Este tema tendrá 6 secciones:
- Reglas generales sobre robo
- Robo por rehusarse a pagar
- Robo aprovechándose del error del otro
- Tomar prestado sin permiso
- Teshuba del robo
- Casos prácticos
¿Cómo definirías robar?
¿Por qué está mal robar?
¿En qué casos se pudiera permitir robar?
¿Robar es una prohibición religiosa o moral?
¿Qué pasaría si una sociedad permitiera el robo?
¿Por qué Hashem mandó el diluvio al mundo por el robo?
Filosofía del robo
חורב
פרק מו
כיבוד קניין האדם



Introducción de los términos del robo
אמרי וכיון דראוהו גזלן הוא כיון דקא מטמרי מנייהו גנב הוא ואלא גזלן היכי דמי אמר ר' אבהו כגון בניהו בן יהוידע שנאמר (שמואל ב כג, כא) ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו ר' יוחנן אמר כגון בעלי שכם שנאמר (שופטים ט, כה) וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו [את] כל אשר יעבר עליהם בדרך ור' אבהו מאי טעמא לא אמר מהאי אמר לך כיון דמטמרי איטמורי לא גזלני נינהו ור' יוחנן הא דקא מטמרי דלא ניחזינהו אינשי וניערקו מנייהו שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן אמר להן זה השוה כבוד עבד לכבוד קונו וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת שנאמר (ישעיהו כט, טו) הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם וגו' וכתיב (תהלים צד, ז) ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב וכתיב (יחזקאל ט, ט) כי [אמרו] עזב ה' את הארץ ואין ה' רואה
(א) שלא לעשק - שלא נחזיק במה שיהיה בידינו מזולתנו דרך אנס או דרך דחיה ורמאות, כמו אנשי און שדוחים בני אדם לאמר להם לך ושב כדי לסבב שישאר להם מה שבידם מזולתם. וזאת היא מדה רעה ביותר, והרחיקתנו תורתנו השלמה ממנה והזהירה בכך בזה המקום, דכתיב (ויקרא יט יג) לא תעשק את רעך. כי מחזיק ממון מזולתו בזה הענין שאמרנו, נקרא עושק. ובכלל עושק הוא גם כן כל חיב לחברו ממון מעין ועושק אותו, כגון כובש שכר שכיר וכיוצא בו, דלא בעינן שיבוא ממש ממון מיד העשוק ליד העושק, אבל כל שיש אצלו תביעת ממון מעין והוא דוחה אותו מחמת אלמות שיש בו או כל צד רמאות, נקרא עושק. ואף על פי שהעשק והגזלה והגנבה ענין אחד הוא עם היות שהמעשה חלוק זה מזה, כי כונת שלשתן שלא יקח האדם ממון מזולתו משום צד, לפי שבשלשה דרכים אלו יחמסו בני אדם זה את זה, פרטן הכתוב כלן והזהיר בכל אחד בפני עצמו, וכעין מה שאמרו זכרונם לברכה במציעא פרק המקבל (בבא מציעא קיא, א) רבא אמר זהו עושק זהו גזל ולמה חלקן הכתוב? לעבור עליו בשני לאוין.
(1) To not oppress: To not hold on to that which is in our hand of someone else's by way of force or delay or deception - like delinquents who delay people, saying, "Go and return," so as to cause that what is in their hand of someone else's to remain with them. And this is an extremely bad trait, and [so] our perfect Torah distanced us from it and warned us about it in this place, as it is written (Leviticus 19:13), "You shall not oppress your neighbor" - as one who holds the money of someone else in this manner that we said is called an oppressor. And also included in oppression is anyone who is liable specific money to his fellow and he oppresses him, such as one who suppresses the wage of a wage worker and similar to it. As we do not require that the money actually come from the hand of the oppressed to the hand of the oppressor; but rather anyone that has a claim of specific money against him and he delays it as a result of his violence or any angle of deception is called an oppressor. And even though oppression, robbery and theft are one matter even if the act of one is different from the another, as the intention of the three of them is that a man not take that which is someone else's in any way; since people pilfer each other in these three ways, Scripture specified all of them and warned about each one on its own. And similar to this is what they, may their memory be blessed, said in Metzia (Bava Metzia 111a), "Rava said, 'This is oppression, this is [also] robbery. And [so] why did Scripture divide them [and specify each one]? To [have one who commits it] transgress two negative commandments.'"
