(ג) רבי שמעון אומר, שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים, שנאמר (ישעיה כח), כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום. אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו משלחנו של מקום ברוך הוא, שנאמר (יחזקאל מא), וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'.
(3) Rabbi Shimon says: Three who ate at one table and did not say upon it words of Torah - it is as if they ate from the offerings of the dead, as it is said (Isaiah 28:8): "For all of the tables are full of vomit and feces without the Omnipresent." However, three who ate at one table and said upon it words of Torah - it is as if they ate from the table of the Omnipresent, blessed be He, as it is said (Ezekiel 41:22): "And he said to me, this is the table that is before the Lord."
אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ל
רבי אחאי בן יאשיה אומר הלוקח תבואה מן השוק למה הוא דומה לתינוק שמתה אמו ומחזירין אותו על פתחי מיניקות אחרות ואינו שבע. הלוקח פת מן השוק למה הוא דומה כאלו חפור וקבור. האוכל משלו דומה לתינוק המתגדל על שדי אמו: הוא היה אומר בזמן שאדם אוכל משלו דעתו מיושבת עליו. ואפילו אוכל אדם משל אביו ומשל אמו ומשל בניו אין דעתו מיושבת עליו ואין צריך לומר משל אחרים:
Avot d'Rabbi Natan, version 1, chapter 30
Rabbi Achai ben Yoshiyah says: One who buys grain from the shuk - to what may he be compared? To an infant whose mother died and they pass him among the doorways of different wet-nurses and he is not satisfied. One who buys bread from the market- to what may he be likened? To one who is dug and buried. One who eats from his own is like an infant raised at his mother's breasts.
He would say, “During the time that a person eats from what he has grown himself—his mind is tranquil. Even one who eats from that which his father has grown or from that of his mother's or son's, his mind is not tranquil—and you do not [even] need to say [food grown] from that of others [non-relatives].”