כותר: ב"ק מהדורה מתוקנת תלמוד בבלי בק' היינו מסכת בבא קמא
מבוא: כשהייתי עדיין חרדי בישיבה של החרדים למדנו מסכת בבא קמא ולמרות שלמדנו חמישה חודשים בגלל שלמדנו עם הרבה פירושים את שני הפרקים הראשונים לא הגענו לדברי רבי אליזר ולא לדברי רב יהודה. ומה מנע אותנו ועיכב אותנו? כאשר בודקים משנה של שני הפרקים ההם, עסקנו בדיון על הפרטים שבהם כבר קבעו מנהיגי ההלכה לדחות ולא לקבל אותם ובבדיקת משנה שמסרו לנו מעל חמש מאות מילים 530 מילים אומנם אחרי שקבעו ופירסמו שאין הולכים כדברי רב מאיר כי יש סיבה בפרק ראשון של תלמוד בבלי עירובין כי יש סיבה, וגם פירסמו שמשנה מסוג סתם היינו בלי שם היא של רב מאיר אז לעומת מסכת מועד קטן, מיוחד מסכת זו שכמעט כול התוכן של הפרקים ההם של רב מאיר ולא רק שלא מעשי עבור שופט של נזק אלא בכלל לא הלכה כי כבר קבעו מנהיגי ההלכה כנזכר שאין הולכים כדברי רבי מאיר כי יש סיבה והעיסוק בדיון על פרטים מסוג זה רק גרם איחור ואף עיכוב מלהגיע לחלק המעשי של דברי רבי אליעזר ודברי רב יהודה כי יש הרבה לתקן* [*הערה: המשך המבוא והשיקולים בכתבה אחרת כדי להתחיל כבר. הקישור למען השקיפות רק בסוף כדי לאפשר לטעום את התיקון בטעם חדש].
___
תלמוד בבלי בבא קמא מהדורה מתוקנת
מה-התחלה דף ב' עמוד א' משנה:
איזהו תם, ואיזהו מועד, אמר רבי יהודה [דף כג' עמוד ב'] מועד, אחרי שהעידו בו שלושה ימים אבל תם משיחזור בו שלושה ימים. בכול נזק משלם כסף [שמות כא'] חוץ משן ורגל שישלם במיטב הארץ, משום שנאמר ושלח ובער, אמר רבי אלעזר [דף טו' עמוד ב'] ארי ברדלס דוב זאב נחש ונמר בנזק הראשון דין מועד אבל בזמן שהן בני תרבות דין תם. בור כיצד אמר רבי יהודה במתכוון [כח' עמוד א'] חייב. רבן שמעון בן גמליאל אמר [דף ל' עמוד א'] כל המקלקלין ברשות הרבים, והזיקו חייבין לשלם וכל הקודם זכה בהם
הערה: כאן תיקון שראוי לשמור כחמישים מילים, משני הפרקים הראשונים, שראוי לדון בהם, ורק מעט זמן כי ההלכה עצמה מחייבת להתפרנס כי מנהיג ההלכה רב יעקוב טור כתב בספרו ארבעה טורים שהעוני עלול לגרום לחטא ולנוכלות בכסף חלילה וכן אותו ספר שהחרדים והדומים אומרים עליו "ספר שולחן ערוך מחייב" אותם להתנהג ואותו ספר מחייב
אותם "אחרי התפילה לעסוק בפרנסה" אילו רבני היהדות כיבדו את ספרי ההלכה של עצמם ונחשף בבדיקה **שמעל 90% מהתוכן כבוד המורשת גורם לקצר מהשיקולים של המסורת היהודית אילו כיבדו. סוף הערה].