(ג) איזהו גנב הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא אין זה גנב אלא גזלן:
(ז) איזהו גזלן הלוקח ממון האדם בחזקה כגון שחטף מידו מטלטלים או שנכנס ברשותו שלא לרצון הבעלים ונטל משם כלים או שתקף בעבדו או בבהמתו ונשתמש בהם או שירד לתוך שדהו ואכל פירותיה וכל כיוצא בזה:
(ח) איזהו עושק זה שבא ממון חבירו לתוך ידו ברצון הבעלים וכיון שתבעוהו כבש הממון בחזקה ולא החזירה כגון שהיה לו ביד חבירו הלואה או שכירות והוא תובעו ואינו יכול להוציא ממנו מפני שהוא אלם וקשה:
(ג) כל הגוזל את חבירו אפי' שוה פרוט' כאלו נוטל נפשו:
(3) Anyone who steals from his friend, even a penny-worth, is considered as having taken his soul.
Resumen personal
Define los tres terminos לא תגזול. לא תגנוב. לא תעשוק
¿Qué mensaje nos quiere transmitir Hashem al poner tres términos?
Menos de Peruta
(א) איסור גניבה ומי נקרא גנב ומאיזה שעה מתחייב ובו ח סעיפים:
אסור לגנוב אפי' כל שהוא דין תורה ואסור לגנוב אפי' דרך שחוק ואפי' ע"מ להחזיר או כדי לשלם תשלומי כפל או כדי לצערו הכל אסור כדי שלא ירגיל עצמו בכך:
(ב) כל הגונב אפי' שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו וחייב לשלם אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של עכו"ם ואחד הגונב מגדול או מקטן:
(1) It is forbidden to steal even if it is a small amount according to the judgment of the Torah and it is forbidden to steal, even if it is in a playful manner, even on the condition of returning it or in order to repay double or in order to cause pain. Everything is forbidden in order that he not accustom himself to this.
(2) Anyone who steals even on par with a penny’s worth transgressed not stealing and he is obligated to pay, one that steals money of a Jew or who steals money of a non-Jew and one that steals from the great or from the small. Note: a gentile’s mistake, for example to mistake in counting or repaying his loans, is permitted, and provided that he doesn’t know, so that there is no blasphemy. And there are those who say that it is forbidden to mislead him except if he makes the mistake from his own, and then it’s allowed.
אסור לגזול או לעשוק אפי' כל שהוא בין מישראל בין מעכו"ם ואם הוא דבר דליכא מאן דקפיד ביה שרי כגון ליטול מהחבילה או מהגדר לחצוץ בו שיניו ואף זה אוסר בירושלמי ממדת חסידות:
(1) It’s forbidden to steal or exploit (even) any amount, whether from a Jew or a non-Jew; And if it is an object that is not concerning, it is permitted; such as to take from the package or [taking a splinter] from the fence to brush his teeth with; and even this is prohibited by the Jeruselamite (Talmud), as a quality of fervency.
(ב) הגוזל פחות משוה פרוטה אע"פ שעבר אינו בתורת השבה:
Resumen personal
¿Cuál es la diferencia entre Peruta y menos de Peruta?
¿Por qué hizo D-os esa diferencia?
Caso práctico
¿Se puede agarrar los sobresitos de Catsup de un lugar en el que no comí?
Robo de broma
על מנת למקט. יש מפרשים דמיירי שהוא אינו רוצה לעכב הגנבה בידו אלא הוא גונב כדי לצערו. ולא נראה דהא מעשים בכל יום שעושים כך. לכך יש מפרשים דודאי בדעתו לעכב הגנבה בידו אבל אינו גונב בשביל שום הנאה אלא כדי לצערו.
(ב) אָסוּר לִגְנֹב כָּל שֶׁהוּא דִּין תּוֹרָה. וְאָסוּר לִגְנֹב דֶּרֶךְ שְׂחוֹק אוֹ לִגְנֹב עַל מְנָת לְהַחְזִיר אוֹ עַל מְנָת לְשַׁלֵּם הַכּל אָסוּר שֶׁלֹּא יַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָךְ:
(2) According to the law of the Torah, it is forbidden to steal the smallest amount. It is likewise forbidden to steal in jest, or to steal with the intention of returning the object or paying for it. All this is forbidden, lest one may become addicted to it.
(א) אסור לגנוב אפי' כל שהוא דין תורה ואסור לגנוב אפי' דרך שחוק ואפי' ע"מ להחזיר או כדי לשלם תשלומי כפל או כדי לצערו הכל אסור כדי שלא ירגיל עצמו בכך:
(1) It is forbidden to steal even if it is a small amount according to the judgment of the Torah and it is forbidden to steal, even if it is in a playful manner, even on the condition of returning it or in order to repay double or in order to cause pain. Everything is forbidden in order that he not accustom himself to this.
