מַתְנִי׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם לֹא הֵבִיא כְּלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת — מְבִיאוֹ בְּשַׁבָּת מְגוּלֶּה, וּבַסַּכָּנָה מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים. וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כּוֹרְתִים עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין לַעֲשׂוֹת (כְּלִי) בַּרְזֶל. כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כׇּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת — אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, וּמִילָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
MISHNA: As a continuation to the discussion at the end of the previous chapter, which mentioned circumcision in the context of a discussion of the halakhot of childbirth on Shabbat, the mishna continues to address the halakhot of circumcision. Rabbi Eliezer says: If he did not bring an implement for circumcising the child on Shabbat eve, he brings it on Shabbat itself uncovered so that it will be clear to all that he is bringing a circumcision scalpel. And in times of danger, when decrees of persecution prohibit Jews from circumcising their children, one covers it in the presence of witnesses who can testify that he transported the scalpel to perform a mitzva. And furthermore, Rabbi Eliezer said with regard to this issue: One may even cut down trees to prepare charcoal in order to fashion iron tools for the purpose of circumcision. Rabbi Eliezer’s approach was not universally accepted, and a principle was stated by Rabbi Akiva: Any prohibited labor that can be performed on Shabbat eve does not override Shabbat, including transporting the circumcision scalpel. However, any prohibited labor involved in the mitzva of circumcision itself that cannot be performed on Shabbat eve overrides Shabbat.
עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ אֶלָּא בְּמַכְשִׁירֵי מִילָה, אֲבָל מִילָה גּוּפַהּ דִּבְרֵי הַכֹּל דּוֹחָה שַׁבָּת, מְנָלַן? אֲמַר עוּלָּא: הֲלָכָה. וְכֵן אָמַר רַבִּי יִצְחָק הֲלָכָה.
The Gemara departs from the facilitators of circumcision to the halakha of circumcision itself and asks: The Rabbis only disagree with Rabbi Eliezer with regard to actions that facilitate circumcision, which, in their view, do not override Shabbat; however, with regard to circumcision itself, everyone agrees that it overrides Shabbat. From where do we derive this halakha? Ulla said: This is a halakha transmitted to Moses from Sinai, but there is no biblical basis for it. And so too, Rabbi Yitzḥak said: It is a halakha transmitted to Moses from Sinai.
אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָתְיָא ״אוֹת״ ״אוֹת״. אֶלָּא מֵעַתָּה תְּפִילִּין דִּכְתִיב בְּהוּ ״אוֹת״, לִידְחֵי שַׁבָּת אֶלָּא אָתְיָא ״בְּרִית״ ״בְּרִית״. גָּדוֹל, דִּכְתִיב בֵּיהּ ״בְּרִית״, לִידְחֵי שַׁבָּת! אֶלָּא אָתְיָא ״דּוֹרוֹת״ ״דּוֹרוֹת״. צִיצִית דִּכְתִיב בֵּיהּ ״דּוֹרוֹת״ לִידְחֵי שַׁבָּת! אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: דָּנִין ״אוֹת״ ״בְּרִית״ וְ״דוֹרוֹת״ מֵ״אוֹת״ ״בְּרִית״ וְ״דוֹרוֹת״ — לְאַפּוֹקֵי הָנָךְ, דְּחַד חַד הוּא דִּכְתִיב בָּהֶן.
Rather, Rabbi Elazar said: This halakha is derived by means of a verbal analogy between the word sign that appears with regard to circumcision: “And you shall be circumcised in the flesh of your foreskin; and it shall be a sign of the covenant between Me and you” (Genesis 17:11), and sign that appears with regard to Shabbat: “However, you shall keep My Shabbatot, for it is a sign between Me and you throughout your generations” (Exodus 31:13). From this verbal analogy, it is derived that circumcision, which is a sign, may be performed even on Shabbat, which is itself a sign. The Gemara asks: But if what you say is so, phylacteries, with regard to which the term sign is also written: “And it shall be for a sign on your hand and for frontlets between your eyes” (Exodus 13:16), should also override Shabbat, and they should be donned on that day. Rather, this principle is derived by means of a different verbal analogy from the word covenant that appears with regard to circumcision: “And you shall be circumcised in the flesh of your foreskin; and it shall be a sign of the covenant between Me and you” (Genesis 17:11), and the word covenant that appears with regard to Shabbat: “The children of Israel shall keep the Shabbat, to observe the Shabbat throughout their generations for a perpetual covenant” (Exodus 31:16). The Gemara raises a difficulty: If this is so, then the circumcision of an adult should also be permitted on Shabbat and it should not be limited to a child on the eighth day, as the term covenant is written with regard to him as well, as it applies to any Jewish male not yet circumcised. Therefore, let his circumcision override Shabbat. The halakha, however, is that only circumcision at its proper time on the eighth day overrides Shabbat. Rather, this halakha is derived by means of a verbal analogy between the word generations that appears with regard to Shabbat: “Throughout their generations for a perpetual covenant” (Exodus 31:16), and the word generations that appears with regard to circumcision: “And I shall establish My covenant between Me and you, and between your seed after you throughout their generations, for an everlasting covenant” (Genesis 17:7). The Gemara asks: If so, let ritual fringes too, with regard to which the term generations is also written, override Shabbat, and it should be permitted to affix ritual fringes to a garment on Shabbat. Rather, Rav Naḥman bar Yitzḥak said: This halakha is derived not from one common word alone, but one derives it based upon the three words sign, covenant, and generations that appear with regard to circumcision, from sign, covenant, and generations that appear with regard to Shabbat, to the exclusion of these, i.e., ritual fringes and phylacteries, that with regard to each of them, one of these is written but not all three words together.