____
גמרא: מאי טעמא דר' יהודה אמר אביי [דף כג' עמוד ב'] תמול (שמות כא) חד מתמול תרי שלשום תלתא ולא ישמרנו בעליו אתאן לנגיחה רביעית רבא אמר תמול מתמול חד שלשום תרי ולא ישמרנו האידנא חייב והלכה כרבא: מאי ברדלס [דף יו' עמוד א'] אמר רב יהודה נפרזא מאי נפרזא אמר רב יוסף אפא מיתיבי רבי מאיר אומר אף הצבוע רבי אלעזר אומר אף הנחש ואמר רב יוסף צבוע זו אפא לא קשיא כאן בצבוע זכר כאן בצבוע נקיבה דתניא צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד ערפד לאחר ז' שנים נעשה קימוש קימוש לאחר שבע שנים נעשה חוח חוח לאחר שבע שנים נעשה שד שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש והני מילי דלא כרע במודים אמר מר ר"מ אומר אף הצבוע [דף יו,ב] רבי אלעזר אומר אף הנחש והא אנן תנן ר' אלעזר אומר בזמן שהן בני תרבות אינן מועדים והנחש מועד לעולם תני נחש [הערה וקיימתי את זה לתקן ולמנוע טעות זאת] אמר שמואל ארי ברה"ר דרס ואכל פטור טרף ואכל חייב דרס ואכל פטור כיון דאורחיה למידרס הוה ליה כמו שאכלה פירות וירקות דהוה ליה שן ברשות הרבים ופטור טרף לאו אורחיה הוא למימרא דטריפה לאו אורחיה הוא והכתיב (נחום ב) אריה טורף בדי גורותיו בשביל גורותיו ומחנק ללבאותיו בשביל לבאותיו וימלא טרף חוריו בשביל חוריו ומעונותיו טריפה בשביל מעונותיו והתניא וכן חיה שנכנסה לחצר הניזק טרפה בהמה ואכלה בשר משלם נזק שלם הכא במאי עסקינן שטרפה להניח הא אכלה קתני בשנמלכה ואכלה מנא ידעינן ועוד דשמואל נמי דלמא הכי הוא אמר רב נחמן בר יצחק לצדדין קתני שטרפה להניח או דרסה ואכלה משלמת נזק שלם רבינא אמר כי קאמר שמואל בארי תרבות ואליבא דרבי אלעזר דאמר לאו אורחיה אי הכי אפי' דרסה נמי ליחייב אלא דרבינא לאו אשמואל אתמר אלא אמתניתא כי תני מתניתא בארי תרבות ואליבא דר' אלעזר דאמר לאו אורחיה א"ה ח"נ בעי לשלומי דאייעד א"ה מאי האי דקתני לה גבי תולדה דשן גבי תולדה דקרן בעי למיתנייה קשיא
***סיום דוגמה
___
ויכלו להדפיס ולהמשיך דיון לפרש ולהסביר "מתכווין" וגם דברי רשב"ג כאשר הדגמתי אומנם התחליף לשני הפרקם הראשונים של המהדורה הפגומה שמסרו לנו ושרגילים להדפיס, באמת
התחליף 305 מילים ואז יכלו להמשיך פרק שלישי כמו שהדגמתי לפרש ר' יהודה שאמר במתכוין חייב "היכי דמי מתכוין? אמר רבה במתכוין להורידה למטה מכתיפו" ושמשם אפשרי להמשיך עבור דפוס ולהדפיס במהדורה מתוקנת כאשר הדגמתי כי גם בדיון שעל פרטים מסוג הנזכר, שמנהיגי ההלכה כבר קבעו ופירסמו לדחות עסקו מעל 4300 מילים של דיון על פרטים במשנה הראשונה שמסרו לנו אשר מנהיגי ההלכה כבר קבעו לדחות וכן האריכו במשנה שנייה שלוש אלף מילים של דיון על משנה מסוג הנזכר שמנהיגי ההלכה כבר קבעו ופירסמו לדחות ואף על המשנה השלישית שמסרו לנו האריכו 880 מילים של דיון ביחד מעל 8000 מילים של דיון ועליהם פירושים שעסקנו בהם למשל רב שלמה רשי והפירוש בשם תוספות ופירושים מימי ביניים למשל רב שלמה רשבא ומאוחרים כמו פני יהושוע ועוד ובגלל שעוסקים בפירושים שעל הדיון שעל המשנה מסוג הנזכר העיסוק מונע מלהגיע לדברי רבי יהודה ורבי אליעזר, ואולי השם המדוייק רב אלעזר, ומה העיכוב? דווקא דברים ופרטים שכבר קבעו מנהיגי ההלכה לדחות כי אין הולכים כדברי רב מאיר ואפילו רב קארו ידע וספר באר הגולה כתב את זה במפורט שאין ההלכה מחייבת להתנהג כמו משנה מסוג סתם ולא כאשר השם רב מאיר בגלוי, אך בזיוף משקרים על כול הפרטים כאילו ההלכה מחייבת להתנהג שיש הרבה אבות מלאכות בשבת בניגוד לשיטות בהלכה כנזכר, או לברך ברכות עם שמע וכאילו ההלכה מחייבת לקרוא בשבת שבעה ולקרוא ממגילת ספר תורה בימי שני וחמישי כאשר ידעו שאין ההלכה מחייבת להתנהג כמו משנה מסוג הנזכר ולאור כול האמור עלי לחשוף את הזיוף ממש פשע חמור של שטר מזוייף המטעה את המוכרים ולכן הקופאית בודקת כשקונים כי ככה בדת נחשף מצב של נוכלות כמו לתת למוכרים זיוף שאין תשלום באמת ככה לחשוף את הזיוף בהלכה ולכן עלי לתקן ולכן אני מדגים את התיקון מתוך כבוד המורשת אילו רבני היהדות כיבדו אותה.
קישור למבוא ולשיקולים למען שקיפות
שם.