או כדי לצערו. ריש פרק איזהו נשך לא תגנובו דכ' רחמנא למה לי כו' אפילו ע"מ למיקט וכת'. בשטה מקובצת שם ז"ל ע"מ למיקט יש מפרשים דאיירי שהוא אינו רוצה לעכב הגניבה בידו אלא גונב כדי לצערו ולא נראה דהא מעשים בכל יום שעושים כך ולכך יש מפרשים דודאי בדעתו לעכב הגניבה בידו אבל אינו גונב בשביל שום הנאה אלא כדי לצערו עכ"ל. ומלשון הרמב"ם בס' המצות נראה דאפינו רצונו להשיב הגניבה נמי הוי ע"מ למיקט ע"ש מצוה רס"ד וז"ל ובספרי לפי שנא' בגניבה שנים ישלם שמענו עונש אזהרה מנין ת"ל לא תגנובו ע"מ למיקט פי' לצער הבעלים ולהדאיבן ואח"כ ישיבהו לו וע"ש וא"כ מ"ש דמעשים בכל יום ראוי ליזהר בזה. ונסתפקתי בגונב ע"מ למיקט אם הו"ל דין גנב ממש להתחייב באונסין או נימא כיון דבדעתו להשיבו ואינו עושה אלא ע"מ לצערו לשעה נהי דאיסורא עביד אבל אין בו דין גנב להתחייב באונסין. והנה מדברי שטה מקובצת ס"פ המפקיד נראה דגוזל ע"מ לשלם אינו חייב באונסין ע"ש בסוגיא דשליחות יד ז"ל וגזלן ושואל שלא מדעת שייכי בכל אדם בין שומר בין אינש דעלמא אבל שולח יד ליתיה אלא בפקדון ושמו מוכיח עליו וכדאמר קרא גבי שומרין אם לא שלח ידו והנוטל לגזול ע"ד ליטלה כולה או ליטול מקצתה או שיחסרנה ולא ישלם לבעליו והוא חייב באונסין מכיון שמשך לדעת כן אע"פ שלא חסר והשולח יד בפקדון דעתו ליטול ולחסר הכל או מקצת ע"ד לשלם עכ"ל. ומשמע דבאונס דעלמא אינו חייב באונסין אם הגביה ע"מ לשלם ומכ"ש גונב ע"מ למיקט ולהשיבו בעינא אח"כ ואכתי צ"ע):

Resumen personal
¿Por qué crees que la Torá prohibió robar incluso cuando es en broma?
¿Qué casos prácticos le encuentras a esta halaja?
Caso práctico
¿Se puede quitarle algo a alguién con la intención de regresarselo sólo para molestar?
Robo para beneficio de la otra persona
ברם צריך הני מילי דקא גזיל אדעתא למשקליה לנפשיה היכא דקא בעי למיתן ליה מתנה לההוא נגזל ולא קא מקביל מיניה ואמר אישקול מידי מיניה כי היכי דאיחייב ליה תשלומי כפל דלישקלי לממוניה בעיניה ולישקול כפליה אי נמי קא חזי ליה דלא מיזדהר בממוניה ואמר אגנביה מיני׳ והדר אהדרי ניהלי׳ כי היכי דלא ליפשע בממוניה מאי מי אמרינן כמאן דלהנאתיה דנגזל הוא דקא עביד שפיר דמי או דילמא כיון דעד דמהדר ליה אית ליה צערא אסיר ת"ש דתניא לא תגנובו לא תגנוב על מנת למקט לא תגנב ע"מ לשלם תשלומי ד׳ וה׳:
אסור לגנוב אפי' כל שהוא דין תורה ואסור לגנוב אפי' דרך שחוק ואפי' ע"מ להחזיר או כדי לשלם תשלומי כפל או כדי לצערו הכל אסור כדי שלא ירגיל עצמו בכך:
(1) It is forbidden to steal even if it is a small amount according to the judgment of the Torah and it is forbidden to steal, even if it is in a playful manner, even on the condition of returning it or in order to repay double or in order to cause pain. Everything is forbidden in order that he not accustom himself to this.
(ב) אסור לגזול אפי' ע"מ לשלם דבר יפה ממנו ויש מי שאומר דהיינו אם (אין) התשלומין בעין שאם הם בעין כיון שהם יפים מהדבר שלוקח זכות הוא להם ויזכה אותם לבעלים ע"י אחר:
(2) It is prohibited to steal, even on condition of fair payment from (for) it. And there is one who says, (that) this is if the payments are not evident; because if they are evident, since they (the payments) are preferred over the object since they attain a right for him and he would confer them onto the owners by way of another.
(ד) אפי' הוא בסכנת מות וצריך לגזול את חבירו כדי להציל נפשו צריך שלא יקחנו אלא על דעת לשלם (וע"ל סי' ש"פ ס"ג):
(4) Even if he's in dire danger and needs to steal from his friend in order to save his soul, he should not take it unless with the intent to pay.
