הריגת כינים בשבת- הסתירה(?) בין הלכה ומדע

לֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו כּוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: לֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו בַּיּוֹם שֶׁמָּא יַהֲרוֹג, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הַהוֹרֵג כִּינָּה בְּשַׁבָּת — כְּאִילּוּ הוֹרֵג גָּמָל. וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר שֶׁמָּא יַטֶּה. אוֹ דִילְמָא תַּרְוַיְיהוּ שֶׁמָּא יַטֶּה?!

Shabbat 12a:5

We learned in the mishna: One may not shake his clothes on Shabbat to rid them of lice; and one may not read a book by candlelight, so that he will not come to adjust the wick of the lamp. A dilemma was raised before the Sages: Does this mean that one may not shake his clothes even during the day due to the concern lest he kill the louse that he finds in his clothing, and our mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer? As it was taught in a baraita that Rabbi Eliezer said: One who kills a louse on Shabbat, even though it is a very small creature, it is as if he killed a camel, and there is no difference in the severity of the prohibition. And what was said in the mishna: And he may not read by candlelight, is due to concern lest he adjust the wick, a totally independent matter. Or, perhaps both of these halakhot are due to the concern lest he adjust the wick, and both halakhot apply exclusively at night. During the day he is permitted to shake his clothes, and there is no concern lest he kill a louse.

שבת ק״ז ב:ה׳-ז׳

וּשְׁאָר שְׁקָצִים כּוּ׳. הָא הוֹרְגָן — חַיָּיב. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַהוֹרֵג כִּינָּה בְּשַׁבָּת — כְּהוֹרֵג גָּמָל בְּשַׁבָּת. מַתְקִיף לַהּ רַב יוֹסֵף: עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בְּכִינָּה, דְּאֵינָהּ פָּרָה וְרָבָה. אֲבָל שְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים דְּפָרִין וְרָבִין — לָא פְּלִיגִי. וּשְׁנֵיהֶם לֹא לְמָדוּהָ אֶלָּא מֵאֵילִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר כְּאֵילִים: מָה אֵילִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן נְטִילַת נְשָׁמָה — אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְטִילַת נְשָׁמָה. וְרַבָּנַן סָבְרִי כְּאֵילִים: מָה אֵילִים דְּפָרִין וְרָבִין — אַף כֹּל דְּפָרֶה וְרָבֶה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְכִינָּה אֵין פָּרָה וְרָבָה? וְהָאָמַר מָר: יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְזָן מִקַּרְנֵי רֵאמִים וְעַד בֵּיצֵי כִינִּים! מִינָא הוּא דְּמִיקְּרֵי ״בֵּיצֵי כִינִּים״. וְהָתַנְיָא: טִפּוּיִין וּבֵיצֵי כִינִּים! מִינָא הוּא דְּמִיקְּרֵי ״בֵּיצֵי כִינִּים״. וַהֲרֵי פַּרְעוֹשׁ דְּפָרֶה וְרָבֶה, וְתַנְיָא: הַצָּד פַּרְעוֹשׁ בְּשַׁבָּת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר! אָמַר רַב אָשֵׁי: צֵידָה אַהֲרִיגָה קָרָמֵית?! עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אֶלָּא דְּמָר סָבַר: דָּבָר שֶׁאֵין בְּמִינוֹ נִיצּוֹד — חַיָּיב, וּמָר סָבַר: פָּטוּר. אֲבָל לְעִנְיַן הֲרִיגָה — אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה.

Shabbat 107b:5-7

We learned in the mishna: And one who traps other abominations is exempt. The Gemara infers: If one kills them he is liable. The Gemara asks: Who is the tanna who holds this opinion? Rabbi Yirmeya said: It is the opinion of Rabbi Eliezer, as it was taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: One who kills lice on Shabbat is akin to one who kills a camel on Shabbat. Apparently, he is the Sage who holds that one is liable for killing any living creature. Rav Yosef strongly objects to this: Perhaps this is not so, as the Rabbis disagree with Rabbi Eliezer only with regard to lice, which do not procreate. However, with regard to other abominations and crawling things that procreate, they do not disagree with him. And fundamentally they both derived this halakha from the reddened ram skins used to cover the Tabernacle. Rabbi Eliezer holds that liability for killing an animal on Shabbat exists only with regard to animals like rams. Just as rams have their lives taken and die, so too, one is liable for killing any animal whose life is taken, including lice. And the Rabbis also hold that liability for killing an animal on Shabbat exists only with regard to animals like rams. Just as rams procreate, so too, one is liable for killing any creature that procreates. One is not liable for killing lice, which do not procreate. Abaye said to Rav Yosef: And lice do not procreate? Didn’t the Master say: The Holy One, Blessed be He, sits and sustains everything from the horns of wild oxen to the eggs of lice? Apparently, lice reproduce by laying eggs. Rav Yosef answered him: There is a species of insect that is called lice eggs, but lice themselves do not actually lay eggs. Again he asked: And wasn’t it taught in the baraita that lists types of creeping animals: Tefuyei, a type of insect, and lice eggs? He answered him: There is a species of insect called lice eggs. Again he asked: And still, there is the issue of a flea, which procreates according to all opinions, and nevertheless, it was taught in a baraita: With regard to one who traps a flea on Shabbat, Rabbi Eliezer deems him liable and Rabbi Yehoshua deems him exempt. Rav Ashi said: Are you raising a contradiction between trapping with killing? Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua disagree only in that one Sage, Rabbi Eliezer, holds that one is liable for trapping even a species that is not typically trapped; and one Sage, Rabbi Yehoshua, holds that one is exempt in that case. However, with regard to killing, even Rabbi Yehoshua concedes that one is liable.

