The concept of God has gone through a process of evolution from the jealous God of Adam, going on to the nameless God of Moses, and continuing to the God of Maimonides, of whom man can know only what He is not. The 'negative theology' of Maimonides leads, in its ultimate consequence--though one not contemplated by Maimonides- to the end of theology. How can there be a 'science of God' when there is nothing one can say or think about God? When God himself is the unthinkable , the 'hidden,' the 'silent' God, the Nothing?
-Erich Fromm
You Shall Be As Gods
The term "religious language" refers to statements or claims made about God or gods.... If God is infinite, then words used to describe finite creatures might not adequately describe God...This difficulty challenges us to articulate the degree that attributes used for finite beings can be used for God and what these attributes mean when they describe God. The ambiguity in meaning with respect to the terms predicated of God is the “problem of religious language” or the “problem of naming God.”
Internet Encyclopedia of Philosophy
[H]umans, by definition, cannot enclose the infinite of God, either in its expression or by their comprehension. There is a real danger that the human version/understanding, which by definition is finite, will be extended by believers into an infinite claim that allows no room for the other. This human extension ends up with a pseudo-infinite; this is the definition of idolatry. Idolatry is the partial, created or shaped by finite humans, that claim to be infinite. Idolatry mimics the Divine and claims the absolute status of the divine, yet it is, in fact, finite.
-Yitz Greenberg
For the Sake of Heaven and Earth (p.210)
(ג) לֹֽ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹקים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗יַ
(3) Thou shalt have no other gods before Me.
אבא שאול אומר ואנוהו הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום
Abba Saul interpreted, ‘V’anveyhu’ means: you should be like Him: just as He is gracious and compassionate, so should you be gracious and compassionate.
הוי דומה לו - ולשון אנוהו אני והוא אעשה עצמו כמותו לדבק בדרכיו:
The language of ‘V’anveyhu’ evokes 'ani' and 'hoo' - me and Him -- make yourself like Him to cleave to his ways
(ב) וכבר בארנו בפרוש 'אבות' ש'חסד' ענינו - הפלגה באי זה דבר שמפליגים בו. ושמשו בו בהפלגת גמילות הטוב יותר. וידוע שגמילות הטוב כולל שני ענינים האחד מהם - לגמול טוב מי שאין חוק עליך כלל והשני - להיטיב למי שראוי לטובה יותר ממה שהוא ראוי. ורוב שימוש ספרי הנבואה במלת 'חסד' הוא בהטבה למי שאין לו חוק עליך כלל. ומפני זה כל טובה שתגיע מאתו ית' תקרא 'חסד' - אמר "חסדי ה' אזכיר".
(2) In our Commentary on the Sayings of the Fathers (chap. 5:7) we have explained the expression ḥesed as denoting an excess [in some moral quality]. It is especially used of extraordinary kindness. Loving-kindness is practised in two ways: first, we show kindness to those who have no claim whatever upon us; secondly, we are kind to those to whom it is due, in a greater measure than is due to them. In the inspired writings the term ḥesed occurs mostly in the sense of showing kindness to those who have no claim to it whatever. For this reason the term ḥesed is employed to express the good bestowed upon us by God: "I will mention the loving-kindness of the Lord" (Isa. 63:7).
כל אדם שיש עליו חן בידוע שהוא ירא שמים שנא' חסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו
Any man who is endowed with grace is known to be a God-fearing man, for it is said, ‘But the loving kindness of the Lord is from everlasting time to everlasting time to them that fear Him.”
(יד) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹקים֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃
(14) And God said unto Moses: ‘I AM THAT I AM’; and He said: ‘Thus shalt thou say unto the children of Israel: I AM hath sent me unto you.’
ואמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב (דברים יג, ה) אחרי ה' אלהיכם תלכו וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה והלא כבר נאמר (דברים ד, כד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה מה הוא מלביש ערומים דכתיב (בראשית ג, כא) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אף אתה הלבש ערומים הקב"ה ביקר חולים דכתיב (בראשית יח, א) וירא אליו ה' באלוני ממרא אף אתה בקר חולים הקב"ה ניחם אבלים דכתיב (בראשית כה, יא) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו אף אתה נחם אבלים הקב"ה קבר מתים דכתיב (דברים לד, ו) ויקבר אותו בגיא אף אתה קבור מתים
And Rabbi Hama the sone of Rabbi Hanina said: (Deuteronomy 13:5) "After God you shall walk." And is it possible for a man to walk after the Presence of God? And doesn't it already say (Deuteronomy 4:24) "Because God is a consuming flame"? Rather, [it means] to walk after the characteristics of God. Just as He clothed the naked [in the case of Adam and Chava]… so, too, should you clothe the naked. Just as the Holy One Blessed be He visited the sick [in the case of Avraham after his brit milah]…so, too, should you visit the sick. Just as the Holy One Blessed be He comforted the mourners [in the case of Yitzhak after Avraham’s passing]…so, too, should you comfort the mourners. Just as the Holy One Blessed be He buried the dead [in the case of Moshe]…so, too, should you bury the dead.
(ה) ... ומצווין אנו ללכת בדרכים האלו הבינונים והם הדרכים הטובים והישרים שנאמר והלכת בדרכיו. (ו) כך למדו בפירוש מצוה זו מה הוא נקרא חנון אף אתה היה חנון מה הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום מה הוא נקרא קדוש אף אתה היה קדוש ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכנויין ארך אפים ורב חסד צדיק וישר תמים גבור וחזק וכיוצא בהן להודיע שהן דרכים טובים וישרים וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהדמות אליו כפי כחו.
5. ...We are commanded to walk in these intermediate paths - and they are good and straight paths - as [Sefer Devarim 28:9] states: “And you shall walk in His ways.”
6. [Our Sages] taught [the following] explanation of this mitzvah: Just as He is called “Gracious,” you shall be gracious; Just as He is called “Merciful,” you shall be merciful; Just as He is called “Holy,” you shall be holy; In a similar manner, the prophets called G-d by other titles: “Slow to anger,” “Abundant in kindness,” “Righteous,” “Just,” “Perfect,” “Almighty,” “Powerful,” and the like. [They did so] to inform us that these are good and just paths. A person is obligated to accustom himself to these paths and [to try to] resemble Him to the extent of his ability.