Resumen personal
¿Si estoy pensando en el beneficio del otro por que se considera robo?
¿Esto cambia la definición que tenía de robo?
Caso práctico
¿Le quiero quitar la tarjeta a alguien que tiene un problema con apuestas, y así evitar que siga apostando?
Robo de un menor
(ב) כל הגונב אפי' שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו וחייב לשלם אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של עכו"ם ואחד הגונב מגדול או מקטן:
(2) Anyone who steals even on par with a penny’s worth transgressed not stealing and he is obligated to pay, one that steals money of a Jew or who steals money of a non-Jew and one that steals from the great or from the small.
(א) מציאת חרש שוטה וקטן אין בה משום גזל אלא מפני דרכי שלום לפיכך אם עבר א' וגזלה מידם אינה יוצאה בדיינים: הגה ודוקא מציאה שאין דעת אחרת מקנה לו אבל שכירות של קטן וכיוצא בו מוציאין בדיינין (ב"י בשם הרשב"א):
Resumen personal
¿Por qué es importante para la Torá aclarar que no se le puede robar a un pequeño?
¿Qué nos dice esto del valor de cualquier individuo en el contexto judaico?
Caso práctico
¿Estoy en un cumpleaños y un niño agarro muchos dulces de la piñata, le puedo quitar para darle a los niños que no tienen nada?
Robo de un no-judío
:ומ"ש לא שנא מישראל ל"ש מעכו"ם שגזל העכו"ם אסור בפרק הגוזל ומאכל (קיג.) אמרי' הכי ופסקו כן הרי"ף והרא"ש וכן פסק הרמב"ם ז"ל בתחלת הלכות גזילה:
(א) איסור גזילה אפילו ע"מ להחזיר ומה נקרא גזילה ואיסור לא תחמוד ולא תתאוה ובו יב סעיפים:
אסור לגזול או לעשוק אפי' כל שהוא בין מישראל בין מעכו"ם ואם הוא דבר דליכא מאן דקפיד ביה שרי כגון ליטול מהחבילה או מהגדר לחצוץ בו שיניו ואף זה אוסר בירושלמי ממדת חסידות:
(1) It’s forbidden to steal or exploit (even) any amount, whether from a Jew or a non-Jew; And if it is an object that is not concerning, it is permitted; such as to take from the package or [taking a splinter] from the fence to brush his teeth with; and even this is prohibited by the Jeruselamite (Talmud), as a quality of fervency.
(א) בין מעכו"ם. כ' הכ"מ דדייק הרמב"ם לכתו' אסור לגזלו או לעשקו גבי עכו"ם ולא כ' שעובר עליו לומר שאין איסור זה מן התורה ומדברי הרמב"ם ריש הל' גנבה שהעתיק המחבר לעיל ר"ס שמ"ח לא משמע כן וכן כ' מהרש"ל פרק הגוזל שמדברי הרמב"ם אלו וסמ"ג משמע שאסור מן התורה מיהו לענין דינא הכריע מהרש"ל שם כפירש"י בסנהדרין דאינו אלא מדרבנן ע"ש ועמ"ש לעיל ר"ס שמ"ח עיין בתשו' רמ"א ר"ס ט':
(עש"ך סק"ב) למאן דאמר גזל גוי אינו אסור מהתו"ק צריך לומר דלא שייך בכך מי איכא מידי דלישראל שרי. ולא שייך כן רק באכילה מה שאין כן בממון מצד הריעות זה לזה מוטל עליהם יותר. ומ"מ אולי הפקעת הלואה בבני נח זה לזה אולי קיל ורק על ידי מצוה להעמיד דיינים כפי שכל של איש על ידי מניעה מלהפקיע ואולי כל מה שלפי השכל מצווים גם קודם הגעה לפני שופט וצלע"ע כעת היטב:
(א) אָסוּר לִגְזוֹל אוֹ לִגְנוֹב אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, בֵּין מִיִשְֹרָאֵל בֵּין מִגּוֹי. אִיתָא בְּתַנָּא דְבֵי אֵלִיָהוּ, מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁסִּפֵּר לִי, שֶׁעָשָׂה עַוְלָה לַגּוֹי בִּמְדִידַת הַתְּמָרִים שֶׁמָּכַר לוֹ, וְאַחַר כָּךְ קָנָה בְּכָל הַמָּעוֹת שֶׁמֶן, וְנִשְׁבַּר הַכַּד וְנִשְׁפַּךְ הַשֶׁמֶן. וְאָמַרְתִּי, בָּרוךְ הַמָּקוֹם שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא פָּנִים. הַכָּתוּב אוֹמֵר, לֹא תַעֲשׂק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל. וְגֵזֶל הַנָכְרִי, גָּזֵל.