מֵיתִיבִי: מִנַּיִין לְפִיקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת? רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מָה מִילָה שֶׁהִיא אַחַת מֵאֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת — קַל וָחוֹמֶר לְפִיקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
The Gemara raises an objection from that which was taught in the Tosefta: From where is it derived that saving a life overrides Shabbat? Rabbi Elazar ben Azarya says it is derived from the mitzva of circumcision: Just as circumcision, which pertains to only one of a person’s limbs, overrides Shabbat, all the more so it is an a fortiori inference that saving a life, which is a mitzva that pertains to the entire person, overrides Shabbat.
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת־קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹא־כִלִּ֥יתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי׃ לָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת־בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם׃
The LORD spoke to Moses, saying, “Phinehas, son of Eleazar son of Aaron the priest, has turned back My wrath from the Israelites by displaying among them his passion for Me, so that I did not wipe out the Israelite people in My passion. Say, therefore, ‘I grant him My pact of friendship.
תַּנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כׇּל מִצְוָה שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה, כְּגוֹן מִילָה, דִּכְתִיב: ״שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב״ — עֲדַיִין עוֹשִׂין אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה.
Apropos affection for the mitzva of circumcision, the Gemara cites a baraita in which it was taught that Rabban Shimon ben Gamliel says: Every mitzva that the Jews initially accepted upon themselves with joy, such as circumcision, as it is written: “I rejoice at Your word as one who finds great spoil” (Psalms 119:162), and as the Sages explained, this “word” refers to the mitzva of circumcision, over which they rejoiced, they still perform it with joy.
מוֹצְצִין וְכוּ׳. אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי אוּמָּנָא דְּלָא מָיֵיץ — סַכָּנָה הוּא וּמְעַבְּרִינַן לֵיהּ. פְּשִׁיטָא, מִדְּקָא מְחַלְּלִי עֲלֵיהּ שַׁבְּתָא סַכָּנָה הוּא! מַהוּ דְתֵימָא הַאי דָּם מִיפְקָד פְּקִיד, קָא מַשְׁמַע לַן חַבּוֹרֵי מִיחַבַּר.
We learned in the mishna that one sucks blood from the wound after the circumcision was performed on Shabbat. Rav Pappa said: A craftsman who does not suck the blood after every circumcision is a danger to the child undergoing circumcision, and we remove him from his position as circumcisor. The Gemara comments: This is obvious. Given that one desecrates Shabbat to suck the blood, which involves performance of a prohibited labor, obviously, failure to do so poses a danger. Desecration of Shabbat would not be permitted if it was not a life-threatening situation. The Gemara answers: This is not an absolute proof. Lest you say that this blood is collected and contained in place, and one who removes that which is pooled in its place does not perform the subcategory of the prohibited labor of threshing on Shabbat, i.e., drawing blood; that is the reason sucking the blood is permitted, not due to any danger involved in failing to do so. Therefore, the mishna teaches us that this blood is attached and flowing and not merely pooled. One who draws it out performs an act that is generally prohibited by Torah law on Shabbat, and it is nonetheless permitted due to danger to the child.
וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ אִיסְפְּלָנִית. אָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: אִיסְפְּלָנִיתָא דְּכוּלְּהוֹן כִּיבֵי — שַׁב מָאנֵי תַּרְבָּא, וַחֲדָא קִירָא. רָבָא אָמַר: קִירָא וְקַלְבָּא.
We learned in the mishna: And on Shabbat one places on the wound from the circumcision a bandage. Abaye said: My nurse said to me: A bandage for all wounds should be made from seven parts fat and one part wax. Rava said: A bandage should be made from wax and sap of a tree.
