(י) וְאֶת־הָעָם֩ צִוָּ֨ה יְהוֹשֻׁ֜עַ לֵאמֹ֗ר לֹ֤א תָרִ֙יעוּ֙ וְלֹֽא־תַשְׁמִ֣יעוּ אֶת־קוֹלְכֶ֔ם וְלֹא־יֵצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם דָּבָ֑ר עַ֠ד י֣וֹם אָמְרִ֧י אֲלֵיכֶ֛ם הָרִ֖יעוּ וַהֲרִיעֹתֶֽם׃
(10) But Joshua’s orders to the rest of the people were, “Do not shout, do not let your voices be heard, and do not let a sound issue from your lips until the moment that I command you, ‘Shout!’ Then you shall shout.”
(א) והנה צוה אותם יהושע שלא יריעו ולא ישמיעו את קולם עד היום הז' כדי שלא ירגישו בני העיר וישליכו אבנים מעל החומה ואעפ''י שהיה אפש' לש''י לשמרם מזה על דרך המופת הנה אין מדרך הש''י שיעשה המופתי' לבטלה ובמקומות שאפשר בזולת מופת:
Background
(א) לא תריעו. תרועת שמחה. ואף לא תשמיעו את קולכם, בצעקה. ואף לא יצא מפיכם דבר, בלחש:
from the Etymological Dictionary of Biblical Hebrew