(1) It is forbidden to rob or to steal even an article of trivial value from a Jew or from a non-Jew. It is recorded in Tanna Devei Eliyohu:1Chapter 15. It happened that a man told me [Eliyah] that he had wronged a non-Jew in measuring dates that he sold to him. Thereafter, he bought oil with all that money and the jug broke and the oil spilled. I said, "Blessed is the Omnipotent that shows no favoritism." The Torah says, "Do not cheat your fellow, nor rob him,"2Leviticus 19:13. and robbery of a non-Jew also constitutes robbery.
גוים. משמע מכאן דאסור מדאוריית' וכן כת' מהרש''ל פרק הגוזל דסביר' ליה להרמב''ם וטור וסמ''ג שכתבו בלשון הזה דאסור מדאוריית' ע''ש:
(ח) . הגוזל את הנכרי חייב להחזיר לנכרי חמור גזל הנכרי מגזל ישראל מפני חילול השם. הגוזל את הנכרי ונשבע לו ומת אינו מתכפר לו מפני חילול השם.
Reflexión personal
¿Por qué hay discusión entre los Tanaim sobre si se puede robar a un no judío?
¿Es moral que el no me pueda robar a mi y yo a él sí?
Caso práctico
לא תעשוק
(ח) איזהו עושק זה שבא ממון חבירו לתוך ידו ברצון הבעלים וכיון שתבעוהו כבש הממון בחזקה ולא החזירה כגון שהיה לו ביד חבירו הלואה או שכירות והוא תובעו ואינו יכול להוציא ממנו מפני שהוא אלם וקשה:
ערוך השולחן ס׳ שנ׳׳ט ס׳ ח

(ב) : הגה טעות עכו"ם כגון להטעותו בחשבון או להפקיע הלואתו מותר ובלבד שלא יודע לו דליכא חילול השם (טור ס"ג) וי"א דאסור להטעותו אלא אם טעה מעצמו שרי (מרדכי פרק הגוזל בתרא):
(2) Note: a gentile’s mistake, for example to mistake in counting or repaying his loans, is permitted, and provided that he doesn’t know, so that there is no blasphemy. And there are those who say that it is forbidden to mislead him except if he makes the mistake from his own, and then it’s allowed.
Reflexión personal
¿Hay alguna diferencia entre robar y retener lo que me prestaron o rentaron sin pagar?
¿Por qué con el no judío está prohibido robar y permitido retener?
Caso práctico
Le debo dinero a alguien y como estoy enojado decido no pagarle ¿se puede?
להטעותו
(ג) אבל טעותו של כותי היה מותר ובלבד שלא יודע לו דליכא חילול השם:
(ח) אֶחָד הַנּוֹשֵׂא וְהַנּוֹתֵן עִם יִשְׂרָאֵל אוֹ עִם עַכּוּ''ם אִם מָדַד אוֹ שָׁקַל בְּחָסֵר עוֹבֵר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה וְחַיָּב לְהַחְזִיר. וְכֵן אָסוּר לְהַטְעוֹת אֶת הָעַכּוּ''ם בְּחֶשְׁבּוֹן אֶלָּא יְדַקְדֵּק עִמּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה נ) "וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ" אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּבוּשׁ תַּחַת יָדֶיךָ. קַל וָחֹמֶר לְעַכּוּ''ם שֶׁאֵינוֹ כָּבוּשׁ תַּחַת יָדֶיךָ. וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל (דברים כה טז) "כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עשֵֹׁה אֵלֶּה כּל עשֵֹׁה עָוֶל" מִכָּל מָקוֹם:
(8) It makes no difference whether a man deals with a fellow Jew or a heathen, if he has measured or weighed deficiently he has broken a prohibition and must repay. So too, it is forbidden to deceive a heathen in computing an account, but one should be carefully precise in dealing with him, as it is written: "He must compute with his purchaser" (Leviticus 25:50), even if he is subject to Jewish rule ; and so much the more a heathen who is not subject to Jewish rule. This is implied in the biblical statement: "Anyone who does such things is abominable to the Lord your God" (Deuteronomy 25:16)—anyone who acts dishonestly in any manner.
: הגה טעות עכו"ם כגון להטעותו בחשבון או להפקיע הלואתו מותר ובלבד שלא יודע לו דליכא חילול השם (טור ס"ג) וי"א דאסור להטעותו אלא אם טעה מעצמו שרי (מרדכי פרק הגוזל בתרא):
Note: a gentile’s mistake, for example to mistake in counting or repaying his loans, is permitted, and provided that he doesn’t know, so that there is no blasphemy. And there are those who say that it is forbidden to mislead him except if he makes the mistake from his own, and then it’s allowed.