רא"ש מסכת שבת א:כ"ט

הלכך הלוקח כינה מעל בשרו בשבת או מעל חלוקו מותר להרגה כב"ה אבל במפלה את כליו להסיר מהם פרעושים וכנים פליגי הני תנאי ת"ק סבר דגזור הריגה דכנים אטו הריגה דפרעושים ואבא שאול מחמיר לגזור אפילו במלילה דכנים אטו פרעושים...
ורש"י פירש בשם רבותיו דבשבת מיירי על זה נהגו להקל להרוג כינה אפילו במפלה כליו... דפשיטא דמותר להרוג כינה בשבת כב"ה דמתירין מיהו תימה היאך פליגי אהני תנאי דתרוייהו אסרי הריגת כינה במפלה כליו ואפשר דאיירי במפלה ראשו דהתם לא גזרינן כנים אטו פרעושים שאין פרעושים מצוין בראש

הר"ן על הרי"ף מסכת שבת דף ה עמוד א

והני תרי תנאי דח"א מולל וזורק וח"א נוטל וזורק כר"א ס"ל אלא דמר גזר מלילה אטו הריגה ומר לא גזר ור' אליעזר כב"ש סבירא ליה דאמרי אין הורגין דרבי אליעזר שמותי הוא ופירושו מתלמידי ב"ש כדמוכח בהדי' בירושלמי בפ"ק דביצה [ה"ד] דאף על גב דרבי אליעזר תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי היה ורבן יוחנן תלמידו של הלל וכדאיתא בפרק יש נוחלין [דף קלד א] שמא חזר ושמש את שמאי או אחד מתלמידיו או שחזר ונמנה עמהן הלכך לא קיימא לן לא כרבי אליעזר ולא כהני תרי תנאי אלא כב"ה דשרו

אורח חיים שט״ז:ט׳

(ט) פרעוש הנקרא ברגות בלשון ערב אסור לצודו אא"כ הוא על בשרו ועוקצו ואסור להרגו: הגה ואף לא ימלילנו בידו שמא יהרגנו אלא יטלנו בידו ויזרקנו [רבי ירוחם ני"ב ח"י] אבל כנה מותר להרגה והמפלה בגדיו מכנים לא יהרגם אלא מוללן בידו וזורקן אבל המפלה ראשו מותר להרגם:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 316:9

(9) 9. A flea, which is called a Bargut in Arabic, may not be captured unless it is on one’s body and is biting, however, it may not be killed. RAMA: Furthermore, he should not squash it between his fingers for fear that he might kill it. Rather he should take it with one’s hand and throw it away. [R' Yerucham] Lice however may be exterminated. When cleansing one’s clothes from lice he must take care not to kill them, rather he may squash them and throw them away. When cleansing his head he is permitted to kill them.

ביאור הלכה שט״ז:ט׳

(ה) לא יהרגם - עיין במ"ב הטעם וכתב בהגהות הגר"ח צאנזאר אבל רש"י והרמב"ן והר"ן [וכן הריטב"א] והה"מ לדעת הרמב"ם מתירין וה"ל הרא"ש יחיד לגבייהו ובמילתא דרבנן כנלענ"ד וכ"ש שהרא"ש בעצמו כתב שנהגו להקל עכ"ל וכן מוכח בשבולי לקט סי' קכ"ד דלא הביא כ"א ההיא ברייתא דרשב"א וכן מוכח באור זרוע הלכות ערב שבת שכתב דברייתא דב"ה פליגא אאידך ברייתא וכן מוכח דעת המאירי עי"ש וכתב דלא חיישינן לפרעושים שאינו מצוי לפלות מהם דמיד הם בורחים וכן בבה"ג וסמ"ג לא הביאו כ"א דינא דברייתא מוכח מכ"ז דלא ס"ל הא דהרא"ש אח"כ מצאתי בא"ר שגם הוא הביא שהרבה ראשונים מתירין בזה וע"ז סמכו העולם להקל ומ"מ סיים דירא שמים יש לו להחמיר כדעת הרא"ש והטור:

