נמסרה המילה "בזמנה" בלשון יחיד
נולדנו לתוך עולם שבמנהגי פורים העם קרוע לשני חלקים נפרדים, כאשר אדגים יש בעיר מוקף חומה למשל ירושלים שקוראים מגילה ביום נפרד מערים אחרות
האם ההלכה מלמדת לחלק ככה
??
מתברר בבדיקה שהמסורת מסרה שיש זמן אחד כי המילה "בזמנה" שנמסרה במסורת בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף ב' עמוד א' נמסרה במסורת בלשון יחיד ואז ההלכה מכוונת אותנו לא להפריד וכבוד המסורת גורם לקבוע זמן אחד ולא להפריד כאשר אדגים.
אז כאשר נראה את הפירוד נדע שהמנהג לחלק הוא "בניגוד למסורת ההלכתית" כי אילו רבני היהדות כיבדו את המסורת, היו מלמדים וקובעים כמו המסורת שבאמת יש זמן בלשון יחיד היינו זמן אחד לשניהם כאשר אביא מהמקורות של המסורת היהודית בתלמוד בבלי מסכת מגילה ומאחר ורבני היהדות מראים במעשים שלא מכבדים ולא מלמדים את המסורת וכי לא מיצצגים בנאמנות את המסורת של היהדות בסיבה זו עלי לתקן וללמד ולהדגיש את הפרטים שנמסרו במסורת
ההתחלה של המסכת גורמת טעות כאילו יש הסכמה להפריד מוקף חומה ורק בהמשך אחרי שהזכירו את הדעה שיש יום נפרד עבור מוקף חומה הביא את דברי האמורא רב יוחנן שאמר
שהפרט הזה הוא נגד דברי המרובים כי אמרו חכמים "בזמן הזה אין קורין מגילה אלא בזמנה" [מקור תלמוד בבלי מגילה דף ב' עמוד א'] והמילה בזמנה נמסרה בלשון יחיד, שבאמת יש זמן אחד וככה נחשף שאותם הטוענים זמנים נפרדים אין להם מקור בדברי המרובים כי אילו כיבדו את המסורת אז הפרט שנמסר במסורת הוא מילה בלשון יחיד ללמד זמן אחד בלשון יחיד ופירש הפרשן הרבני רב שלמה רשי שאותם חכמים הסכימו שיש הבדל בין המילים זמן לבין זמנם ועדיין אמרו שאחרי שנחרב המקדש אין לקרוא אלא בזמנה וגם פירש
שאם יש "זמן אחד לשניהם" אז הזמן הוא שני ימים, היינו זמן אחד של שני ימי ביחדי והיישום הוא לבחור או ארביסר או חמיסר לפי הרצון וטרח לפרט שתלוי ברצון אם רצו ביד' ואם רצו בחמיסר היינו שאפשרי לעשות בחמסר אם רוצה, כדי להפריד את הצום ממקרא מגילה שאם יקרא מגילה בלילה עלול להאריך את זמן הצום ולמי יש לב אכזרי להסתיר שלא ממש חייבים להאריך את זמן הצום אחרי חושך להנחה שיש צום ואומנם אפילו רבני המשנה לא חייבו לצום ביום יג' אדר וכן בתלמוד דיברו על יום קהילה שנקהלו להלחם והטוען שחייבם לצום ביום יג' אין להם מקור בתלמוד ובמשנה לצום ועדיין אם נניח שיש צום עדיין למי יש לב אכזרי להסתיר שלא ממש חייבים להאריך את הצום בגלל מקרא מגילה של הלילה, כי לפי המסורת עצמה אפשרי כנזכר בחמיסר אם רצו