...וטעות עובדי כוכבים אנסים הקדמונים כמו להטעותו בחשבון ולהפקיע הלואתו לא היה איסור בדבר ובלבד שלא יודע לו שלא יהא חילול ה' וי"א דאסור להטעותו ורק אם מעצמו טעה שרי כגון שעשה חשבון וטעה יאמר לו הישראל ראה שעל חשבונך אני סומך ובמקום חה"ש אסור מן התורה וכתבו הגדולים שראו בעיניהם שאותם האנשים שהרויחו מטעותים לא הצליחו ונכסיהם ירדו לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה ורבים אשר קדשו שם שמים והחזירו טעותים בדבר חשוב וגדלו והעשירו והצליחו והניחו יתרם לעולליהם [ספר חסידיס ובאה"ג] והרי אפילו גניבת דעת אסרו חז"ל כמ"ש בסי' רכ"ח ובזמן הזה בכל מדינות אלו אסור מן התורה שום הטעאה והערמה ואין שום חילוק בין ישראל לאינו ישראל ויש מי שרוצה לומר דהשבה ליכא בעכו"ם ולא משמע כן מהפוסקים [ועמ"ש בסי' ש"ם]:

Reflexión personal
¿Por qué es diferente hacerlo equivocar de robar?
¿Cuál crees que es la discusión entre las dos opiniones que trae el Rama?
Casos prácticos
¿Se puede mentir sobre la edad de un niño para entrar a Disney pagando menos?
¿Se puede inventar gastos de viaje para que me paguen más?
¿Se puede utilizar la membresía de otra persona para entrar a Sams?
¿Se puede negar que fumo en una aplicación del seguro para que no lo tomen como preexistencia?
טעות
(ב) כל הגונב אפי' שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו וחייב לשלם אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של עכו"ם ואחד הגונב מגדול או מקטן: הגה טעות עכו"ם כגון להטעותו בחשבון או להפקיע הלואתו מותר ובלבד שלא יודע לו דליכא חילול השם (טור ס"ג) וי"א דאסור להטעותו אלא אם טעה מעצמו שרי (מרדכי פרק הגוזל בתרא):
(2) Anyone who steals even on par with a penny’s worth transgressed not stealing and he is obligated to pay, one that steals money of a Jew or who steals money of a non-Jew and one that steals from the great or from the small. Note: a gentile’s mistake, for example to mistake in counting or repaying his loans, is permitted, and provided that he doesn’t know, so that there is no blasphemy. And there are those who say that it is forbidden to mislead him except if he makes the mistake from his own, and then it’s allowed.
רמב׳׳ם
פירוש המשניות (כלים יב׳ ז׳)
ויש כאן דין אומר אותו הואיל ונתגלגלו הדברים לענין זה. והוא, שהמקומות שמשתמשין בהן בדינרין ובמעות במנין, אסור לאדם להחזיק דינר או מעה שחסר ממשקלו שתות או יותר אלא יקוץ, וכל שכן (שאסור) שיתנהו או יטעה בו גוי. כי זה שחושבים המוני בני אדם ואפילו יחידיהם כי ההטעיות שכאלה מותרות עם הגוים אינו נכון ודעה בלתי נכונה. אמר ה' בתורתו הקדושה במי שמוכר את עצמו לעובד עבודה זרה או לעבודה זרה עצמה כמו שנתבאר בפירוש אמר 'וחשב עם קונהו', ואמרו עליהם השלום יכול יגלום עליו, תלמוד לומר וחשב, ידקדק עמו בחשבון, וענין יגלום יערים עליו ויטעהו... וכן אינן מותרין האונאות והתחבולות ומיני המרמות והזיוף והסלוף עם הגוים, אמרו עליהם השלום אסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הגוי, וכל שכן אם יהא תלוי בכך חלול השם שאז יהיה העון חמור יותר, ויושגו לאדם תכונות רעות על ידי כל המעשים הרעים הללו מילי מעליותא ט כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה - מעלה אדומים 6© אשר העיד יתעלה על עצמו שהוא מתעב אותן כשלעצמן נעשו עם מי שנעשו, והוא אמרו . ' כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול
Reflexión personal
Es permitido quedarse con un dinero que le vino porque un yehudi se equivoco?
Resume todos las halajot que aplican al robo del no judío
שואל שלא מדעת
(ה) אפי' הלוקח בשאלה שלא מדעת הבעלים נקרא גזלן:
(5) Even the one who takes via borrowing, without the knowledge of the owners, is called a thief.
