(יד) את שלש הערים ואע"פ שבארץ כנען תשעה המטות וכאן אינם אלא שנים וחצי השוה מנין ערי מקלט שלהם כי בגלעד נפישי רוצחים דכתיב (הושע ו ח) גלעד קרית פועלי און עקבה מדם לשון רש"י מדברי רז"ל (מכות ט) ואע"פ שאין המקלט אלא בשוגגין היו שופכי דמים במרמה ומראין עצמן כשוגגין והוצרך להרבות להם ערי מקלט לקלוט את כולן שלא נודע מי המזיד ואם כן צוה הקב"ה זה על שם העתיד על דרך וקם העם הזה וזנה (דברים לא טז) או שיאמרו שהיה אויר ארץ גלעד מגדלת רוצחים מאז היתה לגוי ואני תמה כי על דעת רז"ל (מכות י) הכתוב שאמר (לעיל פסוק ו) ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר כולם למקלט צוה בהם והנה היו מהם בארץ כנען ל"ו ערים ובעבר הירדן ו' וכולן קולטות לדעת רז"ל והנה היו המקלטים לכל ארץ ישראל ביושר והשויה כי ארבע ערי מקלט יגיעו לשבט גם חשב שבט מנשה בארץ כנען מפני שרובו שם היה ואולי בערי המועדה ריבה ה' בעבר הירדן לכבוד משה שיבדיל הוא חציין אבל בכללן במדה ובמנין היו ועל דרך הפשט נראה בעיני כי ארץ עבר הירדן היתה גדולה מאד כי הם שני מלכי האמורי גדולים שהמקראות מפליגים בהם ואף כי עמון ומואב טהרו (ס"א נזהרו) בהם ומלכי ארץ כנען מלכי עיירות לכל מושל עיר יקראו לו מלך כאשר אתה רואה מלך ירושלם אחד מלך חברון אחד (יהושע יב י) וביניהם מהלך חצי יום וכן הזכירו חכמים (שמו"ר לב ב) בין בית אל לעי ארבעת מילין שלזו מלך ולזו מלך ויתכן שכן היה המנהג בדורות ההם שכל אדון עיר יקרא מלך או היה לכבוד ארץ ישראל כמדרש רז"ל מכל מקום לא היו מלכי ארצות רק מלכי עיר ועיר וכן כתוב (שופטים א ז) שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני והנה היתה עבר הירדן גדולה מאד ראויה לשלש ערי מקלט ככל ארץ ישראל מן הירדן והלאה והיו אלה השש ערים לבדן קולטות והארבעים ושתים למגרשי הלוים לא למקלט
שו"ת רדב"ז חלק ו סימן קלח
שאלת ממני על מה שכתב הרמב"ן ז"ל בפרשה אלה מסעי וז"ל והנה היתה עבר הירדן גדולה מאד ראויה לשלש ערי מקלט ככל ארץ ישראל מן הירדן והלאה והיו אלה השש ערים לבדן קולטות והארבעים ושתים למגרש הלוים לא למקלט ע"כ. וקשיא לך אי אפשר לפרש בכתוב הפך הדין המוסכם בתלמוד דגרסינן באלו הגולין עלה דמתני להיכן גולין לערי מקלט לשלש של עבר הירדן ולשלש שבארץ כנען שנאמר את שלש הערים וגו' ופרכינן עלה בגמרא ותו ליכא והא כתיב ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר אמר אביי הללו קולטות בין לדעת בין שלא לדעת הללו לדעת קולטות שלא לדעת אין קולטות הרי שהמקשה והמתרץ תרוייהו סוברים שהיו ערי הלוים קולטות ואין שם חולק כלל וכן כתב הרמב"ם ז"ל:
תשובה גם הרמב"ן כתב סברא זו בתחלת הדיבור אלא כתב ע"ד הפשט ונראה שסמך לו על הירושלמי דמשמע התם שלא היו ערי הלוים קולטות שלא הזכירו שם דרשא זו ועליהם תתנו מ"ב עיר
משך חכמה במדבר פרשת מסעי פרק לה
ועוד יראה לי, דהשש ערי מקלט קלטו אעפ"י שבא שם הרוצח שלא לדעת, ושלא להציל את עצמו, כדאמרו בגמרא (מכות י, א), זה דוקא בישראל, ולכן אמר (פסוק יג) "שש ערי מקלט תהיינה לכם". אבל בגר תושב, רק אם בא לשם להמלט על נפשו. ולכן אמר (פסוקטו) "לבני ישראל ולגר ולתושב (בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט"), במכוון מדעת דוקא, שבא להמלט נפשו.