ומאחר ופירטו בתלמוד שהפרט ההוא במשנה "לקרוא את המגילה בי"א" הוא נגד המרובים, וכן הפרט להפריד מוקף חומה נגד המרובים כי לפי המרובים אין קורים אלא בזמנה וכנזכר המילה בזמנה נמסרה בלשון יחיד ואז כללי ההלכה שהם מנהיגי ההלכה כבר קבעו מכוונים שהלכה כרבים היינו ללכת לפי המרובים ולא כמו המשנה אז כבוד המסורת גורם לכבד את הכלל בהלכה, שכנזכר מנהיגי ההלכה כבר קבעו מכוון אותנו לקבל את דברי המרובים כי הלכה כרבים ולא דברי המשנה ואז אחרי בדיקה מתברר שהמשנה מטעה את התלמידים, ורואת את התוצאה של הטעות בימים נפרדים בניגוד להלכה שהלכה כרבים שבאמת אמרו "אין קורין אלא בזמנה" ונמסר הפרט במסורת בלשון יחיד במילה "בזמנה" כנזכר שיש זמן אחד כי ככה נמסר ואילו כיבדו מסורת לא היו מחלקים, את העם כאילו יום נפרד למוקף חומה בנפרד כי אילו כיבדו את המסורת אז היו מקבלים ומלמדים שהמילה שנמסרה בממסורת היא בלשון יחיד בזמנה בלשון יחיד היינו זמן אחד והיו מלמדים ומפרסמים שפירש רשי כנזכר שהזמן האחד לשניהם הוא זמן של שני ימים אם רצו בחמיסר כנזכר ולא שחייבם אלה ביום נפרד ואלה ביום אחר כי הדתיים לא מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה ולכן עלי לתקן את ניסוח המשנה לשמור דברי המרובים
ויש פרט נוסף במשנה כי גם בדברי רב יהודה במשנה שהסכים לפרט שיש ימי כניסה ובכך נגד המרובים ולכן יכלו לקצר ולא לשמור דברי רב יהודה כי הלכה כרבים כנזכר, כי ההלכה כנזכר קבעה שהלכה כרבים היינו ללכת כמו המרובים שאמרו בזמן הזה אין קורין אלא בזמנה, יש בדבריו פרט נוסף כי גם רב יהודה
במשנה בדף ה' עמוד א' [למרות שהסכים בפרט אחר] המסורת מסרה גם בלשון יחיד בזמנה ללמש בפרט שאין למוקף חומה זמן נפרד, כי גם דברי רב יהודה נמסרו בלשון יחיד, ואילו רבני היהדות כיבדו את המסורת היו מלמדים שנמסר הפרט בלשון יחיד שאין קורין אלא בזמנה בלשון יחיד שיש זמן אחד ונמצא שגם רב יהודה שהסכים לפרט של ימי כניסה עדיין לא הסכים לפרט של זמן נפרד עבור מוקף חומה וככה נחשף שההלכה קבעה כמו המרובים לא רק שאין קורים את המגילה אלא בזמנה אלא שכבוד המסורת גורם לא להפריד זמן נפרד למוקף חומה כי הלכה כמו המרובים שאמרו אין קורים אלא בזמנה ונמסר במסורת בלשון יחיד היינו זמן אחד וכנזכר זמן אחד הוא זמן של שני ימים כאשר טרח הפרשן רשי לכתוב
ואחרי שמסור דברי המרובים יכלו לתקן את ניסוח המשנה שלא יהיה מטעה ולכתוב בתוך המשנה "אמרו חכמים בזמן הזה אין קורים אותה אלא בזמנה " ובלשון יחיד ואז נדע שההלכה כמו המרובים שאין זמן נפרד למוקף חומה ונדע שהדתיים המפרידים את ירושלים ואת מוקף חומה לא מייצגים בנאמנות את המסורת היהודית כי יש זמן בלשון יחיד ומתי הזמן היחיד הזה כבר טרח רשי לפרש שזמן האחד הוא בשני ימים אם רצו לקרוא בארביסר זה בזמן ואם רצו בחמיסר זה בזמן ואז נכיר שהדתיים המפרידים יום נפרד עבור מוקף חומה כאילו רק בזמן שלהם בנפרד בניגוד למסורת שמסרו לנו במילה יחיד המילה בזמנה שכנזכר בלשון יחיד כי יש זמן אחד לשניהם כנזכר ולא להפריד את העם לחלקים
ומאחר וגם דברי היחיד של נכנסים וגם דברי רב יהודה של נכנסים הם נגד המרובים וגם כבר ידוע שהלכה כרבים היינו ללכת כמו המרובים יכלו לתקן את המשנה שלא להטעות אותנו שהלכה כרב יהודה כאילו אין דברי חכמים במשנה אלא לתקן את ניסוח המשנה שאמרו חכמים אין קורים אלא בזמנה והסיבה כי
הואיל ומחשבנים לפי יום מגילה את החודש כאשר פירש רשי.