. ושואל שלא מדעת הוא, בדבר שאין מתחסר מחמת תשמישו, כגון שנטל את החבית להביא עליה גוזלות, ואף על פי כן כיון ששאלה שלא מדעת הוי גזלן, וחייב באונסין ואע"פ שלא חסרו כלל. והר"ז הלוי ז"ל כתב, דשואל שלא מדעת ושליחות יד למאן דאמר אינה צריכה חסרון, חד הוא, וראיה לדבר הדין סוגיא דרועה, והוצרך לדחוק עצמו ביותר בשמעתא דילקה בחסר וביתר דלקמן (בבא מציעא מג, א), כדאיתא בספר המאור שלו.
(א) שלא לשלוח יד בפקדון ואם שלח בו יד ובו כב סעיפים:
אין הנפקד רשאי לשלוח יד בפקדון ואם שלח יד אפי' אינו מכוין לגוזלו אלא להשתמש בו קם ליה ברשותיה וחייב באונסים אע"פ שעדיין לא נשתמש בו דשליחות יד אינה צריכה חסרון רק שיגביהנה כדי להשתמש בה בתשמיש שמחסרו אז חייב כאלו חסרו אבל אם הגביהו לעשות בו תשמיש שאינו מחסרו אינו חייב משעת הגבהה אלא משעת תשמיש ולא משום שליחות יד שהרי אינו שולח בו יד כיון שאינו מחסרו אלא מפני שהוא שואל שלא מדעת דהוי כגזלן: הגה ואם החזירה למקום שנטלה משם חזר להיות דינו כשומר הואיל ולא הוי עליו מתחלה רק שואל בעלמא (מרדכי פ' הגוזל בתרא) ובמעות בכה"ג חייב באונסין (טור סי"א וע' לקמן ס"ו):

(א) וליטול טלית חבירו בלא דעתו ולברך עליה י"א שהוא מותר דניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה בממוניה ובלבד שיקפול אותה אם מצאה מקופלת טלית של שותפין חייבת בציצית:
(1) 14. Making use of his associate’s tallit without his knowledge and reciting a blessing over it: There are those who say that it is permissible, for it does well for a person to fulfill a mitzvah with his property; it is only that he should fold it if he found it folded. A jointly held tallit is liable for tzitzit.
(ד) מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת: הגה וה"ה בתפילין (נ"י פרק הספינה) אבל אסור ללמוד מספרים של חבירו בלא דעתו דחיישינן שמא יקרע אותם בלמודו נ"י הלכות קטנות:
(4) It is permissible to take the tallit of his friend and to recite a benediction on it and only [if the tallit is folded] he will fold it [when he is finished] if it is found folded. REMA: the same law applys to [use of another's] tefillin (Nemukei Yoseph Perek Haspina). But it is forbidden to learn from holy books of his friend without his knowledge that we are concerned that he will tear them(pages in the book) while he is learning (from them)
(יא) כתבו הטור ושולחן ערוך סעיף ד דמותר ליטול טלית חברו ולברך עליה, ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת. עד כאן לשונו. משום דוודאי ניחא ליה לאינש למעבד מצוה בממונו (טור), ורצון בעל הטלית בכך ולא קפיד. ולכן אי ידעינן דגברא קפדנא הוא – אסור ליטול שלא מדעתו. ונראה לעניות דעתי אף שרבותינו פסקו הדין הזה, דבסתמא מותר ליקח טלית חברו שלא מדעתו ולהתפלל בו מטעם דוודאי ניחא ליה, מיהו אנן חזינן דהרבה מקפידים בזה מאוד, ובפרט כשהטלית הוא חדש ונקי. וגם יש בני אדם שאין סובלין כלל שאדם אחר ילבש בגד שלהם מטעם זיעה ונקיות. ונראה לעניות דעתי שמאוד יש להתיישב בדין זה.
(יג) וכתב רבינו הרמ"א דתפילין מותר גם כן ליטול שלא מדעת. אבל אסור ללמוד מספרים של חברו בלא דעתו, דחיישינן שמא יקרע אותן בלימודו. עד כאן לשונו. ואפילו באקראי בעלמא אסור, דשמא יעיין בו הרבה עד שיקרע מרוב משמושו. ומכל מקום לעיין בעלמא נוהגין היתר, וכן ליקח סידור ומחזור בלא ידיעת הבעלים, דרובא דעלמא אינם מקפידים בזה. ועיין מה שכתבתי בחושן משפט סימן רצ"ב סעיף ל"ד. (ועיין ט"ז סעיף קטן ז', ומגן אברהם סעיף קטן י'.)