Rabbi Moshe Sofer ("The Chatam Sofer") on meziza as it appeared in the first volume of the journal Kochbe Jizchak (1845):
ה"ג בהלכות רבינו ז"ל: המל את הגרים אומר אקב"ו למול את הגרים ולהטיף ממנו דם ברית וכו'. וק"ל למה תקנו חכמים בגר לומר למול משא"כ בשאר הנימולין שאומר על המילה היה להם לומר על מילת הגרים ואפשר מפני שעיקר מצות הגרים לגר עצמו שהוא גדול והוא ממציא עצמו לכך ונמצא כמל את עצמו משא"כ בקטנים הנימולין שהן אין להן דעת והמצוה אינה מוטלת על המוהל הזה בלבד כדאמרי' במס' פסחים פ"ק לא סגי' דלאו איהו מהיל ואע"ג דאבי הבן מברך נמי על המילה דומיא דעל ביעור כדמוכח התם טעמא דמילתא משום שהיא מצוה שאפשר לעשותה ע"י שליח וכל מצוה שהיא כן תקנו בה על וכן אנו מפורשים בעל ביעור אבל כאן שכיון שכל הגרים כאלו הן מלין א"ע אע"ג דאינהו אכתי לא חזי לברכה מ"מ כיון שהחובה מוטלת עליהם ולא על המל לפיכך תקנו בה למול ואפשר דמילת גר חובה גמורה על המל ובעי לברוכי למול דהא לא מתעבדא ע"י שליח אלא כל דמהיל מצוה דנפשי' עביד ועיקר. ותמהני עוד למה כללו שתי ברכות של מילה כאחת ולא ברכו בה תחלה וסוף כשאר הנמולין וי"ל לפי שאינו גר עד שימול ויטבול לא ברכו עליו על המילה כמו שאין אנו מברכין על הטבילה אלא הוא עצמו בעלייתו מברך עלי' אבל כללו הכל בברכה זו לפי שדם מילה בריתן של ישראל ועל הברית אנו מברכין ובענין הזה הוא ברכת אירוסין כמו שאפרש במקומה בס"ד. ומה שתקנו בה להטיף מהן לפי שיש כמה גרים כשמתגיירים כשהן נמולין ועיקר מילתן הטפת דם ברית לפיכך תקנו לכולן כן. ואחרים אומרים לפי שהם גדולים ודואגין על דמן הנוטף תקנו להם זאת לנחמם. ובעל ה"ג גורס: המל אומר על המילה והמברך אומר למול וכן במקצת הספרים ותרתי תקנו בתחלה ובסוף כשאר המילות ומה שאמרו בה למול דמשמע להבא אין מדקדקים בכך מפני ברכה שבסוף והדבר ניכר דלא להבא משמע ולא לשעבר שכבר ברכנו לפני' ברכה אחרת אלא נוסח ברכה הוא שקדשנו למול את הגרים כשהן באין לנו להכניסן בברית. ועוד דמתוך שהוא מילת חובה עליו ועלינו תקנו בה למול וכורת הברית כאחת ולפי שהיא מופלגת מן הטבילה שהוא מתגייר בה לפיכך לא הניחו לו שיברך הוא עצמו שאי אפשר וגירסת רבינו שפרשתי' יפה בעיני מזו:
(ו) גֵּר שֶׁמָּל קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְקָטָן שֶׁנּוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל כְּשֶׁמַּטִּיפִין מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית אֵינָן צְרִיכִין בְּרָכָה. וְכֵן אַנְדְּרוֹגִינוּס אֵין מְבָרְכִין עַל מִלָּתוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא אֵינוֹ זָכָר וַדַּאי:
(6) If a proselyte had been circumcised before he became a proselyte, or if a male infant was born apparently circumcised, (i.e. with the prepuce deficient) no blessing is recited when a drop of blood is drawn from the virile member. So too, no blessing is said at the circumcision of an androgyne (hermaphrodite), since the subject is not positively (and exclusively) a male.
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃ זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃
God further said to Abraham, “As for you, you and your offspring to come throughout the ages shall keep My covenant. Such shall be the covenant between Me and you and your offspring to follow which you shall keep: every male among you shall be circumcised.
פָּתַח אִידָךְ וְאָמַר (שמות כ׳:כ״א) מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ וְגו'. תָּאנָא כָּל מַאן דְּקָרִיב בְּרֵיהּ לְקָרְבָּנָא דָא, כְּאִלּוּ אַקְרִיב כָּל קָרְבָּנִין דְּעָלְמָא לְקַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּכְאִילּוּ בָּנֵי מַדְבְּחָא שְׁלֵימָתָא קַמֵּיהּ. בְּגִינֵי כָךְ בָּעֵי לְסַדְּרָא מַדְבְּחָא בְּמָאנָא חַד מַלְיָיא אַרְעָא לְמִגְזַר עֲלֵיהּ הַאי קְיָימָא קַדִּישָׁא, וְאִתְחַשִּׁיב קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּאִלּוּ אַדְבַּח עֲלֵיהּ עִלַוָּון וְקָרְבָּנִין עָאנָא וְתוֹרֵי.