מנחת חינוך מצוה תקכ
וכשם שאלו ששה עיירות קולטות כך כלערי הלוים היינו מ"ב עיירות קולטות והפרש יש בין ערי מקלט לערי הלוים דע"מ קולטות בין לדעת בין שלא לדעת והיינו שלא ידע אם קולטות וערי הלוים אינן קולטין אלא לדעת ועיין ברש"י במכות דף י' שפי' בין אם ברח וכו' נרא' דאם נכנס שלא לדעת אף דאח"כ נתוודע לו שקולטות הו"ל שלא לדעת רק בשעת כניסה צריך דעת וצ"ע בזה.
בית הבחירה למאירי מסכת מכות דף י עמוד א
ויש ביניהם עוד הפרש אחר יתבאר למטה והוא שבשש ערים לא היה הרוצח צריך להעלות שכר לדירתו ובשאר הערים מעלה שכר:
מהרש"א חידושי אגדות מסכת מכות דף י עמוד א
שם ותו ליכא והא כתיב ועליהם תתנו מ"ב עיר כו'. ק"ק כיון דמשמע ליה ועליהם תתנו לקליטה אגופה דקרא ה"ל למפרך הכי דכתיב שש ערי מקלט תהיינה ותו ליכא כו' וי"ל דודאי ידע לחלק בכמה דברים בין הני ו' ערי מקלט ובין מ"ב הערים כדלקמן בסוף פרקין לענין העלאת שכר אלא דפריך דאע"ג דנפישי רוצחין בגלעד ושכם לא היה לחוש להן כיון דעוד מ"ב ערי מקלט היו ומשני הללו קולטות לדעת כו
אור החיים במדבר פרשת מסעי פרק לה
(ו) ואת הערים וגו' את שש ערי המקלט. מכאן משמע כי השש ערי מקלט הם לגולין ולא ללוים, ומאומרו בפסוק שאחר זה שאמר כל הערים אשר תתנו ללוים מ"ח משמע שלזכות הלוים הם גם הששה. ונראה כי נתכוון הכתוב בזה לתת זכות שוה לישראל הגולין וללוים שיד כולן שוה, לכן בפסוק ראשון אמר זכות לגולין שיהיו שש ערי מקלט להם לדור בהם, ובפסוק ב' נתן זכות ללוים, הא למדת שהם של לוים והם של הגולין ואין הגולין מעלין שכר, וכן העלו בסוף הגולין (יג א) לכל הסברות, וסובר אני שבן לוי נדחה מפני ישראל הגולה אם רבו הרצחנים והוצרכו לשש עיירות ידחו הלוים מהם שהרי הקדים הכתוב זכות לגולין:
ערוך השולחן חושן משפט סימן תכה
סעיף סב
כל ערי הלוים ארבעים ושתים עיר שנתנו להם קולטות את הרוצח וכל אחד מהן עיר מקלט הוא שנאמר ועליהם תתנו מ"ב עיר כל הערים אשר תתנו ללוים מ"ח עיר הקישן הכתוב כולן זל"ז לקליטה ומה הפרש יש בין ערי המקלט הששה שהובדלו למקלט ובין שאר ערי הלוים דבע"כ יש הפרש ביניהם דאל"כ למה פרטן התורה ביחוד אלא שערי המקלט קולטות בין לדעת בין שלא לדעת כיון שנכנס בהן ה"ז נקלט ושארי ערי הלוים אין קולטות אלא לדעת ורוצח הדר בערי מקלט אינו נותן שכר דירתו ובשארי ערי הלוים נותן שכר לבעה"ב [רמב"ם] ונ"ל דגם הדינים שבסעיף ס"א אין נוהגין ג"כ בערי הלוים לבד שיהיו בינוניות וגם מקלט אין כתוב עליהן וגם דרך של ל"ב אמות א"צ בהם והש"ס לא חשבה ההפרש רק בעיקר הקליטה והישיבה וכן משמע בתוספתא דמכות פ"ב:
משנה למלך הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ח
ודע שדינים אלו אף שכתב רבינו ערי מקלט לאו דוקא בשש ערי מקלט אלא בכל ערי הלוים הדין כן וכן מתבאר מאותה סוגיא דסוף ערכין ומ"ש רבינו ערי מקלט כולל גם לערי הלוים לפי שכולן הן קולטות
ערוך לנר מסכת מכות דף י עמוד א
ברש"י ד"ה ואם אין שם. כשנפלו בגורל. הוצרך לפרש הכא כן דלכאורה יש סתירה כיון דקאמר דאין מושיבין אלא במקום מים היאך משכחת שלא יהי' שם מים. ובריטב"א הרגיש בזה ורצה לפרש דאיירי בנפסק המעין, אבל דעת רש"י לפרש הכי, דבכלל ערים הללו דקאמר כאן ודאי הם בין שש ערי מקלט ובין מ"ב ערי לוים.