שולחן ערוך הרב חושן משפט הלכות שאלה ושכירות וחסימה
ד ולכן השואל ספר מחבירו רשאי להניח לאחר לקרות בו ברשותו ואינו חושש שמא אין רצונם של הבעלים שיהיה פקדונם ביד אחר כיון שעדיין הוא בביתו וברשותו וגם אין לחוש כלל שמא המשאיל אינו רוצה להשאיל ולעשות חסד אלא לזה ולא לזה שכיון שאנו רואים שעשה חסד בממונו והשאיל ספרו ללמוד לזה מן הסתם אינו מקפיד בחסד זה שעשה גם על אחר שילמוד כל ימי משך שאילתו שהשאיל לראשון.
ובלבד שילמוד יחידי ולא עם אחר אפילו עם השואל כי לא השאיל אלא לאחד ולא לשנים ואין לנו לעשות חסד בממונו שלא מדעתו אפילו כל שהוא יותר ממה שראינו בעינינו שכבר עשה מדעתו:
ה במה דברים אמורים כשהשואל נותן רשות לזה ללמוד בו כי כל משך ימי שאילתו הספר קנוי לו ללמוד בו ורשאי ליתן זכותו לאחר. אבל אסור לילך לבית חבירו לקרות שם מספרו אפילו באקראי שלא מדעתו בין שהוא שלו בין שהוא שאול בידו ואין צריך לומר להשתמש בשאר חפציו אלא אם כן ידוע לו בבירור שלא יקפיד עליו בעל החפץ או שהוא דבר שאין דרך כל בני אדם להקפיד עליו כלל מפני שאין חשש הפסד וקלקול כלל בתשמיש זה אבל דבר שמקצת בני אדם מקפידים עליו מפני חשש קלקול אף על פי שרובן אין מקפידין מפני שהוא חשש רחוק אין הולכין בזה אחר הרוב לומר שמן הסתם לא יקפיד בעל החפץ זה ואפילו אם ברי לו שלא יקלקל כלל אסור כי בעל החפץ חושש על כל פנים שמא יקלקל ואם היה יודע שזה משתמש בחפציו אפשר שהיה מקפיד ונמצא זה שואל שלא מדעת הבעלים והוא גזלן אף שאינו מקלקל כלל כמו שנתבאר כל זה בהלכות מציאה ופקדון:
Reflexión personal
¿Por qué tomar prestado algo sin permiso se considera robo?
¿Cómo la respuesta anterior afecta el resto de las reglas de pedir prestado sin permiso?
Escribe en qué condiciones se puede tomar algo sin permiso
Caso práctico
¿Puedo estacionarme en el lugar de un vecino por un rato?
¿Puedo cruzar por el jardín del vecino sin permiso?
¿Puedo usar la pluma de otra persona en el midrash sin su permiso?

Comprar cosas robadas
(א) אָסוּר לִקְנוֹת מִן הַגַּנָּב הַחֵפֶץ שֶׁגָּנַב. וְעָוֹן גָּדוֹל הוּא שֶׁהֲרֵי מַחֲזִיק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וְגוֹרֵם לוֹ לִגְנֹב גְּנֵבוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁאִם לֹא יִמְצָא לוֹקֵחַ אֵינוֹ גּוֹנֵב וְעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי כט כד) "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ":
(1) It is forbidden to buy from a thief anything he has stolen; it is a grave sin, since one encourages criminals thereby, inducing a thief to commit other thefts. If he finds no customer, he will not steal. Relative to this it is written : "The partner of a thief is his own enemy" (Proverbs 29:24).
(א) אסור לקנות מגזלן ולסטים וליהנות מממונם ודינא דמלכותא כיצד ובו יא סעיפים:
אסור לקנות דבר הגזול מהגזלן ואסור לסעדו על שינויו כדי שיקנהו שכל העושה דברים אלו וכיוצא בהם מחזיק ידי עוברי עבירה ועובר על ולפני עור לא תתן מכשול והלוקח ממנו מטלטלין דינו כלוקח מהגנב שנתבאר בסי' שנ"ו:
(א) [דבר שיש בו חשש גניבה אסור לקנות ודין גונב נפש ומחתרת ובו י"ח סעיפים]:
כל דבר שחזקתו שהמוכר לו מוכר דבר הגנוב אסור ליקח אותו וכן אף אם אין הלוקח מרגיש עתה שמוכר לו דבר גניבה אך שידוע שרוב מהדברים כאלה הם בחזקת גניבה כמו חייטים שמוכרים שיירי סחורה וכיוצא בזה אסור ליקח אותן ולכן צריך כל אדם הלוקח חפץ שלא במקום גלוי כבחנות לידע ולהרגיש אם המוכר מוכר לו דבר גנוב או לא: