עמוד א
קושייה א
רַב יְהוּדָה הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל. אֲתַאי הַהִיא אִיתְּתָא קָא צָוְוחָה קַמֵּיהּ, וְלָא הֲוָה מַשְׁגַּח בַּהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לֵיהּ מָר: ״אוֹטֵם אׇזְנוֹ מִזַּעֲקַת דָּל גַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה״? אֲמַר לֵיהּ: שִׁינָּנָא, רֵישָׁךְ בְּקָרִירֵי, רֵישָׁא דְרֵישָׁיךְ בְּחַמִּימֵי. הָא יָתֵיב מָר עוּקְבָא אַב בֵּית דִּין.
בפסוק זה מסופר שרב יהודה ישב לפני שמואל:
- ואשה הגיעה מלפני שמואל וצרחה (בכתה) על עוול שנעשה לה כדי שיעזור לה.
- שמואל במקום לעזור לה, לא הקפיד עליה (התעלם).
- רב יהודה שאל את שמואל מדוע לא הקפיד עליה?
- שמואל ענה שהאחריות מוטלת על מר עוקבא (שהוא אב בית הדין).
ואני הקטן שואל: הלא שמואל חטא במעשה זה?
כי הרי ששנינו שאם אינך מוחה בפני אדם שעשה עוול, זה הופך אותך לשותף לדבר.
כאמור:
רַב וְרַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַב חֲבִיבָא מַתְנוּ: כׇּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לִמְחוֹת לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְלֹא מִיחָה — נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ — נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ. בְּכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ — נִתְפָּס עַל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ.
ואף הקב"ה אומר בעצמו:
קושייה ב
בהקשר לקושייה הקודמת- נניח שנכון הדבר שעשה שמואל ולא חטא.
כיצד יכול היה שמואל פשוט לגלגל את האחריות על רבו, מבלי לעשות מאמץ לעזור??
הרי הוא הודה בעצמו :
אֲמַר לֵיהּ: שִׁינָּנָא, רֵישָׁךְ בְּקָרִירֵי, רֵישָׁא דְרֵישָׁיךְ בְּחַמִּימֵי. הָא יָתֵיב מָר עוּקְבָא אַב בֵּית דִּין.
הלא שמואל חטא מדאורייתא על פגיעה ברבו?
כאמור:
(טז) לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
(יח) לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
כי הרי דבר זה הוא כמו שאני אלך לחוף הים, אראה אדם טובע, אתעלם ממנו לגמרי ואגיד לעצמי בלב "זה תפקידם של אנשי ההצלה והמשטרה להציל אותו, האחריות עליהם בלבד".
קושייה ג
וּמַאי שְׁנָא ״תָּיו״? אָמַר רַב: ״תָּיו״ — תִּחְיֶה, ״תָּיו״ — תָּמוּת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: תָּחוֹן זְכוּת אָבוֹת.
כיצד תמה זכות אבות עלינו?
הלא בימים אלה אנו יורשים את ארץ אבותינו בעבור זכות אבותינו? כאמור בתורה:
(ה) לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
עמוד ב
קושייה ד
כאן בדיון המדבר על מקרה ראובן ובלהה-
אם רבי יונתן צודק וראובן לא חטא. כפי שהוא אומר:
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כׇּל הָאוֹמֵר רְאוּבֵן חָטָא אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר״ — מְלַמֵּד שֶׁכּוּלָּן שְׁקוּלִים כְּאֶחָד. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו״ — מְלַמֵּד שֶׁבִּלְבֵּל מַצָּעוֹ שֶׁל אָבִיו, וּמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ שָׁכַב עִמָּהּ.
על מה יעקב העניש את ראובן? כאמור:
(א) וּבְנֵ֨י רְאוּבֵ֥ן בְּכֽוֹר־יִשְׂרָאֵל֮ כִּ֣י ה֣וּא הַבְּכוֹר֒ וּֽבְחַלְּלוֹ֙ יְצוּעֵ֣י אָבִ֔יו נִתְּנָה֙ בְּכֹ֣רָת֔וֹ לִבְנֵ֥י יוֹסֵ֖ף בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א לְהִתְיַחֵ֖שׂ לַבְּכֹרָֽה׃