שיטות המחמירים

חולין סז, ב

קוקיאני אסירי, מ"ט - מעלמא אתו. מתקיף לה רב אשי: אי מעלמא אתו, לישתכחו דרך בית הריעי. והלכתא: קוקיאני אסירי, מ"ט - מינם ניים, ועיילי ליה באוסייה תולעים. דרני דבשרא - אסירי, דכוורי - שריין. מאי שנא מהא דתניא ואת נבלתם תשקצו - לרבות את הדרנים שבבהמה? א"ל: הכי השתא! בהמה - בשחיטה הוא דמשתריא, והני, מדלא קא מהניא להו שחיטה - באיסורייהו קיימן; אבל דגים - באסיפה בעלמא מישתרי, והני כי קא גבלן - בהיתרא קא גבלן.

שבט הלוי ח"ד סי' פג

חז"ל ידעו ששם זה הולם רק תולעים שבודאי נבראו מתוך הבשר של דגים או של בהמה ואין ספק על מוצאם דודאי מיני' קא גבלי, וע"כ החליטו דשל בשר אסור דבשחיטה תליא, ושל דגים מותר, אבל סתם תולע הנמצא בתוך בשר הדג אין בידינו להתיר...ולא באתי כאן לקבוע אם עדותם נכון או לא דודאי פיהם דבר שוא ושכיח טעותא גביהו, מ"מ אם יתברר שכדבריהם כ"ה שיש תולעת כזה ושרשו מבחוץ אין לענ"ד בזה סתירה לדברי חז"ל הקדושים

R' Nebenzahl says something similar concerning killing lice on Shabbos (Yerushalayim BeMo'adeha II p.200). Relates to Nishtanu Hativin, often mentioned in regards to Niddah.

מאמר על דרשות חז"ל לר' אברהם בן הרמב"ם

לא נתחייב מפני גודל מעלת חכמי התלמוד ותכונתם לשלימות תכונתם בפי' התורה ובדקדוקיה ויושר אמריהם בביאור כלליה ופרטיה, שנטען להם ונעמיד דעתם בכל אמריהם ברפואות ובחכמת הטבע והתכונה, [ולהאמין] אותן כאשר נאמין אותן בפי' התורה, שתכלית חכמתה בידם, ולהם נמסרה להורתה לבני אדם ...אנחנו מוצאים להם אומרים שלא נתאמת ולא נתקיימו בגמ' דברי הרפואות, וכאבן תקומה וכיוצא בזה עניינים רבים שדברו במס' שבת וכו'. ...אמרו ז"ל בגמ' דפסחים...וכאשר שמע רבי הדברים האלה שהם תוצאות מן ההקדמות שחלקו בהם תחלה, הכריע דעת חאו"ה בראיה זו. ועתה התבונן מה שהורונו בברייתא זו, ומה יקר עניינה שלמדו. כי רבי לא הביט בדעת אלו אלא מדרך הראיות בלי להשים על לב [לא לח"י] ולא לחאו"ה. והכריע דעת חאוה"ע מפני ראיה זו שחשב כי היא ראיה מתקבלת. כי רבי לא פסק כדעת חאוה"ע, אלא שהכריע דעתם מדעת שיקול הדעת בראיה שזכרנו. זהו שאמר נראים דבריהם... ובאמת נקרא אדון זה רבינו הקדוש, כי האדם כשישליך מעל פניו השקר ויקיים האמת ויכריענו לאמיתו ויחזור בו מדעתו כשיתבאר לו הפכה אין ספק כי קדוש הוא.

English

שיטות המתירים

MichtavM’Eliyahu IV pg. 356

Chazal knew Halacha as tradition from earlier generations…but when they give naturalistic explanations those explanations are not obligating. Quite the opposite, it is the law which leads to the explanation; the reason mentioned in the Gemara is not the only possible reason for the issue. If they sometimes gave explanations based on the knowledge of nature in their times, we must search for other explanations which uphold the law according to the knowledge of nature in our times.

דרך בינה (ע' יח)

נשאל הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א: מסכת שבת (ק"ז, ב') איתא שמותר להרוג כינה בשבת כיון "דאינה פרה ורבה", וכן הוא להלכה (או"ח סימן שט"ז במ"ב סקל"ח), והנה החוקרים אומרים כי היום נשתנו הטבעיים וכינים פרים ורבים, האם משום כך נשתנה הדין.

תשובה: דברי הבל. מה שאין רואים בדרך הרגילה שפרים ורבים - זה נקרא שאינם פרים ורבים, ומה שרואים ע"י מיקרוסקופ אין זה נקרא פרה ורבה. ע"כ

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור