ואהי שובר - מן ויסבר להשניא. ומלשון חכמינו ז"ל: סברא. והטעם הייתי חושב ומעיין בחומות.
ואהי שובר בחומות ירושלים וגו'. ואהי חושב בחומות ירושלים אשר הם פרוצים ושעריה שאכלו באש כמה תכבד העבודה לבנות החומה ולהעמיד שעריה:
ואצאה בשער הגיא. יצאתי באותו שער בלילה עם האנשים אשר עמי לצד אותו מקום של עין התנין ולאותו שער האשפות שבחומות העיר והייתי פורץ בחומה והחומה היתה נוחה להפילה ולפרוץ בה לפי שהיתה שרופה באש:
ואהי שבר, נראה שרצה לנסות אם החומה הישינה שנשארה חזקה שלא יצטרכו לסותרה רק למלאות מקומות המפורצים, וכמ"ש (ד' א') כי החלו הפרוצים להסתם, שמשמע שבמקום שלא היה פרוץ עזבו החומה הישינה, ולזה נסה אם יוכל לשבר מקום העומד בידו או אם הוא חזק, ונוסחת הראב"ע היא בשי"ן שמאלית ופי' מענין סברה שעיין בחומה, וזה יעלה היטב לפי דברי:
ואהי שובר. כונתו היתה למען יחשבו אנשי ירושלים שהאויב הוא השובר את החומה ויעוררו לבם לבנותה ולחזקה: