק.
וטעם הדרשה שם תהא דירתו שם תהא מיתתו, ר"ל שחייו ומיתתו יהיו תכופים זל"ז שם, והיינו שבכל זמן חייו עד שעת מיתתו יהיה שם בלי הפסק יציאה: